ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד

פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.

יוחנן – פרק כ'

בָּרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, לִפְנוֹת בֹּקֶר בְּעוֹד חֹשֶׁךְ, בָּאָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֶל הַקֶּבֶר וְרָאֲתָה שֶׁהָאֶבֶן הוּסְרָה מִן הַקֶּבֶר. 2 הִיא רָצָה וּבָאָה אֶל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְאֶל הַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי, זֶה שֶׁהָיָה אָהוּב עַל יֵשׁוּעַ. אָמְרָה לָהֶם: “לָקְחוּ אֶת הָאָדוֹן מִן הַקֶּבֶר וְלֹא יָדוּעַ לָנוּ אֵיפֹה הִנִּיחוּ אוֹתוֹ.”

3 יָצְאוּ כֵּיפָא וְהַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי לָבוֹא אֶל הַקֶּבֶר. 4 שְׁנֵיהֶם רָצוּ יַחְדָּיו, אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי רָץ מַהֵר יוֹתֵר מִכֵּיפָא וְהִגִּיעַ רִאשׁוֹן לַקֶּבֶר. 5 הוּא הִתְכּוֹפֵף וְרָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים, אַךְ לֹא נִכְנַס פְּנִימָה. 6 אַחֲרָיו בָּא גַּם שִׁמְעוֹן כֵּיפָא. הוּא נִכְנַס אֶל הַקֶּבֶר וְרָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים, 7 וְהַמִּטְפַּחַת שֶׁהָיְתָה עַל רֹאשׁוֹ אֵינֶנָּה מֻנַּחַת עִם הַתַּכְרִיכִים, אֶלָּא מְקֻפֶּלֶת לְבַדָּהּ בְּמָקוֹם אֶחָד. 8 אָז נִכְנַס גַּם הַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי שֶׁבָּא רִאשׁוֹן אֶל הַקֶּבֶר. הוּא רָאָה וְהֶאֱמִין; 9 הֲרֵי עוֹד לֹא יָדְעוּ אֶת הַכָּתוּב שֶׁעָלָיו לָקוּם מִן הַמֵּתִים. 10 אַחֲרֵי כֵן חָזְרוּ הַתַּלְמִידִים לְבֵיתָם. 11 וּמִרְיָם עָמְדָה בּוֹכִיָּה מִחוּץ לַקֶּבֶר. בְּשָׁעָה שֶׁבָּכְתָה הִתְכּוֹפְפָה אֶל תּוֹךְ הַקֶּבֶר 12 וְרָאֲתָה שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹטֵי לָבָן יוֹשְׁבִים בַּמָּקוֹם שֶׁקֹּדֶם לָכֵן נָחָה גּוּפַת יֵשׁוּעַ, אֶחָד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאֶחָד לְמַרְגְּלוֹתָיו. 13 אָמְרוּ לָהּ: “אִשָּׁה, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה?”
הֵשִׁיבָה לָהֶם: “לָקְחוּ אֶת אֲדוֹנִי וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה שָׂמוּ אוֹתוֹ.”

14 אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת פָּנְתָה לְאָחוֹר וְרָאֲתָה אֶת יֵשׁוּעַ עוֹמֵד, אַךְ לֹא יָדְעָה כִּי הוּא יֵשׁוּעַ. 15 שָׁאַל אוֹתָהּ יֵשׁוּעַ: “אִשָּׁה, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה? אֶת מִי אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת?”
הוֹאִיל וְחָשְׁבָה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַגַּן אָמְרָה לוֹ: “אָדוֹן, אִם אַתָּה הֶעֱבַרְתָּ אוֹתוֹ, אֱמֹר נָא לִי אֵיפֹה שַׂמְתָּ אוֹתוֹ וַאֲנִי אֶקַּח אוֹתוֹ.”

16 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “מִרְיָם!”
אָז פָּנְתָה וְאָמְרָה לוֹ: “רַבִּי!”

17 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אַל תִּגְּעִי בִּי, כִּי עֲדַיִן לֹא עָלִיתִי אֶל הָאָב, אוּלָם לְכִי אֶל אַחַי וְהַגִּידִי לָהֶם: ‘אֲנִי עוֹלֶה אֶל אָבִי וַאֲבִיכֶם, אֶל אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם’.”

18 הָלְכָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְהוֹדִיעָה לַתַּלְמִידִים כִּי רָאֲתָה אֶת הָאֲדוֹן וְכִי אָמַר לָהּ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. 19 לְעֵת עֶרֶב, בְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, כַּאֲשֶׁר דַּלְתוֹת הַמָּקוֹם שֶׁנֶּאֶסְפוּ בּוֹ הַתַּלְמִידִים הָיוּ סְגוּרוֹת מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, בָּא יֵשׁוּעַ וְעָמַד בֵּינֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם לָכֶם.” 20 לְאַחַר מִכֵּן הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְאֶת צִדּוֹ, וְהַתַּלְמִידִים נִתְמַלְּאוּ שִׂמְחָה כִּרְאוֹתָם אֶת הָאָדוֹן. 21 הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם לָכֶם. כְּשֵׁם שֶׁהָאָב שָׁלַח אוֹתִי, כֵּן גַּם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם.” 22 אַחֲרֵי אָמְרוֹ זֹאת נָפַח עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “קַבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 23 כָּל מִי שֶׁתִּסְלְחוּ לוֹ עַל חֲטָאָיו, הֵם יִסָּלְחוּ לוֹ; לְכָל מִי שֶׁתִּזְקְפוּ אוֹתָם, יִזָּקְפוּ לוֹ.” 24 תֹּאמָא, אֶחָד מֵהַשְּׁנֵים־עָשָׂר הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, לֹא הָיָה אִתָּם כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ. 25 אָמְרוּ לוֹ יֶתֶר הַתַּלְמִידִים: “רָאִינוּ אֶת הָאָדוֹן.”
הֵשִׁיב לָהֶם: “אִם לֹא אֶרְאֶה אֶת סִימַן הַמַּסְמְרִים בְּיָדָיו וְלֹא אָשִׂים אֶת אֶצְבָּעִי בַּמָּקוֹם שֶׁהָיוּ הַמַּסְמְרִים וְלֹא אָשִׂים אֶת יָדִי בְּצִדּוֹ, לֹא אַאֲמִין.”

26 אַחֲרֵי שְׁמוֹנָה יָמִים שׁוּב הָיוּ הַתַּלְמִידִים בַּבַּיִת וְתֹאמָא אִתָּם. כַּאֲשֶׁר הָיוּ הַדְּלָתוֹת סְגוּרוֹת בָּא יֵשׁוּעַ, עָמַד בֵּינֵיהֶם וְאָמַר: “שָׁלוֹם לָכֶם.” 27 אָז אָמַר לְתֹאמָא: “הָבֵא אֶת אֶצְבָּעֲךָ הֵנָּה וּרְאֵה אֶת יָדַי; הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ וְשִׂים אוֹתָהּ בְּצִדִּי, וְאַל תְּהֵא חֲסַר אֱמוּנָה, אֶלָּא מַאֲמִין.”

28 הֵשִׁיב תֹּאמָא וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי וֵאלֹהַי!”

29 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי הֶאֱמַנְתָּ. אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רוֹאִים וְעִם זֹאת מַאֲמִינִים.”

30 גַּם אוֹתוֹת רַבִּים אֲחֵרִים עָשָׂה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו, אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה. 31 אֲבָל אֵלֶּה נִכְתְּבוּ כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים, וּכְדֵי שֶׁבְּהַאֲמִינְכֶם יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בִּשְׁמוֹ.

[29/07/2023, 20:44:18] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק כ*

*כ בָּרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, לִפְנוֹת בֹּקֶר בְּעוֹד חֹשֶׁךְ, בָּאָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֶל הַקֶּבֶר וְרָאֲתָה שֶׁהָאֶבֶן הוּסְרָה מִן הַקֶּבֶר. 2 הִיא רָצָה וּבָאָה אֶל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְאֶל הַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי, זֶה שֶׁהָיָה אָהוּב עַל יֵשׁוּעַ. אָמְרָה לָהֶם: “לָקְחוּ אֶת הָאָדוֹן מִן הַקֶּבֶר וְלֹא יָדוּעַ לָנוּ אֵיפֹה הִנִּיחוּ אוֹתוֹ.”*
[29/07/2023, 20:44:19] Itamar Ben David: *3 יָצְאוּ כֵּיפָא וְהַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי לָבוֹא אֶל הַקֶּבֶר. 4 שְׁנֵיהֶם רָצוּ יַחְדָּיו, אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי רָץ מַהֵר יוֹתֵר מִכֵּיפָא וְהִגִּיעַ רִאשׁוֹן לַקֶּבֶר. 5 הוּא הִתְכּוֹפֵף וְרָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים, אַךְ לֹא נִכְנַס פְּנִימָה. 6 אַחֲרָיו בָּא גַּם שִׁמְעוֹן כֵּיפָא. הוּא נִכְנַס אֶל הַקֶּבֶר וְרָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים, 7 וְהַמִּטְפַּחַת שֶׁהָיְתָה עַל רֹאשׁוֹ אֵינֶנָּה מֻנַּחַת עִם הַתַּכְרִיכִים, אֶלָּא מְקֻפֶּלֶת לְבַדָּהּ בְּמָקוֹם אֶחָד. 8 אָז נִכְנַס גַּם הַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי שֶׁבָּא רִאשׁוֹן אֶל הַקֶּבֶר. הוּא רָאָה וְהֶאֱמִין; 9 הֲרֵי עוֹד לֹא יָדְעוּ אֶת הַכָּתוּב שֶׁעָלָיו לָקוּם מִן הַמֵּתִים. 10 אַחֲרֵי כֵן חָזְרוּ הַתַּלְמִידִים לְבֵיתָם.*
[29/07/2023, 20:44:20] Itamar Ben David: *11 וּמִרְיָם עָמְדָה בּוֹכִיָּה מִחוּץ לַקֶּבֶר. בְּשָׁעָה שֶׁבָּכְתָה הִתְכּוֹפְפָה אֶל תּוֹךְ הַקֶּבֶר 12 וְרָאֲתָה שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹטֵי לָבָן יוֹשְׁבִים בַּמָּקוֹם שֶׁקֹּדֶם לָכֵן נָחָה גּוּפַת יֵשׁוּעַ, אֶחָד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאֶחָד לְמַרְגְּלוֹתָיו. 13 אָמְרוּ לָהּ: “אִשָּׁה, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה?”*
*הֵשִׁיבָה לָהֶם: “לָקְחוּ אֶת אֲדוֹנִי וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה שָׂמוּ אוֹתוֹ.”*
*14 אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת פָּנְתָה לְאָחוֹר וְרָאֲתָה אֶת יֵשׁוּעַ עוֹמֵד, אַךְ לֹא יָדְעָה כִּי הוּא יֵשׁוּעַ. 15 שָׁאַל אוֹתָהּ יֵשׁוּעַ: “אִשָּׁה, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה? אֶת מִי אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת?”*
*הוֹאִיל וְחָשְׁבָה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַגַּן אָמְרָה לוֹ: “אָדוֹן, אִם אַתָּה הֶעֱבַרְתָּ אוֹתוֹ, אֱמֹר נָא לִי אֵיפֹה שַׂמְתָּ אוֹתוֹ וַאֲנִי אֶקַּח אוֹתוֹ.”*
*16 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “מִרְיָם!”*
*אָז פָּנְתָה וְאָמְרָה לוֹ: “רַבִּי!”*
*17 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אַל תִּגְּעִי בִּי, כִּי עֲדַיִן לֹא עָלִיתִי אֶל הָאָב, אוּלָם לְכִי אֶל אַחַי וְהַגִּידִי לָהֶם: ‘אֲנִי עוֹלֶה אֶל אָבִי וַאֲבִיכֶם, אֶל אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם’.”*
[29/07/2023, 20:44:20] Itamar Ben David: *18 הָלְכָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְהוֹדִיעָה לַתַּלְמִידִים כִּי רָאֲתָה אֶת הָאֲדוֹן וְכִי אָמַר לָהּ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. 19 לְעֵת עֶרֶב, בְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, כַּאֲשֶׁר דַּלְתוֹת הַמָּקוֹם שֶׁנֶּאֶסְפוּ בּוֹ הַתַּלְמִידִים הָיוּ סְגוּרוֹת מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, בָּא יֵשׁוּעַ וְעָמַד בֵּינֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם לָכֶם.” 20 לְאַחַר מִכֵּן הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְאֶת צִדּוֹ, וְהַתַּלְמִידִים נִתְמַלְּאוּ שִׂמְחָה כִּרְאוֹתָם אֶת הָאָדוֹן. 21 הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם לָכֶם. כְּשֵׁם שֶׁהָאָב שָׁלַח אוֹתִי, כֵּן גַּם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם.” 22 אַחֲרֵי אָמְרוֹ זֹאת נָפַח עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “קַבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 23 כָּל מִי שֶׁתִּסְלְחוּ לוֹ עַל חֲטָאָיו, הֵם יִסָּלְחוּ לוֹ; לְכָל מִי שֶׁתִּזְקְפוּ אוֹתָם, יִזָּקְפוּ לוֹ.”*
[29/07/2023, 20:44:21] Itamar Ben David: * 24 תֹּאמָא, אֶחָד מֵהַשְּׁנֵים־עָשָׂר הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, לֹא הָיָה אִתָּם כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ. 25 אָמְרוּ לוֹ יֶתֶר הַתַּלְמִידִים: “רָאִינוּ אֶת הָאָדוֹן.”*
*הֵשִׁיב לָהֶם: “אִם לֹא אֶרְאֶה אֶת סִימַן הַמַּסְמְרִים בְּיָדָיו וְלֹא אָשִׂים אֶת אֶצְבָּעִי בַּמָּקוֹם שֶׁהָיוּ הַמַּסְמְרִים וְלֹא אָשִׂים אֶת יָדִי בְּצִדּוֹ, לֹא אַאֲמִין.”*
*26 אַחֲרֵי שְׁמוֹנָה יָמִים שׁוּב הָיוּ הַתַּלְמִידִים בַּבַּיִת וְתֹאמָא אִתָּם. כַּאֲשֶׁר הָיוּ הַדְּלָתוֹת סְגוּרוֹת בָּא יֵשׁוּעַ, עָמַד בֵּינֵיהֶם וְאָמַר: “שָׁלוֹם לָכֶם.” 27 אָז אָמַר לְתֹאמָא: “הָבֵא אֶת אֶצְבָּעֲךָ הֵנָּה וּרְאֵה אֶת יָדַי; הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ וְשִׂים אוֹתָהּ בְּצִדִּי, וְאַל תְּהֵא חֲסַר אֱמוּנָה, אֶלָּא מַאֲמִין.”*
*28 הֵשִׁיב תֹּאמָא וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי וֵאלֹהַי!”*
*29 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי הֶאֱמַנְתָּ. אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רוֹאִים וְעִם זֹאת מַאֲמִינִים.”*
[29/07/2023, 20:44:23] Itamar Ben David: *30 גַּם אוֹתוֹת רַבִּים אֲחֵרִים עָשָׂה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו, אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה. 31 אֲבָל אֵלֶּה נִכְתְּבוּ כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים, וּכְדֵי שֶׁבְּהַאֲמִינְכֶם יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בִּשְׁמוֹ.*
[29/07/2023, 20:44:59] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/1eKkaRnFDy9TLTwss6lI7m?si=7uWl2QSBQzWWzmWpUWPouQ&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[30/07/2023, 7:56:24] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[30/07/2023, 7:57:06] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדש! יוחנן כ. מחר מסיימים את הקריאה בבשורות ונצא להפסקה של שבוע
[30/07/2023, 9:35:29] Alon Navon Tour Guide: ישנה אכזבה גדולה של ישוע מתומס, מצד אחד תומס מסמל את ההוכחה כי ישוע אכן הוא, מצד שני ישוע מאד מאוכזב מכך שאינו מאמין ללא הוכחה כאשר אחרים מאמינים ללא כל ספק. איך קיבל תומס את קדושתו כשהוא מסמל בסופו של יום את ההפך ממה שהכנסיה מבקשת: אמונה ללא ספק ?
[30/07/2023, 9:45:46] ~ Rotem 😊: ‎This message was deleted.
[30/07/2023, 10:56:30] ~ Steven A.B: אני לא מאמין בקדושים, כל התלמידים איכזבו את ישוע, במיוחד שמעון, ובכל זאת הם חזרו בתשובה ובישרו את בשורתו.
[30/07/2023, 10:57:06] ~ Gili Marciano Tours 🏖🏜: ‎This message was deleted.
[30/07/2023, 10:57:06] ~ Gili Marciano Tours 🏖🏜: ‎This message was deleted.
[30/07/2023, 10:59:17] ~ Steven A.B: יש האומרים שבגלל שיוחנן היה כהן הוא לא ניכנס אל הקבר למרות שהוא רץ ראשון
[30/07/2023, 11:23:43] ~ Gabriel Fridman: מה הסיבה שיוחנן לא מוזכר בשמו ?
[30/07/2023, 12:25:34] Itamar Ben David: פסוק 9 ישוע לא סיפר להם שהוא צפוי לקום מן המתים? למה זו הפתעה בכלל? מילא מרים המגדלית לא סגורה מה קורה אבל למה שהתלמידים שלו יופתעו?
[30/07/2023, 12:28:42] Itamar Ben David: פסוק 19 האם המקום הזה הוא חדר הסעודה האחרונה או מה?
[30/07/2023, 12:29:49] Itamar Ben David: פסוק 22 יש כאן כפילות מעניינת שלא שמתי לב אליה קודם שהתלמידים מקבלים את רוח הקודש גם בתחייה וגם בפנטקוסט
[30/07/2023, 12:33:27] Itamar Ben David: פסוק 24- יש כאן איזה שיא בתיאור התחייה של ישוע כתחייה גשמית של הגוף. אני שמעתי פעם שבעולם היווני לא האמינו בתחיית המתים של הגוף אלא רק של הרוח. וכאן יש ביטוי מובהק של האמונה היהודית של תחיית המתים הפיסית. מישהו יודע להסביר במה העולם היווני האמין? אני רק משווה את זה למרקוס שם בכלל לא ברור שישוע קם מן המתים (ככל הנראה פרק 16 מסתיים בפסוק 8 וכל שאר הפסוקים הם תוספת מאוחרת שבאה לתקן את הרושם שנוצר שלא הייתה תחייה).
[30/07/2023, 12:33:48] ~ Steven A.B: כי יוחנן הוא כותב הבשורה, זה נאמר בגוף שלישי. גם יוספוס כותב ככה, זה היה מקובל.
[30/07/2023, 12:35:13] Itamar Ben David: פסוק 3 – הנה שוב האותות משחקים תפקיד יותר גדול ממה שהם צריכים. חוזר לדיון שהיה בעבר: המשיח לא ממש צריך לעשות אותו וניסים. נייר הלקמוס למשיחיותו הוא דווקא ההכרה של היהודים בו.
[30/07/2023, 12:35:41] ~ Steven A.B: יש הבדל. הרוח בחג השבועות הייתה הרוח המובטחת, רוח הנבואה כמו שנאמר ביואל פרק ג’.
אבל הרוח שמפיח בהם ישוע זאת הלידה החדשה. הרי אלוהיפ נפח רוח חיים באדם הראשון, כך ישוע נותן חיים לתלמידיו
[30/07/2023, 12:37:26] ~ Steven A.B: הוא אמר, הם לא הבינו. הוא כל הזמן דיבר במשלים, חשבו שהוא שוב אומר משהו רוחני כזה
[30/07/2023, 12:44:47] Itamar Ben David: אני אף פעם לא ממש הבנתי למה דיבור במשלים מסתיר משהו. זה איור להיות הפוך. דיבור במשלים אמור להסביר את המציאות או את הנבואה ביתר קלות. במקום הטפה יש סיפור שאת הנמשל שלו מבינים כמעט מייד. בספרות הנבואה זה מה שקורה בדרך כלל.
[30/07/2023, 12:46:08] ~ Erez Cohen: יש סיכוי שאנחנו לא בהכרח מבינים משלים של אז בגלל הבדלי צורות חיים והקשרים תרבותיים
[30/07/2023, 12:48:45] Itamar Ben David: אני מדבר על מי שמאזין למשלים באותו זמן לא עלינו כמי שקורא היום
[30/07/2023, 13:05:37] ~ daphnebo: ‎This message was deleted.
[30/07/2023, 14:07:39] Shira Harpaz Pomeranz: גם כאשר נתנאל מקנא שמע שהגיע המשיח, הוא היה זקוק להוכחה. היא הגיעה עבורו בדמות המשפט על עץ התאנה. גם אז ישוע השתמש במשפט דומה. (יוחנן א 51) ‘האמנת כי אמרתי שראיתי אותך תחת התאנה? חכה חכה מה יקרה בעתיד.
למעשה זו מהות שנות התלמידות של השליחים. ישוע מלמד אותם להאמין.
[30/07/2023, 14:10:18] ~ גמיל רינאוי: הוא דיבר במשלים לחסידים שלו
התלמידים שלו שאלו אותו למה אתה מדבר לעם במשלים
הוא ענה. להם אני מדבר במשלים שיבינו
ולכם אני מדבר בסודות של מלכות השמיים
[30/07/2023, 14:12:13] ~ גמיל רינאוי: למעשה הוא הפריד בין התפקיד של התלמידים
לתפקיד של השליחים והחסידים
[30/07/2023, 14:14:29] Shira Harpaz Pomeranz: מקום לשימוש בפרק להסבר על קבורה ותכריכים:
ממליצה שוב, כן לכל הקבוצות אבל בעיקר לקתולים, על תערוכת תכריכי טורינו בנוטרדם.
גן הקבר, כמובן
קפלת יוסף הרמתי
כנסיית האחיות נצרת בנצרת
כפר נצרת
הקבר בירידה לכיוון מגידו
יש גם קבר בגן הארכיאולוגי ביד השמונה ועוד מלא מקומות.
[30/07/2023, 14:14:31] ~ גמיל רינאוי: כן
שם הם התכנסו / הסתתרו /התפללו לאחר מותו של ישוע
[30/07/2023, 14:14:34] ~ Albert: אנו צריכים לזהות מתי מדובר בשליחים (השניים עשר), לבין התלמידים (כי מתוך התלמידים ישוע בחר שליחים), ואלה שהלכו אחריו ולמדו ממנו, לבין הקהל (שהתגבש סביבו)…
[30/07/2023, 14:21:16] ~ גמיל רינאוי: השנים עשר לא נקראים שליחים אלה תלמידים

יש לנו 12 תלמידים
70 שליחים
500 חסידים
ולכל קבוצה יש תפקיד מסויים
[30/07/2023, 14:21:49] ~ דביר: משונה בעיני ש 4 פעמים כתוב… ״…התלמיד השני״… (בפסוקים הראשונית בתחילת הפרק)… ‎<This message was edited>
[30/07/2023, 14:30:54] ~ Albert: כל שליח הוא תלמיד
אבל לא כל תלמיד הוא שליח
[30/07/2023, 14:42:30] ~ גמיל רינאוי: זה ממש לא נכון
אבל אם אתה מאמין בכך
אושריך
[30/07/2023, 14:42:37] ~ דביר: כך או כך… שליח או תלמיד…בפרק כה חשוב, אירוע כה דרמטי, מחבר האוונגליון מתעקש לכתוב התלמיד השני ואף מוסיף שהגיע ראשון (פעמיים עם פרט חסר חשיבות ש… רץ מהר יותר משמעון)… בנקל יכול היה לציין שם התלמיד
(לדידי שליח… ואין זה המקום להרחיב)
[30/07/2023, 14:57:43] ~ גמיל רינאוי: דבר אחרון ואני מסיים
התלמיד השני זה הוא. *יוחנן*
הוא לא הזכיר את השם שלו עצמו כדי לא לתת כבוד לעצמו ולהלל את עצמו אלה להבליט את האירוע ואת ישוע
שבוע טוב
[30/07/2023, 15:13:38] Shira Harpaz Pomeranz: זה סגנון כתיבה שהיה מקובל בתקופתו. לכתוב על עצמך בגוף שלישי.
בפרק הבא יוחנן יכתוב על עצמו (כמובן אם מקבלים שיוחנן הוא הסופר של הבשורה על פי יוחנן) התלמיד שישוע אהב.
אנחנו רגילים להשתמש המון במילה אני בכתיבה. לא תמיד זה היה מקובל.
[30/07/2023, 15:14:25] ~ Alex Gutman: והכי פשוט ונגיש, מאחורי מלון המלך דוד
[30/07/2023, 15:16:35] Itamar Ben David: הכנתי סרטון כל מערת הקבורה של חירבת מידרס, אחת המערות ביותר שמורות שלמיטב ידיעתי משקפת יפה את הקבורה של ימי בית שני. אשמח להערות ותיקונים: https://youtube.com/shorts/j2d1vsT4zWY?feature=share
[30/07/2023, 15:25:43] Shira Harpaz Pomeranz: מצויין נכון שכחתי את מערת הקבורה הזו.
מאוד מתאים לשלב אותה בסיור עמק האלה מרשה. מתאימה ליותר צעירים כי יש הליכה ולא ממש עומדים במקום מסודר.
‎[30/07/2023, 16:23:51] ~ DO RO: ‎image omitted
[30/07/2023, 16:23:52] ~ DO RO: פסוק 17: “אמר לה ישוע: “אל תגעי בי, כי עדין לא עליתי אל האב, אולם לכי אל אחי והגידי להם: ‘אני עולה אל אבי ואביכם, אל אלהי ואלהיכם’.”18 הלכה מרים המגדלית והודיעה לתלמידים כי ראתה את האדון וכי אמר לה את הדברים הללו”.

המשפט הזה ” אל תגעי בי”, קשור לדרמה הגדולה של סיפור תחיית ישוע ביום ראשון , הוא יום הראשון של חג הפסחא. המשפט הקצר הזה “אל תגעי בי”, עורר תילי תילים של פרשנות תיאולוגית מצד אבות הכנסייה המוקדמים . שלוש המילים האלו, גם הציתו את דמיון האמנים לאורך מאות השנים.

בתולדות האמנות מוכר הנושא בציטוט הלטיני הלקוח מתרגום הוולגטה , והוא ‘Noli me tangere’ -“אל תגעי בי”.

מרים המגדלית הלכה עם שחר לקבר כדי למשוח את גופת ישוע , כנהוג, בחומרי חניטה. אך גילתה כי הקבר ריק . בחיפושה אחר הגופה, היא רואה בגן דמות, שאינה מזהה תחילה, היא חושבת שהוא הגנן . היא לא מזהה אותו בגלל החשיכה הגדולה השוררת רגע לפני עלות השחר, לא מזהה אותו גם כי כנראה ישוע שאחרי הפסיון והייסורים על הלב עובר שינוי פיזי מסוים (גם בדרך לאמאוס -לוקס 24- התלמידים אינם מזהים אותו.) היא מזהה אותו רק כאשר הוא קורא לה פשוט : “מרים” ואז היא קוראת לו “רבי” – רק פעמיים בברית החדשה ישוע מכונה כך , התואר המכובד והנעלה שמביע את הערצתה הגדולה של מרים.

וישוע אומר לה : “אל תגעי בי, כי עדין לא עליתי אל האב, אולם לכי אל אחי והגידי להם….”
ישו מפציר במרים המגדלית, לא לגעת בו עדיין, כי טרם עלה השמיימה. יש כאן רגע מיוחד בסיפור התחייה, הרגע בו מרים המגדלית היא העדה הראשונה לנס שהתחרש, הנס עליו בעצם מושתתת האמונה הנוצרית. היא העדה הראשונה והדמות הקרובה אליו ביותר, אצלה הוא מפקיד את הידיעה המדהימה ואת המשימה להעבירה הלאה אל יתר תלמידיו. המפגש ביניהם הוא מפגש בין שתי ספרות שונות: זו הנשגבות של ישוע, וזו הארצית של מרים המגדלית.

מעתה ואילך, האמונה תושתת לא על הממשי, הקונקרטי, זה שניתן למשש ולגעת, אלא על אמונה, כפי אומר ישוע לתומא המפקפק :”אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי הֶאֱמַנְתָּ. אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רוֹאִים וְעִם זֹאת מַאֲמִינִים.” זאת הדרגה הנעלה שנדרשת מעתה ואילך מהמאמינים. זה הרגע בו ישוע האדם, הופך לישוע האל.

בעוד אמברוזיוס ממילאנו פרש את האיסור של ישוע בהקשר של מרים המגדלית בגלל היותה אישה , כלומר דימוי של חוה אם כל חטא, היפוליטוס מרומא ראה בה דווקא את “שליחת השליחים”, apostola apostolorum הבכירה מבין כולם, דימוי של האקלזיה (הכנסייה) עצמה או של חוה החדשה, הנקייה מכל חטא, כמופת לחוטאת שחזרה בתשובה . שהרי היא זאת שנבחרה לחזות ברגע המופלא של הניצחון על המוות ולמסור על כך עדות בתקופה בה עדות נשים היתה פסולה ולא קבילה. אך ישוע כדרכו , בוחר לנהוג אחרת. היא הופכת כאן לעדה החשובה ביותר, לשליחה הבכירה שלו שאמורה לבשר לכל יתר תלמידיו האחרים את הבשורה הגדולה

באמנות ,הסצינה שמתרחשת תמיד בגן או בנוף הפתוח, מפגישה את שתי הדמויות, מרים המגדלית, האישה, הדמות הארצית, כורעת ברך, שיערה הארוך הגולש מהווה לעיתים סימן היכר יחיד לזהותה , מושיטה ידה כדי לגעת בישוע, והגבר, שעובר עתה אל מהותו החדשה כאל, עומד, נרתע לאחור, כדי שידה המושטת לא תיגע בו, ולמרות המרחק הזעיר בין ידיהם, המבט בין השניים הוא זה המגשר בין הדמויות, בין שני העולמות. המבט הופך לקשר המרכזי בין הדמויות.

התאור המוקדם ביותר של סצינת ה-Noli me tangere נמצא בכתב יד מאוייר מן המאה ה-10 התקופה האוטונית (על שם הקיסר אוטו ה-1 ) בקודקס אגברט שאוייר ברייכנאו . עד אז סיפור התחייה וגילוי הקבר הריק הוצג בצורות אחרות, בעיקר באמצעות שלוש הנשים נושאות המור שהלכו לקבר שנתגלה להן כריק. הימצאות האיור בתוך כתב יד של הברית החדשה , קושרת את התיאור החזותי ישירות לטקסט . כאן בעצם, במאה ה-10, נקבעת האיקונוגרפיה של הסצינה שהפכה לאחד הנושאים הרווחים באמנות והיא הופכת לסצינה עצמאית , אהובה מאוד באמנות המזרח והמערב.
כאמור, .”אל תגעי בי” Noli me tangere – ממחיש את הציווי המציין את שלב האמונה הגבוה יותר אליה נדרשים המאמינים הנוצרים עם ניצחונו של ישוע על המוות ותחייתו מן המתים. זהו האירוע המכונן שמהווה שיאו של “השבוע הקדוש” הוא יום ראשון של הפסחא

לדוגמה הציור המרשים של אלכסנדר איבנוב הצייר הרוסי , מ-1835
[30/07/2023, 16:34:43] Itamar Ben David: מדהים
[30/07/2023, 16:38:22] ~ Alex Gutman: 17 למה בעצם היא רוצה/חושבת לגעת בו?
[30/07/2023, 16:42:41] Itamar Ben David: כדי להאמין שהוא חי וקיים
[30/07/2023, 16:43:33] ~ DO RO: בדיוק