אַחֲרֵי כֵן הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בַּגָּלִיל; הוּא לֹא רָצָה לְהִתְהַלֵּךְ בִּיהוּדָה מִפְּנֵי שֶׁרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים שָׁם בִּקְשׁוּ לְהָמִית אוֹתוֹ. 2 כֵּיוָן שֶׁסֻּכּוֹת, חַג הַיְּהוּדִים, הָיָה קָרוֹב, 3 אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: “צֵא מִכָּאן וְלֵךְ לִיהוּדָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ גַּם תַּלְמִידֶיךָ אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה, 4 כִּי אֵין אִישׁ עוֹשֶׂה דָּבָר בַּסֵּתֶר וְעִם זֹאת מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת יָדוּעַ בָּרַבִּים. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, גַּלֵּה עַצְמְךָ לָעוֹלָם”; 5 כִּי גַּם אֶחָיו לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ.
6 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “זְמַנִּי טֶרֶם הִגִּיעַ, אֲבָל זְמַנְכֶם תָּמִיד בַּנִּמְצָא. 7 הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִשְׂנֹא אֶתְכֶם, וְאִלּוּ אוֹתִי הוּא שׂוֹנֵא, כִּי אֲנִי מֵעִיד עָלָיו שֶׁרָעִים מַעֲשָׂיו. 8 עֲלוּ אַתֶּם לֶחָג. אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹלֶה לֶחָג הַנּוֹכְחִי, כִּי זְמַנִּי עוֹד לֹא נִשְׁלַם.” 9 אֶת זֹאת אָמַר לָהֶם וְנִשְׁאַר בַּגָּלִיל. 10 בְּרַם אַחֲרֵי שֶׁעָלוּ אֶחָיו לֶחָג עָלָה גַּם הוּא, לֹא בְּגָלוּי אֶלָּא כְּמוֹ בַּחֲשַׁאי. 11 לָכֵן חִפְּשׂוּהוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים בֶּחָג וְאָמְרוּ: “אֵיפֹה הוּא?” 12 הִתְלַחֲשׁוּת רַבָּה הָיְתָה עַל־אוֹדוֹתָיו בְּקֶרֶב הֲמוֹן הָעָם. אֵלֶּה אָמְרוּ שֶׁהוּא טוֹב, וְאֵלֶּה אָמְרוּ: “לֹא; הוּא מַתְעֶה אֶת הָעָם.” 13 אַךְ אִישׁ לֹא דִּבֵּר עָלָיו בְּגָלוּי, וְזֹאת בְּשֶׁל הַפַּחַד מִפְּנֵי רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים.
14 בַּחֲצִי יְמֵי הֶחָג עָלָה יֵשׁוּעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִמֵּד. 15 תָּמְהוּ הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ: “הֵיאַךְ זֶה יוֹדֵעַ סֵפֶר בְּלִי שֶׁלָּמַד?”
16 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “תּוֹרָתִי אֵינָהּ שֶׁלִּי כִּי אִם שֶׁל שׁוֹלְחִי. 17 הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יֵדַע אִם תּוֹרָתִי מֵאֱלֹהִים הִיא אוֹ אִם מֵעַצְמִי אֲנִי מְדַבֵּר. 18 הַמְדַבֵּר מִתּוֹךְ עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד עַצְמוֹ, אֲבָל הַמְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד שׁוֹלְחוֹ נֶאֱמָן הוּא וְאֵין עַוְלָה בּוֹ. 19 הֲלֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְאֵין אִישׁ מִכֶּם מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. מַדּוּעַ אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַהֲרֹג אוֹתִי?”
20 הֵשִׁיב הֶהָמוֹן: “שֵׁד בְּךָ, מִי מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אוֹתְךָ?”
21 עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “מַעֲשֶׂה אֶחָד עָשִׂיתִי וְכֻלְּכֶם תְּמֵהִים. 22 מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַמִּילָה אֶלָּא שֶׁלֹּא מִמֹּשֶׁה הִיא כִּי אִם מִן הָאָבוֹת – וְגַם בְּשַׁבָּת אַתֶּם מְקַיְּמִים אֶת הַמִּילָה. 23 וּבְכֵן, אִם נִמּוֹל אָדָם בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא תּוּפַר תּוֹרַת מֹשֶׁה, עָלַי כּוֹעֲסִים אַתֶּם מִפְּנֵי שֶׁרִפֵּאתִי כָּלִיל אִישׁ בְּשַׁבָּת?! 24 אַל תִּשְׁפְּטוּ עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם; מִשְׁפַּט צֶדֶק שִׁפְטוּ.”
25 הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מִיּוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם: “הֲלֹא זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁרוֹצִים לַהֲרֹג אוֹתוֹ! 26 הִנֵּהוּ מְדַבֵּר בְּגָלוּי וְהֵם אֵינָם אוֹמְרִים לוֹ דָּבָר. הַאֻמְנָם הִכִּירוּ הַמַּנְהִיגִים שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ? 27 אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ מֵאַיִן הָאִישׁ הַזֶּה, אַךְ כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ לֹא יֵדַע אִישׁ מֵאַיִן הוּא.”
28 בְּלַמְּדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הִכְרִיז יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי וְגַם יוֹדְעִים מֵאַיִן אֲנִי. עִם זֹאת לֹא מִטַּעַם עַצְמִי בָּאתִי, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹלְחִי הוּא אֱמֶת וְאוֹתוֹ אֵינְכֶם מַכִּירִים. 29 אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁמֵּאִתּוֹ אֲנִי, וְהוּא שָׁלַח אוֹתִי.”
30 אָז בִּקְשׁוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁלַח בּוֹ יָד, כִּי עוֹד לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ.
31 רַבִּים מִן הָעָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: “כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, הַאִם יַעֲשֶׂה נִסִּים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עָשָׂה זֶה?”
32 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֶת הָעָם מִתְלַחֲשִׁים עָלָיו כָּךְ, שָׁלְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים מְשָׁרְתִים לִתְפֹּס אוֹתוֹ.
33 אָמַר יֵשׁוּעַ: “עוֹד זְמַן מְעַט אֲנִי אִתְּכֶם וְהוֹלֵךְ אֲנִי אֶל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי. 34 תְּחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תִּמְצְאוּ; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, לְשָׁם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא.”
35 אָמְרוּ הַשּׁוֹמְעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: “לְאָן הוּא מִתְעַתֵּד לָלֶכֶת שֶׁלֹּא נִמְצָא אוֹתוֹ? הַאִם יֵלֵךְ אֶל הַתְּפוּצוֹת שֶׁל הַיְּוָנִים וִילַמֵּד אֶת הַיְּוָנִים? 36 מָה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר, ‘תְּחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תִּמְצְאוּ; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, לְשָׁם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא’?”
37 בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, בַּיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל הֶחָג, עָמַד יֵשׁוּעַ וְהִכְרִיז: “מִי שֶׁצָּמֵא יָבוֹא נָא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה! 38 הַמַּאֲמִין בִּי כִּדְבַר הַכָּתוּב, נְהָרוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ.” 39 זֹאת אָמַר עַל הָרוּחַ שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לְקַבֵּל הַמַּאֲמִינִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי עוֹד לֹא נִשְׁלְחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּי יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִתְפָּאֵר בַּכָּבוֹד. 40 אֲנָשִׁים מֵהֲמוֹן הָעָם, שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמְרוּ: “זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא.” 41 אֲחֵרִים אָמְרוּ: “זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ”, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: “מָה – מֵהַגָּלִיל יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ? 42 הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁמִּזֶּרַע דָּוִד וּמִבֵּית לֶחֶם עִיר דָוִד יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ.” 43 מִשּׁוּם כָּךְ נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹתָיו. 44 כַּמָּה מֵהֶם רָצוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁלַח בּוֹ יָד.
45 אַחֲרֵי כֵן חָזְרוּ הַמְשָׁרְתִים אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים וְאֵלֶּה שָׁאֲלוּ אוֹתָם: “מַדּוּעַ לֹא הֲבֵאתֶם אוֹתוֹ?”
46 הֵשִׁיבוּ הַמְשָׁרְתִים: “מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר אִישׁ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הָאִישׁ הַזֶּה.”
47 אָמְרוּ הַפְּרוּשִׁים: “הַאִם גַּם אַתֶּם הֻתְעֵיתֶם? 48 כְּלוּם הֶאֱמִין בּוֹ מִישֶׁהוּ מֵהַמַּנְהִיגִים אוֹ מֵהַפְּרוּשִׁים? 49 אַךְ הֶהָמוֹן הַזֶּה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, אֲרוּרִים הֵם!”
50 אָמַר לָהֶם נַקְדִּימוֹן, אֲשֶׁר בָּא אֵלָיו קֹדֶם לָכֵן, וְהוּא אֶחָד מֵהֶם: 51 “הַאִם תִּשְׁפֹּט תּוֹרָתֵנוּ אֶת הָאָדָם בְּלֹא שֶׁתִּשְׁמַע אוֹתוֹ תְּחִלָּה וְתֵדַע מַה שֶּׁעָשָׂה?”
52 עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “הַאִם גַּם אַתָּה מִן הַגָּלִיל? חֲקֹר וּרְאֵה שֶׁלֹּא יָקוּם נָבִיא מֵהַגָּלִיל.” 53 אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ
[09/07/2023, 20:07:42] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק ז*
[09/07/2023, 20:07:43] Itamar Ben David: *ז אַחֲרֵי כֵן הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בַּגָּלִיל; הוּא לֹא רָצָה לְהִתְהַלֵּךְ בִּיהוּדָה מִפְּנֵי שֶׁרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים שָׁם בִּקְשׁוּ לְהָמִית אוֹתוֹ. 2 כֵּיוָן שֶׁסֻּכּוֹת, חַג הַיְּהוּדִים, הָיָה קָרוֹב, 3 אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: “צֵא מִכָּאן וְלֵךְ לִיהוּדָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ גַּם תַּלְמִידֶיךָ אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה, 4 כִּי אֵין אִישׁ עוֹשֶׂה דָּבָר בַּסֵּתֶר וְעִם זֹאת מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת יָדוּעַ בָּרַבִּים. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, גַּלֵּה עַצְמְךָ לָעוֹלָם”; 5 כִּי גַּם אֶחָיו לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ.*
[09/07/2023, 20:07:43] Itamar Ben David: *6 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “זְמַנִּי טֶרֶם הִגִּיעַ, אֲבָל זְמַנְכֶם תָּמִיד בַּנִּמְצָא. 7 הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִשְׂנֹא אֶתְכֶם, וְאִלּוּ אוֹתִי הוּא שׂוֹנֵא, כִּי אֲנִי מֵעִיד עָלָיו שֶׁרָעִים מַעֲשָׂיו. 8 עֲלוּ אַתֶּם לֶחָג. אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹלֶה לֶחָג הַנּוֹכְחִי, כִּי זְמַנִּי עוֹד לֹא נִשְׁלַם.” 9 אֶת זֹאת אָמַר לָהֶם וְנִשְׁאַר בַּגָּלִיל.*
[09/07/2023, 20:07:44] Itamar Ben David: *10 בְּרַם אַחֲרֵי שֶׁעָלוּ אֶחָיו לֶחָג עָלָה גַּם הוּא, לֹא בְּגָלוּי אֶלָּא כְּמוֹ בַּחֲשַׁאי. 11 לָכֵן חִפְּשׂוּהוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים בֶּחָג וְאָמְרוּ: “אֵיפֹה הוּא?” 12 הִתְלַחֲשׁוּת רַבָּה הָיְתָה עַל־אוֹדוֹתָיו בְּקֶרֶב הֲמוֹן הָעָם. אֵלֶּה אָמְרוּ שֶׁהוּא טוֹב, וְאֵלֶּה אָמְרוּ: “לֹא; הוּא מַתְעֶה אֶת הָעָם.” 13 אַךְ אִישׁ לֹא דִּבֵּר עָלָיו בְּגָלוּי, וְזֹאת בְּשֶׁל הַפַּחַד מִפְּנֵי רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים.*
[09/07/2023, 20:07:45] Itamar Ben David: *14 בַּחֲצִי יְמֵי הֶחָג עָלָה יֵשׁוּעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִמֵּד. 15 תָּמְהוּ הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ: “הֵיאַךְ זֶה יוֹדֵעַ סֵפֶר בְּלִי שֶׁלָּמַד?” 16 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “תּוֹרָתִי אֵינָהּ שֶׁלִּי כִּי אִם שֶׁל שׁוֹלְחִי. 17 הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יֵדַע אִם תּוֹרָתִי מֵאֱלֹהִים הִיא אוֹ אִם מֵעַצְמִי אֲנִי מְדַבֵּר. 18 הַמְדַבֵּר מִתּוֹךְ עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד עַצְמוֹ, אֲבָל הַמְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד שׁוֹלְחוֹ נֶאֱמָן הוּא וְאֵין עַוְלָה בּוֹ. 19 הֲלֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְאֵין אִישׁ מִכֶּם מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. מַדּוּעַ אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַהֲרֹג אוֹתִי?” 20 הֵשִׁיב הֶהָמוֹן: “שֵׁד בְּךָ, מִי מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אוֹתְךָ?”*
[09/07/2023, 20:07:45] Itamar Ben David: *21 עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “מַעֲשֶׂה אֶחָד עָשִׂיתִי וְכֻלְּכֶם תְּמֵהִים. 22 מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַמִּילָה אֶלָּא שֶׁלֹּא מִמֹּשֶׁה הִיא כִּי אִם מִן הָאָבוֹת – וְגַם בְּשַׁבָּת אַתֶּם מְקַיְּמִים אֶת הַמִּילָה. 23 וּבְכֵן, אִם נִמּוֹל אָדָם בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא תּוּפַר תּוֹרַת מֹשֶׁה, עָלַי כּוֹעֲסִים אַתֶּם מִפְּנֵי שֶׁרִפֵּאתִי כָּלִיל אִישׁ בְּשַׁבָּת?! 24 אַל תִּשְׁפְּטוּ עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם; מִשְׁפַּט צֶדֶק שִׁפְטוּ.”*
[09/07/2023, 20:07:46] Itamar Ben David: *25 הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מִיּוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם: “הֲלֹא זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁרוֹצִים לַהֲרֹג אוֹתוֹ! 26 הִנֵּהוּ מְדַבֵּר בְּגָלוּי וְהֵם אֵינָם אוֹמְרִים לוֹ דָּבָר. הַאֻמְנָם הִכִּירוּ הַמַּנְהִיגִים שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ? 27 אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ מֵאַיִן הָאִישׁ הַזֶּה, אַךְ כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ לֹא יֵדַע אִישׁ מֵאַיִן הוּא.”*
[09/07/2023, 20:07:47] Itamar Ben David: *28 בְּלַמְּדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הִכְרִיז יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי וְגַם יוֹדְעִים מֵאַיִן אֲנִי. עִם זֹאת לֹא מִטַּעַם עַצְמִי בָּאתִי, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹלְחִי הוּא אֱמֶת וְאוֹתוֹ אֵינְכֶם מַכִּירִים. 29 אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁמֵּאִתּוֹ אֲנִי, וְהוּא שָׁלַח אוֹתִי.”*
[09/07/2023, 20:07:47] Itamar Ben David: *30 אָז בִּקְשׁוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁלַח בּוֹ יָד, כִּי עוֹד לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ. 31 רַבִּים מִן הָעָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: “כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, הַאִם יַעֲשֶׂה נִסִּים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עָשָׂה זֶה?” 32 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֶת הָעָם מִתְלַחֲשִׁים עָלָיו כָּךְ, שָׁלְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים מְשָׁרְתִים לִתְפֹּס אוֹתוֹ.*
[09/07/2023, 20:07:48] Itamar Ben David: *33 אָמַר יֵשׁוּעַ: “עוֹד זְמַן מְעַט אֲנִי אִתְּכֶם וְהוֹלֵךְ אֲנִי אֶל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי. 34 תְּחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תִּמְצְאוּ; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, לְשָׁם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא.” 35 אָמְרוּ הַשּׁוֹמְעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: “לְאָן הוּא מִתְעַתֵּד לָלֶכֶת שֶׁלֹּא נִמְצָא אוֹתוֹ? הַאִם יֵלֵךְ אֶל הַתְּפוּצוֹת שֶׁל הַיְּוָנִים וִילַמֵּד אֶת הַיְּוָנִים? 36 מָה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר, ‘תְּחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תִּמְצְאוּ; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, לְשָׁם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא’?”*
[09/07/2023, 20:07:49] Itamar Ben David: *37 בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, בַּיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל הֶחָג, עָמַד יֵשׁוּעַ וְהִכְרִיז: “מִי שֶׁצָּמֵא יָבוֹא נָא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה! 38 הַמַּאֲמִין בִּי כִּדְבַר הַכָּתוּב, נְהָרוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ.” 39 זֹאת אָמַר עַל הָרוּחַ שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לְקַבֵּל הַמַּאֲמִינִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי עוֹד לֹא נִשְׁלְחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּי יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִתְפָּאֵר בַּכָּבוֹד. 40 אֲנָשִׁים מֵהֲמוֹן הָעָם, שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמְרוּ: “זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא.” 41 אֲחֵרִים אָמְרוּ: “זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ”, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: “מָה – מֵהַגָּלִיל יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ? 42 הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁמִּזֶּרַע דָּוִד וּמִבֵּית לֶחֶם עִיר דָוִד יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ.” 43 מִשּׁוּם כָּךְ נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹתָיו. 44 כַּמָּה מֵהֶם רָצוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁלַח בּוֹ יָד.*
[09/07/2023, 20:07:49] Itamar Ben David: *45 אַחֲרֵי כֵן חָזְרוּ הַמְשָׁרְתִים אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים וְאֵלֶּה שָׁאֲלוּ אוֹתָם: “מַדּוּעַ לֹא הֲבֵאתֶם אוֹתוֹ?” 46 הֵשִׁיבוּ הַמְשָׁרְתִים: “מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר אִישׁ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הָאִישׁ הַזֶּה.” 47 אָמְרוּ הַפְּרוּשִׁים: “הַאִם גַּם אַתֶּם הֻתְעֵיתֶם? 48 כְּלוּם הֶאֱמִין בּוֹ מִישֶׁהוּ מֵהַמַּנְהִיגִים אוֹ מֵהַפְּרוּשִׁים? 49 אַךְ הֶהָמוֹן הַזֶּה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, אֲרוּרִים הֵם!”*
[09/07/2023, 20:07:50] Itamar Ben David: *50 אָמַר לָהֶם נַקְדִּימוֹן, אֲשֶׁר בָּא אֵלָיו קֹדֶם לָכֵן, וְהוּא אֶחָד מֵהֶם: 51 “הַאִם תִּשְׁפֹּט תּוֹרָתֵנוּ אֶת הָאָדָם בְּלֹא שֶׁתִּשְׁמַע אוֹתוֹ תְּחִלָּה וְתֵדַע מַה שֶּׁעָשָׂה?” 52 עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “הַאִם גַּם אַתָּה מִן הַגָּלִיל? חֲקֹר וּרְאֵה שֶׁלֹּא יָקוּם נָבִיא מֵהַגָּלִיל.” 53 אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ*
[09/07/2023, 20:07:50] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/1sTxsGXp3V2DFn0DOKfwGy?si=Gq7oHH88TvmDSJQy4UyGOQ&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[10/07/2023, 8:01:55] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[10/07/2023, 8:02:14] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! יוחנן פרק ז
[10/07/2023, 8:02:46] Itamar Ben David: שעתיים שאלות ותהיות ולאורך כל היום איך והיכן תשתמשו בפרק להדרכה!
[10/07/2023, 8:37:19] Itamar Ben David: לגבי פסוק 3 ו 5 אנחנו מדברים על האחים שלו ממש נכון? דורון אתה אומר שכל זה טרם תחילת השליחות שלו כן?
[10/07/2023, 8:41:57] Itamar Ben David: פסוק 8 מבחינת התורה צריכים כל הזכרים להיראות במקדש שלוש פעמים בשנה אז איך אפשר להבריז ככה מחג הסוכות? מה גם שהמשיח צריך להיות ירא אלוהים
[10/07/2023, 8:43:43] Itamar Ben David: אגב שאלה- מכיוון שהפרק עוסק פה בעלייה לרגל- הבנתי שהדרך מהגליל לירושלים שלא דרך השומרון עברה בבקעת בית שאן. אנחנו יודעים היכן היו עולי הרגל מתארגנים להמשך תנועה? האם היו מתאספים בבית שאן? מקום סמוך? האם היו הולכים על הרי עבר הירדן או שבעיקר בבקעה? מניח שבפסח היו הולכים בבקעה ובשבועות היו הולכים על הרי עבר הירדן אם רצו להימנע מהשומרון. יש למישהו הסבר לזה?
[10/07/2023, 8:44:16] Itamar Ben David: פסוק 10- הנה ישוע לא מבריז מחג הסוכות.
[10/07/2023, 8:47:44] Itamar Ben David: פסוק 15 למה להגיד שישוע לא למד? כלומר בגיל 12 אנחנו כבר יודעים שהמורים מישראל מתרשמים ממנו. יהושע בן גמלא וההוראה להקים בתי ספר בכל יישוב באה קצת אחר כך, אבל למה חושדים בו שהוא לא למד?
[10/07/2023, 8:51:01] Itamar Ben David: פסוקים 21-24 – אני תוהה אם מי שאינו יהודי מבין עד כמה הפלפול פה זה תורה שבעל פה/מסורת זקנים. יש כאן אשכרה לימוד בית מדרש ״קל וחומר״ שישוע עושה. אם מותר לעשות ברית מילה בשבת ולפצוע ולרפא תינוק קל וחומר שמותר לרפא כליל אדם בשבת״. אני יכול לראות את האגודל של ישוע מתנפנף לכל עבר.
[10/07/2023, 8:55:18] Itamar Ben David: ישוע מלמד במקדש בכמה הזדמנויות. אני אשמח לדעת אם יש כאן מישהו שמצביע על מקום מסוים בהר הבית או בסביבה, שערי חולדה נגיד, כמקום שבו לימד ולמה שם
[10/07/2023, 8:57:31] Itamar Ben David: פסוק 31- מטיפה התפיסה שהמשיח צריך לעשות ניסים? אני מכיר משיח שהוא שליט, מורה, מוכיח לעמים, ירא אלוהים וכן הלאה. לא משיח מחולל ניסים.
[10/07/2023, 8:58:54] Itamar Ben David: פסוק 35- האם היו יהודים שלימדו את היוונים על היהדות? לא בקטע של מיסיון אלא בקטע של אקדמיה או דיאלוג בין דתי?
[10/07/2023, 9:00:19] ~ דבורה לינדנברג: למה שהעולם ישנא את ישו נשמע כמו מחשבה אגוצנטרית
[10/07/2023, 9:01:42] ~ דבורה לינדנברג: באיזה חג עלה?חצי החג הכוונה לחול המועד?
[10/07/2023, 9:02:07] Itamar Ben David: פסוק 35- אני הייתי משתמש בתיאטראות רומים בהקשר הזה. כלומר הרעיון שהיוונים ילמדו תורה מובע במסכת מגילה ״עתידין בתי תיאטראות ובתי קרקסאות להפוך לבתי מדרשות ללמד בהם תורה״
[10/07/2023, 9:02:58] Itamar Ben David: פסוק 37 אני מנחש שמדובר בשמיני עצרת ובשמחת בית השואבה, לא? זה לגמרי הולך להדרכות בבריכת השילוח.
[10/07/2023, 9:04:42] Itamar Ben David: פסוק 52- למה שלא יקום נביא מהגליל? יש לנו את יונה שלמיטב זכרוני מגת חפר בגליל.
[10/07/2023, 9:08:49] ~ דבורה לינדנברג: כשאומר שיחפשו אותו ולא ימצאו יכול להיות שכשירצו באמת להאמין בו וכו יהיה מאוחר?
[10/07/2023, 9:12:51] ~ דבורה לינדנברג: כך משתמע בהתחלה לא היה מוכר היה רק באיזור הכנרת
[10/07/2023, 9:14:47] ~ Dany Golan: סביר להניח שאלו החיים במרחק יותר מ3 ימים מהמקדש לא יכלו מעשית להתייצב 3 פעמים בשנה. היו מעגלים פינות…
[10/07/2023, 9:15:22] ~ דבורה לינדנברג: הוא אומר זמנו עוד לא הגיע אלא אם כן היה פחד להיתפש הרי כל הזמן ישו אומר שזמנו לא הגיע היה מודע לרדיפה אחריו🤷♀️
[10/07/2023, 9:21:39] ~ Yigal Tzadka: פילון האלכסנדרוני ניסה להציג את היהדות ליוונים שלא. בינו אותה.
הוא עשה זאת דרך הכתבים שלו.
[10/07/2023, 9:30:32] ~ Dorit Epstein Tour Guide: אם ישוע אומר שלא יגיע לירושלים כי רודפים אחריו וזמנו לא הגיע, מדוע הוא לא רק עולה לירושלים, אלא אף מלמד מול כולם בבית המקדש?
עוד בנושא זה: אם הוא יודע שזמנו לא הגיע – אז לא צריכה להיות לו בעיה להגיע לירושלים; ואם כך – למה הוא עולה רק בחצי החג?
[10/07/2023, 9:35:26] Itamar Ben David: נשמע הגיוני, אבל המשיח? מכל מקום – בפרק הוא אכן הולך בחג הסוכות.
[10/07/2023, 10:38:03] ~ לתור: ~ לתור left
[10/07/2023, 10:36:38] ~ Steven A.B: האם משה לא עשה אותות? עשה גם עשה. מקל לנחש, יד בריאה למצורעת, אליהו ואלישע עשו אותות, למה שהמשיח לא יעשה?
אפ משה, הגואל הראשון, עשה אותות, קל וחומר המשיח!
👎🏻 –> 👍🏻
בנוסף, יש לנו את הפסוקים האלה:
“3 חַזְּקוּ יָדַיִם רָפֹות וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלֹות אַמֵּצוּ׃ 4 אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי־לֵב חִזְקוּ אַל־תִּירָאוּ הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם נָקָם יָבֹוא גְּמוּל אֱלֹהִים הוּא יָבֹוא וְיֹשַׁעֲכֶם׃ 5 אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה׃ 6 אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשֹׁון אִלֵּם כִּי־נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה׃” (ישעיה לה)
הפסוקים האלה מתחברים למה שאני אסביר בהודעה הבאה על שמחת בית השואבה
[10/07/2023, 10:37:38] Itamar Ben David: יש הבדל. האם אותות זה תנאי לזיהוי המשיח, או שאותות זה בונוס לא הכרחי. משה גואל נכון. משה הוא סוג של משיח. אבל האם זה בגלל האותות או מתוקף השליחות שלו ללא קשר לאותות?
[10/07/2023, 10:47:11] ~ Steven A.B: זה ההסבר הקבוע שלי בבריכת שילוח.
חשוב לי להסביר מה פירוש השם שילוח בעברית, בעוד יומיים נקרא על העיוור שישוע שולח לשטוף את עיניו בשילוח ויוחנן אומר לנו בסוגריים – “שפירושו שליח”. המנהג של שמחת בית השואבה הוא תזכורת להבטחה למזמור הידוע: ושאבתם מים בששון ממעני הישועה שעתיד אלוהים לתת לעמו. המים מסמלים את רוח הקודש, כפי שכתוב בתלמיד:
“אמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמה בית שואבה, שמשם שואבים רוח הקודש על שם ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה”
ירושלמי, סוכה ה, א (נה ע”א)
ברור שישוע היה בבריכת השילוח במעמד שאיבת המים. הוא פונה לקהל ואומר להם “מי שצמא יבוא אלי וגו'”. הוא בכצם אומר להם – אתם מחכים ליום שתשאבו מים חיים ואת רוח הקודש? הינה אני, זה היום. אני מי השילוח (השליח מאת האב)
[10/07/2023, 10:48:38] ~ Steven A.B: האותות הם לא תנאי לזיהוי, אלא אות לבואה של מלכות השמיים.
[10/07/2023, 10:50:34] ~ Steven A.B: אני לא בטוח שבימי בית שני ידעו להגיד איפה גת חפר. בכל מקרה, באותה תקופה אנשי הגליל היו יחסית בורים לתושבי יהודה, פריפריה.
[10/07/2023, 10:55:49] ~ Steven A.B: בעולם שולטת רוח של מרד. אותה רוח שהניע את בני האדם לבנות את מגדל בבל. ישוע בא כדי להושיע את בני האדם מהחטאים שלהם, אבל רוח המרד מתנגדת לאלוהים ולכל מה שמגיע ממנו. ישוע ‘מפריע’ לבני האדם להמשיך במרד שלהם באלוהים שכן הם צריכים להכיר בחטאים שלהם, לחזור בתשובה ולהכנע ולציית לאלוהים.
[10/07/2023, 11:00:46] Itamar Ben David: אות לבואה של מלכות השמיים זה אירועים בלתי ניתנים לפקפוק: שיבת ציון לדוגמה.
[10/07/2023, 11:02:31] Itamar Ben David: גת חפר זה בצפון בכל מקרה לא ביהודה. בורים זה דבר אחד, ונביאים זה דבר אחר.
[10/07/2023, 11:04:21] Itamar Ben David: אני חושב שזה נכון יותר לבית ראשון. דווקא בימי בית שני הייתה בעיה הפוכה של צדיקות יתר, שהובילה לשנאת חינם. כלומר דווקא הניסיון להכתיב דרך אל אלוהים הביאה לקיטוב ולפיצול בישראל.
[10/07/2023, 11:04:48] Itamar Ben David: אפרופו תשעה באב ושלושת השבועות
[10/07/2023, 11:05:37] ~ Steven A.B: מסכים ולא מסכים. אני אסביר:
זה נכון שעברו בערף 450 שנה מאז שיבת ציון הראשונה עד לימיו של ישוע, אבל ההבטחה לנחמה ניתנה לירמיהו ויחזקאל לאחר שאלוהים ישיב את שבות ישראל, אם ישוע איננו המשיח, הרי שהייתה שיבת ציון, ומאז הייתה גלות נוספת, אז או שאלוהים לא קיים את הבטחתו או שהמשיח כבר הגיע בתקופת בית שני. הנבואות שהיו רלוונטיות לשיבת ציון הראשונה יהיו רלוונטיות לשיבת ציון השנייה.
[10/07/2023, 11:07:08] ~ Steven A.B: זה נכון למהרגע שאדם וחווה אכלו מעץ הדעת ועד לרגע שישוע יחזור. כל בני האדם נמצאים במצב של מרי תמידי.
[10/07/2023, 11:07:47] ~ Yoyo: שמחת בית השואבה – ניסוך המים *בבית המקדש, ממנו שואבים* את הקשר לרוח הקודש *ולא* מן המים! והמים לא משולים לרוח הקודש, גם לא מן הטקסט שהובא ממסכת סוכה!
המים מסמלים חיים ומשולים לחיים.
כן, מעייני הישועה = בית המקדש!
[10/07/2023, 11:09:01] ~ Steven A.B: למה הדבר דומה?
שמישהו יגיד היום ‘למד וראה שלא תמצא מנתח מוח ממוצא מזרחי’
[10/07/2023, 11:09:04] Itamar Ben David: אנחנו קצת מתחילים לגלוש, אבל אענה בקצרה. התפיסה היהודית היא שהיו 1.2 מליון נביאים (כפליים יוצאי מצריים), ורק כשישים נביאים- נבואתם נכתבה לדורות. כלומר נבואתה אכן רלוונטית לתמיד. אחרי זה יש לך את ספר דניאל שבו מתוארים המהלכים של ימי בית שני (לא נרחיב עכשיו) ואת המהלכים לאחר החורבן של בית המקדש השני – שלפי קריאתי והבנתי את דניאל – המשיח יכול להגיע רק לאחר חורבן בית שני בכלל.
[10/07/2023, 11:09:45] Itamar Ben David: כבר סיפרתי לך על סבתא שלי עליה השלום… חחחחח אם היית מוצא בה טיפת מרי בקדוש ברוך הוא – הייתי מסכים.
[10/07/2023, 11:10:53] Itamar Ben David: שופט בית משפט עליון משכונת התקווה חחחחחחחחח
[10/07/2023, 11:12:41] Itamar Ben David: אכן שאבו לוג מים (חמישה ליטר כמדומני) בכלי זהב מבריכת השילוח ועולים בדרך עולי הרגל אל המקדש לנסך את המים
[10/07/2023, 11:12:53] Itamar Ben David: הסיבה לשאיבה הזו לא קשורה למיטב ידיעתי לרוח הקודש, אבל אני לא פוסל שום דבר.
[10/07/2023, 11:13:47] Itamar Ben David: השאיבה הזו קשורה לסוף ימי הקיץ וטרם החורף, לתת לקב”ה מהמים שלנו כדי ולבטא את האמונה בו – שהוא ידאג לנו גם לגשם ותבואה בעונה הבאה.
[10/07/2023, 11:13:52] ~ Steven A.B: לגבי ה1.2 מליון נביאים, שוב, מסורות מאוחרות.
ולגבי דניאל, ההפך – המשיח חייב לבוא לפני חורבן בית שני:
“וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לֹו וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצֹּו בַשֶּׁטֶף וְעַד קֵץ מִלְחָמָה נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמֹות׃” (דניאל ט 26)
[10/07/2023, 11:14:20] Itamar Ben David: וזה כמובן מתחבר לכל הסיבות שבעולם למה החג האוניברסלי של האנושות בירושלים יהיה חג הסוכות וברכת הגשם הכרוכה בו
[10/07/2023, 11:14:49] Itamar Ben David: טז וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֨לֶךְ֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ יז וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֨רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִֽהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם׃
[10/07/2023, 11:17:19] Itamar Ben David: לא רוצה לגלוש פשוט מחוץ לפרק יותר מדי. אבל יכרת משיח לדעתי מתייחס לכהונה לאחר החורבן של המקדש ולא למשיח שהגיע לפני כן. מה גם שמבחינת הזמנים של דניאל זה לא מסתדר. אם ישוע היה מת בשנים הספורות לפני חורבן המקדש אולי זה היה הגיוני (בשבוע השנים ה- 69 עד להשלמת שבעים שבועות שנים). אבל הוא בא ארבעים שנה לפני. ועד כאן התייחסותי לדניאל. נצטרך כנראה במה פתוחה על זה כי זה נושא שמאוד מאוד מעסיק אותנו ויעסיק אותנו הלאה.
[10/07/2023, 11:17:31] ~ Steven A.B: יש לך כאן סתירה פנימית. למה נקרא שמחת בית ה*שואבה*? מפני ש*שואבים* את רוח הקודש. מהיכן מסיקים זאת? מן הפסוק: ו*שאבתם מים* בששון. בכל מקרה, השילוח נקרא שילוח כי מדובר במים שיוצאים מבית אלוהים (הגיחון) ויורדים לבריכה.
[10/07/2023, 11:34:17] Shira Harpaz Pomeranz: פשוט הדרכה מעולה שבמעולות סטיבן. אדיר
[10/07/2023, 11:36:06] Itamar Ben David: בואו נביא רק את הפרק הקצר והמתוק הזה של ישעיהו במלואו: ישעיהו פרק יב
א וְאָמַרְתָּ, בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְהוָה, כִּי אָנַפְתָּ בִּי; יָשֹׁב אַפְּךָ, וּתְנַחֲמֵנִי. ב הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח, וְלֹא אֶפְחָד: כִּי-עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה. ג *וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם, בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי, הַיְשׁוּעָה.* ד וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים, עֲלִילֹתָיו; הַזְכִּירוּ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ. ה זַמְּרוּ יְהוָה, כִּי גֵאוּת עָשָׂה; מידעת (מוּדַעַת) זֹאת, בְּכָל-הָאָרֶץ. ו צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן: כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
[10/07/2023, 11:36:30] Itamar Ben David: אגב אני לא חושב שזה פרק משיחי.
[10/07/2023, 11:51:08] ~ Steven A.B: ישוע = ישועה, אין ישועה בלי ישוע.
[10/07/2023, 12:01:17] ~ Dorit Epstein Tour Guide: את הקטעים עם שמחת בית השואבה והעיוור אני עושה במדרגות הדרומיות. ואז אפשר גם לרקוד שאבתי מים (בתודות לקובי לביא שנתן לי את הרעיון..).
[10/07/2023, 12:04:21] ~ shamon51: איש באמונתו יחיה
[10/07/2023, 12:09:50] ~ Steven A.B: זה ועוד איך פרק משיחי, שים לב מה אימר הפסוק הראשון: והיה ביום ההוא, איזה יום? תזכור שהחלוקה לפרקים נעשתה במאה 5 לספירה. על איזה יום מדובר? בוא נקרא את הפרק הקודם:
“וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גֹּויִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתֹו כָּבֹוד׃ פ” (ישעיה יא 10)
שמת לב? מדובר על אותו יום.
[10/07/2023, 12:18:23] Doron Jamchi: לא. עד פרק ד או ה (תלוי בפירושים) זה לפני תחילת השירות. בפרק ו’ מתואר נס הכפלת ה-5000 שמופיע בכל הבשורות, זאת אומרת שהחל מפרק ו’ יש סינכרון מלא בין כל הבשורות.
[10/07/2023, 12:21:03] Itamar Ben David: התכוונתי שזה לא פרק שעוסק במשיח, אלא פרק שעוסק בעידן המשיחי. מקבל את ההערה.
[10/07/2023, 12:22:55] Itamar Ben David: תודה על ההבהרה חביבי
[10/07/2023, 12:24:52] Doron Jamchi: מבקעת בית שאן היו חוצים לעבר הירדן המזרחי ויורדים דרומה. זה אזור שנקרא Perea או פראיה, שהיה אזור של גויים, אבל בתקופה החשמונאית עודדו הגירה יהודית לאזור, ולכן לעולי הרגל מהגליל מהתקופה החשמונאית היה נוח לעבור משם כי הם עוברים באזורים יהודיים שגם כנראה סיפקו להם שירותים שונים בדרכם לירושלים.
[10/07/2023, 12:25:41] Itamar Ben David: השאלה שלי לגבי המסלול, האם בית שאן שהייתה נכרית אז הייתה חלק ממנו או שהיו חונים איפשהו ליד או מתכנסים איפשהו ליד
[10/07/2023, 12:25:43] Itamar Ben David: ואם כן היכן
[10/07/2023, 12:26:05] Itamar Ben David: ואם אנחנו יודעים בעבר הירדן המזרחי יותר פרטים על המסלול (מעבר לדרך המלך הרגילה) היכן עצרו וכן הלאה – זה יהיה נחמד.
[10/07/2023, 12:32:24] Itamar Ben David: תזכורת קטנה – אם יש לכם מאמרים, סרטונים, פודקאסטים וכן האלה שיכולים לשפוך אור נוסף על הפרק או שאלות שנובעות מהפרק – זה הזמן להעלות אותם. עדיפות לקישורים כי הם נשמרים באתר.
[10/07/2023, 12:53:40] ~ Steven A.B: הייתי בהשתלמות עם חגי עמיצור לפני כמה חודשים בדיוק בנושא הזה – העלייה לרגל בימי בית שני. שאלתי אותו ספציפית על העלייה דרך הבקעה, הוא אמר שהשיירות, אם הן יצאו נגיד מכפר נחום, היו עוברות במעבר הארבל, יורדים לצומת גולני, הולכים לכיוון בית שאן ומשם עוברים לפחל או פלה, וממשיכים ללכת בצידו המזרחי של הירדן עד יריחו, וכמובן מיריחו פנו לירושלים. שאלתי למה לא בצד המערבי של הירדן, הוא אמר שזה לא נוח ואין שם ממש דרך.
[10/07/2023, 12:54:59] Itamar Ben David: הצד המערבי של הירדן צר. זה נכון. אבל נראה לי שיותר מאשר אין שם דרך, אין שם יותר מדי יישוב ויש כנראה הרבה סכנות מצד נוודים
[10/07/2023, 12:55:52] Itamar Ben David: אז בית שאן פלה גרש רבת עמון פילדלפיה ומשם לרדת?
[10/07/2023, 12:55:57] Itamar Ben David: יא ווילי איזה סיבוב.
[10/07/2023, 12:57:04] ~ Steven A.B: אבל פלה נמצא בעמק הירדן, למה שיעלו לגרש ופילדפיה? פשוט המשיכו ללכת בפלה לאורך בעמק הירדן דרומה
[10/07/2023, 12:57:45] Itamar Ben David: אוקיי אז זה מה שאני תוהה
[10/07/2023, 12:58:02] Itamar Ben David: מה היה הציר שלהם איזה ערים יש שם חוץ מפלה… מניח שדיר עלא היה משהו
[10/07/2023, 12:58:08] Eliran Kaisar: בזמנו הוא (כלומר חגי עמיצור) הסביר שהיה חשש לעבור דרך ארץ השומרונים
[10/07/2023, 12:59:02] Itamar Ben David: זה ברור. אבל עד היום אני לא חושב שהבנתי עד הסוף איפה הלכו במזרח הירדן
[10/07/2023, 13:00:16] ~ דבורה לינדנברג: זה גם הסבר ששמעתי פחד הקהילה השומרונית להימהע מעימותים
[10/07/2023, 13:01:58] Doron Jamchi: מאמר של דר’ נחום שגיב על הפראיה. לא מתייחס לעולי הרגל, אבל כן מדבר על תפוצת האוכלוסייה היהודית.
https://www.israeliarchaeology.org/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99/
[10/07/2023, 14:58:48] Itamar Ben David: רוצה לחזור רגע לעניין האותות. אין תיאור בתנ”ך שהמשיח עושה אותות, וגם אם כן – זה לא מה שמגדיר את משיחיותו. יש ניסים שאולי קורים בעידן המשיחי, אבל שוב – זה לא הפרמטר העיקרי. מה שקובע זה דברים גדולים: עם ישראל בארצו, בית המקדש עומד, יש מלך מבית דוד, יש דעת אלהים בעולם, אין מלחמות, ובאיזשהו שלב יש אפילו תחיית המתים. בכל מקרה. למה שוב האותות זה דבר כל כך שולי וכל כך לא משמעותי, דברים י”ג: א אֵ֣ת כָּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַֽעֲשׂ֑וֹת לֹֽא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃ {פ} ב כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם *וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת*׃ ג וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַֽחֲרֵ֨י *אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים* אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖ם וְנָֽעָבְדֵֽם׃ ד לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל־חוֹלֵ֥ם הַֽחֲל֖וֹם הַה֑וּא *כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם* לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ ה אַֽחֲרֵ֨י יְהוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֨רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַֽעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃ ו וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַֽחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָה עַל־יְהוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃
[10/07/2023, 14:59:11] Itamar Ben David: כלומר אלוהים תיאורטית יכול לתת כוח לנביאי שקר לעשות אותות כחלק ממבחן לעם ישראל
[10/07/2023, 15:00:05] Itamar Ben David: נדמה לי שאפילו בברית החדשה יש התייחסות לעניין אי האמיתות של האותות של השטן/מי מטעמו, אבל אני לא זוכר כל כך את המקור של זה. אז אדרבא נשאלת השאלה – למה כל הניסים/אותות חשובים? הם לא חשובים.
[10/07/2023, 15:28:12] ~ דבורה לינדנברג: למה קוראים לנביא חולם חלומות?
[10/07/2023, 15:29:29] ~ DO RO: 10 Warren’s edits Signs and Messiahship in John (new).pdf document omitted
[10/07/2023, 15:30:36] Itamar Ben David: חלום זו גם דרך לקבל נבואה (יש הרבה חלומות וחזיונות נבואיים)
[10/07/2023, 15:37:48] ~ Steven A.B: כבר דיברנו על זה, הניסים הם לא ההוחכה למשיחיותו, אלא אות לכך שמלכות השמיים קרבה. כמו שהוא אמר למשותק – בגלל שחטאיך נסלחו לך הריני אומר לך קום!
וכבר דנו בזה לא מעט – משיח בן יוסף ומשיח בן דויד.
בן יוסף לא אמור למלוך, אלא להיות עניו ומושפל ולמות. ואילו משיח בן דויד צריך לאסוף את נדחי ישראל ולמלוך בירושלים לנצח.
אני אפילו אגיד משהו עמוק יותר ומקווה שתבין:
ישוע אכן הקים את בית המקדש, קיבץ את נדחי ישראל, השמיד את האוייבים ועשה שלום. למה לא רואים את זה?
מפני שהוא קודם כל צריך לעשות את זה ברמה הרוחנית, כי אם זה לא נעשה ברמה הרוחנית זה לא יכול להאעשות בעולם הפיזי. מה הכוונה?
הקמת המקדש: המשיח קם מהמתים והוא תחליף המקדש הפיזי.
תחיית המתים: כל מי שמקבל את ישוע מת עם המשיח וקם לתחייה בטבילה באופן רוחני.
קיבוץ נדחי ישראל: כל גוי שמאמין בישוע הוא בעצם מורכב לעץ של עם ישראל.
השמדת האוייבים וישועה: כשישוע הגיע לפני אלפיים שנה הוא הצליח לנצח את החטא על ידי מותו ותחייתו, החטא הוא מקור כל הרוע והוא מה שמאפשר לשטן לשלוט על פני האדמה. השמדת החטא בצלב משחרר את האדם מעולו של השטן.
שלום עולמי: כשישוע היה על הצלב הוא אמר “נשלם” גם כי הוא שילם על כל החטאים, אבל גם כי הביא שלום בין בני האדם ובין אלוהים.
האם יהיה מקדש בעתיד? כמובן, תיהיה קיבוץ נדחי ישראל פיזי? כמובן, יהיה שלום עולמי ובלי מלחמות? כמובן.
אבל זה יקרה רק אחרי שאלוהים ישפוט את כל החוטאים וישמיד אותם מהארץ. הסיבה היחידה מדוע ישוע לא הביא לידי ביטוי את מלכות השמיים הפיזי לארץ הוא משום שאלוהים בסבלנותו נותן לבני האדם הזדמנות לחזור בתשובה ולזכות בגאולה שהמשיח מספק. שכן, אילו היה מביא את מלכות השמיים לפני אלפיים שנה באופן פיזי, הרי שמלכות השמיים הייתה ריקה מבני אדם כי אף אחד לא היה מספיק להיגאל.
[10/07/2023, 15:41:47] Itamar Ben David: אז רק אומר שבדרך כלל גם נוצרים וגם הברית החדשה וגם אנחנו המדריכים עושים עניין מהניסים. מקווה שנעשה מזה פחות עניין, למרות שכל הטיולים שלנו בערך זה כדי לראות היכן נעשו הניסים…
[10/07/2023, 15:43:17] Itamar Ben David: אני לא מכיר שהתנ”ך מדבר על התגשמות רוחנית של זה לפני ההתגשמות הפיסית. מכל מקום, הנושא של משיח בן יוסף ובן דוד זה לא הרובד הכי גלוי וברור, אז לא בהכרח הייתי הולך על זה.
[10/07/2023, 15:47:22] ~ Steven A.B: זאת הפרשנות של הברית החדשה. ישוע אומר שהוא המשכן. כמו שאתה אומר: משכן מהלך. אז תקומתו מהמתים הוא בהכרח הקמת המקדש. ישוע מסביר – מלכות השמיים לא נגלית למראה עיניים, אלא המלכות נמצאת בקרבכם.
[10/07/2023, 15:50:25] Itamar Ben David: בתור ישראל בבשר, עד שאני לא רואה סטייקים אני לא חותם על אך משיח. חחחחח מה עם הפייבוקס שלנו
[10/07/2023, 15:50:36] Itamar Ben David: על אף*
[10/07/2023, 15:54:56] Itamar Ben David: שמתי לב שרק דבורה הארגנטינאית מסכימה איתי. אני מנחש למה חחחחח
[10/07/2023, 15:55:55] ~ Erez Cohen: נראה לי התבלבלתם בן יד האלוהים, לחמורו של משיח🤪
[10/07/2023, 15:58:51] ~ דבורה לינדנברג: המשיח יבוא וכבר הגיע והוא ארגנטינאי
[10/07/2023, 16:07:25] ~ Steven A.B: גם אני ארגנטינאי, מחכה בקוצר רוח לזה!
[10/07/2023, 16:11:51] Itamar Ben David: טוב נראה לי נפתח פייבוקס למנגל לכבוד סיום הבשורה של יוחנן. יש מי שיארח?
[10/07/2023, 16:33:28] Alon Navon Tour Guide: תלוי בכמות. אפשר אצלי
[10/07/2023, 17:51:15] Itamar Ben David: סטיבן שתי שאלות לגבי מה שכתבת על ״מסורות מאוחרות״. אם מסורת עברה בכל פה ונכתבה רק לפני 1400-1500 שנה. זה אומר שהיא בת 1400-1500 שנה? שאלה נוספת. לך אולי זה פחות קריטי אבל לחלקים עצומים בקרב המאמינים בישוע- אבות הכנסייה לדוגמה זה גם מאוחר. איך אתה מסתכל על כל מה שהוא אחרי נגיד המאה הראשונה לספירה? סתם משהו שעלה לא מזמן זה השילוש כפי שתואר על ידי טרטוליאנוס, אי שם בסוף המאה השניה. להגיד מאוחר על מסורות בעל פה זה משחק לא נכון בדרך כלל אני התרשמתי מאוד מעבודות של יאיר זקוביץ׳ שמוכיח את קדמותן באופן מאוד משכנע.
[10/07/2023, 17:51:53] Doron Jamchi: עושים עניין מניסים כי זה לא משהו שגרתי. זה כמו שאנשים מתלהבים לנסוע לסקנדינביה כדי לראות את הזוהר הצפוני. על אחת כמה וכמה, אם יש משותק שאחרי 38 שנה יכול לקום וללכת, אישה זבת דם 12 שנה שנרפאה, ועיוור מלידה שנרפא.
אפשר להתווכח על כן משיח לא משיח, כן נס או לא נס. הבשורה של יוחנן במיוחד מציינת כמה ניסים ספציפיים כדי להעלות שאלות על טיב הנס ועל הלגיטימיות. יחד עם זאת, אני חושב שיוחנן גם מציג את השאלות גם כדי לגרום לנו לחשוב על ביקורת על השאלות. לדוגמה – מסופר על בן אדם שנרפא אחרי 38 שנה שהיה משותק. באמת משנה אם מי שריפא אותו היה בחזקת משיח? חזקת נביא? למה ריפא בשבת ולא ביום אחר? השאלות האלה מתגמדות אם נתייחס לעובדה שיש כאן אדם שנרפא.
[10/07/2023, 17:51:59] Itamar Ben David: אני אומר את זה כי בסוף גם יהודים יכולים להגיד ״הברית החדשה? זה מאוחר עזוב אותך אבל זה לא ממש תורם לדיון
[10/07/2023, 17:52:30] Itamar Ben David: אגב יש מצב שהברית החדשה זה אחד המקורות הראשונים הכתובים למסורות בכל פה יחד כנראה עם יוספוס ופילון או משהו כזה
[10/07/2023, 18:46:00] ~ נעמי ארליך קופרמן: יש לי אמירה שהמקדש הוא בתוכנו,
אם נעשה טוב.
מהו טוב ?
זה נתון לפרשנות.
אבל גם הגרמנים הטמפלרים האמינו בכך בתחילת דרכם.
ואני באמת חושבת שהמקדש הוא לא הענין אלא האמונה האמיתות ועשיה.
ואם אכן המקדש היה כזה סבבה,
למה נהרס פעמיים בצורה נוראית שכזו.
אבל אני יכולה ללכת רחוק יותר ואמר שהמקדש החליף את המהות ובזה אסיים.
[10/07/2023, 19:02:33] Itamar Ben David: יש הסברים רוחניים למה נהרס המקדש אבל נשמור את זה לפרקים שיזמנו את הדיון הזה.
[10/07/2023, 19:03:28] ~ נעמי ארליך קופרמן: ברור.
לזה התכוונתי.
לא היתה שם רוח…
[10/07/2023, 19:04:36] ~ Steven A.B: אותם אלה שאמרו שהיו 1.2 מליון נביאים בהיסטוריה, הם גם אלה שאמרו דברים כמו שפרעה היה אמה גובהו ואמה זקנו ואמה איבר מינו. זה לא שאני מזלזל באופן אבסולוטי בכל מה שלז”ל אומרים, ברור לי שיש הרבה תוכן חשוב ומעניין רצל חז”ל, אלא מבחינתי יש רק טקסט אחד שיש לו סמכות אלוהית – התנ”ך. ולפי מה שאני מבין מהתנ”ך, התנ”ך מכוון אותי לספר הברית החדשה, בה אני רואה התגשמות של התנ”ך. הסמכות האלוהית של הברית החדשה נובעת מתוך ההבנה והאמונה בתנ”ך. אם בא מישהו ואומר לי – היו 1.2 מיליון נביאים, אני אגיד לו – סבבה, כל עוד זה לא כתוב אין לי שום סיבה להאמין לך.
כנ”ל לגבי אבות הכנסייה, הם מעניינים לי את הזרת, בחיים לא שמעתי על טורטיליאנוס וזה גם לא מעניין אותי, הסיבה שאני מאמין בשילוש נובע מתוך קריאה של התנ”ך והברית החדשה בלבד. נהון, אימצתי את המושג ‘שילוש’ למרות שהוא לא מופיע אבל זה רק כדי שניהיה על אותו גל.
[10/07/2023, 19:06:05] ~ Steven A.B: הטמפלרים לא המציאו שום דבר, זה כתוב בברית החדשה במפורש. גם בתנך, ביחזקאל כתוב שניהיה המקדש
[10/07/2023, 19:06:08] ~ עופר מארצנו לעצמנו: מי הסמכות שקבעה מה כתבי קודש ומה לא ….בדגש ברית חדשה
[10/07/2023, 19:12:50] Itamar Ben David: אוקיי אבל איך אפשר להבין את מה שישוע אומר לגבי ברית מילה בשבת בפרק הזה? הרי לא כתוב בתורה ״אם ברית מילה בשבת- עדיין צריך לעשות״
[10/07/2023, 19:13:02] Itamar Ben David: שעה לסיום
[10/07/2023, 19:13:52] ~ Steven A.B: המשיח הוא אדון השבת, המשיח לא מפרש את התורה, המשיח הוא זה שנתן את התורה.
[10/07/2023, 19:14:15] ~ Steven A.B: המשיח הוא התורה
[10/07/2023, 19:32:40] Itamar Ben David: זו לא השפה שהוא מדבר בה בפרק. שם הוא נותן אחלה פלפול תלמודי
[10/07/2023, 19:50:35] ~ Steven A.B: בכל זאת, הוא נמצא בגוף אדם, הוא מתבטא כאחד האדם.
האמת, כשאני נמצא בעיר דויד, מול החנות מזכרות יש את הריצוף של הר הבית. אני מזכיר את הסיפור של האישה הנתפסה בניאוף, זה קרה בהר הבית. למה ישוע התכופף לכתוב על הריצפה? כולם חושבים שמדובר בעפר האדמה, אבל לא היה עפר על הר הבית, אלא הוא כתב עם אצבעו על השיש (אבן) זה רמז לפרושים והכהנים: מי שכתב ‘לא תנאף’ היה באמצבע אלוהים על אבן, זה אני.
[10/07/2023, 20:00:29] ~ דבורה לינדנברג: אגס האיסיים מאמינים שבכל אחד מאיתנו יש מקדש.שלא צריך מקדש פיזי.
[10/07/2023, 20:02:33] Itamar Ben David: ניתן עוד רבע שעה להערות אחרונות
[10/07/2023, 20:16:23] ~ דבורה לינדנברג: יוחנן המטביל הקדים את ישו המשיח מבשר עליו כיביכול.כך אתה מבין את משה סוג של מבשר, מקדים לכן כמו משיח?
[10/07/2023, 20:19:04] Doron Jamchi: זאת המשמעות של פרה-פיגורציה.
משה, יוסף, דוד, שלמה, אלישע. כל אלה דמויות בעלות היבט משיחי.
[10/07/2023, 20:19:23] ~ Steven A.B: לא, מבחינתי המשיח הוא בעצם אלוהים בדמות של אדם. לא יידע אם קראת את המאמר שכתבתי בנוגע ל’לוגוס’ אבל שם אני מסביר מי הוא המשיח. משה היה דמות מקדימה של המשיח, לא מבשר שלו.
[10/07/2023, 20:20:29] Alon Navon Tour Guide: מה שלא יהיה, מיוחנן אני מקבל את הרושם הבא: היו 2 חבורות: של ישוע ושל יוחנן המטביל. ככל הנראה היתה יריבות ביינהם. יוחנן המבשר פשוט גאון, הוא לוקח את החבורה היריבה ומאמץ את המנהיג שלה לתוך הסיפור של ישוע ומספר בשם יוחנן המטביל שמעיד על כך שהקדים את ישוע המשיח… פשוט גאוני !