יד השמונה
לקראת הסיור
דגשים והנחיות לסיור
- סיור ירושלים ויה דולורוזה אוונגלית יתקיים ביום ב’ ה-23.09.24. הגעה עצמית.
- הפסקת צהריים במהלך הסיור הרגלי בעיר העתיקה.
- יש להגיע עם נעלי הליכה נוחות לכל היום וביגוד מתאים למקומות דת ולמזג האויר.
- יש להצטייד בתעודת מו”ד לצורך כניסה לאתרים.
לו"ז
08:45 – התכנסות במבואה של מגדל דוד.
09:00 – סיור במיצג הראשון של עיר דוד בהדרכת ענבל, מנהלת תחום הדרכה במגדל דוד.
09:30 – הדרכה במגדל דוד.
10:30 – התחלת הסיור בעיר העתיקה (ויה דולורוזה אופצ’ 2, הרובע היהודי, הר ציון כנסיית הקבר)
16:00 – סיום משוער בעיר העתיקה.
הכנה לקראת הסיור
לקראת סיור ירושלים בדגש ויה דולורוזה 2
קהילה משיחית בית גאולה – מפגש עם מנו קלישר
האגרת הראשונה לפטרוס ב
4 אֲשֶׁר נִגַּשְׁתֶּם אֵלָיו אֶל־אֶבֶן חַיָּה אֲשֶׁר מָאֲסוּ־בָהּ בְּנֵי־הָאָדָם וְהִיא נִבְחָרָה וִיקָרָה לֵאלֹהִים׃
5 וְגַם־אַתֶּם כַּאֲבָנִים חַיּוֹת נִבְנֵיתֶם לְמִשְׁכַּן הָרוּחַ לִכְהֻנַּת קֹדֶשׁ לְהַעֲלוֹת זִבְחֵי־רוּחַ לְרָצוֹן לֵאלֹהִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃
תצפית בית לחם
לוקס ב
1 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיֵצֵא צַו מֵאֵת קֵיסַר אוֹגוּסְטוֹס לִמְנוֹת אֶת־כָּל־יֹשְׂבֵי תֵבֵל׃
2 וְהַמִּפְקָד הַזֶּה הָיָה הָרִאשׁוֹן בִּהְיוֹת קוּרִינִיּוֹס שַׁלִּיט בְּסוּרְיָא׃
3 וַיֵּלְכוּ כֻלָּם לְהִתְפָּקֵד אִישׁ לְעִירוֹ׃
4 וַיַּעַל גַּם־יוֹסֵף מִן־הַגָּלִיל מֵעִיר נְצֶרֶת אֶל־יְהוּדָה לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית־לָחֶם כִּי־הָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ׃
5 לְהִתְפָּקֵד עִם־מִרְיָם הַמְאֹרָשָׂה לוֹ וְהִיא הָרָה׃
6 וַיְהִי בִּהְיוֹתָם שָׁם וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת׃
7 וַתֵּלֶד אֶת־בְּנָהּ הַבְּכוֹר וַתְּחַתְּלֵהוּ וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בָאֵבוּס כִּי לֹא־הָיָה לָהֶם מָקוֹם בַּמָּלוֹן׃
8 וְרֹעִים הָיוּ בָּאָרֶץ הַהִיא לֵנִים בַּשָּׂדֶה וְשֹׁמְרִים אֶת־מִשְׁמְרוֹת הַלַּיְלָה עַל־עֶדְרָם׃
9 וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִצָּב עֲלֵיהֶם וּכְבוֹד יְהוָֹה הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם מִסָּבִיב וַיִּירְאוּ יִרְאָה גְדוֹלָה׃
10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירָאוּ כִּי הִנְנִי מְבַשֵּׂר אֶתְכֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל־הָעָם׃
11 כִּי הַיּוֹם יֻלַּד לָכֶם מוֹשִׂיעַ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן בְּעִיר דָּוִד׃
12 וְזֶה לָכֶם הָאוֹת אֲשֶׁר תִּמְצְאוּן יֶלֶד מָחְתָּל וְשֹׁכֵב בָּאֵבוּס׃
13 וּפִתְאֹם הָיָה אֵצֶל הַמַּלְאָךְ הֲמוֹן צְבָא הַשָּׁמָיִם וְהֵם מְשַׁבְּחִים אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֹמְרִים׃
14 כָּבוֹד בַּמְּרוֹמִים לֵאלֹהִים וּבָאָרֶץ שָׁלוֹם בְּאַנְשֵׁי רְצוֹנוֹ׃
15 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלוּ מֵעֲלֵיהֶם הַמַּלְאָכִים הַשָּׁמָיְמָה וַיֹּאמְרוּ הָרֹעִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ נַעְבְּרָה־נָּא עַד בֵּית־לֶחֶם וְנִרְאֶה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר הוֹדִיעָנוּ יְהוָֹה׃
16 וַיְמַהֲרוּ וַיָּבֹאוּ וַיִּמְצְאוּ אֶת־מִרְיָם וְאֶת־יוֹסֵף וְאֶת־הַיֶּלֶד וְהוּא שֹׁכֵב בָּאֵבוּס׃
17 וַיִּרְאוּ וַיַּשְׁמִיעוּ אֶת־הַדָּבָר הַנֶּאֱמָר אֲלֵיהֶם עַל־הַנַּעַר הַזֶּה׃
18 וְכָל־הַשֹּׁמְעִים תָּמְהוּ עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ אֲלֵיהֶם הָרֹעִים׃
19 וּמִרְיָם שָׁמְרָה אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתְּחַשְּׁבֵם בְּלִבָּהּ׃
20 וַיָּשׁוּבוּ הָרֹעִים וְהֵם מְהַלֲּלִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת־הָאֱלֹהִים עַל־כֹּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְרָאוּ כְּפִי־אֲשֶׁר נֶאֱמַר אֲלֵיהֶם׃
המשך תצפית בית לחם וארמון הורדוס
מתי ב
1 וַיְהִי בִּימֵי הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר נוֹלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית־לֶחֶם יְהוּדָה וַיָּבֹאוּ מְגוּשִׁים מֵאֶרֶץ מִזְרָח יְרוּשָׁלָיִם׃
2 וַיֹּאמְרוּ, אַיֵּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יֻלַּד? כִּי רָאִינוּ אֶת־כּוֹכָבוֹ בַּמִּזְרָח וַנָּבֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ׃
3 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ אֶת־דִּבְרֵיהֶם וַיֶּחֱרַד הוּא וְכָל־יְרוּשָׁלַיִם עִמּוֹ׃
4 וַיַּקְהֵל אֶת־כָּל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְסוֹפְרֵי הָעָם וַיִּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר אֵיפֹה יִוָּלֵד הַמָּשִׁיחַ׃
5 וַיֹּאמְרוּ לוֹ בְּבֵית־לֶחֶם יְהוּדָה כִּי־כֵן כָּתוּב בְּיַד הַנָּבִיא׃
6וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶרֶץ יְהוּדָה אֵינְךָ צָעִיר בְּאַלֻּפֵי יְהוּדָה כִּי מִמְּךָ יֵצֵא מוֹשֵׁל אֲשֶׁר יִרְעֶה אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃ (מיכה ה 1)
7 אָז קָרָא הוֹרְדוֹס לַמְּגוּשׁים בַּסֵּתֶר וַיַּחְקֹר לָדַעַת הָעֵת אֲשֶׁר נִרְאָה הַכּוֹכָב׃
8 וַיִּשְׁלָחֵם בֵּית־לֶחֶם וַיֹּאמַר לְכוּ חִקְרוּ הֵיטֵב עַל־דְּבַר הַנָּעַר וְהָיָה כִּי־תִמְצְאוּן אֹתוֹ וְהִגַּדְתֶּם לִי וְאָבוֹאָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת־לוֹ גַּם־אָנִי׃
9 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת־דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וַיֵּלֵכוּ וְהִנֵּה הַכּוֹכָב אֲשֶׁר־רָאוּ בַמִּזְרָח הָלַךְ לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר־בָּא וַיַּעֲמֹד מִמַּעַל לַאֲשֶׁר־הָיָה שָׁם הַיָּלֶד׃
10 וַיִּרְאוּ אֶת־הַכּוֹכָב וַיִּשְׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַד־מְאֹד׃
11 וַיָּבֹאוּ הַבַּיְתָה וַיִּמְצְאוּ אֶת־הַיֶּלֶד עִם־מִרְיָם אִמּוֹ וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ וַיִּפְתְּחוּ אֶת־אוֹצְרוֹתָם וַיַּקְרִיבוּ לוֹ מִנְחָה זָהָב וּלְבוֹנָה וָמֹר׃
12 וַיְצֻוּוּ בַחֲלוֹם לְבִלְתִּי שׁוּב אֶל־הוֹרְדוֹס וַיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ אַחֵר אֶל־אַרְצָם׃
13 הֵם הָלְכוּ מִשָּׁם וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה אֶל־יוֹסֵף בַּחֲלוֹם לֵאמֹר קוּם קַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וּבְרַח־לְךָ מִצְרַיְמָה וֶהְיֵה־שָׁם עַד־אִם אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ כִּי הוֹרְדוֹס מְבַקֵּשׁ אֶת־נֶפֶשׁ הַנַּעַר לְקַחְתָּהּ׃
14 וַיָּקָם וַיִּקַּח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ לָיְלָה וַיִּבְרַח מִצְרָיְמָה׃
15 וַיְהִי־שָׁם עַד מוֹת הוֹרְדוֹס לְמַלּאת אֶת־דְּבַר יְהוָֹה בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃ (הושע יא 1)
16 וַיַּרְא הוֹרְדוֹס כִּי הֵתֵלּוּ בוֹ הַמְּגוּשִׁים וַיִּקְצֹף מְאֹד וַיִּשְׁלַח וַיַּהֲרֹג אֶת־כָּל־הַיְלָדִים אֲשֶׁר בְּבֵית־לֶחֶם וּבְכָל־גְּבוּלֶיהָ לְמִבֶּן־שְׁנָתַיִם וּלְמָטָּה לְפִי הָעֵת אֲשֶׁר חָקַר מִפִּי הַמְּגוּשִׁים׃
17 אָז הוּקַם הַנֶּאֱמָר בְּפִי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
18קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי וּבְכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל־בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ׃ (ירמיהו לא 14)
19 וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת הוֹרְדוֹס וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה בַחֲלוֹם אֶל־יוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם קַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וְלֵךְ שׁוּב אֶל־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵתוּ הַמְבַקְּשִׁים אֶת־נֶפֶשׁ הַיָּלֶד׃
21 וַיָּקָם וַיִּקַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וַיָּבֹא אַרְצָה יִשְׂרָאֵל׃
22 וּכְשָׁמְעוֹ כִּי אַרְכְלוֹס מָלַךְ בִּיהוּדָה תַּחַת הוֹרְדוֹס אָבִיו וַיִּירָא לָלֶכֶת שָׁמָּה וַיְצֻוֶּה בַחֲלוֹם וַיֵּלֵךְ לוֹ אֶל־אַרְצוֹת הַגָּלִיל׃
23 וַיָּבֹא וַיֵשֶׁב בְּעִיר הַנִּקְרֵאת נְצָרֶת לְמַלּאת הַדָּבָר הַנֶּאֱמָר עַל־פִּי הַנְּבִיאִים כִּי נָצְרִי יִקָּרֵא לוֹ׃
איפה מקום המשפט – אפשרות מגדל דוד
28 וַיְהִי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וַיּוֹלִיכוּ אֶת־יֵשׁוּעַ מִבֵּית קַיָּפָא אֶל־בֵּית הַמִּשְׁפָּט וְהֵמָּה לֹא נִכְנְסוּ שָׁמָּה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִטַּמְּאוּ כִּי אִם־יֹאכְלוּ אֶת־הַפָּסַח׃
29 וַיֵּצֵא פִילָטוֹס אֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר מַה־תַּאֲשִׁימוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה׃
30 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לוּלֵא הָיָה זֶה עֹשֶׂה רָע כִּי עַתָּה לֹא הִסְגַּרְנֻהוּ אֵלֶיךָ׃
31 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס קְחוּ אֹתוֹ אַתֶּם וְשִׁפְטֻהוּ כְתוֹרַתְכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים אֵין־לָנוּ רְשׁוּת לְהָמִית אִישׁ׃
32 לְמַלּאת דְּבַר יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר דִּבֵּר לִרְמֹז אֵי־זוֹ מִיתָה סוֹפוֹ לָמוּת׃
33 וַיָּשָׁב פִּילָטוֹס אֶל־בֵּית הַמִּשְׁפָּט וַיִּקְרָא אֶל־יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים׃
34 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הֲמִלִּבְּךָ תְּדַבֵּר זֹאת אוֹ אֲחֵרִים הִגִּידוּ־לְךָ עָלָי׃
35 וַיֹּאמֶר פִּילָטוֹס הֲכִי אָנֹכִי יְהוּדִי הֲלֹא עַמְּךָ וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הִסְגִּירוּךָ אֵלָי מֶה עָשִׂיתָ׃
36 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר מַלְכוּתִי אֵינֶנָּה מִן־הָעוֹלָם הַזֶּה לוּ־הָיְתָה מַלְכוּתִי מִן־הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אָז נִלְחֲמוּ לִי מְשָׁרֲתַי לְבִלְתִּי הִמָּסֵר בְּיַד הַיְּהוּדִים אֲבָל עַתָּה מַלְכוּתִי אֵינֶנָּה מִפֹּה׃
37 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס אִם־כֵּן אֵפוֹא מֶלֶךְ אָתָּה וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֵאמֹר אַתָּה אָמַרְתָּ כִּי־מֶלֶךְ אָנֹכִי לָזֹאת נוֹלַדְתִּי וְלָזֹאת בָּאתִי בָעוֹלָם לְהָעִיד לָאֱמֶת כָּל־אֲשֶׁר הוּא מִן־הָאֱמֶת יִשְׁמַע בְּקוֹלִי׃
38 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס מָה הִיא הָאֱמֶת וְאַחֲרֵי דַבְּרוֹ זֹאת יָצָא שֵׁנִית אֶל־הַיְּהוּדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי לֹא־מָצָאתִי בוֹ כָּל־עָוֹן׃
39 הֵן מִנְהַג הוּא לָכֶם שֶׁאֲשַׁלַּח לָכֶם אִישׁ אֶחָד חָפְשִׁי בַּפָּסַח רְצוֹנְכֶם שֶׁאֲשַׁלַּח לָכֶם אֶת־מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים׃
40 וַיּוֹסִיפוּ וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר לֹא אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה אֶלָּא אֶת־בַּר־אַבָּא וּבַר־אַבָּא הָיָה שֹׁדֵד׃
יוחנן יט
1 אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת־יֵשׁוּעַ וַיְיַסְּרֵהוּ בַּשּׁוֹטִים׃
2 וַיְשָׂרֲגוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא עֲטֶרֶת קֹצִים וַיָּשִׁימוּ עַל־רֹאשׁוֹ וַיַּעֲטֻהוּ לְבוּשׁ אַרְגָּמָן׃
3 וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶך הַיְּהוּדִים וַיַּכֻּהוּ עַל־הַלֶּחִי׃
4 וַיֵּצֵא פִילָטוֹס עוֹד הַחוּצָה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנְנִי מוֹצִיא אֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לֹא־מָצָאתִי בוֹ כָּל־עָוֹן׃
5 וְיֵשׁוּעַ יָצָא הַחוּץ וְעָלָיו עֲטֶרֶת הַקֹּצִים וּלְבוּשׁ הָאַרְגָּמָן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס הִנֵּה הָאָדָם׃
6 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאֻהוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרֲתִים וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר הַצְלֵב הַצְלֵב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס קָחֻהוּ אַתֶּם וְהַצְלִיבֻהוּ כִּי אָנֹכִי לֹא־מָצָאתִי בוֹ אָשְׁמָה׃
7 וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ תּוֹרָה יֶשׁ־לָנוּ וְעַל־פִּי תוֹרָתֵנוּ חַיַּב־מִיתָה הוּא כִּי־עָשָׂה עַצְמוֹ בֶּן־אֱלֹהִים׃
8 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ פִּילָטוֹס אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאסֶף לֵרֹא עוֹד׃
9 וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל־בֵּית הַמִּשְׁפָּט וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ מֵאַיִן אָתָּה וְלֹא־הֱשִׁיבוֹ יֵשׁוּעַ דָּבָר׃
10 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס אֵלַי לֹא תְדַבֵּר הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי יֶשׁ־לְאֵל יָדִי לִצְלָבְךָ וְיֶשׁ־לְאֵל יָדִי לְשַׁלְּחֶךָ׃
11 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֵאמֹר לֹא הָיְתָה־לְּךָ רְשׁוּת עָלַי לוּלֵא נִתַּן־לְךָ מִלְּמָעְלָה לָכֵן עֲוֹן הַמַּסְגִּיר אֹתִי אֵלֶיךָ גָּדוֹל מֵעֲוֹנֶךָ׃
12 אָז יְבַקֵּשׁ פִּילָטוֹס לְשַׁלְּחוֹ וְהַיְּהוּדִים קָרְאוּ וַיֹּאמְרוּ אִם־תְּשַׁלַּח אֶת־זֶה אֵינְךָ אֹהֵב לְקֵיסַר כִּי כָל־הָעֹשֶׂה עַצְמוֹ מֶלֶךְ מֹרֵד בְּקֵיסַר הוּא׃
13 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ פִּילָטוֹס אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה הוֹצִיא אֶת־יֵשׁוּעַ וַיֵּשֶׁב עַל־כִּסֵּא הַמִשְׁפָּט בַּמָּקוֹם הַנִּקְרָא רִצְפָה וּבִלְשׁוֹנָם גַּבְּתָא׃
14 וְהָעֵת עֶרֶב פֶּסַח וְכַשָּׁעָה הָשִּׁשִּׁית וַיֹּאמֶר אֶל־הַיְּהוּדִים הִנֵּה מַלְכְּכֶם וְהֵם זָעֲקוּ טוּל טוּל צְלֹב אֹתוֹ׃
15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס הֲצָלֹב אֶצְלֹב אֶת־מַלְכְּכֶם וַיַּעֲנוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֵין־לָנוּ מֶלֶךְ כִּי אִם־קֵיסָר׃
16 אָז מְסָרוֹ אֲלֵיהֶם לְהִצָּלֵב וַיִּקְחוּ אֶת־יֵשׁוּעַ וַיּוֹלִיכֻהוּ׃
שמעון מקירניה
מרקוס טו 21 וְאִישׁ אֶחָד עָבַר וְהוּא בָא מִן־הַשָׂדֶה וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הַקּוּרִינִי אֲבִי אֲלֶכְסַנְדְּרוֹס וְרוּפוֹס וַיֶּאֶנְסוּ אֹתוֹ לָשֵׂאת אֶת־צְלוּבוֹ׃
שער גינת
מרקוס טו 20 וְאַחֲרֵי הִתְלוֹצְצָם בּוֹ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ אֶת־הָאַרְגָּמָן וַיַּלְבִּישׁוּהוּ אֶת־בְּגָדָיו וַיּוֹצִיאוּהוּ לִצְלֹב אֹתוֹ׃
החומה הרחבה
מלכים ב יח
יג וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת–וַיִּתְפְּשֵׂם. יד וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה אֶל-מֶלֶךְ-אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי, שׁוּב מֵעָלַי–אֵת אֲשֶׁר-תִּתֵּן עָלַי, אֶשָּׂא; וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל-חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר-כֶּסֶף, וּשְׁלֹשִׁים, כִּכַּר זָהָב. טו וַיִּתֵּן, חִזְקִיָּה, אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף, הַנִּמְצָא בֵית-יְהוָה; וּבְאֹצְרוֹת, בֵּית הַמֶּלֶךְ. טז בָּעֵת הַהִיא, קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת-דַּלְתוֹת הֵיכַל יְהוָה וְאֶת-הָאֹמְנוֹת, אֲשֶׁר צִפָּה, חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַיִּתְּנֵם, לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר. {פ}
יז וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-תַּרְתָּן וְאֶת-רַב-סָרִיס וְאֶת-רַבְשָׁקֵה מִן-לָכִישׁ אֶל-הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, בְּחֵיל כָּבֵד–יְרוּשָׁלִָם; וַיַּעֲלוּ, וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כֹבֵס. יח וַיִּקְרְאוּ, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת; וְשֶׁבְנָה, הַסֹּפֵר, וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף, הַמַּזְכִּיר. יט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה, אִמְרוּ-נָא אֶל-חִזְקִיָּהוּ: כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר, מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ. כ אָמַרְתָּ, אַךְ-דְּבַר-שְׂפָתַיִם–עֵצָה וּגְבוּרָה, לַמִּלְחָמָה; עַתָּה עַל-מִי בָטַחְתָּ, כִּי מָרַדְתָּ בִּי. כא עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל-מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ; כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לְכָל-הַבֹּטְחִים עָלָיו. כב וְכִי-תֹאמְרוּן אֵלַי, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ: הֲלוֹא-הוּא, אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת-בָּמֹתָיו וְאֶת-מִזְבְּחֹתָיו, וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם. כג וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא, אֶת-אֲדֹנִי אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וְאֶתְּנָה לְךָ, אַלְפַּיִם סוּסִים, אִם-תּוּכַל, לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם. כד וְאֵיךְ תָּשִׁיב, אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי–הַקְּטַנִּים; וַתִּבְטַח לְךָ עַל-מִצְרַיִם, לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים. כה עַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי יְהוָה, עָלִיתִי עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ; יְהוָה אָמַר אֵלַי, עֲלֵה עַל-הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ. כו וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל-רַבְשָׁקֵה, דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית–כִּי שֹׁמְעִים, אֲנָחְנוּ; וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ, יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם, אֲשֶׁר עַל-הַחֹמָה. כז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה, הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחֹמָה, לֶאֱכֹל אֶת-חריהם (צוֹאָתָם) וְלִשְׁתּוֹת אֶת-שניהם (מֵימֵי רַגְלֵיהֶם), עִמָּכֶם. כח וַיַּעֲמֹד, רַבְשָׁקֵה, וַיִּקְרָא בְקוֹל-גָּדוֹל, יְהוּדִית; וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ דְּבַר-הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר. כט כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ: כִּי-לֹא יוּכַל, לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ. ל וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְהוָה לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה; וְלֹא תִנָּתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. לא אַל-תִּשְׁמְעוּ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ: כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, עֲשׂוּ-אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי, וְאִכְלוּ אִישׁ-גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ, וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי-בֹרוֹ. לב עַד-בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ, וִחְיוּ, וְלֹא תָמֻתוּ; וְאַל-תִּשְׁמְעוּ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ, כִּי-יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר, יְהוָה יַצִּילֵנוּ. לג הַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם, אִישׁ אֶת-אַרְצוֹ, מִיַּד, מֶלֶךְ אַשּׁוּר. לד אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד, אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם–הֵנַע וְעִוָּה: כִּי-הִצִּילוּ אֶת-שֹׁמְרוֹן, מִיָּדִי. לה מִי בְּכָל-אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר-הִצִּילוּ אֶת-אַרְצָם מִיָּדִי: כִּי-יַצִּיל יְהוָה אֶת-יְרוּשָׁלִַם, מִיָּדִי. לו וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם, וְלֹא-עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר: כִּי-מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר, לֹא תַעֲנֻהוּ. לז וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּה אֲשֶׁר-עַל-הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר, אֶל-חִזְקִיָּהוּ–קְרוּעֵי בְגָדִים; וַיַּגִּדוּ לוֹ, דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה.
מלכים ב פרק יט
א וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו; וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק, וַיָּבֹא בֵּית יְהוָה. ב וַיִּשְׁלַח אֶת-אֶלְיָקִים אֲשֶׁר-עַל-הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר, וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים, מִתְכַּסִּים, בַּשַּׂקִּים–אֶל-יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, בֶּן-אָמוֹץ. ג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ, יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה, הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר, וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה. ד אוּלַי יִשְׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל-דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי, וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים, אֲשֶׁר שָׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה, בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה. ה וַיָּבֹאוּ, עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ–אֶל-יְשַׁעְיָהוּ. ו וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ, כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-אֲדֹנֵיכֶם: כֹּה אָמַר יְהוָה, אַל-תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ, אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ-אַשּׁוּר, אֹתִי. ז הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ, וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ; וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב, בְּאַרְצוֹ. ח וַיָּשָׁב, רַבְשָׁקֵה, וַיִּמְצָא אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר, נִלְחָם עַל-לִבְנָה: כִּי שָׁמַע, כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ. ט וַיִּשְׁמַע, אֶל-תִּרְהָקָה מֶלֶךְ-כּוּשׁ לֵאמֹר, הִנֵּה יָצָא, לְהִלָּחֵם אִתָּךְ; וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, אֶל-חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר. י כֹּה תֹאמְרוּן, אֶל-חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר, אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר: לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ, אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת–לְהַחֲרִימָם; וְאַתָּה, תִּנָּצֵל. יב הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי, אֶת-גּוֹזָן, וְאֶת-חָרָן; וְרֶצֶף וּבְנֵי-עֶדֶן, אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר. יג אַיּוֹ מֶלֶךְ-חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד, וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם, הֵנַע, וְעִוָּה. יד וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת-הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים, וַיִּקְרָאֵם; וַיַּעַל בֵּית יְהוָה, וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה. {פ}
טו וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה, וַיֹּאמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה-הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ; אַתָּה עָשִׂיתָ, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ. טז הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח יְהוָה עֵינֶיךָ וּרְאֵה; וּשְׁמַע, אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ, לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי. יז אָמְנָם, יְהוָה: הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, אֶת-הַגּוֹיִם–וְאֶת-אַרְצָם. יח וְנָתְנוּ אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, בָּאֵשׁ: כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה, כִּי אִם-מַעֲשֵׂה יְדֵי-אָדָם עֵץ וָאֶבֶן–וַיְאַבְּדוּם. יט וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ; וְיֵדְעוּ כָּל-מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ. {ס}
כ וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר: כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל-סַנְחֵרִב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר שָׁמָעְתִּי. כא זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה עָלָיו: בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ, בְּתוּלַת בַּת-צִיּוֹן–אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה, בַּת יְרוּשָׁלִָם. כב אֶת-מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ, וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל; וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ, עַל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. כג בְּיַד מַלְאָכֶיךָ, חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי, וַתֹּאמֶר ברכב (בְּרֹב) רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים, יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן; וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו, מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו, וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצֹּה, יַעַר כַּרְמִלּוֹ. כד אֲנִי קַרְתִּי, וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים; וְאַחְרִב, בְּכַף-פְּעָמַי, כֹּל, יְאֹרֵי מָצוֹר. כה הֲלֹא-שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק אֹתָהּ עָשִׂיתִי, לְמִימֵי קֶדֶם וִיצַרְתִּיהָ; עַתָּה הֲבֵיאתִיהָ–וּתְהִי לַהְשׁוֹת גַּלִּים נִצִּים, עָרִים בְּצֻרוֹת. כו וְיֹשְׁבֵיהֶן, קִצְרֵי-יָד–חַתּוּ, וַיֵּבֹשׁוּ; הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה, וִירַק דֶּשֶׁא, חֲצִיר גַּגּוֹת, וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה. כז וְשִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבֹאֲךָ, יָדָעְתִּי; וְאֵת, הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי. כח יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי, וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי–וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ, וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-בָּאתָ בָּהּ. כט וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת–אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ, וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית סָחִישׁ; וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים–וְאִכְלוּ פִרְיָם. ל וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית-יְהוּדָה, הַנִּשְׁאָרָה–שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה; וְעָשָׂה פְרִי, לְמָעְלָה. לא כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית, וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן; קִנְאַת יְהוָה (צְבָאוֹת), תַּעֲשֶׂה-זֹּאת. {ס}
לב לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר, לֹא יָבֹא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, וְלֹא-יוֹרֶה שָׁם חֵץ; וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן, וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה. לג בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-יָבֹא, בָּהּ יָשׁוּב; וְאֶל-הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא, נְאֻם-יְהוָה. לד וְגַנּוֹתִי אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, לְהוֹשִׁיעָהּ–לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי. לה וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף; וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים. לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ, וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר; וַיֵּשֶׁב, בְּנִינְוֵה. לז וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר (בָּנָיו) הִכֻּהוּ בַחֶרֶב, וְהֵמָּה נִמְלְטוּ, אֶרֶץ אֲרָרָט; וַיִּמְלֹךְ אֵסַר-חַדֹּן בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.
הרובע ההרודיאני/הבית השרוף
מתי כו
47 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה יְהוּדָה אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר בָּא וְעִמּוֹ הָמוֹן רָב בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם׃
48 וְהַמֹּסֵר אֹתוֹ נָתַן לָהֶם אוֹת לֵאמֹר הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶשָּׁקֵהוּ זֶה הוּא תִּפְשׂוֹּהוּ׃
49 וּמִיָּד נִגַּשׁ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לְךָ רַבִּי וַיְנַשֶּׁק־לוֹ׃
50 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ רֵעִי עַל־מֶה בָאתָ וַיִּגְּשׁוּ וַיִּשְׁלְחוּ אֶת־יְדֵיהֶם בְּיֵשׁוּעַ וַיִּתְפְּשׂוֹּ אֹתוֹ׃
51 וְהִנֵּה אֶחָד מִן־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִם־יֵשׁוּעַ שָׁלַח יָדוֹ וַיִּשְׁלֹף חַרְבּוֹ וַיַּךְ אֶת־עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיְקַצֵּץ אֶת־אָזְנוֹ׃
52 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הָשֵׁב אֶת־חַרְבְּךָ אֶל־תַּעְרָהּ כִּי כָּל־אֹחֲזֵי חֶרֶב בַּחֶרֶב יֹאבֵדוּ׃
53 הֲתֹאמַר בְּלִבְּךָ כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁאֹל עַתָּה מֵאֵת אָבִי וִיצַוֶּה־לִי יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר לִגְיוֹנוֹת שֶׁל־מַלְאָכִים׃
54 וְאֵיכָכָה אֵפוֹא יִמָּלְאוּ הַכְּתוּבִים כִּי־כֵן הָיֹה תִהְיֶה׃
55 בַּשָּׁעָה הַהִיא אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל־הֲמוֹן הָעָם כְּצֵאת עַל־פָּרִיץ יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת לְתָפְשֵׂנִי וַאֲנִי הָיִיתִי יֹשֵׁב וּמְלַמֵּד בַּמִּקְדָּשׁ יוֹם יוֹם וְלֹא הֶחֱזַקְתֶּם בִּי׃
56 וְכָל־זֹאת הָיְתָה לְמַלּאת כִּתְבֵי הַנְּבִיאִים אָז עֲזָבוּהוּ הַתַּלְמִידִים כֻּלָּם וַיָּנוּסוּ׃
57 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר תָּפְשׂוֹּ אֶת־יֵשׁוּעַ הוֹלִיכֻהוּ אֶל־קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר נִקְהֲלוּ בְּבֵיתוֹ הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים׃
58 וּפֶטְרוֹס הֹלֵךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק עַד לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּבֹא פְנִימָה וַיֵּשֶׁב אֵצֶל הַמְשָׁרֲתִים לִרְאוֹת מַה־יִּהְיֶה אַחֲרִית הַדָּבָר׃
59 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְכָל־הַסַּנְהֶדְרִין בִּקְשׁוּ עֵדוּת שֶׁקֶר בְּיֵשׁוּעַ לַהֲמִיתוֹ וְלֹא מָצָאוּ׃
60 וְאַף כִּי בָאוּ שָׁמָּה עֵדֵי שֶׁקֶר רַבִּים לֹא מָצָאוּ׃
61 וּבָאַחֲרוֹנָה נִגְּשׁוּ שְׁנֵי עֵדֵי שֶׁקֶר וַיֹּאמְרוּ זֶה אָמַר יֵשׁ לְאֵל יָדִי לַהֲרֹס אֶת־הֵיכַל הָאֱלֹהִים וְלִבְנוֹתוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים׃
62 וַיָּקָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא תַעֲנֶה דָּבָר מַה־זֶּה יָעִידוּ־בְךָ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה׃
63 וְיֵשׁוּעַ הֶחֱרִישׁ וַיַּעַן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיֹּאמֶר לוֹ מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בֵּאלֹהִים חַיִּים שֶׁתֹּאמַר לָנוּ אִם־אַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים׃
64 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמָרְתָּ וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם מֵעַתָּה תִּרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם יֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה וּבָא עִם־עַנְנֵי הַשָּׁמָיִם׃
65 וַיִּקְרַע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת־בְּגָדָיו וַיֹּאמַר מְגַדֵּף הוּא וּמַה־לָּנוּ עוֹד לְבַקֵּשׁ עֵדִים הֲלֹא עַתָּה שְׁמַעְתֶּם אֶת־גִּדּוּפוֹ׃
66 מַה־דַּעְתְּכֶם וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ־מָוֶת הוּא׃
67 וַיָּרֹקּוּ בְּפָנָיו וַיַּכֻּהוּ בְאֶגְרוֹף וַאֲחֵרִים הִכֻּהוּ עַל־הַלֶּחִי׃
68 וַיֹּאמְרוּ הִנָּבֵא לָנוּ הַמָּשִׁיחַ מִי הוּא הַמַּכֶּה אוֹתָךְ׃
69 וּפֶטְרוֹס יָשַׁב מִחוּץ לַבַּיִת בֶּחָצֵר וַתִּגַּשׁ אֵלָיו שִׁפְחָה אַחַת לֵאמֹר גַּם־אַתָּה הָיִיתָ עִם־יֵשׁוּעַ הַגָּלִילִי׃
70 וַיְכַחֵשׁ בִּפְנֵי כֻלָּם לֵאמֹר לֹא יָדַעְתִּי מָה־אַתְּ אֹמָרֶת׃
71 וַיַּעֲבֹר אֶל־פֶּתַח הַשַׁעַר וַתֵּרֶא אוֹתוֹ אַחֶרֶת וַתֹּאמֶר לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־שָׁם גַּם־זֶה הָיָה עִם־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי׃
72 וַיּוֹסֶף לְכַחֵשׁ וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר לֹא יָדַעְתִּי אֶת־הָאִישׁ׃
73 וּמְעַט אַחֲרֵי־כֵן וַיִּגְּשׁוּ הָעֹמְדִים שָׁם וַיֹּאמְרוּ אֶל־פֶּטְרוֹס אֲבָל גַּם־אַתָּה מֵהֶם כִּי גַם־לְשׁוֹנְךָ מְגַלָּה אוֹתָךְ׃
74 וַיָּחֶל לְהַחֲרִים אֶת־נַפְשׁוֹ וּלְהִשָּׁבֵע לֵאמֹר לֹא יָדַעְתִּי אֶת־הָאִישׁ וּמִיָּד קָרָא הַתַּרְנְגוֹל׃
75 וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס אֶת־דְּבַר יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל תְּכַחֵשׁ בִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיְמָרֵר בַּבֶּכִי׃
חדר הסעודה האחרונה
מתי כו
17 וַיְהִי בָרִאשׁוֹן לְחַג הַמַּצּוֹת וַיִּגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל־יֵשׁוּעַ לֵאמֹר אֵיפֹה נָכִין לְךָ לֶאֱכֹל אֶת־הַפָּסַח׃
18 וַיֹּאמֶר לְכוּ הָעִירָה אֶל־פְּלֹנִי אַלְמֹנִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר רַבֵּנוּ עִתִּי קְרוֹבָה וּבְבֵיתְךָ אֶעֱשֶׂה אֶת־הַפֶּסַח עִם־תַּלְמִידָי׃
19 וְיַּעֲשׂוֹּ הַתַּלְמִידִים כַּאֲשֶׁר צִּוָם יֵשׁוּעַ וַיָּכִינוּ אֶת־הַפָּסַח׃
20 וַיְהִי בָעֶרֶב וַיַּסֵּב עִם־שְׁנֵים הֶעָשָׂר׃
21 וּבְאָכְלָם וַיֹּאמַר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֶחָד מִכֶּם יִמְסְרֵנִי׃
22 וַיִּתְעַצְּבוּ מְאֹד וַיָּחֵלּוּ אִישׁ אִישׁ לֵאמֹר לוֹ הֶאָנֹכִי הוּא אֲדֹנִי׃
23 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר טָבַל עִמִּי אֶת־יָדוֹ בַּקְּעָרָה הוּא יִמְסְרֵנִי׃
24 הֵן בֶּן־הָאָדָם הַלוֹךְ יֵלֵךְ כַּכָּתוּב עָלָיו וְאוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יִמָּסֵר בֶּן־הָאָדָם טוֹב לָאִישׁ הַהוּא שֶׁלּא נוֹלָד׃
25 וַיַּעַן יְהוּדָה הַמֹּסֵר אוֹתוֹ וַיֹּאמַר רַבִּי הַאֲנִי הוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה אָמָרְתָּ׃
26 וַיְהִי בְּאָכְלָם וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת־הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן לַתַּלְמִידִים וַיֹּאמַר קְחוּ וְאִכְלוּ זֶה הוּא גּוּפִי׃
27 וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם׃
28 כִּי זֶה הוּא דָּמִי דַּם־הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים׃
29 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא אֶשְׁתֶּה מֵעַתָּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן הַזֶּה עַד הַיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה אֹתוֹ עִמָּכֶם וְהוּא חָדָשׁ בְּמַלְכוּת אָבִי׃
30 וַיְהִי אַחֲרֵי קָרְאָם אֶת־הַהַלֵּל וַיֵּצְאוּ אֶל־הַר הַזֵּיתִים׃
31 אָז אָמַר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ בִי הַלָּיְלָה כִּי כָתוּב [1]אַכֶּה אֶת־הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן׃
32 וְאַחֲרֵי קוּמִי אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם הַגָּלִילָה׃
33 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם כִּי־יִכָּשְׁלוּ בְךָ כֻּלָּם אֲנִי לֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם׃
34 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי בַלַּיְלָה הַזֶּה בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל תְּכַחֵשׁ בִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים׃
35 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֹס גַּם אִם עָלַי לָמוּת אִתְּךָ לֹא אֲכַחֵשׁ בָּךְ וְכֵן אָמְרוּ גַּם כָּל־הַתַּלְמִידִים׃
כנסיית הקבר
חפשו את המשפטים אשר אומר ישוע על הצלב.
מקורות ומערכי הדרכה
מערך הדרכה - יד השמונה
יד השמונה
יד השמונה הוא מושב שיתופי בתהליכי הפרטה.
מייסדי היישוב היו קבוצת מתנדבים פינים שבאו לחיות בקרב השבים לציון ולעזור בבניית הארץ ב-1971
ראשון הגיע לכאן ספו ראולו והוא כמעט בן 40. הוא האמין שאלהים קרא לו לכאן לעזור בבניית הארץ.
לאחר שלוש שנים שבהן חיו בנווה אילן, קיבלו אישור מהממשלה להקים את היישוב על גבעה סמוכה, וב-1974 הוקם המושב. בשנת 1978 הצטרפו אליהם יהודים משיחיים ישראלים. שמו של המושב נקבע לזכר שמונה יהודים שהוסגרו מפינלנד לידי הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה.
היום 2024, חיים בו כ60 משפחות וכ300 תושבים.
קיקיון
הקיקיון מוזכר בתנ”ך 5 פעמים כולן בספר יונה.
יונה פרק ד
א וַיֵּרַע אֶל-יוֹנָה, רָעָה גְדוֹלָה; וַיִּחַר, לוֹ. ב וַיִּתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה וַיֹּאמַר, אָנָּה יְהוָה הֲלוֹא-זֶה דְבָרִי עַד-הֱיוֹתִי עַל-אַדְמָתִי–עַל-כֵּן קִדַּמְתִּי, לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה: כִּי יָדַעְתִּי, כִּי אַתָּה אֵל-חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, וְנִחָם עַל-הָרָעָה. ג וְעַתָּה יְהוָה, קַח-נָא אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי: כִּי טוֹב מוֹתִי, מֵחַיָּי. {ס}
ד וַיֹּאמֶר יְהוָה, הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ. ה וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן-הָעִיר, וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר; וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה, וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה, מַה-יִּהְיֶה בָּעִיר. ו וַיְמַן יְהוָה-אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה, לִהְיוֹת צֵל עַל-רֹאשׁוֹ, לְהַצִּיל לוֹ, מֵרָעָתוֹ; וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל-הַקִּיקָיוֹן, שִׂמְחָה גְדוֹלָה. ז וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת, בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת; וַתַּךְ אֶת-הַקִּיקָיוֹן, וַיִּיבָשׁ. ח וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ, וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית, וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה, וַיִּתְעַלָּף; וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ, לָמוּת, וַיֹּאמֶר, טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי. ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-יוֹנָה, הַהֵיטֵב חָרָה-לְךָ עַל-הַקִּיקָיוֹן; וַיֹּאמֶר, הֵיטֵב חָרָה-לִי עַד-מָוֶת. י וַיֹּאמֶר יְהוָה–אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ: שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד. יא וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה–אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה.
יש עוד זיהויים לקיקיון מספר יונה. חושבים שהוא סוג של מטפס אשר אפשר להשתמש בו כדי לייצר גג לסוכה.
הקיקיון לא מופיע בברית החדשה כלל, אבל כל דיון בדמותו המיוחדת של יונה הנביא, יכולה להתחיל מהקיקיון.
זרעי הקיקיון יפים מנומרים ומאוד רעילים.
ניתן להפיק מהם שמן קיק כי השמן לא מכיל את היסוד הרעיל רצין, שישנו בזרעים.
למעשה הדיון בקיקיון יכול להוביל לדיון באחת השאלות הקשות ביותר בתנ”ך והברית החדשה. נינוה מאה שנה אחרי כן תמיט חורבן על ישראל. חורבן גדול יותר מחורבן בבל. מחורבן בבל העם חזר מחורבן אשור אבד העם את שבטי הצפון והם טרם שבו.
ליונה היתה סיבה טובה מאוד לא לרצות ללכת לנינוה. הוא ידע שהם יחזרו בתשובה ואולי ידע כנביא שהם יחריבו את כל ישראל ואף חלק גדול מיהודה. ובכל זאת אלהים שלח אותו לבשר להם.
הקיקיון צריך להגיד לנו לשוב בתשובה מלאה מתוך רצון לא לשוב ולחטוא, אבל גם אם אנו יודעים שאנו חלשים ונשוב ונחטא, גם אם התשובה נכונה רק ליום הזה, יש לה משמעות בעיני אלהים.
לנו הזמן הזה, הנצח בידיו.
מי הוא יונה? יונה הוא הנביא לפני או בזמן ירובעם בן יואש, ירובעם השני, מלכים ב יד 25
ה֗וּא הֵשִׁיב֙ אֶת־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה כִּדְבַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֗ר בְּיַד־עַבְדּ֞וֹ יוֹנָ֤ה בֶן־אֲמִתַּי֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁ֖ר מִגַּ֥ת הַחֵֽפֶר׃
(לפי הפסוק הזה מקשרים את יונה למי שמשח את יהוא למלך בזמן אחאב על פי הוראת אלישע מלכים ב ט הפסוקים הראשונים)
יונה והברית החדשה
מתי יב
40 כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת כֵּן יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם בְּלֵב הָאֲדָמָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת׃
41 אַנְשֵׁי נִינְוֵה יַעַמְדוּ לְמִשְׁפַּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה וְהִנֵּה־פֹה גָּדוֹל מִיּוֹנָה׃
התייחסות לשאלת כמה ימים היה ישוע בלב האדמה.
- האם יתכן שישוע נצלב ביום חמישי? אנו יודעים שהאיסיים חגגו את כל החגים ביום רביעי. זה יסביר את הסעודה האחרונה.
- יוחנן יט 31 וְהַיְּהוּדִים אָמְרוּ לֹא יָלִינוּ הַפְּגָרִים עַל־הַצְּלוּב בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כִּי־עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְגָדוֹל יוֹם הַשַּׁבָּת הַהוּא וַיִּשְׁאֲלוּ מִן־פִּילָטוֹס לְשַׁבֵּר אֶת־שׁוֹקֵיהֶם וּלְהוֹרִיד אֹתָם׃ על סמך הפסוק הזה הגיעו למסקנה שישוע נצלב ביום שישי וזו המסורת המקובלת. אבל המילה שבת במקרה הזה יכולה להתייחס גם לפסח עצמו אשר היה יום שבתון.
- הקימה מן הקבר ביום ראשון נסמכת על הפסוק: מתי כח 1 וְאַחֲרֵי מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת כְּשֶׁהֵאִיר לְאֶחָד בַּשַּׁבָּת בָּאָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת לִרְאוֹת אֶת־הַקָּבֶר׃ ביוונית המילה שבת במקרה הזה מופיעה ברבים – שבתות. יתכן והיא מסתמכת על שבת של פסח שחלה בשישי באותה שנה ושבת של יום שבת אשר אחריה.
עם זאת ניתן להבין את הביטוי שלושה ימים ושלושה לילות כביטוי ולא כדרך לחשב 72 שעות. בשיטת החישוב העברית גם חלק מיום נחשב ליום.
יונה / ישוע
יונה הוא הנביא המצליח ביותר בכל התנ”ך. כאשר הוא עושה משהו אנשים חוזרים בתשובה. אם אנו מקבלים שהוא משח את יהוא למלך, אז הוא הוביל למהפכה בישראל שבמשך כמעט 30 שנות מלכות יהוא, הפסיקו לעבוד את הבעל. יהוא חיסל את נביאי הבעל בצורה מתוחכמת.
הוא כנראה היה בראשית ימי ירובעם בן יואש, גדול מלכי ישראל. בזכות המהפכה שהוביל ישראל בשיתוף פעולה עם יהודה מגיעה באמת לשיא גודלה. אילו לא היה ניבא על נינוה, היה אלהים על פי ההגיון הפנימי של התנ”ך מחסל את נינוה עוד לפני שקמו המלכים מחריבי ישראל. היות ובסוף למרות שניסה להימנע הוא קרא לתשובה בנינוה, הם חזרו בתשובה והחריבו את ישראל. אחרי שהיה בבטן הדג שלושה ימים ולילות
ישוע בימיו לא הצליח כל כך. הלכו אחריו מעטים. הוא לא האריך ימים. אבל בשורתו היתה לבשורת ישועה להמונים.
סוס
נזכר בתנ”ך 138 פעם.
בברית החדשה נזכר 17 פעמים. 16 פעמים בחזון יוחנן ופעם אחת באגרת יעקב פרק ג
1 אַחַי אַל־יִהְיוּ רַבִּים מִכֶּם לְמוֹרִים בַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם כִּי בָזֹאת נַחְמִיר עָלֵינוּ אֶת־הַדִּין׃
2 כִּי כֻלָּנוּ נִכְשָׁלִים הַרְבֵּה וַאֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֵׁל בְּדִבּוּר הוּא אִישׁ תָּמִים וְיָכֹל לָשׂוֹּם רֶסֶן לְכָל־גּוּפוֹ׃
3 הִנֵּה בְּפִי הַסּוּסִים נָשִׂים אֶת־הָרֶסֶן לְמַעַן אֲשֶׁר יִשָּׁמְעוּ לָנוּ וְנִהַגְנוּ בוֹ אֵת כָּל־גְּוִיָּתָם׃
4 וְהִנֵּה הָאֳנִיּוֹת אַף־כִּי גְדֹלוֹת הֵנָּה וְנֶהְדָּפוֹת בְּרוּחַ עַזָּה מָשׁוֹט קָטֹן יִנְהַג אֹתָן אֶל־כֹּל אֲשֶׁר־יַחְפֹּץ הַחֹבֵל כֵּן גַּם־הַלָּשׁוֹן אֵבָר קָטֹן הִיא וּגְדֹלוֹת תְּדַבֵּר׃
בתנ”ך הסוס משמש כסמל לכוח וכבוד, אבל כוח אנושי וחיפוש כבוד.
פעם אחת סמל לאישה יפה
שיר השירים א 9 ט לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי.
תהילים כ
ח אֵלֶּה בָרֶכֶב, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ, בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ; וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י יְהוָה הוֹשִׁיעָה: הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.
על כן לא מפתיע שישוע נכנס לירושלים לא על סוס מפואר, אלא על חמור צנוע. אפילו אותו חמור לא היה רכושו.
קשת בכניסה לגן התנ”כי
אבן הראשה KEYSTONE
המשמעות ההנדסית של האבן הופכת למטאפורה לחלק המרכזי של משהו שהכל תלוי בו.
תהילים קי”ט
יט פִּתְחוּ-לִי שַׁעֲרֵי-צֶדֶק; אָבֹא-בָם, אוֹדֶה יָהּ.
כ זֶה-הַשַּׁעַר לַיהוָה; צַדִּיקִים, יָבֹאוּ בוֹ.
כא אוֹדְךָ, כִּי עֲנִיתָנִי; וַתְּהִי-לִי, לִישׁוּעָה.
כב אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים– הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה.
כג מֵאֵת יְהוָה, הָיְתָה זֹּאת; הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ.
כשנגיע לחצור נציע עוד פרשנות למושג. יפה להקריא את הפסוקים האלו ליד הקשת המשמשת כשער לגן התנ”כי.
אל האפסים ב
19 לָכֵן אֵינְכֶם עוֹד גֵּרִים וְתוֹשָׁבִים כִּי־בְנֵי־עִירָם שֶׁל־הַקְּדשִׁים וּבְנֵי בֵּית אֱלֹהִים אַתֶּם׃
20 בְּנוּיִם עַל־יְסוֹד הַשְּׁלִיחִים וְהַנְּבִיאִים וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא אֶבֶן הַפִּנָּה׃
21 אֲשֶׁר חֻבַּר־בּוֹ יַחַד הַבִּנְיָן כֻּלּוֹ עַד אֲשֶׁר־יִגְבַּהּ לְהֵיכַל קֹדֶשׁ לַיהוָֹה׃
22 וּבוֹ נִבְנִים גַּם־אַתֶּם לִהְיוֹת מִשְׁכַּן אֱלֹהִים בָּרוּחַ׃
שומרה נוטרה
ה שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. ו אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים–כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת-גְּדִיֹּתַיִךְ, עַל, מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.
ישעיהו פרק ה
א אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. ב וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ג וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וְאִישׁ יְהוּדָה–שִׁפְטוּ-נָא, בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי. ד מַה-לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי, וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ: מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ה וְעַתָּה אוֹדִיעָה-נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. ו וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר, וָשָׁיִת; וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה, מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר. ז כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה, נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו; וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.
מרקוס יב
1 וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים לֵאמֹר אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם וַיַּעַשׂ גָּדֵר סָבִיב וַיַּחְצֹב יֶקֶב וַיִּבֶן מִגְדָּל וַיִּתְּנֵהוּ אֶל־כֹּרְמִים וַיֵּלֶךְ לְמֶרְחַקִּים׃
2 וְלַמּוֹעֵד שָׁלַח עֶבֶד אֶל־הַכֹּרְמִים לָקַחַת מֵאֵת הַכֹּרְמִים מִפְּרִי הַכָּרֶם׃
3 וַיֹּאחֲזֻהוּ וַיַּכֻּהוּ וַיְשַׁלְּחֻהוּ רֵיקָם׃
4 וַיֹּסֶף לִשְׁלֹחַ אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר וְאֹתוֹ (סָקְלוּ בָאֲבָנִים וּ)מָחֲצוּ רֹאשׁוֹ וַיְשַׁלְּחֻהוּ בְּחֶרְפָּה׃
5 וַיֹּסֶף וַיִּשְׁלַח אַחֵר וְגַם־אֹתוֹ הָרָגוּ וְכֵן עָשׂוּ לְרַבִּים אֲחֵרִים מֵהֶם הִכּוּ וּמֵהֶם הָרָגוּ׃
6 וְלוֹ עוֹד בֵּן יָחִיד אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ וַיִּשְׁלַח גַּם־אֹתוֹ אֲלֵיהֶם בָּאַחֲרֹנָה כִּי־אָמַר מִפְּנֵי בְנִי יָגוּרוּ׃
7 וְהַכֹּרְמִים הָהֵם אָמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הִנֵּה־זֶה הוּא הַיּוֹרֵשׁ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְהַיְרֻשָּׁה תִּהְיֶה לָּנוּ׃
8 וַיֹּאחֲזֻהוּ וַיַּהַרְגוּ אוֹתוֹ וַיַּשְׁלִיכֻהוּ אֶל־מִחוּץ לַכָּרֶם׃
9 וְעַתָּה מַה־יַּעֲשֶׂה בַּעַל הַכָּרֶם הֲלֹא יָבוֹא וִיאַבֵּד אֶת־הַכֹּרְמִים הָהֵם וְנָתַן אֶת־הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים׃
10 הֲלֹא קְרָאתֶם אֶת־הַכָּתוּב הַזֶּה [1]אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃
11 מֵאֵת יְהוָֹה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃
12 וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֹ וַיִּירְאוּ מִפְּנֵי הָעָם יַעַן אֲשֶׁר־הֵבִינוּ כִּי עֲלֵיהֶם דִּבֶּר אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה וַיַּנִּיחֻהוּ וַיֵּלֵכוּ׃
אנו קוראים תיאור שנועד למשהו אחר וממנו מתגלה היומיום של ישראל בתקופת בית שני ועוד לפני כן.
המילה שומרה היא מספרות חז”ל.
בית כנסת
מתי החלו לבנות בתי כנסת? מה ידוע לנו עליהם?
שלושת הפונקציות של בית כנסת מופיעים בשמות השונים שלו.
בית כנסת
בית תפילה
בית מדרש
סינגוג – מיוונית לכנס
וַיָּבֹא אֶל־נְצֶרֶת אֲשֶׁר גֻּדַּל־שָׁם וַיֵּלֶךְ כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּקָם לִקְרֹא בַסֵּפֶר׃ וַיֻּתַּן־לוֹ סֵפֶר יְשַׁעֲיָה הַנָּבִיא וַיִּפְתַּח אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּמְצָא אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה־כָתוּב בּוֹ׃ רוּחַ אֲדֹנָי יֱהוֹה עָלָי יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵׂר עֲנָוִים׃ שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ לְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים לִקְרֹא שְׁנַת־רָצוֹן לַיְהוָֹה׃וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּלַל אֶת־הַסֵּפֶר וַיְשִׁיבֵהוּ אֶל־הַחַזָּן וַיֵּשֶׁב וְעֵינֵי כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת נְשֻׂאוֹת אֵלָיו׃וַיָּחֶל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם׃
לוקס ד: 16-21
היא נקראת בסוף אלול לפעמים ביחד עם פרשת וילך.
ישעיה ס”א היא ההפטרה של פרשת ניצבים אבל באף אחת מקהילות ישראל לא קוראים את פסוקים 1 ו2 של הפרק
למעשה המון פרקים שהפכו להיות מזוהים עם הנצרות, המשיחיות, נעלמו מסדר הקראת ההפטרות.
אין הפטרה מישעיה נג
אין הפטרה מישעיה יא – חוטר, נצר וכדומה.
מה המהות של בית הכנסת?
בית כנסת עוסק בקהילה ובנוכחות האלהים בתוך הקהילה
מתי יח 19 וְעוֹד אֹמֵר אֲנִי לָכֶם שְׁנַיִם מִכֶּם כִּי־יִהְיוּ לֵב אֶחָד בָּאָרֶץ עַל־כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּ בּוֹא יָבוֹא לָהֶם מֵאֵת אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם׃
20 כִּי בְכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה בִּשְׁמִי שָׁם אֲנִי בְּתוֹכָם׃
סרקופג
לוקס פרק ט
- “בעת שהלכו בדרך פנה אליו מישהו ואמר: “אדוני, אלך אחריך לכל מקום שתלך.”
- אמר לו ישוע: “לשועלים יש מאורות ולעוף השמיים קינים, אבל בן-האדם אין לו מקום להניח את ראשו.”
- ואל איש אחר אמר: “לך אחרי!” אך הלה השיב: “אדוני, תן לי תחילה ללכת לקבור את אבי.”
- אמר לו ישוע: “הנח למתים לקבור את מתיהם ואתה לך הכרז את מלכות האלוהים.”
- איש שלישי פנה אליו ואמר: “אלך אחריך, אדוני, אבל קודם הניחה לי להיפרד מבני ביתי.”
- השיב לו ישוע: “מי ששם את ידו על המחרשה ומביט אחורנית לא יכשר למלכות האלוהים.”
קבורת יוסף בארון. הוכחה להכרות עם מה שאופייני למצריים בעת כתיבת ספר בראשית.
גורן
רות פרק ג
שמואל ב כד 18 והלאה קניית הגורן של הר הבית
גדעון חובט בגת ולא בגורן אבל את גיזת הצמר הוא מציג בגורן שופטים ו 37
בבל עומדת להתחיל בקציר
ירמיה נא
לגכִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּת־בָּבֶ֕ל כְּגֹ֖רֶן עֵ֣ת הִדְרִיכָ֑הּ ע֣וֹד מְעַ֔ט וּבָ֥אָה עֵֽת־הַקָּצִ֖יר לָֽהּ
זית
אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך. הנה כי כן יברך גבר ירא ה’.
תהילים קכח 3-4