כֵּיפָא וְיוֹחָנָן הָיוּ בְּדַרְכָּם אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּעֵת תְּפִלַּת מִנְחָה, בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם. 2 וְאִישׁ אֶחָד, פִּסֵּחַ מִבֶּטֶן אִמּוֹ, נִשָֹא לְשָׁם; מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַשַּׁעַר הַמְכֻנֶּה “מְהֻדָּר”, לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת מִן הַבָּאִים אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. 3 כִּרְאוֹתוֹ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן עוֹמְדִים לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בִּקֵּשׁ מֵהֶם נְדָבָה. 4 נָעַץ בּוֹ כֵּיפָא אֶת עֵינָיו, וְכֵן עָשָׂה גַּם יוֹחָנָן, וְאָמַר: “הַבֵּט אֵלֵינוּ!” 5 הוּא הִסְתַּכֵּל אֲלֵיהֶם בְּקַוּוֹתוֹ לְקַבֵּל מֵהֶם מַשֶּׁהוּ, 6 אֶלָּא שֶׁכֵּיפָא אָמַר: “כֶּסֶף וְזָהָב אֵין לִי, אֲבָל אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, אֶת זֶה אֶתֵּן לְךָ: בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִנָּצְּרַת – הִתְהַלֵּךְ!” 7 הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ הַיְמָנִית וְהֵקִים אוֹתוֹ, וּפִתְאוֹם הִתְחַזְּקוּ רַגְלָיו וְקַרְסֻלָּיו. 8 קָפַץ הָאִישׁ וְעָמַד עַל רַגְלָיו. מִיָּד הָלַךְ וְנִכְנַס אִתָּם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ וּמְקַפֵּץ וּמְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים. 9 רָאוּהוּ כָּל הָאֲנָשִׁים מִתְהַלֵּךְ וּמְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים, 10 וְהִכִּירוּ שֶׁזֶּה הוּא אֲשֶׁר הָיָה יוֹשֵׁב לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת בַּשַּׁעַר הַמְהֻדָּר שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; נִתְמַלְּאוּ תִּמָּהוֹן וְתַדְהֵמָה עַל מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ. 11 הָאִישׁ לֹא הִרְפָּה מִכֵּיפָא וְיוֹחָנָן, וְאָז רָצוּ אֲלֵיהֶם כָּל הָאֲנָשִׁים, מְלֵאֵי הִשְׁתּוֹמְמוּת, בָּאוּלָם הַנִּקְרָא “אוּלָם שְׁלֹמֹה”. 12 רָאָה זֹאת כֵּיפָא וְאָמַר אֶל הָעָם: “אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל הַדָּבָר הַזֶּה? וּמַדּוּעַ אַתֶּם מִסְתַּכְּלִים בָּנוּ כְּאִלּוּ בְּכֹחֵנוּ אוֹ בַּחֲסִידוּתֵנוּ עָשִׂינוּ שֶׁהוּא יִתְהַלֵּךְ? 13 אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, פֵּאֵר בְּכָבוֹד אֶת עַבְדּוֹ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר מְסַרְתֶּם אוֹתוֹ וּכְפַרְתֶּם בּוֹ לִפְנֵי פִּילָטוֹס כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיט לְשַׁלְּחוֹ לַחָפְשִׁי. 14 אַתֶּם כְּפַרְתֶּם בַּקָּדוֹשׁ וּבַצַּדִּיק וּבִקַּשְׁתֶּם שֶׁיְּשַׁחְרֵר לָכֶם אִישׁ רוֹצֵחַ, 15 וְאֶת שַׂר הַחַיִּים הֲרַגְתֶּם – הוּא אֲשֶׁר אֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים וְעַל זֹאת אֲנַחְנוּ עֵדִים. 16 עַל־סְמַךְ הָאֱמוּנָה בִּשְׁמוֹ חִזֵּק שְׁמוֹ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וּמַכִּירִים, וְהָאֱמוּנָה בּוֹ נָתְנָה לָאִישׁ אֶת הָרְפוּאָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת לְעֵינֵי כֻּלְּכֶם. 17 וְעַתָּה, אַחַי, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבִּבְלִי דַּעַת פְּעַלְתֶּם, כְּמוֹ שֶׁפָּעֲלוּ מַנְהִיגֵיכֶם. 18 אַךְ אֱלֹהִים קִיֵּם בְּדֶרֶךְ זֹאת אֶת אֲשֶׁר הוֹדִיעַ מִקֶּדֶם בְּפִי כָּל הַנְּבִיאִים – שֶׁמְּשִׁיחוֹ יִסְבֹּל. 19 לָכֵן הִתְחָרְטוּ וְשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם, 20 לְמַעַן יָבוֹאוּ יְמֵי רְוָחָה מִלִּפְנֵי אֲדֹנָי וְהוּא יִשְׁלַח אֶת אֲשֶׁר יֻעַד לָכֶם מִקֶּדֶם, אֶת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, 21 אֲשֶׁר צָרִיךְ שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ הַשָּׁמַיִם עַד עֵת הֲשָׁבַת הַכֹּל לְתִקּוּנוֹ, דָּבָר שֶׁאֱלֹהִים דִּבֵּר מֵעוֹלָם בְּפִי נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים. 22 הֵן מֹשֶׁה אָמַר אֶל אֲבוֹתֵינוּ: ‘נָבִיא יָקִים לָכֶם יהוה אֱלֹהֵיכֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם, כָּמוֹנִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן כְּכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. 23 וְהָיָה כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תִּשְׁמַע אֶל הַנָּבִיא הַהוּא וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ.’ 24 וְכָל הַנְּבִיאִים מִשְּׁמוּאֵל וָאֵילָךְ, כֻּלָּם דִּבְּרוּ וְהוֹדִיעוּ עַל־אוֹדוֹת הַיָּמִים הָאֵלֶּה. 25 אַתֶּם בְּנֵי הַנְּבִיאִים וּבְנֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אֱלֹהִים עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּאָמְרוֹ אֶל אַבְרָהָם: ‘וְנִבְרְכוּ בְּזַרְעֲךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה.’ 26 לָכֶם רִאשׁוֹנָה הֵקִים אֱלֹהִים אֶת עַבְדּוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְבָרֵךְ אֶתְכֶם, בְּשׁוּבְכֶם אִישׁ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה.”
[08/08/2023, 20:15:57] Itamar Ben David: מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים פֶּרֶק ג
1 *כֵּיפָא וְיוֹחָנָן הָיוּ בְּדַרְכָּם אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּעֵת תְּפִלַּת מִנְחָה, בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם. 2 וְאִישׁ אֶחָד, פִּסֵּחַ מִבֶּטֶן אִמּוֹ, נִשָֹא לְשָׁם; מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַשַּׁעַר הַמְכֻנֶּה “מְהֻדָּר”, לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת מִן הַבָּאִים אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. 3 כִּרְאוֹתוֹ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן עוֹמְדִים לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בִּקֵּשׁ מֵהֶם נְדָבָה. 4 נָעַץ בּוֹ כֵּיפָא אֶת עֵינָיו, וְכֵן עָשָׂה גַּם יוֹחָנָן, וְאָמַר: “הַבֵּט אֵלֵינוּ!” 5 הוּא הִסְתַּכֵּל אֲלֵיהֶם בְּקַוּוֹתוֹ לְקַבֵּל מֵהֶם מַשֶּׁהוּ, 6 אֶלָּא שֶׁכֵּיפָא אָמַר: “כֶּסֶף וְזָהָב אֵין לִי, אֲבָל אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, אֶת זֶה אֶתֵּן לְךָ: בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִנָּצְּרַת – הִתְהַלֵּךְ!” 7 הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ הַיְמָנִית וְהֵקִים אוֹתוֹ, וּפִתְאוֹם הִתְחַזְּקוּ רַגְלָיו וְקַרְסֻלָּיו. 8 קָפַץ הָאִישׁ וְעָמַד עַל רַגְלָיו. מִיָּד הָלַךְ וְנִכְנַס אִתָּם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ וּמְקַפֵּץ וּמְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים.*
[08/08/2023, 20:15:58] Itamar Ben David: 9 *רָאוּהוּ כָּל הָאֲנָשִׁים מִתְהַלֵּךְ וּמְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים, 10 וְהִכִּירוּ שֶׁזֶּה הוּא אֲשֶׁר הָיָה יוֹשֵׁב לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת בַּשַּׁעַר הַמְהֻדָּר שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; נִתְמַלְּאוּ תִּמָּהוֹן וְתַדְהֵמָה עַל מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ. 11 הָאִישׁ לֹא הִרְפָּה מִכֵּיפָא וְיוֹחָנָן, וְאָז רָצוּ אֲלֵיהֶם כָּל הָאֲנָשִׁים, מְלֵאֵי הִשְׁתּוֹמְמוּת, בָּאוּלָם הַנִּקְרָא “אוּלָם שְׁלֹמֹה”. 12 רָאָה זֹאת כֵּיפָא וְאָמַר אֶל הָעָם: “אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל הַדָּבָר הַזֶּה? וּמַדּוּעַ אַתֶּם מִסְתַּכְּלִים בָּנוּ כְּאִלּוּ בְּכֹחֵנוּ אוֹ בַּחֲסִידוּתֵנוּ עָשִׂינוּ שֶׁהוּא יִתְהַלֵּךְ? 13 אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, פֵּאֵר בְּכָבוֹד אֶת עַבְדּוֹ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר מְסַרְתֶּם אוֹתוֹ וּכְפַרְתֶּם בּוֹ לִפְנֵי פִּילָטוֹס כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיט לְשַׁלְּחוֹ לַחָפְשִׁי. 14 אַתֶּם כְּפַרְתֶּם בַּקָּדוֹשׁ וּבַצַּדִּיק וּבִקַּשְׁתֶּם שֶׁיְּשַׁחְרֵר לָכֶם אִישׁ רוֹצֵחַ, 15 וְאֶת שַׂר הַחַיִּים הֲרַגְתֶּם – הוּא אֲשֶׁר אֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים וְעַל זֹאת אֲנַחְנוּ עֵדִים. 16 עַל־סְמַךְ הָאֱמוּנָה בִּשְׁמוֹ חִזֵּק שְׁמוֹ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וּמַכִּירִים, וְהָאֱמוּנָה בּוֹ נָתְנָה לָאִישׁ אֶת הָרְפוּאָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת לְעֵינֵי כֻּלְּכֶם. 17 וְעַתָּה, אַחַי, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבִּבְלִי דַּעַת פְּעַלְתֶּם, כְּמוֹ שֶׁפָּעֲלוּ מַנְהִיגֵיכֶם. 18 אַךְ אֱלֹהִים קִיֵּם בְּדֶרֶךְ זֹאת אֶת אֲשֶׁר הוֹדִיעַ מִקֶּדֶם בְּפִי כָּל הַנְּבִיאִים – שֶׁמְּשִׁיחוֹ יִסְבֹּל. 19 לָכֵן הִתְחָרְטוּ וְשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם, 20 לְמַעַן יָבוֹאוּ יְמֵי רְוָחָה מִלִּפְנֵי אֲדֹנָי וְהוּא יִשְׁלַח אֶת אֲשֶׁר יֻעַד לָכֶם מִקֶּדֶם, אֶת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, 21 אֲשֶׁר צָרִיךְ שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ הַשָּׁמַיִם עַד עֵת הֲשָׁבַת הַכֹּל לְתִקּוּנוֹ, דָּבָר שֶׁאֱלֹהִים דִּבֵּר מֵעוֹלָם בְּפִי נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים.*
[08/08/2023, 20:15:58] Itamar Ben David: 22 *הֵן מֹשֶׁה אָמַר אֶל אֲבוֹתֵינוּ: ‘נָבִיא יָקִים לָכֶם יהוה אֱלֹהֵיכֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם, כָּמוֹנִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן כְּכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. 23 וְהָיָה כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תִּשְׁמַע אֶל הַנָּבִיא הַהוּא וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ.’ 24 וְכָל הַנְּבִיאִים מִשְּׁמוּאֵל וָאֵילָךְ, כֻּלָּם דִּבְּרוּ וְהוֹדִיעוּ עַל־אוֹדוֹת הַיָּמִים הָאֵלֶּה. 25 אַתֶּם בְּנֵי הַנְּבִיאִים וּבְנֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אֱלֹהִים עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּאָמְרוֹ אֶל אַבְרָהָם: ‘וְנִבְרְכוּ בְּזַרְעֲךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה.’ 26 לָכֶם רִאשׁוֹנָה הֵקִים אֱלֹהִים אֶת עַבְדּוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְבָרֵךְ אֶתְכֶם, בְּשׁוּבְכֶם אִישׁ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה.”*
[08/08/2023, 20:15:59] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/3PVr7iSTmUbmr7UMggwmtw?si=WSsrzkCeQniMTKGgW3Fklg&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[09/08/2023, 7:53:32] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[09/08/2023, 8:06:00] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! מעשי השליחים ג
[09/08/2023, 8:06:40] Itamar Ben David: נזכיר שיש לנו קבוצה שקטה ללא דיונים במידה ורק תרצו לעקוב אחר הפרקים ולקרוא/להאזין. https://chat.whatsapp.com/JiTcu5vOPJaBKLyIIjtOlo
[09/08/2023, 8:07:47] Itamar Ben David: שעתיים ראשונות- לשאלות ותהיות, משעה עשר דיון פתוח. לאורך כל היום: איך והיכן הייתם משתמשים בפרק להדרכה ואילו ייצוגים תרבותיים יש לפרק (ספרים שירים סרטים אמנות).
[09/08/2023, 8:20:34] Itamar Ben David: פסוק 1- תפילת מנחה נשמע לי קצת מוזר. התפילות לא נערכו לאחר החורבן? מכל מקום אם הייתה תפילת מנחה, זה עוד תורה שבעל פה בברית החדשה. פסוק 2- אנחנו יודעים מה זה השער המהודר? לגבי היכולת של התלמידים לחולל ניסים- הם יכלו לעשות זאת עוד בחייו של ישוע, לפי אחת הבשורות כשהוא שלח אותם הם כן ריפאו בשמו. אז מה ההבדל בין הניסים שהם חוללו עוד בחיי ישוע לניסים אחרי מותו ותחייתו? פסוק 11- היכן אולם שלמה? תמיד חשבתי שמדובר בסטיו המלכותי אסל שמעתי פירושים שזה היה מתחם כלשהו בחלק המערבי של הר הבית. פסוקים 12-15 יש כאן הטלת אשמה על אנשי ישראל כקולקטיב על אף שעשו זאת בבלי דעת. בדומה להאשמות אנטישמיות קודמות שיש בברית החדשה, גם פה קשה לקרוא משהו אחר בטקסט. על פסוק 22 דיברנו די הרב גם בעבר, והשאלה שלי היא- אז למה מחמד לא נחשב לנביא מבחינת הנוצרים? למה ג׳וזף סמית׳ ואחרים אינם נביאים?
[09/08/2023, 8:49:32] ~ Or Ben Ami: אשמח להבין את הפער עם פטרוס-
בערב ההסגרה כל התלמידים בורחים והוא מזוהה ע”י מספר אנשים ומתכחש לישוע 3 פעמים- עושה רושם שירושלים היא מקום מאוד עויין לחסידי ישוע בכלל ופטרוס בפרט.
הפרק הנוכחי- לפתע הם מתהלכים בירושלים ללא מפריע, ללא איום, נואמים לקהל, מרפאים, מוכיחים את האנשים על מה שעשו לישוע, מבקרים במקדש, מטבילים המונים והכל ללא מפריע וללא התנגדות מאיש. איך הפכה ירושלים ממקום כה עויין ומסוכן למקום בו מתהלכים ומפיצים את תורת ישוע ללא הפרעה? איפה הכהן הגדול? איפה אנשי המקדש שרדפו אותם?
[09/08/2023, 8:51:02] ~ Or Ben Ami: איפה האימפריה הרומית שהשפילה וצלבה אותו? לפתע אין סנהדרין? אין צבא רומי? אין סכנה?
[09/08/2023, 8:56:28] ~ Rashid: ~ Rashid left
[09/08/2023, 10:12:57] ~ yaron yuval: הפער הזה היה גם אם ישוע עצמו. פעם הוא פועל באין מפריע, פעם נצוד.
יכול להיות שבעוד ישוע היה איום על הכהנים, תלמידיו היו בעיניהם איום פחות- צריך רק להתעלם מהם והכת החדשה תדעך.
[09/08/2023, 10:18:15] ~ yaron yuval: לגבי פסוקים 12- 15 יש כאן לדעתי יותר התנשאות מאנטישמיות. אם במתי היהודים כולם לקחו על עצמם ובניהם אשמה שלא יוכלו להסיר, כאן עושה לוקס תרגיל רטורי שמשתמשים בו עד היום- לא ידעת מה אתה עושה, הטעו אותך, אז אתה יכול פשוט לחזור בתשובה והכל יסלח לך.
[09/08/2023, 10:18:58] Shira Harpaz Pomeranz: מבלי להכנס לפרטים.
זה הסבטקסט של האירוע מנקודת מבט אמונית. עד שהתלמידים ראו את ישוע קם לתחיה ועד שירדה עליהם רוח הקודש, הם אכן חיו במתח שבין האמונה בישוע לפחד מפני התוצאות של הקרבה אליו.
עכשיו רוח אלהים וההבנה היותר מלאה של התכנית האלהית, גורמת להם להתגבר על הפחד.
ההתנהגות חסרת הפחד, היא ההוכחה של הטקסט שאכן הם ראו את ישוע שקם לתחיה ושרוח הקודש שוכנת בהם.
[09/08/2023, 10:21:01] ~ Alex Gutman: סליחה על הדיליי, רק מציין שזה מעניין שיש כאן מוטיבים של התגלות והפצת תורה וכו’ – בחג השבועות. היום חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה, אבל לא כך מופיע בתורה שבכתב. יש כאן אולי עדות למסורת קדומה הקשורה לזה.
[09/08/2023, 10:36:53] +972 54‑305‑8806: +972 54‑305‑8806 left
[09/08/2023, 10:45:15] Doron Jamchi: פס’ 1 – המילה “מנחה” היא תוספת של המתרגם העברי. ביוונית כתוב רק שעת התפילה, שהיא השעה התשיעית (שזה סביבות 4-3 אחה”צ).
תפילה 3 פעמים ביום כנראה כבר הייתה נהוגה. בספר דניאל מופיע שהוא היה מתפלל 3 פעמים ביום: “כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְדָנִיאֵל כִּי הַתְּעוּדָה נִכְתְּבָה, נִכְנַס לְבֵיתוֹ, אֲשֶׁר בַּעֲלִיָּתוֹ חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לְעֵבֶר יְרוּשָׁלַיִם וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם הָיָה כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ וּמִתְפַּלֵּל וּמוֹדֶה לִפְנֵי אֱלֹהָיו, כַּאֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶׂה גַּם לִפְנֵי כֵן.” (דניאל ז 11 – מתורגם מארמית).
[09/08/2023, 10:52:19] Doron Jamchi: פסוקים 2 ו-11
לי נשמע שהשער המהודר מתאים לשערי חולדה, ואולם שלמה הוא הסטיו המלכותי.
אפשר להשתמש גם בסיפור הזה בדוידסון.
אגב תיאור פיסח מקבץ נדבות שיושב קרוב לשער המקדש, מזכיר לי את העיוור שישוע שלח לבריכת השילוח, ביוחנן ט. לכן אני משער שאותו עיוור נשלח גם מאזור שקרוב לפינת הכותל דרומי-מערבי.
[09/08/2023, 11:29:49] ~ Steven A.B: ד’ר חגי עמיצור עשה לנו בקורס מורה דרך הסבר דרך חישוב זמנים מיציאת מצרים עד מעמד הר סיני וזה נשמע מאוד הגיוני שמתן תורה היה בשבועות.
[09/08/2023, 11:30:55] ~ Alex Gutman: זה כבר מופיע במקורות. אבל אין עדות לקישור הזה במקרא.
[09/08/2023, 12:47:00] Itamar Ben David: כלומר- היית יהודי שוטה עכשיו תאמין בישוע ויסלח לך ואם לא – דמך בראשך. די אנטישמי לדעתי
[09/08/2023, 13:28:39] Itamar Ben David: צריך להפיץ את התורה בשבועות? סוכות יותר נשמע לי, אבל גם אז התנועה היא של אומות העולם אל ירושלים לא להפך.
[09/08/2023, 13:28:48] ~ DO RO: image omitted
[09/08/2023, 13:28:49] ~ DO RO: לגבי פסוק 2
בטקסט היווני השער “היפה” Ὡραίαν- Horaion- המשמעות שלו לא בהכרח “יפה” אלא יותר קשור לhora שעה, זמן כלשהו. דווקא יותר בהקשר התנכי של תרגום השבעים, horaion מופיע במשמעות של “נאה”
יוספוס קורא לשער היפה, השער “הקורינתי” או “שער ניקנור” במזרח סמוך לעזרת הנשים
השער היחיד שמצופה נחושת לעומת ציפוי הזהב והכסף של יתר השערים האחרים
מלחמות היהודים, ספר- 5:, פרק 5
“ג. ותשעה ממספר השערים היו מצֻפּים כֻּלָּם זהב וכסף, הדלתות והמשקופים [והמזוזות] גם יחד, ורק השער האחד, הוא השער החיצון אשר להיכל308, היה מצֻפּה נחֹשת מקורינתוס ובהדרו הרב עלה על השערים המכספים והמזהבים. ובפתח כל שער היו שתי דלתות, שלשים אמה גֹבה האחת וחמש־עשרה רחבה. פתחי השערים גדלו ורָחבו מבית למבוא לשני עבריו והיו לאכסדרות, אשר מראה מגדלים להן, שלשים אמה רֹחב האחת ושלשים אמה ארכה וארבעים אמה ומעלה קומתה, וכל אחת נשענה על שני עמודים וחוט שתים־עשרה אמה סבב את העמוד האחד. ומדה אחת היתה לכל השערים, מלבד השער אשר ממעל לשער הקורינתי (שער ניקנור), הוא אשר העלה מעזרת הנשים מרוח מזרח ממול לפתח ההיכל (האולם), כי הוא היה גדול יותר הרבה, רום קומתו הגיע עד חמשים אמה ודלתותיו היו גבוהות ארבעים אמה ובעֹשר תפארת עֶדיוֹ עלה על כל חבריו והיה מצֻפּה כסף וזהב סגור. ואת צפוי הזהב על תשעת השערים הנותרים עשה אלכסנדרוס אבי טִבּריוס309, חמש־עשרה מעלות העלו ממחיצת עזרת הנשים אל השער הגדול והן היו שפלות מחמש המעלות, אשר עלו בהן אל יתר השערים.”
[09/08/2023, 13:29:04] ~ DO RO: image omitted
[09/08/2023, 13:29:15] Itamar Ben David: כמובן, כנ״ל יצחק יוצא לשוח, השאלה היא באיזו תפילה מדובר?
[09/08/2023, 13:29:29] ~ DO RO: במשנה מסכת מידות מזוכרים שערי הר הבית- מוזכר שער ניקנור
https://mechon-mamre.org/b/h/h5a.htm
נראה שהשער היפה או המהודר היה בחלק המזרחי של בית המקדש וכבר היתה קיימת מסורת בתקופה הביזנטית לגבי מיקומו. לפי עדותו של עולה הרגל מפיאצ’נה מסוף המאה ה-6 שעלה מכיוון הר הזיתים וגת שמנים מן המזרח , הוא ציין כי שער העיר היה “ליד השער היפה שהיה חלק מבית המקדש ועדיין ניתן לראות חלקים ממנו”.
אולם שלמה מופיע גם אצל יוחנן פרק 10
22 אותה עת חגגו בירושלים את חג החנכה. חרף היה. 23 כאשר התהלך ישוע בבית המקדש באולם שלמה,
בטקסט היווני המילה היא stoa סטיו, כלומר לא ממש אולם סגור בקירות, אלא מתחם מוקף עמודים, קולונדה , ממוקם אם כן אף הוא בחלק המזרחי של החצר החיצונית של בית המקדש
יוספוס , מלחמות
פרק חמישי: תכנית המקדש. 🔗
א. כבר דברתי, כי נוסד בית־המקדש בראש גבעה בְצוּרָה ובראשונה נשא המישור אשר במרום הגבעה, בקֹשי את ההיכל והמזבח, כי מכל עבריה היתה תלולה על־פני התהום. המלך שלמה, הוא אשר בנה את ההיכל, הקיף את חלק המזרח חומה והעלה על הסוללה (הַסֶּכר) אולם אחד. וההיכל נשאר חשוף מיתר צדדיו.
[09/08/2023, 13:43:31] ~ aki: הקיר המזרחי הוא הקדום מכתלי הר הבית, ואם כן ייתכן שגם הסתיו המזרחי קדום לפרוייקט ההרודיאני, לפחות בחלקו. כיוון שכך סביר שהייחוס להר הבית הטרום-הרודיאני יתגלגל לייחוס להר הבית ה”מקורי” של שלמה
[09/08/2023, 13:51:22] ~ Albert: image omitted
[09/08/2023, 13:52:34] ~ Albert: image omitted
[09/08/2023, 13:52:49] ~ Albert: המקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%92_(%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9)#%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D
[09/08/2023, 13:53:20] ~ Albert: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94
[09/08/2023, 18:23:25] Doron Jamchi: יש בזה היגיון. יוספוס מייחס את החומה הראשונה לדוד ושלמה.
[09/08/2023, 18:42:22] ~ Steven A.B: מדוע לא להאמין במוחמד וכן בישוע?
כל הברית החדשה מציגה לך ראיות להיותו הנביא עליו מדבר משה.
לאורך כל התנ”ך עם ישראל דחה את נביאיו של אלוהים ככתוב בירמיהו:
“25 לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבֹותֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיֹּום הַזֶּה (מיצאת מצרים עד ירמיהו יש כ-700 שנים) וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יֹום הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ׃ 26 וְלֹוא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת־אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת־עָרְפָּם הֵרֵעוּ מֵאֲבֹותָם׃” (ירמיה ז)
אז הנוסחה של התנ”ך היא כזאת: עם ישראל חוטא, אלוהים שולח נביא כדי להזהיר את העם, הם דוחים אותו ואז מקבלים עונש. אלוהים אומר לעם מראש: אני יקים נביא כמו משה, ואם לא ישמעו לו, הם ישפטו בחומרה (דברים י”ח)
אלוהים מספק לעם ישראל כפרת חטאים נצחית על ידי כך שאלוהים בכבודו ובעצמו משפיל את עצמו ומסיר מעליו את כבודו כדי לבוא כעבד, הוא מוצא להורג על ידי אלה שהוא בא להושיע ולכפר על חטאיהם מרוב אהבתו אליהם.
ואתה אומר שזה אנטישמי. למה?
אם רב היה אומר:
כשהמשיח יבוא, הוא ישמיד את כל מי שמחלל שבת או לחילופין את כל מי שחוטא.
אז זה לא אנטישמי, נכון? כי הרב מייצג את אלוהי הרבנים מבחינתך.
[09/08/2023, 18:57:53] Doron Jamchi: לפי ההערות בתרגום של ליזה אולמן (עמ’ 465, הערה 201), שער הנחושת שנקרא גם השער הקורינתי הוא השער שמוביל לעזרת הנשים, והשער הפנימי יותר שמפריד בין עזרת הנשים ועזרת ישראל הוא השער שמצופה כסף וזהב, והוא שער ניקנור .
על כל פנים, לא נראה לי שהשער היפה/מהודר בפרק שלנו מתייחס לאחד השערים האלה. אם זה נכון, אז זה אומר שהיו מכניסים את הפיסח ממש לכניסה למקדש לקבץ נדבות. וכתוב בפסוק 8 שהוא נכנס עם התלמידים לבית המקדש. לאן הוא נכנס? לעזרת הנשים? לעזרת ישראל? לא נשמע לי הגיוני.
להערכתי כשאומרים בית המקדש, מתכוונים לכל המתחם המקודש שתחום בחומות הר הבית, וזה גם הרושם שמתקבל מהתיאור של יוספוס בספר 5 פרק 5, 196-184. הפיסח ישב מבחוץ – כלומר, מחוץ למה שאנחנו קוראים היום כתלי הר הבית, והשער היפה היה אחד השערים שהובילו למתחם.
[09/08/2023, 19:28:35] ~ DO RO: אם השער היה חיצוני או פנימי זה לא חד משמעי – להמשך תוכל לעיין במאמר הבא
[09/08/2023, 19:28:58] ~ DO RO: Taylor-GATETEMPLECALLED-1999 (1).pdf • 15 pages document omitted
[09/08/2023, 19:32:45] ~ DO RO: אגב, יוספוס משתמש ביוונית בשני מונחים שונים
Hiéron
כשמתכוון לכל המתחם
Naos
כשמתכוון לבית המקדש עצמו
[09/08/2023, 19:37:28] Doron Jamchi: hiéron
זו גם המילה שרשומה במעשי השליחים פסוק 8.
[09/08/2023, 19:38:40] ~ DO RO: Hiéron
מונח למתחם מקודש
Naos
מונח לקוח מהאדריכלות היוונית העתיקה , שמציין את החלק הפנימי של המקדש גופא
[09/08/2023, 19:39:48] ~ DO RO: נאוס עובר אחר כך כמובן לטרמינולוגיה של מבנה הכנסיה הביזנטית <This message was edited>
[09/08/2023, 19:48:47] Erez Giron – Tour Guide: יש דוקטורט של יהושוע פלג שדן בדיוק בהבדל בין שני המילים.
[09/08/2023, 19:57:07] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[09/08/2023, 19:50:14] Doron Jamchi: אני התייחסתי למה שיוספוס מתאר בספר 5, פרק 5
to proto hieron (238) – תחום מקודש ראשון
to deuteron hieron (193) – תחום מקודש שני
הראשון (proto) לפי התיאור הוא הרחבה, כולל הסטווים.
השני הוא מפנים לסורג.
הכוונה שלי לא להתווכח על המושגים, אלא להבין איפה ישב הפיסח הקבצן ממעשי השליחים ג’.