יוחנן – פרק י'

[12/07/2023, 20:01:48] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק י*
[12/07/2023, 20:01:48] Itamar Ben David: *י “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס אֶל מִכְלָא הַצֹּאן דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר, אֶלָּא מְטַפֵּס בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, גַּנָּב הוּא וְשׁוֹדֵד. 2 הַנִּכְנָס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הוּא רוֹעֵה הַצֹּאן. 3 לוֹ יִפְתַּח שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר, וְהַצֹּאן שׁוֹמְעוֹת בְּקוֹלוֹ. הוּא קוֹרֵא לְצֹאנוֹ בְּשֵׁם וּמוֹצִיא אוֹתָן. 4 לְאַחַר שֶׁהוֹצִיא אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶן וְהַצֹּאן הוֹלְכוֹת אַחֲרָיו, כִּי מַכִּירוֹת הֵן אֶת קוֹלוֹ. 5 אַחֲרֵי זָר לֹא תֵּלַכְנָה כִּי אִם תִּבְרַחְנָה מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן מַכִּירוֹת אֶת קוֹלָם שֶׁל זָרִים.” 6 אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ, אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם.*
[12/07/2023, 20:01:49] Itamar Ben David: *7 הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֲנִי הוּא שַׁעַר הַצֹּאן. 8 כָּל אֲשֶׁר בָּאוּ לְפָנַי גַּנָּבִים הֵם וְשׁוֹדְדִים, וְהַצֹּאן לֹא שָׁמְעוּ לָהֶם. 9 אֲנִי הַשַּׁעַר. אִישׁ אִם יִכָּנֵס דַּרְכִּי – יִוָּשַׁע; הוּא יִכָּנֵס וְיֵצֵא וְיִמְצָא מִרְעֶה. 10 אֵין הַגַּנָּב בָּא אֶלָּא לִגְנֹב וְלַהֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד. אֲנִי בָּאתִי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם חַיִּים וּבְשֶׁפַע שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם. 11 אֲנִי הָרוֹעֶה הַטּוֹב. הָרוֹעֶה הַטּוֹב נוֹתֵן אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד הַצֹּאן. 12 הַשָֹכִיר, שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹעֶה וְהַצֹּאן אֵינָן צֹאנוֹ, כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַזְּאֵב בָּא, עוֹזֵב אֶת הַצֹּאן וּבוֹרֵחַ וְהַזְּאֵב חוֹטֵף וּמְפַזֵּר אוֹתָן, 13 שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵחַ אֵינוֹ אֶלָּא שָׂכִיר וְאֵין הוּא דּוֹאֵג לַצֹּאן. 14 אֲנִי הָרוֹעֶה הַטּוֹב. אֲנִי מַכִּיר אֶת שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי מַכִּירִים אוֹתִי, 15 כְּשֵׁם שֶׁהָאָב מַכִּיר אוֹתִי וַאֲנִי מַכִּיר אֶת הָאָב; וְאֶת נַפְשִׁי נוֹתֵן אֲנִי בְּעַד הַצֹּאן. 16 גַּם צֹאן אֲחֵרוֹת יֵשׁ לִי, אֲשֶׁר אֵינָן מִן הַמִּכְלָא הַזֶּה. עָלַי לְהַנְהִיג גַּם אוֹתָן. הֵן אֶת קוֹלִי תִּשְׁמַעְנָה וְיִהְיֶה עֵדֶר אֶחָד וְרוֹעֶה אֶחָד. 17 מִשּׁוּם כָּךְ אוֹהֵב אוֹתִי הָאָב: מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן אֶת נַפְשִׁי וְאֶקַּח אוֹתָהּ שׁוּב. 18 אִישׁ לֹא נָטַל אוֹתָהּ מִמֶּנִּי, אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן אוֹתָהּ מֵעַצְמִי. יֵשׁ לִי סַמְכוּת לָתֵת אוֹתָהּ וְיֵשׁ לִי סַמְכוּת לָקַחַת אוֹתָהּ שׁוּב. אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת קִבַּלְתִּי מֵאֵת אָבִי.”*
[12/07/2023, 20:01:50] Itamar Ben David: *19 שׁוּב נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הַשּׁוֹמְעִים בִּגְלַל דְּבָרָיו אֵלֶּה. 20 אָמְרוּ רַבִּים מֵהֶם: “שֵׁד בּוֹ; הוּא מְשֻׁגָּע. לָמָּה אַתֶּם מַקְשִׁיבִים אֵלָיו?” 21 אֲחֵרִים אָמְרוּ: “אֵלֶּה אֵינָן מִלִּים שֶׁל אֲחוּז שֵׁד. הַאִם יָכוֹל שֵׁד לִפְקֹחַ עֵינֵי עִוְרִים?”*
[12/07/2023, 20:01:50] Itamar Ben David: *22 אוֹתָהּ עֵת חָגְגוּ בִּירוּשָׁלַיִם אֶת חַג הַחֲנֻכָּה. חֹרֶף הָיָה. 23 כַּאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּאוּלָם שְׁלֹמֹה, 24 הִקִּיפוּהוּ פְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: “עַד מָתַי תַּחֲזִיק אֶת נַפְשֵׁנוּ בְּמֶתַח? אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, אֱמֹר לָנוּ בְּבֵרוּר.”*
[12/07/2023, 20:01:51] Itamar Ben David: *25 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמַרְתִּי לָכֶם וְאֵינְכֶם מַאֲמִינִים. הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִי – אֵלֶּה מְעִידִים עָלַי, 26 אַךְ אַתֶּם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם מִצֹּאנִי. 27 צֹאנִי שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלִי וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָן; הֵן הוֹלְכוֹת אַחֲרַי 28 וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶן חַיֵּי עוֹלָם; וְלֹא תֹּאבַדְנָה לְעוֹלָם, אַף לֹא יַחֲטֹף אוֹתָן אִישׁ מִיָּדִי. 29 אָבִי שֶׁנָּתַן אוֹתָן לִי גָּדוֹל מִכֹּל וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לַחֲטֹף אוֹתָן מִיָּד הָאָב. 30 אֲנִי וְהָאָב אֶחָד אֲנַחְנוּ.”*
[12/07/2023, 20:01:52] Itamar Ben David: *31 שׁוּב הֵרִימוּ אֲבָנִים כְּדֵי לִרְגֹּם אוֹתוֹ. 32 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “מַעֲשִׂים טוֹבִים רַבִּים הֶרְאֵיתִי לָכֶם מֵאֵת הָאָב; עַל אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מֵהֶם תִּרְגְּמוּנִי?” 33 עָנוּ לוֹ: “לֹא עַל מַעֲשֶׂה טוֹב נִרְגֹּם אוֹתְךָ, אֶלָּא עַל חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם וְעַל שֶׁבִּהְיוֹתְךָ אָדָם אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת עַצְמְךָ אֱלֹהִים.”*
[12/07/2023, 20:01:52] Itamar Ben David: *34 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “כְּלוּם לֹא כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם, ‘אֲנִי־אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם’? 35 אִם הוּא אָמַר ‘אֱלֹהִים’ לְאֵלֶּה אֲשֶׁר דְּבַר אֱלֹהִים הָיָה אֲלֵיהֶם – וְאֶת הַכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְהָפֵר – 36 הַאִם תֹּאמְרוּ אַתֶּם לָזֶה אֲשֶׁר הָאָב קִדְּשׁוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ אֶל הָעוֹלָם, ‘מְגַדֵּף אַתָּה’, מִשּׁוּם שֶׁאָמַרְתִּי ‘בֶּן־אֱלֹהִים אֲנִי’? 37 אִם אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂי אָבִי, אַל תַּאֲמִינוּ לִי. 38 אֲבָל אִם אֲנִי עוֹשֶׂה, אַף אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִי, הַאֲמִינוּ לַמַּעֲשִׂים, לְמַעַן תַּכִּירוּ וְתֵדְעוּ שֶׁהָאָב בִּי וַאֲנִי בָּאָב.”*
[12/07/2023, 20:01:53] Itamar Ben David: *39 אָז נִסּוּ שׁוּב לִתְפֹּס אוֹתוֹ וְהוּא חָמַק מִיָּדָם. 40 הוּא הָלַךְ וְשָׁב אֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הִטְבִּיל יוֹחָנָן בָּרִאשׁוֹנָה, וְנִשְׁאַר שָׁם. 41 רַבִּים בָּאוּ אֵלָיו. “יוֹחָנָן לֹא עָשָׂה שׁוּם נֵס”, אָמְרוּ, “אַךְ כָּל מַה שֶּׁאָמַר יוֹחָנָן עַל הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה אֱמֶת.” 42 וְרַבִּים הֶאֱמִינוּ בּוֹ שָׁם.*
[12/07/2023, 20:01:54] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/4HvamO9gEekGkbRH4YhWGI?si=VS7ENjJBTguzfd2MdaOXUw&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[12/07/2023, 20:06:14] Itamar Ben David: תודה חברים על היום נתראה מחר
[13/07/2023, 7:59:48] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[13/07/2023, 8:02:51] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! שעתיים שאלות ותהיות, ולאחר מכן דיון פתוח. לאורך כל היום אנחנו מעודדים אתכם להציע איל והיכן להשתמש בפרק בהדרכה. יום טוב!
[13/07/2023, 8:36:42] Itamar Ben David: הייתי משתמש בפרק אם אתם מגיעים למכלאות צאן אני יכול לחשוב על נאות קדומים, על מאהלים של בדואים בנגב או בשפלת יהודה ומניח שבקיבוצים מסוימים. איפה נתקלים במכלאות צאן?
[13/07/2023, 8:38:18] Itamar Ben David: פסוק 2 ובכלל לגבי המילה רועה. הרועה הוא לא בעל הצאן. הרועה הוא בדרך כלל מישהו ממעמד נחות יותר שנלווה למשפחה של בעל הצאן. יעקב הוא הרועה של לבן. הוא לא בעל הצאן. גם המילה רעיה קשורה להתלוות הזו למשפחה אחרת של בעל הצאן.
[13/07/2023, 8:40:10] Itamar Ben David: אולי זה מסביר באמת למה המנהיגים של ישראל רועי צאן – כי הם לא הבעלים של העדר אלא אלוהים, והרועה יכול להיחשב למי שמופקד מטען אלוהים. חושב רגע על זה בקול רם אשמח לתיקונים
[13/07/2023, 8:41:45] Itamar Ben David: פסוק 8- מי הגנבים עליהם מדבר ישוע? הוא מדבר על מלכי ישראל?
[13/07/2023, 8:44:02] Itamar Ben David: פסוק 13- במקור הרועה הוא השכיר (יעקב). מעניין איך ומתי זה השתנה
[13/07/2023, 8:44:35] Itamar Ben David: פסוק 16- האם הכוונה לגויים?
[13/07/2023, 8:46:29] Itamar Ben David: פסוקים 17-18 זה סתירה לוגית. אם יש מצוה מאת האב בלאו הכי ישוע לא בוחר למות אלא מצווה למות לא? התבלבלתי.
[13/07/2023, 8:47:37] Sivan Jeret: מעניין אזכור לחגיגה של חג החנוכה מחוץ לכתיבה יהודית
ומעניין הצורך של הפרושים שישוע יודה שהוא המשיח …
מעניין מדוע הם צריכים את האשרור שלו? ‎<This message was edited>
[13/07/2023, 8:47:43] Itamar Ben David: פסוק 23- נדמה לי שבאנגלית זה solomon’s porch או משהו כזה. אנחנו ידועים היכן זה? מטייל שלי אמר לי פעם שהאיסיים היו שם אין לי מושג על מה הוא נסמך מניח שעל יוספוס.
[13/07/2023, 8:49:39] Itamar Ben David: פסוק 24- הם תוהים האם הוא המשיח והולך להכריז על מרד? אני לא מכיר את הביוגרפיה של בר כוכבא אבל לא נראה לי שהוא היה מלמד בבית המקדש ובבתי כנסת טרם המרד. למה שישחשבו שמורה כמוהו עומד להכריז על מרד?
[13/07/2023, 8:50:02] ~ Sheera: האם הכוונה לכוהנים שגנבו בתקופה הזאת את הכהונה.🤔
כלומר, הכהונה נקנתה בכסף ולא עברה מאב לבן, כפי שצריך להעשות.
[13/07/2023, 8:52:23] Itamar Ben David: פסוק 26- אם רק מי שמאמין בו הוא מהצאן, אז זה לא נורא אם לא מאמינים בו, כלומר זה לא נורא מה מספר הכבשים בעדר, לא?
[13/07/2023, 8:55:22] Itamar Ben David: פסוק 34- הוא מצטט את תהילים פ״ב: אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.
ז אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן; וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ. יש כאן עוד דוגמה לשימוש הלא קונבנציונאלי במילה אלוהים כדי לתאר שליחים של אלוהים או אנשים שנושאים את דברו באיזשהו אופן.
[13/07/2023, 8:58:02] Itamar Ben David: פסוק 40- נראה לי שבבשורה על פי יוחנן מציירים תמונה לפי יוחנן המטביל לא הטביל בפועל את ישוע בכלל. תסתכלו גם ביוחנן א וזה די מוצנע או מוסתר שם.
[13/07/2023, 8:59:28] Itamar Ben David: הכהונה נקנתה בכסף בימי הכהנים המתיוונים. אחר כך יש את משפחת יהויריב (המכבים) ומשם ואילך ככל שאני יודע הכהונה חוזרת לבית אהרון אם כי לא לבית צדוק. הם עדיין כהנים כשרים. לא מכיר שיש קנייה של הכהונה, ובטח לא קנייה של הכהונה על ידי מי שאינו מבית אהרון. אם אני טועה אשמח לתיקונים!
[13/07/2023, 9:01:00] Itamar Ben David: כל הפרק למעשה מתרחש בבית המקדש ואחרי זה יש קפיצה קטנה לנהר הירדן. אז אולם שלמה זה המקום העיקרי שמוזכר כאן. אם מישהו יודע לשפוך אור על זה- זה יהיה מבורך
[13/07/2023, 10:04:59] ~ Steven A.B: למרות שאני שונא להיכנס לבית לחם, אם יוצא לי להיות בשדות הרועים אנחנו מסביר על מה זה מכלאה ליד המערה ואז נותן להם להיכנס ליראות אותה. לצערי, אין בארץ הרבה הזדמנויות ליראות מערות ששימשו כמכלאה. ישוע עצמו נולד באחד מהמערות מהסוג הזה ולכן סביר שהוא לא נולד בתוך חומות העיר בית לחם אלא בחוץ.
[13/07/2023, 10:05:58] Itamar Ben David: רק אם מטיילים בשטח נתקלים במערות של רועי צאן.
[13/07/2023, 10:06:23] Itamar Ben David: בשפלת יהודה יש מלא כאלה.
[13/07/2023, 10:06:42] Itamar Ben David: אני חושב שבאזור של גת המקראית (תל צאפי) אפשר לראות כאלו, לא הייתי שם הרבה זמן
[13/07/2023, 10:06:47] ~ Steven A.B: הגנבים הם כל המנהיגים שמצהירים שהם ישמרו על הצאן אבל למעשה הם באו לגנוב, כמו כל הפוליטיקאים, או אנשי דת שמבטיחים הבטחות למאמיניהם.
[13/07/2023, 10:07:12] Itamar Ben David: נאוקיי – אבל על מי ישוע ספציפית מדבר. האם יש שמות לגנבים האלו?
[13/07/2023, 10:07:27] ~ Steven A.B: כן, אבל זה רק רמז
[13/07/2023, 10:09:35] ~ Steven A.B: זו לא סתירה, ישוע מסביר כאן שיש לו בחירה חופשית, כלומר, הוא קיבל מצווה מאת האב, אבל הוא יכול גם לא לציית.
[13/07/2023, 10:12:04] ~ Steven A.B: א. למה אתה אומר “מחוץ לכתיבה יהודית”? איפה בברית החדשה יש כתיבה לא יהודית?
ב. ישוע תמיד השאיר מקום לספק בנוגע להיותו המשיח, הוא אף פעם לא אמר את זה במפורש והוא מתנהג באופן שמנוגד לציפייה של היותו המשיח, מצד שני הוא עושה אותות ומדבר באופן שאף אחד לפניו לא דיבר. ישוע בכוונה נותן להם להתבשל בתוך הספק הזה.
[13/07/2023, 10:14:12] ~ Steven A.B: לא ניראה לי שזה קשור לכהונה
[13/07/2023, 10:19:34] ~ Steven A.B: אנחנו מאמינים שאלוהים ברא את האדם להיות בצלמו כדמותו, כלומר, זה לא שאנחנו אלוהים בעצמינו, אלא שאנחנו יצורים אלוהיים, כלומר, אנחנו ניראים כמו אלוהים. גם אנחנו אמורים להיות נצחיים כמו אלוהים. על כן, אנחנו מפרשים את הפסוק כך – אתם הייתם אמורים להיות כמוני, אלוהים, בני עליון, אבל מאחר ואתם לא עושים צדק ומשפט, אתם הפכתם להיות בני אדם ולכן תמותו. אם תעשו צדק ומשפט אתם תחזרו להיות בני עליון כפי שייעדתי אתכם להיות.
[13/07/2023, 10:26:04] Itamar Ben David: סטיבן תכין את התלמוד החדש, יש לנו כבר את חכם דורון דיבנה וחכם סטיבן דביאליק – הפרשנות יפה נשמעת אפשרית בהחלט. ועדיין הוא קורא לעם “אלוהים”. זה לא דבר מוזר בתנ”ך. זו שפה מקובלת. זו הנקודה שלי. מאלכים נקראים אלוהים, נביאים נקראים אלוהים, משה נקרא אלוהים, ירושלים נקראת אלוהים (“בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא ה'” (ירמיהו ג, יז) לכן לא כל פעם שמופיע אלוהים הכוונה לאל עצמו, אלא גם למי שעושה את פועלו בעולם הזה. מה שאתה מציג כאן נשמע בהחלט הגיוני, אלוהים מסתיר פנים או מסיר את שמו מעל מי שלא עושה את רצונו. זה בסדר גמור. אבל בהרבה מקומות במקרא – זה המצב.
[13/07/2023, 10:31:43] ~ Steven A.B: ישוע לא מביא את הרעיון של רועה ישראל כיש מאין, אלא יש הבטחה לרועה כזה בתנ”ך. ביחזקאל פרק ל”ד, אלוהים מבקר את “רועי ישראל” וקורא להם “רועים רעים” מפני שאינם דואגים לצאן, והם גרמו לאובדנם. אבל אלוהים מבטיח ואומר:
22 וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי, וְלֹא־תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין שֶׂה לָשֶׂה׃ 23 וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן, אֵת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אֹתָם, וְהוּא־יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶה׃ 24 וַאֲנִי יְהוָה, אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתוֹכָם אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי׃ 25 וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה־רָעָה מִן־הָאָרֶץ וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח, וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים.

ובפרק ל”ז כתוב:
23 וְלֹא יִטַמְּאוּ עוֹד, בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם, וּבְכֹל פִּשְׁעֵיהֶם וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם, מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם, וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ־לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים׃ 24 וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ, וְחֻקֹּתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם׃ 25 וְיָשְׁבוּ עַל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ־בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד־עוֹלָם, וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם׃ 26 וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם, וְנָתַתִּי אֶת־מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם׃

שימו לב מה אנחנו למדים מהפסוקים האלה ביחזקאל:
העם הם כמו צאן אובד.

אלוהים מבטיח להושיע את העם, הישועה באה לידי ביטוי בשתי דרכים:
1. חזרה לארץ אחרי גלות
2. טיהור מחטאים

אלוהים יביא אדם אחד בלבד שירעה את עם ישראל, הוא יהיה גם מלך ויקראו לו “דויד”. דויד עצמו כבר מת בימיו של יחזקאל, אז אם שדויד יקום לתחייה או שמדובר במישהו אחר צאצא לבית דויד.

וכל הישועה הזאת קשורה בברית שעתידה להיכרת בין אלוהים לעם ישראל.

אלוהים יקים מקדש, אבל בניגוד למקדש שעומד פיזית, אלוהים ישים בתוכינו את המקדש.

אני מצרף סרט בנושא רועי צאן באורך של חצי שעה שעשה ארכיאולוג אמריקאי נוצרי מאמין שחוקר בישראל, הסרט ריגש אותי:
https://youtu.be/STAda5RFrxM
[13/07/2023, 10:36:23] Sivan Jeret: אני לא אכנס איתך לדיונים הלכתיים ותיאולוגיים מה לעשות שלמדתי בתואר ראשון שנאתי את לימודי התיאולוגיה (באשר היא) ואני עדיין מתעב את זה
ועדיין לא ענית לתהייה השנייה לא התייחסתי אל ישוע אל הפרושים והצורך להם להוכיח את זה שהוא המשיח … ‎<This message was edited>
[13/07/2023, 10:40:28] ~ Steven A.B: תודה על המחמאה חחח
בכל זאת לא מסכים, אפשר ללכת מקור מקור שבו אתה רואה את המילה “אלוהים” כאשר הכוונה לא לאלוהים ואסביר לך מדוע זה לא נכון על פי דעתי.
רק אצל משה יש לנו מקרה בו אלוהים קורא לאדם “אלוהים” וגם זה רק כמטאפורה של יחסים: אלוהים מדבר לנביא, והנביא אומר את דבר ה’ – משה מדבר אל אהרון בדומה למצב בו אלוהים מדבר אל נביא.
חוץ מזה, איפה עוד כתוב “אלוהים” אל מלאכים או בני אדם?
מלאכים הם “בני אלוהים”, ויש רק מלאך אחד שהגיוני שיקראו לו “אלוהים” – מלאך ה’ שהולך לפני המחנה במדבר, הוא ה”לוגוס”, המשיח.
לגבי הפסוק מירמיהו, התבלבלת בפסוק, זה צריך להיות:
בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח וְזֶה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָהּ יְהוָה צִדְקֵנוּ (ירמיהו ל”ג 16)
אבל הסיבה פשוטה – אתה ציטתת את הפסוק הנכון כדי להסביר – ירושלים תהיה כיסא ה’, ה’ פיזית ישב בירושלים ולכן להגיד – נעלה לירושלים או נעלה ל-ה’ זה היינו הך.
[13/07/2023, 11:20:37] Sivan Jeret: ‎Sivan Jeret left
[13/07/2023, 11:29:01] Itamar Ben David: עלא כיפכ. אני יודע שיש עוד כמה פסוקים אז אצטרך לרכז את זה מתישהו. תודה!
[13/07/2023, 11:50:51] ~ DO RO: בעוד הרועה הטוב והאמיתי הוא מטפורה למלך ובמקרה של ישוע גם למשיח (יחזקאל 34),
הגנבים הם מנהיגיה הכושלים והלא ראויים של ישראל שפגעו בצאן, גרמו לפיזורו או אפילו הרגו בו. מנהיגים אלה יסולקו ע”י האל ויוחלפו בו עצמו ובדוד וזה מה שישוע אומר בעצם בפרק 10 של יוחנן, כאשר מוקיע את הפרושים מנהיגיו הכושלים של העם ומצביע על עצמו כעל הרועה הטוב והנאמן האמיתי
דוגמאות למטפורה של הגנבים – קרי מנהיגים גרועים ומזיקים – בישעיה 1;23
כג שָׂרַ֣יִךְ סֽוֹרְרִ֗ים וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלּוֹ֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתוֹם֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹֽא־יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם׃
ירמיה 2:26 – כו כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא, כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל; הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם, וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם.
– 23:30 – ל לָכֵן הִנְנִי עַל-הַנְּבִאִים, נְאֻם-יְהוָה, מְגַנְּבֵי דְבָרַי, אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ
ויש עוד אזכורים ברוח זאת
[13/07/2023, 12:01:17] Itamar Ben David: כלומר הביקורת היא על הדרג הפקידותי. הבנתי. חחחחחחח
[13/07/2023, 12:05:38] ~ נעמי ארליך קופרמן: לא נראה לי משום מקור שלבית לחם עיר כפרית
היתה בכלל חומה.
[13/07/2023, 12:19:20] ~ Steven A.B: אין לנו בכלל הרבה מידע על בית לחם מבחינה ארכיאולוגית. אני לא מומחה אבל חשבתי שלכל עיר אמורה לה חומה, לפחות עיר בנוייה על תל
[13/07/2023, 13:16:06] ~ Or Ben Ami: הכי מתאים מבחינתם שבחג החנוכה יכריז המשיח מרד. רבים ראו ביהודה המכבי משיח. הנה בחג שבו קרה נס בבית המקדש, שבו היה מרד שהניס אימפריה מדכאת מהארץ, הכי מתאים להם שדווקא בחנוכה יוכרז מרד גם על הרומאים
[13/07/2023, 14:48:11] Itamar Ben David: הערה מעולה
[13/07/2023, 14:57:26] Itamar Ben David: אולי באמת באתרים שיש בהם שרידים חשמונאים אפשר להזכיר את הרפרנס הזה (נבי סמואל, סרטבה, חניון גבעתי וכן הלאה).
[13/07/2023, 14:57:48] Itamar Ben David: חברים פרק אחרון לשבוע זה- איך והיכן הייתם משתמשים בפרק להדרכה!
[13/07/2023, 15:34:30] ‪+972 54‑748‑6067‬: ‎‪+972 54‑748‑6067‬ left
[13/07/2023, 15:26:07] ~ Dorit Epstein Tour Guide: כפר נצרת.. (לא ממש אפשרי כי הם מדריכים שם, אבל שם הצאן במכלאה וקל לדבר על משהו שרואים).
אפשר גם לדבר על זה כשרואים עדרים של בדואים – לומר שהם אומנם לא מגודרים אבל…
עוד אפשרות – כשיש גדר , נניח סביב בית ספר. אפשר גם לעשות השוואה עם החלילן מהמלין אם רוצים ללכת רחוק…
[13/07/2023, 15:32:17] ~ נעמי ארליך קופרמן: למה?
בית לחם היתה תל???
[13/07/2023, 15:34:04] ~ Steven A.B: כן, כנסיית המולד יושבת על תל קדום. חוץ מבאר שבע, כל הערים בתנ”ך ישבו על תל
[13/07/2023, 15:34:34] ~ נעמי ארליך קופרמן: גם באר שבע יושבת על תל .
[13/07/2023, 15:35:08] ~ נעמי ארליך קופרמן: כנסית המולד יושבת על הר טבעי.
[13/07/2023, 15:36:22] ~ Steven A.B: איפה התל של באר שבע???
[13/07/2023, 15:36:51] ~ Steven A.B: לא, מאחורי הכנסייה יש שרידים קדומים.
[13/07/2023, 15:37:58] ~ נעמי ארליך קופרמן: תעלה למעלה תראה,
צופה על עמק שרה …
ועל באר שבע וסביבתה.
[13/07/2023, 15:38:58] ~ נעמי ארליך קופרמן: חומת סוגרים…
[13/07/2023, 15:43:34] ~ Sara Tesler: Chai Zev ben Shmuel Beryl Nuchum v’ Yonit Barucha
[13/07/2023, 15:43:35] ~ Sara Tesler: Jack William Horowitz and Joanna Maland Horowitz
[13/07/2023, 15:44:35] ~ Steven A.B: את מתכוונת לתל שבע?
תל שבע זאת לא באה שבע. כבר הוכח.
[13/07/2023, 15:48:18] ~ נעמי ארליך קופרמן: אשמח לקבל הוכחות.
[13/07/2023, 15:53:02] ~ Steven A.B: 1. הממצא הקדום ביותר הוא מתקופת המלוכה ואין תקופת האבות.
2. שימור השם: אף אחד במהלך ההיסטוריה לא התייחס לתל שבע כבאר שבע, אלא תל שבע היא תל שבע, לעומת זאת, באר שבע תמיד הייתה באר שבע.
3. יש לנו 2 מקומות בתנ”ך: באר שבע ושבע, שני מקומות שונים, שימי לב לפסוק:
“וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר־שֶׁבַע וְשֶׁבַע וּמֹולָדָה׃” (יהושע יט 2)
[13/07/2023, 15:55:04] Itamar Ben David: רק לא לגלוש מדי מחוץ לפרק.
[13/07/2023, 15:56:58] Shira Harpaz Pomeranz: כאן שוב הביטוי אני הוא
EGO EIMI
מופיע פעמים:
אני הוא השער
ואני הוא הרועה הטוב.
עצם השימוש במילים אני הוא – מתכתב עם תשובת ה’ למשה
אהיה אשר אהיה שביוונית ובאנגלית זה מתורגם כ
אני הוא מי שאני הוא.
המחשבה ששער קשור לאלהים מופיעה בבראשית כו 17 כשיעקב חולם בבית אל הוא אומר זה שער השמים.
אז ניתן לדבר על הקטע בבית אל.
גם הרעיון שאלהים הוא הרועה מופיע לאורך כל התנ”ך יחזקאל לד 12.
[13/07/2023, 15:57:22] Shira Harpaz Pomeranz: ישוע בדמות הרועה הטוב מופיע כפסל בכניסה לקיסריה
[13/07/2023, 16:01:13] Itamar Ben David: לא הבנתי למה תרגמו את ״אהיה אשר אהיה״ ל״אני הוא מי שאני הוא״. מוזר.
[13/07/2023, 16:15:49] Doron Jamchi: זה לא “אני הוא מי שאני הוא”. זה פשוט אני, אבל כמו באנגלית – I am. בעברית הרי אין משהו כמו am אז מנסים להדגיש את ה”אני”.
אהיה אשר אהיה בתרגום השבעים תורגם ל Εγώ είμαι (ego eime) ולכן לאנגלית I AM.
מבחינה דקדוקית במקרא, צורת עתיד היא בהגדרה מעכשיו והלאה. אפשר לומר שאין הווה. יש עבר ויש עכשיו והלאה. כמו בשמות יחזק-אל, ירמ-יהו, ישמע-אל. כל הפעלים הם בצורת עתיד, אבל מכוונים להווה. אז “אהיה אשר אהיה” אמנם יהיה נכון יותר לתרגם כ- I will be that I will be, אבל מכיוון שבשפות אחרות מובחן שזה רק צורת עתיד, אז עדיף לתרגם כצורת הווה I am that I am.
[13/07/2023, 16:26:29] Itamar Ben David: תרגום השבעים של חכמי ישראל לא קיים ולכן אני מתעלם מהיוונית לגמרי. לא יודע אם אני מקבל את ההסבר הזה הרי יש בתנ״ך זמן הווה ״ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן״ ״הנה אני מביט בכם רוח״ ״כי שוקד אני על דברי לעשותו״.
[13/07/2023, 16:27:19] Itamar Ben David: בכל פעם שיש פסוק מהמקרא או ציטוט בברית החדשה שמתכתב עם המקרא אני לא מרגיש שול צורך להסתכל על היוונית.
[13/07/2023, 16:27:42] Itamar Ben David: *שום
[13/07/2023, 16:31:03] Itamar Ben David: זה להבנתי בכלל קשור לזה שאברהם יציק ויעקב לא הכירו את שם אלוהים כמו שיכירו ישראל בסיני: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.
[13/07/2023, 16:31:18] Itamar Ben David: שמות ו פסוק ג
[13/07/2023, 16:46:10] ~ Steven A.B: בין אם תרצה או לא, הברית החדשה מצטטת מהתרגום השבעים, שקדום יותר מנוסח המסורה. הטקסט של קומראן דומה יותר לתרגום השבעים מאשר למסורה, מה שאומר שנוסח השבעים קרוב יותר למקור המקראי מאשר המסורה. אז גם אם אין מקור קדום של נוסח השבעים, אפשר להשוואת אותו לקומראן ולהווכח שהוא אמין.
[13/07/2023, 16:53:23] Itamar Ben David: אני לא מכיר שיש הבדלים דרמטיים בין נוסח המסורה לקומראן, וגם אם יש, נוסח המסורה מבחינתי מחייב ולא תרגום השבעים או קומראן.
[13/07/2023, 16:56:36] Itamar Ben David: רק הענין החשוב- אף אחד לא חולק שבעברית כתוב אהיה אשר אהיה, מניח שכך גם בקומראן
[13/07/2023, 16:56:53] Itamar Ben David: לכן אני לא מבין למה תרגמו את זה אחרת.
[13/07/2023, 16:56:57] ~ Steven A.B: מי אמר שנוסח המסורה מחייב? אני לא כפוף לזה
[13/07/2023, 17:18:40] Doron Jamchi: בקומראן יש קטעים שזהים למסורה ויש קטעים שזהים לשבעים.
[13/07/2023, 17:18:57] Doron Jamchi: מה הכוונה תרגום השבעים לא קיים?
[13/07/2023, 17:26:38] Doron Jamchi: מצאתי הסבר יותר מדוייק ממה שכתבתי. מה שניסיתי להגיד זה שהתרגום של אהיה אשר אהיה ל- I am הוא נכון.
להלן ההסבר:
“הפועל במקרא
בלשון המקרא פועלים חוקי לשון אחרים. הפועל המקראי אינו מסייע לנו לסימון הזמן בפסוק.
ישנם פעלים במקרא בצורת יקטול שזמנם עבר או הווה, ופעלים בצורת קטל שזמנם עתיד.

גישתו של ס”ר דרייבר ((S. R. Driver, A Ttreatiseon the Use of the Tenses in Hebrew, Oxford 1892 היא שבלשון המקראית לא שמשו צורות הפועל להבדיל בין זמנים שונים אלא כדי לבטא אספקטים שונים של הפעולה. תיאוריה זו אינה מתאימה לכל המקרים בתנ”ך.
התיאוריה של באואר (Die Tempora im Semitischen, Beitr. Z. Assyriolgie etc.VIII 1, 1910, p. 5-11 ) היא שמצב צורות הפועל בתנ”ך הוא תולדה של התפתחות ממערכת זמנים שבה שימשה רק צורת ‘יקטול’, בכל הזמנים. התפתחות מאוחרת יותר יצרה את ההבחנה בזמן בין ‘יקטול’ ל’ויקטול’ ול’קטל’. כתוצאה מכך במקרא מערכות שונות המבטאות את הזמן.”

מתוך:
https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2943
[13/07/2023, 17:26:59] Itamar Ben David: דיברנו על זה בעבר. תרגום השבעים של חכמי ישראל היה לתורה בלבד. הוא לא קיים. כבר מה שיש זה אינספור תרגומים ליוונית שנעשו למיטב ידיעתי לא על ידי יהודים. אבות כנסייה כמו אוריגינס ג׳רום ואולי עוד. את התרגום הפלאי של המאה השלישית לפני הספירה אין לנו ובכל מקרה זה רק של התורה
[13/07/2023, 17:56:40] Itamar Ben David: נראה לי ששנינו נסכים שאלוהים נגלה בעברית ולא ביוונית. בוא נתחיל מזה. ואם כך – אפשר להתקדם.
[13/07/2023, 17:57:01] Itamar Ben David: דורון אני מעודד אותך לקחת במה פתוחה ולהציג את זה! מרתק
[13/07/2023, 18:06:34] Itamar Ben David: רק למי שהלך לאיבוד- הגענו לדיון הזה כי בפרקים האלה ישוע אומר על עצמו ״אני הרועה הטוב אני אור העולם אני הלחם״ וכן הלאה וזה מתכתב עם ההתגלות למשה ״אהיה אשר אהיה״ שתורגם לאני הוא מי שאני הוא״. ומשם כבר התעסקנו עם שאלת התרגומים. סליחה למי שהלך לאיבוד
[13/07/2023, 18:07:35] ~ Steven A.B: המקור שהיה כנגד שבעים המתרגמים היה עברי, והוא היה שונה במקצת מנוסח המסורה
[13/07/2023, 18:09:44] Itamar Ben David: יפה. אז העברית זו הסמכות. למה שאני אחשוד שחכמי ישראל שינוי את הנוסח בעברית? כמו כן- אם היה לי גישה אונליין לכל המגילות – אין לי שום בעיה שבפסוקים שבהם יש מחלוקת- נלך על קומראן ונבדוק מה הם כותבים שם. אני חושב שבערך 99% מהזמן אולי אפילו יותר- קומראן והמסורה זהים. לא חושב שאני מגזים.
‎[13/07/2023, 18:18:57] ~ DO RO: ‎image omitted
[13/07/2023, 19:03:37] Itamar Ben David: דולי אשמח לעזרתך. בספר שמות פרק ג, כתוב: וַיֹּ֨אמֶר֙ כִּֽי־*אֶֽהְיֶ֣ה* עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָֽנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃ יג וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֣י בָא֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָֽמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־לִ֣י מַה־שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם׃ יד וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה *אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה* וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל *אֶֽהְיֶ֖ה* שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ יש כאן לא מעט אהיה. דווקא באנגלית כי יש צורת עתיד אבל אני תוהה מה קורה שם ביוונית.
[13/07/2023, 19:13:28] Itamar Ben David: נחמד ב Bible gateway יש אפילו הערת שוליים שכתוב בה: Or: I will be what I will be
[13/07/2023, 19:16:50] ~ DO RO: https://youtu.be/Tc1Qtl8wt2k
[13/07/2023, 19:18:31] ~ DO RO: Ego eimi
[13/07/2023, 19:20:54] Itamar Ben David: חחחח הוא איבד אותי אחרי 45 שניות.
[13/07/2023, 19:21:00] ~ Steven A.B: אם יש פה מורי דרך שחובבים רוק כבד ומטאל, יש לי שיר שאפילו מתחבר לפרק של היום:
https://youtu.be/4EINCY25lZU
[13/07/2023, 19:24:13] ~ Avner Cohen: אפילו ישוע אמר:
upon this *Heavy Rock* I will build my church;
[13/07/2023, 19:31:05] Itamar Ben David: אחלה דרך לסיים את שבוע הקריאה
[13/07/2023, 19:31:51] Itamar Ben David: ישוע הוא גם האבן שנופלת מן ההר בספר דניאל ומוחצת את הפסל כך שאנחנו לגמרי עולים פה על משהו.
[13/07/2023, 19:34:33] Itamar Ben David: סטיבן זה כנראה הטיעון הכי ״כבד״ משקל שהבאת היום. חחחחחח
[13/07/2023, 19:35:04] Doron Jamchi: סיכום ה”אני” ביוונית:
אהיה אשר אהיה מתורגם למשהו בסגנון “אני הקיים” (Ego eime o on).
ישוע משתמש גם בביטוי o on (הקיים) וגם בצורה ego eime, לכן הפרשנים של יוחנן אומרים שכשישוע אמר על עצמו “אני ה…” הוא השתמש ברפרנס לאהיה משמות ג.
https://www.stnektariosmonastery.org/jesus-christ-is-god/The%20Existing%20One.pdf ‎<This message was edited>
[13/07/2023, 19:40:11] ~ Steven A.B: בהחלט!
[13/07/2023, 19:40:18] ~ DO RO: ובאותה רוח לקראת סיום השבוע , חוזרת לנס הראשון של ישוע אצל יוחנן עם שירו של ג’וני קש

https://youtube.com/watch?v=BQUcCaWN3Ck&feature=share ‎<This message was edited>
[13/07/2023, 19:59:49] Itamar Ben David: רק כדי לנסות למצות את הנקודה מבחינתי, האבות לא הכירו את אלוהים בשם המפורש, אלא בשם אל-שדי (האל הבורא). בימיו של משה מתגלה הנדבך הזה של האל – דהוא גם אל ההיסטוריה שהיה הווה ויהיה. בחלק של שמות ג, וזה למיטב הבנתי את הטקסט ופרשנות שלמדתי בעבר, משה עוד לא חווה במלוא העוצמה של אלוהים כמי שגואל את ישראל, אלא יש לו מעין הבטחה שהאל יהיה איתו ״אהיה אשר אהיה״. באופן כללי השמות הם של האל והן של מלאכים והן של אנשים – לכולם יש משמעות של פעולה כלשהי ותפקיד כלשהו, ולכן יעקב שואל את המלאך לשמו משה שואל את האל לשמו וההורים של שמשון שואלים את המלאך לשמו, כי דרך השם הם מבינים איזו פונקציה בעולם. רבע שעה לסיום סליחה שהתאחרתי קצת.
[13/07/2023, 20:00:32] Itamar Ben David: אבל נראה לי שעד עכשיו לא ידעתי על הקטע של הרפרנס בין ה״אני הוא״ של ישוע לסנה הבוער אז מבחינתי למדתי משהו חשוב היום. תודה!
[13/07/2023, 20:01:15] Itamar Ben David: רבע שעה לסיום
[13/07/2023, 20:03:46] ~ Steven A.B: להורי שמשון הוא אומר: “למה זה תשאל לשמי? והוא פלאי”
והינה, אחד משמותיו של המשיח זה פלא-יועץ (ישעיהו ט’ 5)
[13/07/2023, 20:11:03] Shira Harpaz Pomeranz: אגב החלק של ה
O on
שדורון התייחס אליו, הוא מה שמופיע ברבות מן האיקונות של ישוע בכנסיות האורתודוכסיות ותמיד בדמות של ישוע פאנטוקראטור.
זה נראה כמו האותיות
O W N
בתוך הצלב שבהילה.

כך שניתן לעסוק בפסוקים האלו כמעט בכל כנסיה.