יוחנן – פרק ט'

[11/07/2023, 20:04:42] ~ Dorit Epstein Tour Guide: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק ט*
[11/07/2023, 20:04:43] ~ Dorit Epstein Tour Guide: *ט כַּאֲשֶׁר עָבַר בְּדַרְכּוֹ רָאָה אִישׁ עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. 2 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו: “רַבִּי, מִי חָטָא שֶׁהוּא נוֹלַד עִוֵּר? הוּא אוֹ הוֹרָיו?” 3 עָנָה יֵשׁוּעַ: “לֹא הוּא חָטָא וְלֹא הוֹרָיו; אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּגָּלוּ בּוֹ פָּעֳלֵי אֱלֹהִים. 4 עָלֵינוּ לִפְעֹל אֶת פָּעֳלֵי שׁוֹלְחִי כָּל עוֹד יוֹם. יָבוֹא לַיְלָה וְאָז לֹא יוּכַל אִישׁ לִפְעֹל. 5 בְּעוֹדֶנִּי בָּעוֹלָם אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם.”*
[11/07/2023, 20:04:44] ~ Dorit Epstein Tour Guide: *6 אַחֲרֵי אָמְרוֹ זֹאת יָרַק עַל הָאֲדָמָה וְעָשָׂה טִיט מִן הָרוֹק; מָרַח אֶת הַטִּיט עַל עֵינֵי הָעִוֵּר 7 וְאָמַר אֵלָיו: “לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלּוֹחַ” [שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שָׁלוּחַ]. הָלַךְ וְרָחַץ, וּבָא כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה.*
[11/07/2023, 20:04:44] ~ Dorit Epstein Tour Guide: *8 אָמְרוּ הַשְּׁכֵנִים וְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּהוּ קֹדֶם לָכֵן בִּהְיוֹתוֹ קַבְּצָן: “הֲלֹא זֶהוּ שֶׁיָּשַׁב וְקִבֵּץ נְדָבוֹת!” 9 אֵלֶּה אָמְרוּ: “זֶה הוּא”, וְאֵלֶּה אָמְרוּ: “לֹא, הוּא רַק דּוֹמֶה לוֹ.” הוּא עַצְמוֹ אָמַר: “אֲנִי הוּא.” 10 לְפִיכָךְ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “~אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ?” 11 הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר: “אִישׁ אֲשֶׁר שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה טִיט, מָרַח עַל עֵינַי וְאָמַר לִי, ‘לֵךָ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלּוֹח’. הָלַכְתִּי וּלְאַחַר שֶׁרָחַצְתִּי רָאִיתִי .” 12 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “אֵיפֹה הוּא?” הֵשִׁיב: “אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.”*
[11/07/2023, 20:04:45] ~ Dorit Epstein Tour Guide: *13 הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַפְּרוּשִׁים, אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר קֹדֶם לָכֵן. 14 וְהַיּוֹם שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ אֶת הַטִּיט וּפָקַח אֶת עֵינָיו הָיָה יוֹם שַׁבָּת. 15 שְׁאָלוּהוּ גַּם הַפְּרוּשִׁים אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינָיו. אָמַר לָהֶם: “טִיט מָרַח עַל עֵינַי וְרָחַצְתִּי, וַהֲרֵינִי רוֹאֶה.” 16 אָמְרוּ כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים: “הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ מֵאֵת אֱלֹהִים, כִּי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת.” אֲחֵרִים אָמְרוּ: “אֵיךְ יָכוֹל אִישׁ חוֹטֵא לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת כָּאֵלֶּה?” מַחֲלֹקֶת נָפְלָה בֵּינֵיהֶם. 17 עַל כֵּן הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר: “מָה אַתָּה אוֹמֵר עָלָיו עַל שֶׁפָּקַח אֶת עֵינֶיךָ?” הֵשִׁיב וְאָמַר: “נָבִיא הוּא.”*
[11/07/2023, 20:04:46] ~ Dorit Epstein Tour Guide: *18 בְּכָל זֹאת, רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהָיָה עִוֵּר וְנִפְקְחוּ עֵינָיו. לְבַסּוֹף קָרְאוּ לְהוֹרָיו שֶׁל הַנִּרְפָּא 19 וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם: “הַאִם זֶהוּ בִּנְכֶם שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים כִּי נוֹלַד עִוֵּר? אִם כֵּן, אֵיךְ זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה עַכְשָׁו?” 20 הֵשִׁיבוּ הוֹרָיו וְאָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי זֶה בְּנֵנוּ וְכִי נוֹלַד עִוֵּר, 21 אֲבָל אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אֵיךְ זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה עַכְשָׁו אוֹ מִי פָּקַח אֶת עֵינָיו; אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים. שַׁאֲלוּ נָא אוֹתוֹ! הוּא מְבֻגָּר וִידַבֵּר בְּעַד עַצְמוֹ.” 22 אֶת זֹאת אָמְרוּ הוֹרָיו מִשּׁוּם שֶׁפָּחֲדוּ מֵרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר כְּבָר הֶחֱלִיטוּ לְנַדּוֹת אֶת כָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ. 23 לָכֵן אָמְרוּ הוֹרָיו: “הוּא מְבֻגָּר; שַׁאֲלוּ נָא אוֹתוֹ.”*
[11/07/2023, 20:04:46] ~ Dorit Epstein Tour Guide: *24 קָרְאוּ שֵׁנִית אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר וְאָמְרוּ: “תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה אִישׁ חוֹטֵא הוּא.” 25 הֵשִׁיב לָהֶם הַנִּרְפָּא: “אִם חוֹטֵא הוּא אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. דָּבָר אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: הָיִיתִי עִוֵּר וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה.” 26 הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ” מֶה עָשָׂה לְךָ? אֵיךְ פָּקַח אֶת עֵינֶיךָ?” 27 עָנָה לָהֶם: “כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. לָמָּה תִּרְצוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד פַּעַם? גַּם אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת תַּלְמִידָיו?” 28 חֵרְפוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: “אַתָּה תַּלְמִידוֹ! אֲנַחְנוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל מֹשֶׁה! 29 אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה, אֲבָל זֶה – אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵאַיִן הוּא.” 30 הֵשִׁיב הָאִישׁ וְאָמַר לָהֶם: “אָכֵן הַפְלֵא וָפֶלֶא שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן הוּא, וַהֲרֵי הוּא פָּקַח אֶת עֵינַי! 31 אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְחוֹטְאִים, אֲבָל לְאָדָם יְרֵא אֱלֹהִים וְעוֹשֵׂה רְצוֹנוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ. 32 מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע שֶׁמִּישֶׁהוּ פָּקַח עֵינֵי עִוֵּר מִלֵּדָה. 33 לוּלֵא הָיָה הוּא מֵאֵת אֱלֹהִים, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה.” 34 הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה בִּכְלָל בַּחֵטְא נוֹלַדְתָּ וְאַתָּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ?!” וּדְחָפוּהוּ הַחוּצָה.*
[11/07/2023, 20:04:47] ~ Dorit Epstein Tour Guide: *35 יֵשׁוּעַ שָׁמַע כִּי דְּחָפוּהוּ הַחוּצָה, וּכְשֶׁפָּגַשׁ אוֹתוֹ שָׁאַל: “הַאִם אַתָּה מַאֲמִין בְּבֶן־הָאָדָם?” 36 הֵשִׁיב הָאִישׁ: “וּמִי הוּא, אֲדוֹנִי? – לְמַעַן אַאֲמִין בּוֹ.” 37 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “גַּם רָאִיתָ אוֹתוֹ וְגַם הַמְדַבֵּר אִתְּךָ זֶה הוּא!” 38 עָנָה הָאִישׁ: “אֲנִי מַאֲמִין, אֲדוֹנִי”, וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ. 39 אָמַר יֵשׁוּעַ: ” אֲנִי בָּאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה לְשֵׁם מִשְׁפָּט, כְּדֵי שֶׁהַלֹּא־רוֹאִים יִּרְאוּ, וְהָרוֹאִים יִהְיוּ לְעִוְרִים.”*
[11/07/2023, 20:04:47] ~ Dorit Epstein Tour Guide: *40 שָׁמְעוּ זֹאת כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “הַאִם גַּם אָנוּ עִוְרִים?” 41 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אִלּוּ הֱיִיתֶם עִוְרִים לֹא הָיָה בָּכֶם חֵטְא. אֲבָל כָּעֵת, בְּאָמְרְכֶם ‘אֲנַחְנוּ רוֹאִים’, עוֹמֶדֶת חַטַּאתְכֶם.”*
[11/07/2023, 20:04:48] ~ Dorit Epstein Tour Guide: https://open.spotify.com/episode/40TxV2g7jdtX47Z4pocxvl?si=GTKrBy7vQe2GxsS8_4hojw&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[12/07/2023, 8:00:18] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[12/07/2023, 8:00:40] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! יוחנן פרק ט
[12/07/2023, 8:01:16] Itamar Ben David: שעתיים שאלות ותהיות ודיון לאחר השעה 10. לאורך כל היום – איך והיכן הייתם משתמשים בפרק בהדרכה!
[12/07/2023, 8:01:26] Itamar Ben David: תודה לדורית הגבאית על הכנת הפרקים לשבוע זה
[12/07/2023, 8:03:30] Itamar Ben David: פסוק 2 מה התשובה היהודית-רבנית לשאלות מהסוג הזה? כלומר למה לאדם יש מום כזה או אחר מלידה? אני מכיר שיש ברכה כאשר רואים מישהו בעל מום מלידה ״ברוך אתה ה׳ – משנה הבריות״ ואם המום קרה לאחר הלידה ״ברוך דיין האמת״. לגבי פסוק 4- לילה נחשב לזמן הגלות. למה מתכוון ישוע? פסוק 6- האם יש לנו מקבילה בתנ״ך לנס של ריפוי עיוורים? האם יש מקבילה בספרות הרבנית?
[12/07/2023, 8:03:53] Itamar Ben David: פסוק 7- אני לא בטוח אם הפירוש של המילה שילוח ל״שלוח״ נכון דקדוקית. ביטוח פירושו בטוח? פיתוח פירושו פתוח? ניתוח פירושו נתוח? ברור לי שזה משקל ״קיטול״ של בניין פיעל, כך שהיה נכון יותר לומר ״שילוח שפירושו ״הוא, אלוהים, שילח״. מונחי דיקדוק זה הזמן שלכם. פסוק 11- איך אנחנו יודעים שישוע אכן היה בבריכת השילוח? הרי זה לא נאמר במפורש. אני בהחלט חושב שהוא היה אבל איך לומדים את זה?
[12/07/2023, 8:06:51] Itamar Ben David: פסוק 14- האם אנחנו עדיין בשמיני עצרת? או שזה כבר שבת אחרת? פסוק 16- על בסיס איזה איסור מלאכה הם אומרים שריפוי העיוור אסור בשבת? מניח שזה קשור לטיט אבל לא יודע להגיד מה המלאכה.
[12/07/2023, 8:08:13] Itamar Ben David: פסוק 22- אם גם החכמים מחכים למשיח, מה מונע מהם להודות במשיחיות של ישוע? התמונה העולה בברית החדשה היא שהחכמים מבינים שהוא המשיח ולא מוכנים להודות בכך, ולא שהם פשוט חושבים שהוא אינו המשיח. אשמח לתיקונים והערות.
[12/07/2023, 8:09:18] Itamar Ben David: פסוק 27 מחזק את המגמה הזו. כלומר המגמה שהחכמים כן סבורים שישוע הוא המשיח, אבל לא מוכנים להודות. שוב השאלה היא- למה?
[12/07/2023, 8:11:13] Itamar Ben David: פסוק 39 סותר את ״כי מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים״. איך זה מסתדר?
[12/07/2023, 8:15:20] Itamar Ben David: לגבי פסוק 7 והנס של ריפוי העיוור. אני מחבב את הפרשנות לפיה ישוע מקיים שני ניסים בירושלים: ריפוי העיוור בשילוח וריפוי המשותק בבית חיסדא כדי לתקן את שנאתו של דוד המלך לעיוורים ולפיסחים בעקבות הקרב שלו ביבוסים שמואל ב פרק ה: וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר, לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. ז וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן–הִיא, עִיר דָּוִד. ח וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים, שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל-כֵּן, יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ, לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת.
[12/07/2023, 8:16:32] Itamar Ben David: והשאלה שלי על זה: האם אכן יש רק שני ניסים בירושלים או שפספסתי משהו? מה המקור לפירוש הזה, והאם מישהו יודע להוסיף ולהעשיר אותו. (אפשר לשלוח קישורים למאמרים הרצאות וכן הלאה).
[12/07/2023, 10:24:16] ~ Steven A.B: אפשר לדבר על כמה דברים:

1. גאווה. מה פיתאום הם יפנו את מקומם אחרי שלמדו כל חייהם את התורה לאיזה בחור בן 30 מאיזה עיר נידחת בגליל?

2. פחד מהרומאים. אם הוא אכן המשיח, הוא כבר יפטר מהרומאים, אבל כרגע הוא רק מהווה איום כי העם קורא לו מלך המשיח.

3. אלוהים שם עיוורון על העם בגלל חטאיו, כמו שכתוב: “כִּי־נָסַךְ עֲלֵיכֶם יהוה רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת־עֵינֵיכֶם אֶת־הַנְּבִיאִים וְאֶת־רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה׃” (ישעיה כט 10)

4. יראת אדם: “אַחֲרֵי כֵן בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם – שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר, מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים” (יוחנן יט 38)

אפשר להוסיף עוד סיבות
[12/07/2023, 10:26:59] Itamar Ben David: אחלה תוסיף.
[12/07/2023, 10:31:45] ~ Steven A.B: אתה בהחלט צודק, אמנם יש ריפוי המונים במקדש עצמו: “נִגְּשׁוּ אֵלָיו עִוְרִים וּפִסְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם.” (מתי כא 14)
אבל גם אז, נזכרים רק עיוורים ופסחים, מעניין, לא?
אבל, כן, רק 2 ניסים מוזכרים בפירוט.
דויד כבש את העיר באופן פיזי, ואילו ישוע כובש את ירושלים באופן רוחני, לא סתם, המשיח הוא בן דויד.
שני הניסים נעשו במקורות מים: בית חסדא והשילוח, וגם הכניסה של דויד לירושלים קשורה לצינור ומערכת המים.
דויד לא נתן לעוורים ופסחים להיכנס לבית, כי אין ביכולתו לרפא אותם בהיותו תחת ברית משה, ואילו ישוע יש ביכולתו לרפא אותם שהוא מכונן ברית חדשה.
[12/07/2023, 11:12:58] ~ DO RO: היחס אל העיוורן בתנ”ך קשה, בכלל בעולם העתיק נתפס כמום הקשה ביותר. התמונה שמצטיירת לפי התנ”ך היא שאדם בעל מום נחשב טמא ונאסר עליו ליטול כל חלק בפולחן האל. מכאן שאלוהים מפלה לרעה את אלה אשר לא שפר גורלם ונולדו פגומים. ואמונה היתה שהמום הוא תוצאה של חטא כלשהו עליו נענש האדם וכך הוא למעשה מנודה מחברת האנשים הבריאים.

ספר ויקרא 21: 16-23
16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 17 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃ 18 כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃
19 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃ 20 או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃ 21 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃ 22 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃ 23 אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃

וגם ויקרא 22: 20-21
כֹּ֛ל אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א תַקְרִ֑יבוּ כִּי־לֹ֥א לְרָצ֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְרִ֤יב זֶֽבַח־שְׁלָמִים֙ לַיהֹוָ֔ה לְפַלֵּא־נֶ֙דֶר֙ א֣וֹ לִנְדָבָ֔ה בַּבָּקָ֖ר א֣וֹ בַצֹּ֑אן תָּמִ֤ים יִֽהְיֶה֙ לְרָצ֔וֹן כׇּל־מ֖וּם לֹ֥א יִהְיֶה־בּֽוֹ׃
חל איסור גם להקריב בעל חיים עיוור או פיסח כקרבן
מלאכי 1:8 ח וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת:
אנשים בעלי מום נועדו לסבול לרוב מעוני (להתפרנס כקבצים מן המום שלהם) אך גם לעורר את חמלת הסביבה ועידודה למעשי חסד.
אך לא תמיד – במקרה של נביאים עיוורים בשל גילם, המצב שונה (מלאכים א פרק 14: 4-18) וַתַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אֵ֣שֶׁת יָרׇבְעָ֔ם וַתָּ֙קׇם֙ וַתֵּ֣לֶךְ שִׁלֹ֔ה וַתָּבֹ֖א בֵּ֣ית אֲחִיָּ֑ה וַאֲחִיָּ֙הוּ֙ לֹֽא־יָכֹ֣ל לִרְא֔וֹת כִּ֛י קָ֥מוּ עֵינָ֖יו מִשֵּׂיבֽוֹ׃ {פ} וַיהֹוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אֲחִיָּ֗הוּ הִנֵּ֣ה אֵ֣שֶׁת יָרׇבְעָ֡ם בָּאָ֣ה לִדְרֹשׁ֩ דָּבָ֨ר מֵעִמְּךָ֤ אֶל־בְּנָהּ֙ כִּֽי־חֹלֶ֣ה ה֔וּא כָּזֹ֥ה וְכָזֶ֖ה תְּדַבֵּ֣ר אֵלֶ֑יהָ וִיהִ֣י כְבֹאָ֔הּ וְהִ֖יא מִתְנַכֵּרָֽה׃ וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲחִיָּ֜הוּ אֶת־ק֤וֹל רַגְלֶ֙יהָ֙ בָּאָ֣ה בַפֶּ֔תַח וַיֹּ֕אמֶר בֹּ֖אִי אֵ֣שֶׁת יָרׇבְעָ֑ם לָ֣מָּה זֶּ֗ה אַ֚תְּ מִתְנַכֵּרָ֔ה וְאָ֣נֹכִ֔י שָׁל֥וּחַ אֵלַ֖יִךְ קָשָֽׁה׃ לְכִ֞י אִמְרִ֣י לְיָרׇבְעָ֗ם כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֛עַן אֲשֶׁ֥ר הֲרִמֹתִ֖יךָ מִתּ֣וֹךְ הָעָ֑ם וָאֶתֶּנְךָ֣ נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

מוטיב העיוורן הפיזי מחדד את העובדה שדווקא מי שלוקה בו, מבין בעיני רוחו את אשר מי שראייתו תקינה לא משכיל לראות ולהבין. אחד המוטיבים שחוזרים הרבה גם אצל פאולוס בהתקפות שלו נגד היהודים ועיוורונם – בעיקר עיוורן משה שצעיף מכסה את עיניו. זה המקור גם לאיקונוגרפיה של דמות הסינגוגה (היהדות) בימי הביניים, שעיניה קשורות- כי היהדות היתה עיוורת ולא קיבלה את אמיתות דברי ישוע, לעומת האקלזיה (הכנסיה) המנצחת. אבל בעולם העתיק רבים מחוזי העתיד ורואי הנסתרות, היו עיוורים פיזית, כמו טירסיאס במיתולוגיה היוונית. אך הוא ראה את המציאות ואת העתיד שהרואים פיזית לא השכילו לראות. כי על העדר הראיה הפיזית מפצה ראייה טרנסדנטלית, אפילו במובן האפלטוני, של ראית האמת בעיני הרוח .
שאול התרסי (פאולוס) עצמו כזכור ממיר את דתו בעקבות אירוע בו מתעוור בעצמו ל-3 ימים , ועם הראייה הפיזית שחוזרת אליו מגיעה גם הראיה הרוחנית של “האמת”. שאול הופך מהר מאוד לפאולוס- כבר בפרק 13 של מעשי השליחים ולמפיץ הכי יעיל ונמרץ של הנצרות בקרב הגויים. מוטיב העיוורן של ישראל חוזר רבות בדברי התוכחה שלו : (למשל, האיגרת אל הרומיים 11) 7 וּבְכֵן מָה? יִשְׂרָאֵל לֹא הִשִֹיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, אֲבָל הַנִּבְחָרִים הִשִֹיגוּ; וְהַשְּׁאָר הִקְשׁוּ לְבָבָם, 8 כַּכָּתוּב: “נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ תַּרְדֵּמָה, עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.” 9 וְדָּוִד אוֹמֵר: “יְהִי־שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח וּלְרֶשֶׁת וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ. 10 תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד
[12/07/2023, 11:45:32] ~ Ron Sade: ‎~ Ron Sade left
[12/07/2023, 12:36:58] Doron Jamchi: האמירה בסוף הציטוט מספר מלכים “עור ופסח לא יבוא אל הבית”, יכול להיות במובן של הבית/הארמון (והאמירה הזו אכן נבחנת מול החסד שעשה דוד בהמשך עם הבן הפיסח של יונתן). אבל יכול להיות גם שהבית זו אמירה שמכוונת למקדש. בויקרא כא, 21-17 יש רשימה שאוסרת על כוהנים בעלי מום להקריב קרבן, והראשונים ברשימה הם עיור ופיסח.
לפי פרופ’ יונתן גרוסמן, גם הקטע עם דוד והעיורים והפסחים קשור בקדושת המקום.
https://youtu.be/XrjJ1U5-3jU

כשאני נותן הסבר על ההקשר הכללי של הקדושה, אז אני מוסיף לתיירים (שרובם גויים) שישוע מביא פיתרון למה שהוא בלתי אפשרי על פי התורה, עד כדי כך שאפילו הגויים יכולים להיות כלולים בברית ושותפים בכהונה (לא ניכנס לזה עכשיו, זה מתוך האיגרות).
[12/07/2023, 12:41:16] Doron Jamchi: כמו שכל הקטע של וגר זאב עם כבש, ולא ישחיתו ולא ירעו עדיין לא התגשמו בביאה הראשונה.
[12/07/2023, 12:50:20] Doron Jamchi: אני לא חושב שישוע היה בבריכת השילוח. לא בקטע הזה לפחות, כי הוא שלח את העיוור, זאת אומרת שהם נמצאים במקום אחר. בריכת השילוח זה מקום התרחשות הנס.
שאלו אותי אם אפשר לדעת איפה העיוור ישב. אני אומר שלדעתי הוא ישב ברחוב ליד פינת הכותל המערבי והדרומי. למה דווקא שם? כי גם היום אני רואה ליד מקומות קדושים מקבצי נדבות. אני מדמיין אותו כמו אלו שיושבים על מדרגות הכותל, רק על המדרגות של הרחוב המדורג יותר קרוב למקדש.
[12/07/2023, 19:19:19] Itamar Ben David: מתכנסים לסיום
[12/07/2023, 19:24:00] ~ עופר מארצנו לעצמנו: העיוור למד בישיבת אור שמח
[12/07/2023, 19:33:05] Itamar Ben David: עופר נראה לי הסגרת את הגיל שלך