זֹאת דִבֵּר יֵשׁוּעַ. לְאַחַר מִכֵּן נָשָׂא אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וְאָמַר: “אָבִי, בָּאָה הַשָּׁעָה. פָּאֵר נָא אֶת בִּנְךָ בַּכָּבוֹד לְמַעַן יְפָאֵר הַבֵּן אוֹתְךָ; 2 לְמַעַן יִתֵּן חַיֵּי עוֹלָם לְכָל מִי שֶׁנָּתַתָּ לוֹ, כְּפִי הַסַּמְכוּת שֶׁנָּתַתָּ לוֹ עַל כָּל בָּשָׂר. 3 וְאֵלֶּה הֵם חַיֵּי עוֹלָם: שֶׁיַכִּירוּ אוֹתְךָ, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת לְבַדּוֹ, וְאֶת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ – אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 4 אֲנִי פֵּאַרְתִּיךָ עֲלֵי אֲדָמוֹת, הִשְׁלַמְתִּי אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּתַתָּ לִי לַעֲשׂוֹת. 5 כָּעֵת אַתָּה, אָבִי, פָּאֲרֵנִי לְיָדְךָ בַּכָּבוֹד שֶׁהָיָה לִי לְיָדְךָ בְּטֶרֶם הֱיוֹת הָעוֹלָם.
6 גִּלִּיתִי אֶת שִׁמְךָ לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִן הָעוֹלָם. שֶׁלְךָ הָיוּ וְלִי נְתַתָּם וְאֶת דְּבָרְךָ שָׁמְרוּ. 7 כָּעֵת הֵם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִמְּךָ הוּא, 8 כִּי דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי נָתַתִּי לָהֶם וְהֵם קִבְּלוּ אוֹתָם, וְאָכֵן הִכִּירוּ שֶׁמִּמְּךָ יָצָאתִי וְהֶאֱמִינוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 9 אֲנִי מַעְתִּיר בַּעֲדָם; אֵינֶנִּי מַעְתִּיר בְּעַד הָעוֹלָם, אֶלָּא בְּעַד אֵלֶּה שֶׁנָּתַתָּ לִי, כִּי שֶׁלְּךָ הֵם. 10 כָּל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּךָ הוּא וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, וַאֲנִי נִתְפָּאַרְתִּי בָּהֶם. 11 אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹד בָּעוֹלָם; הֵם בָּעוֹלָם, וַאֲנִי בָּא אֵלֶיךָ. אָבִי הַקָּדוֹשׁ, שְׁמֹר אוֹתָם בְּשִׁמְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כָּמוֹנוּ. 12 כְּשֶׁהָיִיתִי עִמָּהֶם שָׁמַרְתִּי אוֹתָם בְּשִׁמְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי; שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָבַד מֵהֶם אִישׁ זוּלָתִי בֶּן הָאֲבַדּוֹן, וְזֹאת לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב. 13 אֲבָל כָּעֵת אֲנִי בָּא אֵלֶיךָ וּדְבָרִים אֵלֶּה אֲנִי אוֹמֵר בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁתֻּשְׁלַם שִׂמְחָתִי בְּקִרְבָּם. 14 אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת דְּבָרְךָ וְהָעוֹלָם שָׂנֵא אוֹתָם, כִּי אֵינָם מִן הָעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם. 15 אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּקָּחֵם מִן הָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁתִּשְׁמְרֵם מִן הָרָע. 16 אֵין הֵם מִן הָעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם. 17 קַדֵּשׁ אוֹתָם בָּאֱמֶת: דְּבָרְךָ אֱמֶת. 18 כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַחְתָּ אוֹתִי אֶל הָעוֹלָם כֵּן גַּם אֲנִי שָׁלַחְתִּי אוֹתָם אֶל הָעוֹלָם; 19 וּלְמַעֲנָם אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת עַצְמִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם מְקֻדָּשִׁים בָּאֱמֶת.
20 לֹא רַק בַּעֲדָם אֲנִי מְבַקֵּשׁ, אֶלָּא גַּם בְּעַד הַמַּאֲמִינִים בִּי עַל־יְסוֹד דְּבָרָם. 21 יִהְיוּ נָא כֻּלָּם אֶחָד; כְּמוֹ שֶׁאַתָּה, אָבִי, בִּי וַאֲנִי בְּךָ, שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם בָּנוּ, כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִין הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 22 אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת הַכָּבוֹד שֶׁנָּתַתָּ לִי, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אֶחָד. 23 אֲנִי בָּהֶם וְאַתָּה בִּי כְּדֵי שֶׁיֻּשְׁלְמוּ לִהְיוֹתָם אֶחָד, לְמַעַן יֵדַע הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי וְאָהַבְתָּ אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתִי. 24 אָבִי, אֵלֶּה שֶׁנְּתַתָּם לִי רְצוֹנִי שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם אִתִּי בַּאֲשֶׁר אֲנִי, לְמַעַן יֶחֱזוּ בִּכְבוֹדִי אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, כִּי אָהַבְתָּ אוֹתִי מִלִּפְנֵי הִוָּסֵד תֵּבֵל. 25 אָבִי הַצַּדִּיק, הָעוֹלָם לֹא הִכִּירְךָ, אֲבָל אֲנִי הִכַּרְתִּיךָ, וְאֵלֶּה הִכִּירוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 26 הוֹדַעְתִּי לָהֶם אֶת שִׁמְךָ וְאוֹסִיף לְהוֹדִיעַ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בָּהֶם הָאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהַבְתַּנִי וַאֲנִי אֶהְיֶה בָּהֶם.”
[23/07/2023, 20:15:39] Itamar Ben David: *יז זֹאת דִבֵּר יֵשׁוּעַ. לְאַחַר מִכֵּן נָשָׂא אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וְאָמַר: “אָבִי, בָּאָה הַשָּׁעָה. פָּאֵר נָא אֶת בִּנְךָ בַּכָּבוֹד לְמַעַן יְפָאֵר הַבֵּן אוֹתְךָ; 2 לְמַעַן יִתֵּן חַיֵּי עוֹלָם לְכָל מִי שֶׁנָּתַתָּ לוֹ, כְּפִי הַסַּמְכוּת שֶׁנָּתַתָּ לוֹ עַל כָּל בָּשָׂר. 3 וְאֵלֶּה הֵם חַיֵּי עוֹלָם: שֶׁיַכִּירוּ אוֹתְךָ, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת לְבַדּוֹ, וְאֶת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ – אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 4 אֲנִי פֵּאַרְתִּיךָ עֲלֵי אֲדָמוֹת, הִשְׁלַמְתִּי אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּתַתָּ לִי לַעֲשׂוֹת. 5 כָּעֵת אַתָּה, אָבִי, פָּאֲרֵנִי לְיָדְךָ בַּכָּבוֹד שֶׁהָיָה לִי לְיָדְךָ בְּטֶרֶם הֱיוֹת הָעוֹלָם.*
[23/07/2023, 20:15:40] Itamar Ben David: * גִּלִּיתִי אֶת שִׁמְךָ לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִן הָעוֹלָם. שֶׁלְךָ הָיוּ וְלִי נְתַתָּם וְאֶת דְּבָרְךָ שָׁמְרוּ. 7 כָּעֵת הֵם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִמְּךָ הוּא, 8 כִּי דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי נָתַתִּי לָהֶם וְהֵם קִבְּלוּ אוֹתָם, וְאָכֵן הִכִּירוּ שֶׁמִּמְּךָ יָצָאתִי וְהֶאֱמִינוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 9 אֲנִי מַעְתִּיר בַּעֲדָם; אֵינֶנִּי מַעְתִּיר בְּעַד הָעוֹלָם, אֶלָּא בְּעַד אֵלֶּה שֶׁנָּתַתָּ לִי, כִּי שֶׁלְּךָ הֵם. 10 כָּל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּךָ הוּא וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, וַאֲנִי נִתְפָּאַרְתִּי בָּהֶם. 11 אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹד בָּעוֹלָם; הֵם בָּעוֹלָם, וַאֲנִי בָּא אֵלֶיךָ. אָבִי הַקָּדוֹשׁ, שְׁמֹר אוֹתָם בְּשִׁמְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כָּמוֹנוּ. 12 כְּשֶׁהָיִיתִי עִמָּהֶם שָׁמַרְתִּי אוֹתָם בְּשִׁמְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי; שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָבַד מֵהֶם אִישׁ זוּלָתִי בֶּן הָאֲבַדּוֹן, וְזֹאת לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב. 13 אֲבָל כָּעֵת אֲנִי בָּא אֵלֶיךָ וּדְבָרִים אֵלֶּה אֲנִי אוֹמֵר בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁתֻּשְׁלַם שִׂמְחָתִי בְּקִרְבָּם.*
[23/07/2023, 20:15:40] Itamar Ben David: *14 אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת דְּבָרְךָ וְהָעוֹלָם שָׂנֵא אוֹתָם, כִּי אֵינָם מִן הָעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם. 15 אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּקָּחֵם מִן הָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁתִּשְׁמְרֵם מִן הָרָע. 16 אֵין הֵם מִן הָעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם. 17 קַדֵּשׁ אוֹתָם בָּאֱמֶת: דְּבָרְךָ אֱמֶת. 18 כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַחְתָּ אוֹתִי אֶל הָעוֹלָם כֵּן גַּם אֲנִי שָׁלַחְתִּי אוֹתָם אֶל הָעוֹלָם; 19 וּלְמַעֲנָם אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת עַצְמִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם מְקֻדָּשִׁים בָּאֱמֶת.*
[23/07/2023, 20:15:41] Itamar Ben David: * לֹא רַק בַּעֲדָם אֲנִי מְבַקֵּשׁ, אֶלָּא גַּם בְּעַד הַמַּאֲמִינִים בִּי עַל־יְסוֹד דְּבָרָם. 21 יִהְיוּ נָא כֻּלָּם אֶחָד; כְּמוֹ שֶׁאַתָּה, אָבִי, בִּי וַאֲנִי בְּךָ, שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם בָּנוּ, כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִין הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 22 אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת הַכָּבוֹד שֶׁנָּתַתָּ לִי, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אֶחָד. 23 אֲנִי בָּהֶם וְאַתָּה בִּי כְּדֵי שֶׁיֻּשְׁלְמוּ לִהְיוֹתָם אֶחָד, לְמַעַן יֵדַע הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי וְאָהַבְתָּ אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתִי. 24 אָבִי, אֵלֶּה שֶׁנְּתַתָּם לִי רְצוֹנִי שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם אִתִּי בַּאֲשֶׁר אֲנִי, לְמַעַן יֶחֱזוּ בִּכְבוֹדִי אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, כִּי אָהַבְתָּ אוֹתִי מִלִּפְנֵי הִוָּסֵד תֵּבֵל. 25 אָבִי הַצַּדִּיק, הָעוֹלָם לֹא הִכִּירְךָ, אֲבָל אֲנִי הִכַּרְתִּיךָ, וְאֵלֶּה הִכִּירוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 26 הוֹדַעְתִּי לָהֶם אֶת שִׁמְךָ וְאוֹסִיף לְהוֹדִיעַ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בָּהֶם הָאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהַבְתַּנִי וַאֲנִי אֶהְיֶה בָּהֶם.”*
[23/07/2023, 20:15:42] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/2NGG0o8DReSQWcizziBltk?si=KFAxshacRxmX0s82AmnYfg&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[24/07/2023, 8:02:15] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[24/07/2023, 8:04:13] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! יוחנן פרק י״ז. תודה רבה לגבאים שלנו – דורית שירה ואבי -שעורכים את הפרקים! כרגיל ננסה להבין יחד איך והיכן להשתמש בפרק להדרכה אילי ייצוגים יש לפרק בתרבות (שירים ספרים סרטים ועוד) נשאל ונתהה ונציע פרשנויות. יום מוצלח!
[24/07/2023, 8:15:23] Itamar Ben David: פסוק 9- מעתיר הכוונה מתפלל עבור מישהו לא? או שהכוונה זה מליץ יושר עבור מישהו. מה לומדים על זה מהיוונית? למה שלא יתפלל בעד העולם כולו? אם אכן מדובר בתיקון עולם במלכות שדי ומלכות השמיים – היא מלכות האלוהים בארץ – הייתי מצפה שיתפלל על העולם כולו ולא רק על מעטים
[24/07/2023, 8:15:50] Itamar Ben David: פסוק 12- בן האבדון זה יהודה איש קריות?
[24/07/2023, 8:17:47] Itamar Ben David: פסוק 14- אני בטוח שיש לזה המון ייצוגים בתרבות. זה ביטוי מאוד מוכר. גם פה בולט הניתוק בין הקהילה לעולם הזה. זו אחת הסיבות שתמיד נראה לי כאילו בנצרות/באמונה בישוע יש אלמנטים של ניתוק מהעולם הזה והבליו לטובת העולם הבא ומלכות השמיים. לא יודע איל זה מובן על ידי מאמינים מעדות שונות
[24/07/2023, 8:19:35] Itamar Ben David: פסוק 18- ״שלחתי אותם אל העולם״ מה התוכן של השליחות של התלמידים? רק לבשר על המשיח כדי שיאמינו בבואו ובמותו המכפר? או שיש עוד תוכן לזה?
[24/07/2023, 8:22:49] Itamar Ben David: אני מניח שכל הפרק הזה קורה בגת שמנים כן?
[24/07/2023, 8:24:58] Itamar Ben David: תיקון שלי- בפרק הבא ישוע והתלמידים מגיעים לקידרון ונכנסים לגת שמנים. כרגע אנחנו עדיין בהליכה מחדר הסעודה האחרונה אל הקידרון. אגב יש מצב שההליכה מהר ציון ועד לקידרון לוקחת את
הזמן שלוקח לקרוא את הפרקים האלה שלאחר הסעודה האחרונה.
[24/07/2023, 12:27:10] ~ DO RO: image omitted
[24/07/2023, 12:27:12] ~ DO RO: פרקים 13-17 מתחרשים כולם בחדר העליון , חדר הסעודה האחרונה, בו ישוע מדבר אל תלמידיו, מכין אותם לקראת הפרידה הפיזית ממנו , תוך הבטחה שרוח הקודש תמשיך להנחות אותם ולסייע במשימתם להפצת הבשורה בעולם.
פרק 17 כולו מוקדש לתפילת ישוע ואפשר לחלק אותו כך:
1-5 תפילה למען הבן
6-19 – תפילה למען התלמידים
20-26- תפילה למען כל המאמינים
בפס’ 9 מה שמופיע בתרגום העברי כ”אני מעתיר”, מופיע בטקסט היווני ἐρωτῶ- erōtō – כלומר I’m praying
לגבי פס’ 12 – “בן האבדון” – כינוי שחוזר ומופיע גם באיגרת השנייה אל תסלוניקים 2:3 “אל יטעה אתכם איש באיזה אפן שהוא, שכן לא יגיע אם לא תהיה בראשונה העזיבה ויתגלה איש הרשע, בן האבדון”- והכוונה אכן ליהודה – ישוע מתייחס לכך שמכל תלמידיו איש לא אבד, פרט לבן האבדון, יהודה אשי קריות. זאת התייחסות לאופיו ולמעשיו הרי גורל. במהלך ההיסטוריה היו תיאולוגים כמו היפוליטוס ומאוחר יותר לותר וחוקרים אחרים, שפרשו את “בן האבדון ” כאנטיוכוס הרביעי אפיפנס וגזרות השמד שלו.
יש פרשנים הרואים קשר בין בן האבדון לחיה המתוארת בחזון יוחנן 17:8 ו-11 , מה שמעניק לו זהות של אנטיכריטס:
הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתָ הִיא הָיְתָה וְאֵינֶנָּה וְהִיא תַּעֲלֶה מִתְּהוֹם וְתֵרֵד לַאֲבַדּוֹן וְיֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁמָם אֵינֶנּוּ נִכְתָּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים מִיּוֹם הִוָּסֵד תֵּבֵל יִשְׁתּוֹמֲמוּ בִּרְאֹתָם אֶת־הַחַיָּה אֲשֶׁר הָיְתָה וְאֵינֶנָּה וְתָבוֹא׃
וְהַחַיָּה אֲשֶׁר הָיְתָה וְאֵינֶנָּה וְהוּא שְׁמִינִי וְהוּא מִן־הַשִּׁבְעָה וְיֵרֵד לַאֲבַדּוֹן׃
לכך אפשר למצא כמה אזכורים בתנ”ך :
כמו מזמור 41 :9 “דְּֽבַר-בְּ֭לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא-יוֹסִ֥יף לָקֽוּם:” וגם מזמור 109:8: ח יִֽהְיֽוּ-יָמָ֥יו מְעַטִּ֑ים פְּ֝קֻדָּת֗וֹ יִקַּ֥ח אַחֵֽר, פסוק המתפרש ע”י פטרוס במעשי השליחים 1:16-20, כנבואה אודות יהודה איש קריות : 16 “אנשים אחים, צריך היה שיתקים הכתוב אשר רוח הקדש דברה מקדם בפי דוד על יהודה, זה שנהיה המוביל של תופסי ישוע.”
פסוק 21 ” יהיו נא כלם אחד; כמו שאתה, אבי, בי ואני בך, שיהיו גם הם בנו, כדי שיאמין העולם כי אתה שלחתני” בלטינית Ut ūnum sint שימש בסיס למספר תנועות אויקומניות ולשאיפה לאחדות הכנסייה. המילים “יהיו נא כולם אחד” משמשות מוטו למספר גופים דתיים ולא דתיים בעולם , בין היתר של YMCA. זאת היתה גם הקריאה בוועידת ותיקן 2
הציטוט הזה מופיע בקתדרלה של שפייר בגרמניה שבנייתה החלה כבר במאה ה-11 . הציטוט מיוחנן 17 מופיע בפנל מעל הפורטל היחיד בכניסה לקתדרלה עצמה’ כך שהקהל המצטופף בנרתקס , נאלצים להיכנס בפתח הצר אחד אחד .הדבר נועד לסמל את הכניסה הצרה לאל ממלכת השמיים (מתי 7:13) . הגישה אל הפורטל נעשית באמצעות 6 מדרגות מבחוץ ועוד שש מדרגות בפנים’וביחד מספר 12 מסמל שלמות.
היות והקתדרלה של שפייר היא המבנה החשוב האחרון שהוקם לפני הפילוג, הסקיזמה הגדולה מ-1054 בין כנסיות המערב והמזרחי, הפסוק המתנוסס כאן מהווה סוג של הנצחה לאחדות הכנסייה כך שאפשר לראות בפנל הזה מעין דרשה יצוקה בברוזה.
[24/07/2023, 12:53:50] ~ Steven A.B: כל פעם שאמרת לי “תיקון עולם” אמרתי – בערך. כי זה לא בדיוק תיקון עולם, אלא זה גאולה. לב האדם הוא לא בר-תיקון, אי אפשר לתקן את האדם. מה כן אפשר לעשות? לקבל מאלוהים לב חדש, מה שהתורה אומרת – למול את ערלת הלב. מי שלא מקבל לב חדש, לא משנה כמה הוא ינסה להיות אדם טוב ומטיב, הוא לא יכול להיות מתוקן. כי הצדקה לא באה מתוך מעשים אלא מתוך אמונה. להגיד לבני אדם “תיהיו טובים יותר” לא יעזור, הרי כל הדתות דוגלים בלהיות אדם טוב. אבל הנקודה היא לא להיות אדם טוב, אלא להאמין ולהיכנע למשיח. ישוע מתפלל עבור אלו שקיבלו לב חדש.
“העולם” בהקשר הזה, הוא “עשו”, לעומת הנושעים שהם “יעקב”. אתה לא יכול להושיע את עשו ולא יעזור לך להתפלל עבורו, אבל אתה יכול להפוך להיות יעקב. עשו הוא בן האבדון ואילו יעקב הוא בן האלוהים.
[24/07/2023, 13:41:48] Itamar Ben David: כן, אבל הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו. כלומר יצחק מברך את מי שיש לי את קול יעקב המתפלל לאלוהים ואת ידי עשיו איש השדה שיודע לפעול בזירת המציאות ובעולם הזה. מי שיודע לקדש את חיי העולם הזה- הוא הראוי ביותר ולכן יצחק מברך את יעקב למרות התרמית.