לוקס – פרק ד'

[23/05/2023, 20:16:58] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי לוּקַס פֶּרֶק ד

1 *בִּהְיוֹתוֹ מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁב יֵשׁוּעַ מִן הַיַּרְדֵּן, וְהָרוּחַ הוֹבִילָה אוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר 2 בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם כְּשֶׁהַשָֹטָן מְנַסֶּה אוֹתוֹ. בְּאוֹתָם יָמִים לֹא אָכַל מְאוּמָה, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְקִצָּם הָיָה רָעֵב. 3 אָמַר לוֹ הַשָֹטָן: “אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, צַוֵּה עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת שֶׁתְּהֵא לְלֶחֶם.” 4 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “הֵן כָּתוּב, ‘כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם’.” 5 הֶעֱלָה אוֹתוֹ הַשָֹטָן אֶל מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהֶרְאָה לוֹ בְּרֶגַע אֶחָד אֶת כָּל מַמְלְכוֹת תֵּבֵל. 6 אָמַר לוֹ הַשָֹטָן: “לְךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הַשִּׁלְטוֹן הַזֶּה וְגַם אֶת כְּבוֹד הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה; כִּי לִי נִמְסַר הַשִּׁלְטוֹן, וַאֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְכָל מִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה. 7 לָכֵן אִם תִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנַי, לְךָ יִהְיֶה הַכֹּל.” 8 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “כָּתוּב, ‘לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֹד’.” 9 הֵבִיא אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם, הֶעֱמִידוֹ עַל פִּנַת גַּג בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאָמַר לוֹ: “אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ מִכָּאן לְמַטָּה, 10 שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ 11 עַל־כַּפַּיִם יִשָֹאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ’.” 12 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “הֲלֹא נֶאֱמַר ‘לֹא תְּנַסֶּה אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ’.” 13 לְאַחַר שֶׁגָּמַר הַשָֹטָן אֶת כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו סָר מֵעָלָיו עַד לְעֵת מוֹעֵד. 14 וְיֵשׁוּעַ חָזַר בִּגְבוּרַת הָרוּחַ אֶל הַגָּלִיל וְשִׁמְעוֹ יָצָא בְּכָל הָאֵזוֹר. 15 הוּא לִמֵּד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְהַכֹּל שִׁבְּחוּ אוֹתוֹ.*
[23/05/2023, 20:16:59] Itamar Ben David: 16 *הוּא בָּא אֶל הָעִיר נָצְרַת, הָעִיר אֲשֶׁר גֻּדַּל בָּהּ, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָלַךְ כְּמִנְהָגוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקָם לִקְרֹא. 17 כַּאֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ אֶת מְגִלַּת סֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, פָּתַח אֶת הַמְּגִלָּה וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: 18 “רוּחַ אֲדֹנָי עָלָי,יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵֹר עֲנָוִים. שְׁלָחַנִי לִקְרֹא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר, וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ; לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים חָפְשִׁים, 19 לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַיהוה.” 20 לְאַחַר שֶׁגָּלַל אֶת הַמְּגִלָּה, הֶחֱזִירָהּ לַגַּבַּאי וְהִתְיַשֵּׁב. עֵינֵי כָּל הַנּוֹכְחִים הָיוּ נְשׂוּאוֹת אֵלָיו 21 וְהוּא הֵחֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאָמַר: “הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם.” 22 כֻּלָּם דִּבְּרוּ טוֹבוֹת עָלָיו וְהִתְפַּלְּאוּ עַל דִּבְרֵי הַחֵן שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו. אָמְרוּ: “הַאִם הוּא לֹא בֶּן יוֹסֵף?” 23 אָמַר לָהֶם: “אֵין סָפֵק שֶׁתֹּאמְרוּ לִי אֶת הַפִּתְגָּם הַזֶּה, ‘רוֹפֵא, רַפֵּא אֶת עַצְמְךָ!’ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ כִּי נַעֲשׂוּ בִּכְפַר נַחוּם עֲשֵׂה גַּם פֹּה, בְּעִירְךָ’.” 24 הוֹסִיף וְאָמַר: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ. 25 וֶאֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אַלְמָנוֹת רַבּוֹת הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, בְּעֵת שֶׁנֶּעֶצְרוּ הַשָּׁמַיִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְרָעָב גָדוֹל הָיָה בְּכָל הָאָרֶץ, 26 אַךְ אֵלִיָּהוּ לֹא נִשְׁלַח אֶל אַחַת מֵהֶן כִּי אִם אֶל אִשָּׁה אַלְמָנָה בְּצָרְפַת שֶׁבְּחֶבֶל צִידוֹן. 27 מְצֹרָעִים רַבִּים הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא וְלֹא טֹהַר אֶחָד מֵהֶם מִלְּבַד נַעֲמָן הָאֲרַמִּי.” 28 כָּל הַנּוֹכְחִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נִתְמַלְּאוּ כַּעַס בְּשָׁמְעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. 29 הֵם קָמוּ וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהוֹבִילוּהוּ אֶל הָהָר אֲשֶׁר עִירָם בְּנוּיָה עָלָיו, כְּדֵי לְהַשְׁלִיכוֹ לְמַטָּה. 30 אַךְ הוּא עָבַר בֵּינֵיהֶם וְהָלַךְ לוֹ.*
[23/05/2023, 20:17:00] Itamar Ben David: 31 *הוּא יָרַד אֶל הָעִיר הַגְּלִילִית כְּפַר נַחוּם וְלִמְּדָם בַּשַּׁבָּתוֹת. 32 שׁוֹמְעָיו הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ, כִּי בְּסַמְכוּת דִּבֵּר אֶת דְּבָרוֹ. 33 אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אִישׁ וּבוֹ רוּחַ שֵׁד טָמֵא, וְהָאִישׁ צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: 34 “אֲהָהּ, מַה לָּנוּ וּלְךָ, יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת? הַאִם בָּאתָ לְהַשְׁמִידֵנוּ? אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתָּה – קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים!” 35 גָּעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “שְׁתֹק וְצֵא מִמֶּנּוּ!” הַשֵּׁד הִפִּיל אוֹתוֹ אַרְצָה בֵּין הַנּוֹכְחִים וְיָצָא מִמֶּנּוּ מִבְּלִי לְהַזִּיק לוֹ. 36 הַכֹּל נִדְהֲמוּ וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: “מָה הַדָּבָר הַזֶּה? בְּסַמְכוּת וּבְכֹחַ הוּא מְצַוֶּה עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהֵן יוֹצְאוֹת!” 37 הַשְּׁמוּעָה עָלָיו יָצְאָה בְּכָל הָאֵזוֹר מִסָּבִיב. 38 אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן. חוֹתֶנֶת שִׁמְעוֹן סָבְלָה מֵחֹם גָּבוֹהַּ וְהֵם בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְמַעֲנָהּ. 39 הוּא נֶעֱמַד לְיָדָהּ, גָּעַר בַּחֹם וְהַחֹם הִרְפָּה מִמֶּנָּה. מִיָּד קָמָה וְשֵׁרְתָה אוֹתָם. 40 עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם חוֹלִים בְּמַחֲלוֹת לְמִינֵיהֶן הֵבִיאוּ אוֹתָם אֵלָיו. הוּא שָׂם אֶת יָדָיו עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם וְרִפֵּא אוֹתָם. 41 מֵרַבִּים יָצְאוּ שֵׁדִים כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים “אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים!” אַךְ הוּא גָּעַר בָּהֶם וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם לְדַבֵּר, כִּי יָדְעוּ שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ. 42 עִם אוֹר הַבֹּקֶר יָצָא וְהָלַךְ לְמָקוֹם בּוֹדֵד וַהֲמוֹנֵי הָעָם חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ. הֵם בָּאוּ אֵלָיו וְנִסּוּ לְעַכְּבוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלֵךְ מֵאִתָּם, 43 אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: “גַּם לְעָרִים אֲחֵרוֹת עָלַי לְבַשֵֹר אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, כִּי לְכָךְ נִשְׁלַחְתִּי.” 44 וְהוּא הָיָה מְבַשֵֹר בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל.*
[24/05/2023, 7:41:07] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[24/05/2023, 8:00:31] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! לוקאס פרק ד! פרק אחרון לקבוע זה. נזכיר שיש קבוצת קריאה ללא דיונים: https://chat.whatsapp.com/JiTcu5vOPJaBKLyIIjtOlo
[24/05/2023, 8:01:00] Itamar Ben David: שעתיים שאלות ותהיות ולאחר עשר דיון פתוח תשובות ופרשנויות (וכמובן שאלות נוספות).
[24/05/2023, 8:13:11] Shira Harpaz Pomeranz: מעניין מדוע צריך לציין, בהיותו מלא ברוח הקודש, זה לא אמור להיות המצב הקבוע שלו?
[24/05/2023, 8:13:32] Itamar Ben David: פסוק 6 ממתי לשטן יש שלטון על כל הממלכות?
[24/05/2023, 8:21:30] Itamar Ben David: ישוע מצטט מישעיהו סא, אחו הפסוקים: ישעיהו פרק סא

א ר֛וּחַ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה עָלָ֑י יַ֡עַן מָשַׁח֩ יְהוָ֨ה אֹתִ֜י לְבַשֵּׂ֣ר עֲנָוִ֗ים שְׁלָחַ֨נִי֙ לַֽחֲבֹ֣שׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב לִקְרֹ֤א לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַֽאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ׃ ב לִקְרֹ֤א שְׁנַת־רָצוֹן֙ לַֽיהוָ֔ה וְי֥וֹם נָקָ֖ם לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כָּל־אֲבֵלִֽים׃
[24/05/2023, 8:26:57] Itamar Ben David: זה חלק מההפטרה של פרשת תרומה וסמוך להפטרות של פרשות כי תבוא וניצבים (כך שמכיוון שמדובר במגילה יש לשער שהפסוקים היו לפניו גם כן)
[24/05/2023, 8:33:28] ~ Dorit Epstein Tour Guide: זה ציטוט עם שינויים, וציטוט לא מלא – הוא עוצר במקום מסוים
[24/05/2023, 8:33:31] Itamar Ben David: פסוק 22 מבלבל. מצד אחד דיברו עליו טובות מצד שני נראה שכאשר אמרו עליו שהוא בנו של יוסף, ישוע מתעצבן ופותח בדברי תוכחה נגד אנשי העיר. לא ממש הבנתי מה הדליק אותו.
[24/05/2023, 8:41:05] Shira Harpaz Pomeranz: מה ההערה שאלה?
[24/05/2023, 8:41:54] Itamar Ben David: האמת שאצטרך לעיין בפרשות כדי להבין מה השאלה
[24/05/2023, 8:44:55] Shira Harpaz Pomeranz: למיטב ידיעתי לא קוראים את הפסוקים האלו בשום הפטרה. מסיימים לפני ממשיכים אחרי. ממש אשמח לקבל על זה מידע מעודכן.
[24/05/2023, 8:46:24] Itamar Ben David: אז לפי אחת המסורות הקריאה בפרשת תרומה היא מישעיהו ס י״ז ועד לישעיהו ס״א פסוק ט. זה הטקסט: תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת אָבִ֣יא זָהָ֗ב וְתַ֤חַת הַבַּרְזֶל֙ אָ֣בִיא כֶ֔סֶף וְתַ֤חַת הָֽעֵצִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וְתַ֥חַת הָֽאֲבָנִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְשַׂמְתִּ֤י פְקֻדָּתֵךְ֙ שָׁל֔וֹם וְנֹֽגְשַׂ֖יִךְ צְדָקָֽה׃ יח לֹֽא־יִשָּׁמַ֨ע ע֤וֹד חָמָס֙ בְּאַרְצֵ֔ךְ שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּגְבוּלָ֑יִךְ וְקָרָ֤את יְשׁוּעָה֙ חֽוֹמֹתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ תְּהִלָּֽה׃ יט לֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֨ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹֽא־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָֽיָה־לָ֤ךְ יְהוָה֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וֵֽאלֹהַ֖יִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ׃ כ לֹֽא־יָב֥וֹא עוֹד֙ שִׁמְשֵׁ֔ךְ וִֽירֵחֵ֖ךְ לֹ֣א יֵֽאָסֵ֑ף כִּ֣י יְהוָ֗ה יִֽהְיֶה־לָּךְ֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וְשָֽׁלְמ֖וּ יְמֵ֥י אֶבְלֵֽךְ׃ כא וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר מטעו (מַטָּעַ֛י) מַֽעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃ כב הַקָּטֹן֙ יִֽהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃ {ס} פרק ס״א: ר֛וּחַ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה עָלָ֑י יַ֡עַן מָשַׁח֩ יְהוָ֨ה אֹתִ֜י לְבַשֵּׂ֣ר עֲנָוִ֗ים שְׁלָחַ֨נִי֙ לַֽחֲבֹ֣שׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב לִקְרֹ֤א לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַֽאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ׃ ב לִקְרֹ֤א שְׁנַת־רָצוֹן֙ לַֽיהוָ֔ה וְי֥וֹם נָקָ֖ם לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כָּל־אֲבֵלִֽים׃ ג לָשׂ֣וּם ׀ לַֽאֲבֵלֵ֣י צִיּ֗וֹן לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֤מֶן שָׂשׂוֹן֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַֽעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֤א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְהוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר׃ ד וּבָנוּ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם שֹֽׁמְמ֥וֹת רִֽאשֹׁנִ֖ים יְקוֹמֵ֑מוּ וְחִדְּשׁוּ֙ עָ֣רֵי חֹ֔רֶב שֹֽׁמְמ֖וֹת דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃ ה וְעָֽמְד֣וּ זָרִ֔ים וְרָע֖וּ צֹֽאנְכֶ֑ם וּבְנֵ֣י נֵכָ֔ר אִכָּֽרֵיכֶ֖ם וְכֹֽרְמֵיכֶֽם׃ ו וְאַתֶּ֗ם כֹּֽהֲנֵ֤י יְהוָה֙ תִּקָּרֵ֔אוּ מְשָֽׁרְתֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ יֵֽאָמֵ֖ר לָכֶ֑ם חֵ֤יל גּוֹיִם֙ תֹּאכֵ֔לוּ וּבִכְבוֹדָ֖ם תִּתְיַמָּֽרוּ׃ ז תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּֽהְיֶ֥ה לָהֶֽם׃ ח כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעוֹלָ֑ה וְנָֽתַתִּ֤י פְעֻלָּתָם֙ בֶּֽאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם אֶכְר֥וֹת לָהֶֽם׃ ט וְנוֹדַ֤ע בַּגּוֹיִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶאֱצָֽאֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הָֽעַמִּ֑ים כָּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ יְהוָֽה׃ {פ}
[24/05/2023, 8:47:00] Itamar Ben David: גם אני זכרתי ככה. מסתכל בעוד מקור
[24/05/2023, 8:49:04] Itamar Ben David: זו מסורת קריאה של הקראים כך מסתבר. ההפטרה שאני מכיר לפרשת תרומה זה מלכים א.
[24/05/2023, 8:50:56] Itamar Ben David: הגיוני יותר שזו פרשת כי תבוא בספר דברים שם קוראים את כל פרק ס, ואז במגילה אפשר לגלוש קצת תיאורטית לפרק סא
[24/05/2023, 8:51:47] Itamar Ben David: פרשת ניצבים גם אפשרית, שם ההפטרה זה פרק ס״א (הרלוונטי) אבל מפסוקים ט או י.
[24/05/2023, 8:52:28] Itamar Ben David: הייתי מהמר שישוע קרא במהלך השבתות של כי תבוא/ניצבים (מתוך ספר דברים).
[24/05/2023, 8:53:20] ~ Shuki Cohen: אכן תחילת פרק 61 לא נכנסת הסדר ההפטרות.
הפרשת בר מצווה שלי הייתה “ניצבים וילך”, וההפטרה שלה מתחילה בפרק 61 פסוק 10
“שוש אשיש…”
[24/05/2023, 8:55:18] Shira Harpaz Pomeranz: קצת אחרי ראש השנה נכון שוקי?
[24/05/2023, 9:00:35] ~ Shuki Cohen: אכן.
סוכות
[24/05/2023, 9:02:37] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: האם ההתפטרות כבר נקבעו במועדן המקובל היום בימי ישוע? עד כמה שידוע לי לא. אחרת גם הקריאה בבית הכנסת בנצרת תמוהה, הלא כן?
[24/05/2023, 9:04:51] Shira Harpaz Pomeranz: ממש מעניין שהקראים כן קוראים את הפסוקים האלו ושאר ישראל לא.
[24/05/2023, 9:05:10] ~ Shuki Cohen: אותו כנל לגבי ישעיהו נג
[24/05/2023, 9:11:24] Shira Harpaz Pomeranz: מעניין אותי האם יש עוד מקור בן זמנו, המתאר את ההתנהלות בבתי הכנסת בימי בית שני.
מה תמוה? שקראו לא רק בתורה?
אם אני זוכרת נכון טוענים שקריאת ההפטרות מתחילה במאה ה2 לפנה”ס כתגובה לגזרות אפיפנס ולאיסור קריאת תורה.
[24/05/2023, 9:15:55] ~ בנצי: מה שמעניין שהקטע שקרא ישוע לא בין ההפטרות כיום. תגובה יהודית לכך שישוע קרא? אולי
[24/05/2023, 10:23:59] Itamar Ben David: ממש לא נראה לי
[24/05/2023, 10:24:16] Itamar Ben David: זה מה שאני מכיר
[24/05/2023, 10:26:56] Itamar Ben David: בוא נזכור שהתנ״ך גדול פי 3-4 מהברית החדשה ושספרות הנביאים בתנ״ך היא בערך פי שתיים מכל הברית החדשה. אז לא הייתי מתפלא שאין איזה כמה פסוקים שנוצרים מחשיבים. לא נראה לי שיש כאן איזו התכחשות למסר נוצרי (ואפילו יצא לי לשמוע פעם מישהו טוען את זה). זה נשמע לי פחות סביר.
[24/05/2023, 10:29:23] Itamar Ben David: אכן סוף ספר דברים רגע לפני הקריאה מחדש. זכור לי שהייתה בימי קדם עוד מסורת קריאה בתורה שנפרסה על פני שלוש וחצי שנים ולא על פני שנה אחת אז לא ממש יודע איך לסנכרן את הפרשות בקריאה של שלוש וחצי שנים להפטרות. מה שאני מכיר זה את הקריאה הקלאסית לאורך שנה עם ההפטרות הקיימות.
[24/05/2023, 10:31:59] Itamar Ben David: מזמין אתכם לאתגר רגע. בורו ניכנס לראש של ישוע שיושב בנצרת וקורא את פרשת כי תבוא או את פרשת ניצבים. מה בעצם כתוב שם ומה מעורר את ישוע לומר מה את מה שהוא אומר. אני בצוות פרשת ניצבים.
[24/05/2023, 10:39:09] Itamar Ben David: אוקיי הוא קורא על הברית הנצחית עם ישראל: וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת: {יד} כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם:
[24/05/2023, 10:40:17] Itamar Ben David: הוא קורא על העונשים והקללות לאדם למשפחה לשבט או לעם כולו במידה ויעבדו אלוהים אחרים
[24/05/2023, 10:45:37] ~ Vered Rogers: ‎~ Vered Rogers left
[24/05/2023, 10:41:16] Itamar Ben David: הוא קורא על אפשרות של חזרה בתשובה לאחר החטא והקללה ועל קיבוץ נדחי ישראל: וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: {ג} וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:
[24/05/2023, 10:41:52] Itamar Ben David: הוא קורא על הקללות למי שרדף את ישראל: וְנָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ:
[24/05/2023, 10:43:05] Itamar Ben David: הוא קורא על האפשרות לקיום החוק והתורה שלא בשמיים היא (את זה פאולוס אחר כך יצטרך להסביר): כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (ס) {יא} שישי כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: {יב} לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: {יג} וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:
[24/05/2023, 10:44:58] Itamar Ben David: הוא קורא על האפשרות האנושית לבחור בטוב ולדחות את הרע (כלומר יוזמה אנושית מאפשרת לשוב אל אלוהים, ללא תלות בקורבן/משיח/דם/מתווך) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע: {טז} אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: ….. מדלג ….. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ:
[24/05/2023, 10:45:47] Itamar Ben David: אם ישוע אנושי ודוחה את השטן- הרי שהוא מקיים את מצוות ובחרת בחיים.
[24/05/2023, 10:55:54] ~ Yigal Tzadka: בזמנו, לא היו פרשות כפי שאנחנו מכירים כיום.
אכן, עד לפני כמה מאות שנים היו קוראים את התורה בסבב של שלוש וחצי שנים, בערך.
כך שקריאה בבית כנסת אחד לא חפפה קריאה בבית כנסת שני.
לכן, חג שמחת תורה הוא חג מאוחר יחסית.
[24/05/2023, 11:14:11] ~ DO RO: בפרק קודם לוקס 3:21-22 נאמר כיצד רוח הקודש ירדה עליו בדמות יונה בעת הטבילה
1 כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל כָּל הָעָם נִטְבַּל גַּם יֵשׁוּעַ; וּבְעוֹדוֹ מִתְפַּלֵּל נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם 22 וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יָרְדָה עָלָיו בִּדְמוּת גַּשְׁמִית כְּיוֹנָה, וְקוֹל הָיָה מִן הַשָּׁמַיִם: “אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי.”
נכון , הוא היה גם קודם מלא רוח הקודש , עכשיו במשנה תוקף ועוצמה ומה שחשוב, באופן ציבורי אחרי האירוע של הטבילה בנוכחות כל העם , בו מתגלה השילוש הקדוש כולו (אפיפניה).
ישוע הוא הראשון שנטבל ברוח הקודש, מאמיניו וממשיכיו יוטבלו אף הם כך -מעשי השליחים 1: “5 כי יוחנן הטביל במים, אבל אתם תטבלו ברוח הקדש בעוד ימים לא רבים.”
ישוע מנהל את כל חייו כאדם מלא ברוח הקודש , ובוחר לא לעשות שימוש בכוחו הנשגב, אלא מגביל את עצמו במתכוון לנהוג כאדם מונחה ע”י אלוהים ומלא ברוח הקודש. רק בדרך זאת הוא יכול לשמש דוגמה למאמיניו וממשיכיו, שהם בשר ודם ולא בני האל . את הבחירה הזאת רואים גם בשלושת ניסיונות שהשטן מעמיד את ישוע במדבר, מנסה לגרות בו לכאורה את ההיבריס ולפתות אותו להפגין את טבעו האלוהי .בכל הנסיונות ישוע עומד כאדם ולא כאל, אך כאדם מלא ברוח הקודש ומונחה ע”י אלוהים , ובעשותו כן הוא מעמיד את עצמו בהשוואה לאדם הראשון , שלא עמד בפיתוי , קל בהרבה ממה שישוע צריך להתמודד איתו, וחולל בכך את החטא עליו ישוע יכפר ויגאל את האנושות כולה.
[24/05/2023, 11:14:47] ~ DO RO: השטן הוא השולט באוויר – האיגרת אל האפסים 2 –”בעבר התהלכתם בהם לפי עדן העולם הזה, כרצון השר אשר לו השלטון בספירת הבינים והוא הרוח הפועלת עתה בבני המרי”.
ועל העולם – יוחנן 12 – 31 כ”ָּעֵת הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה; כָּעֵת יֻשְׁלַךְ הַחוּצָה שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה”.
ממתי ? מאז החטא הקדמון של אדם וחוה (בראשית ג)
אך הכוונה היא שהשטן הוא שליט בעל כח רק על עולם הלא מאמינים – האיגרת אל הקולוסים 13: “הן האב הצילנו משלטון החשך והעבירנו אל מלכות בנו אהובו”
[24/05/2023, 11:17:31] Itamar Ben David: זה מנהג בבלי קדום אני מתרשם. אתה מכיר כיום מישהו שנוהג לפי מחזור של שלוש וחצי שנים? יש קהילה כלשהי ששימרה את זה?
[24/05/2023, 11:18:58] Itamar Ben David: דולי מסכים עם רוב מה שכתבת, אבל הניסים שהוא עושה זה לא נחשב שימוש בכוח נשגב יותר?
[24/05/2023, 11:25:59] ~ Yigal Tzadka: דווקא אנשי בבל היו אלה שתיכנו סבב של שנה.
אני יודע שקהילות מצרים היו האחרונות לקבל את הרעיון הזה לפני כ-500 שנה.
כיום, אף אחד לא נוהג סבב של שלוש שנים וחצי.
[24/05/2023, 11:36:45] ~ DO RO: ישוע בעל שני טבעים אלוהי ואנושי -הדואליות הזאת קיימת כל הזמן בו – הנסים הם בכח הנשגב שבו -והוא מסביר היטב זאת : יוחנן 10 25 השיב להם ישוע: “אמרתי לכם ואינכם מאמינים. המעשים שאני עושה בשם אבי – אלה מעידים עלי, 26 אך אתם אינכם מאמינים משום שאינכם מצאני. 27 צאני שומעות את קולי ואני מכיר אותן; הן הולכות אחרי 28 ואני נותן להן חיי עולם; ולא תאבדנה לעולם, אף לא יחטף אותן איש מידי. 29 אבי שנתן אותן לי גדול מכל ואין איש יכול לחטף אותן מיד האב. 30 אני והאב אחד אנחנו.”

31 שוב הרימו אבנים כדי לרגם אותו. 32 השיב להם ישוע: “מעשים טובים רבים הראיתי לכם מאת האב; על איזה מעשה מהם תרגמוני?”

33 ענו לו: “לא על מעשה טוב נרגם אותך, אלא על חלול שם שמים ועל שבהיותך אדם אתה עושה את עצמך אלהים.”

34 השיב להם ישוע: “כלום לא כתוב בתורתכם, ‘אני-אמרתי אלהים אתם’? 35 אם הוא אמר ‘אלהים’ לאלה אשר דבר אלהים היה אליהם – ואת הכתוב אי אפשר להפר – 36 האם תאמרו אתם לזה אשר האב קדשו ושלח אותו אל העולם, ‘מגדף אתה’, משום שאמרתי ‘בן-אלהים אני’? 37 אם אינני עושה את מעשי אבי, אל תאמינו לי. 38 אבל אם אני עושה, אף אם אינכם מאמינים לי, האמינו למעשים, למען תכירו ותדעו שהאב בי ואני באב.”
[24/05/2023, 11:39:43] Itamar Ben David: זה נחשב מנהג ארץ ישראלי. הסבב של שלוש וחצי שנים. מעניין שיהדות מצריים המשיכה אותו. על כל פנים, יש אפשרות שבבית הכנסת של ישוע בנצרת קראו במחזוריות שונה מהמוכר לנו. קשה לדעת.
[24/05/2023, 11:41:51] Itamar Ben David: אז נשמור את הדיון הזה ליוחנן. באופן כללי נכון רק לומר שהמילה אלוהים בתנ״ך היא לא רק אלוהים, אלא גם שופטים, גם נביאים וגם שליחים שונים נקראים אלוהים כך שבאמת יש בעיה להשתמש במושג הזה ללא הבנת ההקשר שלו. תודה!!
[24/05/2023, 11:55:06] Shira Harpaz Pomeranz: דולי זה הסבר מעולה – תודה
[24/05/2023, 11:55:38] Shira Harpaz Pomeranz: אתה יכול להדגים?
[24/05/2023, 12:00:07] Shira Harpaz Pomeranz: יש איזה מאמר שמראה המנעות מאוד קונסטינטנטית מהפטרות שמוזכרות בברית החדשה.
[24/05/2023, 12:09:22] Itamar Ben David: ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך שמות פרק ז
[24/05/2023, 12:11:46] Itamar Ben David: גם בראשית ו בתכלס, לפי הפרשנויות שאני מכיר לא מדבר על מלאכים אלא על אנשי שררה- הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ, בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם: הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.
[24/05/2023, 12:13:50] Itamar Ben David: או לחילופין – הימנעות של הברית החדשה מציטוט מתוך ההפטרות. סתם. נראה לי שספרות הנבואה כל כך נרחבת ובהפטרות קוראים אולי איזה 5-10% אפילו לא. זה פשוט לא נשמע לי כזה עניין.
[24/05/2023, 12:21:55] ~ DO RO: בברית החדשה בה עוסקים, טבעו האלוהי של ישוע הוא שווה לזה האב – האיגרת אל הקולוסים 1 15 והוא צלם של האלהים הבלתי נראה, בכור כל בריאה; 16 כי בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ, מה שנראה ומה שבלתי נראה, גם כסאות ורשיות וגם ממשלות ושלטונות. הכל נברא באמצעותו ולמענו, 17 והוא קודם לכל והכל קים בו. 18 הוא הראש של הגוף, כלומר, של הקהלה. הוא הראשית, בכור מבין המתים, למען יהיה ראשון בכל, 19 כי כן היה רצון לשכן בו את כל המלוא 20 ובאמצעותו לרצות אל עצמו את הכל. הן מה שבשמים והן מה שבארץ, באמצעותו, בעשית שלום בדמו על הצלב.
[24/05/2023, 17:14:49] Itamar Ben David: לגבי פסוק 43, למה שהמשיח יהיה עסוק בלהפיץ את בשורת מלכות האלוהים. כלומר אם בישעיהו נ״ב כתוב ״מה נאוו על ההרים רגלי מבשר…״ למה צריך שהמשיח יהיה זה שהולך ומלמד בבתי כנסת. הגעת המשיח לא אחורה להיות ברורה ומובנת לכולם? למה צריך להיות איזה שלב אינטלקטואלי לזה
[24/05/2023, 17:33:35] ~ Shimon Zemer: יש הבדל בין ישוע המשיח לישוע המבשר.
שני דברים שונים.
אתהבשורה הוא הביא לבתי הכנסת שם מתכנסים היהודים.
שם הוא מבשר.
כמשיח הוא מביא את הניסים (שאני מעדיף לקרוא להם סימנים ולא ניסים… ניסים הם חד פעמיים…. סימנים זה לעד, לעתיד… זה מה שהוא עושה..).
חשוב גם לזכור שבברית החדשה לעולם לא נמצא את ישוע מתפלל. לעולם !!!!! רק מלמד, מסביר, מרצה, קורא, כלומר מבשר.
לכן ברור שיגיע לבתי הכנסת.
[24/05/2023, 17:35:59] Itamar Ben David: לא מכיר את ההבחנה הזו
[24/05/2023, 17:36:05] Itamar Ben David: הוא לא מתפלל בגת שמנים?
[24/05/2023, 17:38:48] ~ Shimon Zemer: דיברתי על בתי כנסת. לעולם לא התפלל ואנחנו צריכים להעריך את טינדל שתרגם את הברית החדשה לאנגלית ונשאר נאמן למקור.
ברור שהסיבה היא שיהודים לא התפללו בבתי כנסת לפני חורבן הבית.
ישנם בתי כנסת יוצאי דופן כמו במגדלה אבל זה נושא ארוך בפני עצמו.
[24/05/2023, 17:40:24] Itamar Ben David: מתחבר לכתובת תיאודוטוס
[24/05/2023, 17:40:37] Itamar Ben David: שנדמה לי גם שם אין אזכור לתפילה
[24/05/2023, 17:41:14] ~ Shimon Zemer: ההבחנה ברורה בין הניסים לבין הבשורה החדשה שהוא הביא. הוא הגיע לכנרת לבשר.
פועל יוצא היו הסימנים. (ניסים)
[24/05/2023, 17:41:27] ~ Shimon Zemer: הוא שאמרתי…
[24/05/2023, 17:46:28] Itamar Ben David: כלומר אם הייתה תפילה היא הייתה תפילת יחיד בהתבודדות סטייל ברסלב?
[24/05/2023, 17:49:22] ~ Shimon Zemer: ממש כך.
חשוב לזכור !!!
לפני חורבן הבית יהודים לא התפללו בבתי כנסת. (כמו כתובת תיאודוטוס ).
רק לאחר החורבן (אחרי ישוע) התחילו להתפלל בבתי כנסת וכמובן ללא הקרבת קרבנות, יכולת להגיע מתי שרוצים ולא רק בשלושת הרגלים ועוד הבדלים.
שוב…. תבדקו בברית החדשה. ישוע מעולם לא התפלל בבתי הכנסת.
[24/05/2023, 17:54:30] Itamar Ben David: רק תיקון קטן- ההגעה למקדש היא לא רק בשלושת הרגלים אלא הכל לפי העניין. יש מצווה ספציפית לגברים להגיע בשלושת הרגלים- אבל לאורך כל השנה גברים ונשים היו מגיעים למקדש.
[24/05/2023, 17:54:47] ~ Opher: יש סייג לעניין.
במתי 6, 9 ישוע מלמד את “תפילת האדון”
אמנם הוא לא מתפלל וברור שזה לא בבית כנסת.
אבל הכתוב מאוד ברור – כך *תתפללו*…..

לוקס גרסה מקוצרת *לתפילה*.

הרעיון של תפילה הץבה אחרי החורבן כסוג של יצירת מערכת אלטרנטיבית לבית המקדש
[24/05/2023, 17:55:10] Itamar Ben David: בהערת שוליים אומר שאני קצת פחות נחרץ לגבי יש/אין תפילה יהודית בבית כנסת בימי בית שני, אבל סבבה תודה על התוספת.
[24/05/2023, 17:55:27] ~ Shimon Zemer: נכון…. אבל לא בבתי כנסת
[24/05/2023, 17:56:30] ~ Opher: תפילת ה 18 הייתה קיימת בזמן בית שני, לפני החורבן. הוסיפו את פסקת “המינים” (נוצרים)
[24/05/2023, 17:56:54] ~ Opher: לא יודע באיזו צורה התפילה נעשתה, אבל בתי כנסת כשמם הם –
בית כינוס!
[24/05/2023, 17:57:09] ~ Shimon Zemer: אני חוזר ואומר.. לא בבתי כנסת.
[24/05/2023, 17:59:27] ~ Shimon Zemer: ‎This message was deleted by admin Itamar Ben David.
‎[24/05/2023, 17:59:50] ~ Shimon Zemer: ‎image omitted
[24/05/2023, 17:59:52] Itamar Ben David: שמעון אנחנו לא מקליטים בקבוצה מחילה
[24/05/2023, 18:00:03] Itamar Ben David: כל הטקסט הולך לאתר ולכן אי אפשר הקלטות
[24/05/2023, 18:00:44] Itamar Ben David: ספר דניאל פרק ו בפירוש מצביע על תפילות קבע וְזִמְנִין תְּלָתָה בְּיוֹמָא, בָּעֵא בָּעוּתֵהּ. אבל לא מצליח לחשוב על ראייה ברורה לתפילת קבע בבית כנסת
[24/05/2023, 18:05:18] ~ Shimon Zemer: אוקיי…
התמונה שלמעלה מסבירה את המילה Synagogue.
כ-100 שנים לפני ישוע נוצרו שני פסלים.
הן קיבלו שמות מהפסל.
זו שבצד שמאל גאה, גבוהה ומחזיקה גביע ניצחון. היא נקראת אקסלסיה.
השניה נראית מושפלת, המוט שבור ועיניה מכוסות. הפסל כינה אותה סינגוגה.
שהנצרות קמה הם אימצו את שני הפסלים.
אקסלסיה = נצרות
סינגוגה המושפלת = יהדות.
טינדל אימץ את השם סינגוגה לאותו מקום בו יהודים מתפללים. (הברית החדשה תורגמה במאה ה-6 ועכשיו הם כבר מתפללים).
לכן רבנים רבים בצפון אמריקה לא אוהבים את המלץילה Synagogue אלא Temple או School.
זה בקצרה…
[24/05/2023, 18:08:41] Itamar Ben David: קצת גלשנו אבל סבבה תודה.
[24/05/2023, 18:08:54] ~ DO RO: ההאנשות (פרסוניםיקציות ) של הסינגוגה (היהדות) והאקלזיה ( הכנסיה, בעצם הנצרות ) גובשו רק במהלך אמנות ימי הביניים
ספיצית הפסל שהבאת הוא מהקתדרלה של שטרסבורג בצרפת מן המאה ה-13
לא קשור בכלל
[24/05/2023, 18:10:21] ~ Shimon Zemer: תבדוק את שמות הנשים בפסל.
אני צילמתי את זה בבית התפוצות (היום אנו) ושם כל ההסבר.
[24/05/2023, 18:15:25] ~ DO RO: מכירה היטב את הרפליקה בבית התפוצות לשעבר, “אנו” החדש
תולדות האמנות , במיוחד של העולם העתיק וימי הביניים זה התחום שלי (דוקטורנטית בתחום)
ומדובר במושגים אוניברסליים של יהדות (המובסת, עיניה קשורות כח לא השכילה לראות את האמת, לוחות הברית נשמטות מידיה, הנס של שבור, כתרה עומד ליפול מראשה) , מול הנצרות המנצחת ( דמותה זקופה, נס שלם בידיה וגביע המיסה )
וכמובן , מדובר בפסל מ התקופה הגותית , אלף שלוש מאות שנה אחרי תקופת ישוע .
[24/05/2023, 18:15:53] ~ Shimon Zemer: תודה
‎[24/05/2023, 18:24:55] ~ עופר מארצנו לעצמנו: ‎image omitted
[24/05/2023, 18:25:56] ~ Rebecca Nok: יש דגם גם ביד ושם, באולם הראשון
[24/05/2023, 18:43:44] ~ Jorge Cohen: אהבתי מאוד את הפרשנות הזאת.

תודה.

🙂
[24/05/2023, 19:07:28] Itamar Ben David: שבועות שמח ופנטקוסט שמח לחוגגים
[24/05/2023, 19:08:24] Itamar Ben David: שעה לסיום שבוע קריאה זה
[24/05/2023, 19:20:31] ~ Alex Gutman: לגבי הפסלים, תרשו לי את ההצעה הבאה, שכן גדלתי בצל אותה קתדרלה 😁
במקום לתרגם את *’סינגוגה’* ב”יהדות”, אני מתרגם *’כנסת ישראל’*. לדעתי זה מתשלב הרבה יותר נכון עם ‘אקלזיה’ שזה הכנסייה במובן של קהילת המאמינים של הנצרות.
[24/05/2023, 19:23:19] ~ DaphnaS🦄: סינגוגה זה אכן ליטרלי בית כנסת אז הרבה יותר הגיוני
[24/05/2023, 19:31:53] ~ עופר מארצנו לעצמנו: מה שמעניין שהמינוח כנסיה משמש דווקא את החרדים בהקשר פוליטי ארגוני מימי ראשית תנועת אגודת ישראל ומשתמשים בביטוי הכנסיה הגדולה וכדומה
[24/05/2023, 19:32:29] ~ עופר מארצנו לעצמנו: https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94
‎[24/05/2023, 19:34:00] ~ עופר מארצנו לעצמנו: ‎image omitted
[24/05/2023, 19:42:47] Itamar Ben David: מתכנסים לסיום השבוע
[24/05/2023, 19:43:45] ~ Alex Gutman: זכותך לחלוק עליי😊
[24/05/2023, 19:44:32] ~ DaphnaS🦄: להפך, אני מסכימה איתך
[24/05/2023, 19:47:21] ~ Alex Gutman: הוא אשר אמרתי, ש’כנסייה’ מתייחס לא רק לבמנה הפולחן אלא גם לקהל המאמינים. לעדה. ולכן הוא הדין ב’סינגוגה’.
[24/05/2023, 19:57:44] Shira Harpaz Pomeranz: אני הייתי קוראת לזה קהילה congregation . המילה כנסיה היום מרגישה כאילו אנחנו מדברים על מבנה והרעיון הוא הקהילה עצמה.
[24/05/2023, 20:00:56] Itamar Ben David: בשעה טובה וברוכה! סיימנו את שבוע הקריאה הראשון בלוקאס. התקצר לנו ביום בשל החג. לא נורא. למי שרק הצטרף/ה – מקווה שנהנתם. כל הדיונים נמצאים באתר (תסתכלו בתיאור הקבוצה) כך שתוכלו תמיד לחזור לנקודות שהועלו.
[24/05/2023, 20:01:00] ~ Alex Gutman: בארץ אולי. בצרפת למשל, “הכנסייה” זה לגמרי לא רק מבנה הדת שלהם.
[24/05/2023, 20:01:08] Itamar Ben David: סקר קטן- נודה לכם על ההצבעה וההשתתפות
[24/05/2023, 20:01:41] Shira Harpaz Pomeranz: ברור מדברת על העברית וגם על האנגלית