לוקס – פרק ח'

[30/05/2023, 20:01:10] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי לוּקַס פֶּרֶק ח*
[30/05/2023, 20:01:10] Itamar Ben David: *1 אַחֲרֵי כֵן עָבַר מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר כְּשֶׁהוּא מַכְרִיז וּמְבַשֵֹר אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. הַשְּׁנֵים־עָשָׂר הָיוּ אִתּוֹ 2 וְגַם כַּמָּה נָשִׁים שֶׁנִּרְפְּאוּ מֵרוּחוֹת רָעוֹת וּמֵחֳלָאִים: מִרְיָם הַנִּקְרֵאת מַגְדָּלִית, אֲשֶׁר שִׁבְעָה שֵׁדִים יָצְאוּ מִמֶּנָּה, 3 וְיוֹחָנָה, אֵשֶׁת כּוּזָא מְנַהֵל מֶשֶׁק בֵּיתוֹ שֶׁל הוֹרְדוֹס, וְשׁוֹשַׁנָּה וְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת אֲשֶׁר כִּלְכְּלוּ אוֹתוֹ מִנִּכְסֵיהֶן.*
[30/05/2023, 20:01:11] Itamar Ben David: *4 כַּאֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֵלָיו מִכָּל עִיר, דִּבֵּר בְּמָשָׁל: 5 “הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ אֶת זַרְעוֹ; כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וְנִרְמְסוּ, וְעוֹף הַשָּׁמַיִם אָכַל אוֹתָם. 6 אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל סֶלַע, אַךְ עִם צְמִיחָתָם הִתְיַבְּשׁוּ בִּגְלַל חֹסֶר לַחוּת. 7 אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין קוֹצִים, אַךְ הַקּוֹצִים שֶׁצָּמְחוּ יַחַד עִמָּם הֶחֱנִיקוּ אוֹתָם. 8 וַאֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אֲדָמָה טוֹבָה, צָמְחוּ וְעָשׂוּ פְּרִי פִּי מֵאָה.” לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת קָרָא: “מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!”*
[30/05/2023, 20:01:12] Itamar Ben David: *9 שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו: “מַה פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל הַזֶּה?” 10 הֵשִׁיב: “לָכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת סוֹדוֹת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אֲבָל לַאֲחֵרִים – בִּמְשָׁלִים, לְמַעַן רָאֹה לֹא יִרְאוּ וּבְשָׁמְעָם לֹא יָבִינוּ. 11 זֶהוּ פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל: הַזֶּרַע הוּא דְּבַר אֱלֹהִים. 12 אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ הֵם הַשּׁוֹמְעִים. אַחַר כָּךְ בָּא הַשָֹטָן וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר מִלִּבָּם, לִמְנֹעַ אוֹתָם מִלְּהַאֲמִין וּלְהִוָּשַׁע. 13 אֵלֶּה אֲשֶׁר עַל הַסֶּלַע הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה, אַךְ שֹׁרֶשׁ אֵין לָהֶם; זְמַן־מָה יַאֲמִינוּ וּבְעֵת נִסָּיוֹן יִסּוֹגוּ. 14 הַנּוֹפְלִים בֵּין הַקּוֹצִים הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֲשֶׁר בְּלֶכְתָּם נֶחֱנָקִים בִּדְאָגוֹת וּבְעֹשֶׁר וּבְתַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים, וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה. 15 וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם שׁוֹמְעֵי הַדָּבָר הַמַּחֲזִיקִים בּוֹ בְּלֵב יָשָׁר וְטוֹב וְעוֹשִׂים פְּרִי בְּסַבְלָנוּת 16 .” “אֵין אִישׁ מַדְלִיק מְנוֹרָה וּמְכַסֶּה אוֹתָה בִּכְלִי, אַף לֹא יָשִׂים אוֹתָהּ תַּחַת הַמִּטָּה, אֶלָּא עַל כַּן יָשִׂים אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁבָּאֵי הַבַּיִת יִרְאוּ אֶת הָאוֹר; 17 כִּי אֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדַע וְיֵצֵא לָאוֹר. 18 לָכֵן שִׂימוּ לִבְּכֶם בְּאֵיזֶה אֹפֶן אַתֶּם שׁוֹמְעִים, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.”*
[30/05/2023, 20:01:13] Itamar Ben David: *19 אָז בָּאוּ אֵלָיו אִמּוֹ וְאֶחָיו, וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו בִּגְלַל הֶהָמוֹן. 20 הוֹדִיעוּ לוֹ: “אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וְהֵם חֲפֵצִים לִרְאוֹתְךָ”, 21 אַךְ הוּא הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: “אֵלֶּה אִמִּי וְאַחַי – הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְעוֹשִׂים.”*
[30/05/2023, 20:01:13] Itamar Ben David: *22 בְּאַחַד הַיָּמִים יָרַד לְסִירָה יַחַד עִם תַּלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: “בּוֹאוּ נַעֲבֹר לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאֲגָם.” אָז הִפְלִיגוּ מִשָּׁם. 23 כַּאֲשֶׁר שָׁטוּ הוּא נִרְדַּם, וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה יָרְדָה עַל הָאֲגָם וְהַסִּירָה נִתְמַלְּאָה מַיִם עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ בְּסַכָּנָה. 24 הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּהוּ בְּאָמְרָם, “אֲדוֹנֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!” הוּא הִתְעוֹרֵר וְגָעַר בָּרוּחַ וּבַגַּלִּים הַזּוֹעֲפִים. הַלָּלוּ שָׁכְכוּ וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה. 25 שָׁאַל אוֹתָם: “אֵיפֹה אֱמוּנַתְכֶם?” בִּהְיוֹתָם אֲחוּזֵי יִרְאָה וּפְלִיאָה אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “וּבְכֵן מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר מְצַוֶּה עַל הָרוּחַ וְעַל הַמַּיִם וְהֵם נִשְׁמָעִים לוֹ!”*
[30/05/2023, 20:01:14] Itamar Ben David: *26 הֵם שָׁטוּ אֶל חֶבֶל אֶרֶץ הַגִּרְגָּשִׁיִּים אֲשֶׁר מִמּוּל הַגָּלִיל. 27 כַּאֲשֶׁר עָלָה לַיַּבָּשָׁה, פָּגַשׁ אוֹתוֹ אִישׁ מִן הָעִיר וְהָאִישׁ אֲחוּז שֵׁדִים; זְמַן רַב לֹא לָבַשׁ בְּגָדִים וְלֹא גָּר בְּבַיִת כִּי אִם בִּמְעָרוֹת הַקְּבָרִים. 28 כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ צָעַק וְנָפַל אַרְצָה לְפָנָיו וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: “מַה לִּי וּלְךָ יֵשׁוּעַ, בֶּן אֵל עֶלְיוֹן? אֲנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, אַל תְּעַנֶּה אוֹתִי”; 29 שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ צִוָּה עַל הָרוּחַ הַטְּמֵאָה לָצֵאת מִן הָאִישׁ. פְּעָמִים רַבּוֹת הִתְקִיפָה אוֹתוֹ, וְהָיוּ שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ כָּבוּל בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים וְנִדְחָף עַל־יְדֵי הַשֵּׁד אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים. 30 שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ: “מַה שִּׁמְךָ?” הֵשִׁיב הָאִישׁ: “שְׁמִי לִגְיוֹן”, שֶׁכֵּן שֵׁדִים רַבִּים נִכְנְסוּ בּוֹ. 31 הַשֵּׁדִים בִּקְשׁוּ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁלֹּא יְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לָרֶדֶת אֶל הַתְּהוֹם, 32 וְכֵיוָן שֶׁעֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל חֲזִירִים הָיָה רוֹעֶה שָׁם בָּהָר, הִתְחַנְּנוּ אֶל יֵשׁוּעַ שֶׁיַּנִּיחַ לָהֶם לְהִכָּנֵס לְתוֹכָם. הוּא הִרְשָׁה לָהֶם. 33 לְאַחַר צֵאתָם מִן הָאִישׁ נִכְנְסוּ הַשֵּׁדִים בַּחֲזִירִים, וְהָעֵדֶר הִסְתָּעֵר מִמּוֹרַד הָהָר אֶל הַיָּם וְטָבַע. 34 כִּרְאוֹתָם אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּרְחוּ הָרוֹעִים וְסִפְּרוּ אֶת הַדָּבָר בָּעִיר וּבַכְּפָרִים. 35 הַתּוֹשָׁבִים יָצְאוּ לִרְאוֹת מַה קָּרָה. בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ מָצְאוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהַשֵּׁדִים יָצְאוּ מִתּוֹכוֹ, וְהוּא יוֹשֵׁב לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ לָבוּשׁ וְשָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ. פַּחַד מִלֵּא אֶת לִבָּם. 36 הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה סִפְּרוּ לָהֶם כֵּיצַד נִרְפָּא אֲחוּז הַשֵּׁדִים. 37 וְכָל הֶהָמוֹן שֶׁבָּא מֵאֵזוֹר הַגִּרְגָּשִׁיִּים בִּקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁיֵּלֵךְ מֵאִתָּם, כִּי פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עֲלֵיהֶם. לְפִיכָךְ יָרַד לְסִירָה וְחָזַר. 38 אַךְ הָאִישׁ שֶׁיָּצְאוּ מִתּוֹכוֹ הַשֵּׁדִים בִּקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לְהִשָּׁאֵר אִתּוֹ, 39 אֶלָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ שִׁלַּח אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ: “שׁוּב לְבֵיתְךָ וְסַפֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ אֱלֹהִים.” הוּא הָלַךְ וְהִשְׁמִיעַ בְּכָל הָעִיר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ.*
[30/05/2023, 20:01:15] Itamar Ben David: *40 כַּאֲשֶׁר חָזַר יֵשׁוּעַ קִבֵּל הָעָם אֶת פָּנָיו, שֶׁכֵּן הַכֹּל חִכּוּ לוֹ. 41 וְהִנֵּה בָּא אִישׁ, יָאִיר שְׁמוֹ, וְהוּא רֹאשׁ בֵּית כְּנֶסֶת. הוּא נָפַל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וּבִקֵּשׁ מִמֶנּוּ שֶׁיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ, 42 כִּי בַּת יְחִידָה הָיְתָה לוֹ, כְּבַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהִיא נָטְתָה לָמוּת. אָז הָלַךְ לְשָׁם כְּשֶׁהֲמוֹן הָעָם נִדְחָק סְבִיבוֹ. 43 וְאִשָּׁה זָבַת דָּם זֶה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה – שֶׁהוֹצִיאָה אֶת כָּל מִחְיָתָהּ עַל רוֹפְאִים וְאִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לְרַפְּאָהּ – 44 הִתְקָרְבָה מֵאֲחוֹרָיו וְנָגְעָה בִּכְנַף בִּגְדוֹ. מִיָּד נֶעֱצַר זוֹב דָּמָהּ. 45 שָׁאַל יֵשׁוּעַ: “מִי זֶה שֶׁנָּגַע בִּי?” כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל הִכְחִישׁוּ, אָמַר כֵּיפָא: “אֲדוֹנִי, הֲמוֹן הָעָם דּוֹחֵק וְלוֹחֵץ אוֹתְךָ!” 46 אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר: “מִישֶׁהוּ נָגַע בִּי, כִּי הִבְחַנְתִּי שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי גְּבוּרָה.” 47 הָאִשָּׁה, כִּרְאוֹתָהּ שֶׁאֵין הִיא נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, נִגְּשָׁה בִּרְעָדָה וְנָפְלָה לְפָנָיו, וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם סִפְּרָה מַדּוּעַ נָגְעָה בּוֹ, וְכִי נִרְפְּאָה מִיָּד. 48 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ, בִּתִּי, לְכִי לְשָׁלוֹם.”*
[30/05/2023, 20:01:15] Itamar Ben David: *49 בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר בָּא אִישׁ מִבֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר: “בִּתְּךָ מֵתָה, אַל תַּטְרִיחַ עוֹד אֶת הַמּוֹרֶה.” 50 אַךְ יֵשׁוּעַ בְּשָׁמְעוֹ זֹאת אָמַר: “אַל תִּירָא, רַק הַאֲמֵן וְהִיא תֵּרָפֵא.” 51 כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל הַבַּיִת לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהִכָּנֵּס אִתּוֹ, חוּץ מִכֵּיפָא, יוֹחָנָן, יַעֲקֹב, אֲבִי הַיַּלְדָּה וְאִמָּהּ. 52 הַכֹּל בָּכוּ וְקוֹנְנוּ עָלֶיהָ, אַךְ הוּא אָמַר: “אַל תִּבְכּוּ, הִיא לֹא מֵתָה. הִיא רַק יְשֵׁנָה.” 53 הֵם צָחֲקוּ לוֹ, כִּי יָדְעוּ שֶׁהִיא מֵתָה. 54 אוּלָם הוּא אָחַז בְּיָדָהּ וְקָרָא: “יַלְדָּה, קוּמִי!” 55 אָז שָׁבָה רוּחָהּ וְהִיא קָמָה מִיָּד. צִוָּה יֵשׁוּעַ: “תְּנוּ לָהּ לֶאֱכֹל!” 56 הוֹרֶיהָ הִשְׁתּוֹמְמוּ, אַךְ הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִישׁ אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה.*
[30/05/2023, 20:01:38] Itamar Ben David: חן חן חברים תודה על היום, נשמח שתקראו שוב את תיאור הקבוצה כדי להתמקד בכללים. לילה טוב ונתראה מחר!
[31/05/2023, 7:32:07] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[31/05/2023, 8:08:02] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! לוקאס פרק ח. יום טוב לכולם! שעתיים שאלות ותהיות ומשם דיון פתוח
[31/05/2023, 8:56:33] ~ Yacov Kuchuk 🥾🥾🇮🇱: אישה זבת דם.
נוגעת ב *כנף הבגד*

אחת מהסברות טוענת שמדובר על כך שנוגעת בציצית.
ולכאורה מהווה הוכחה לכך שישוע לבש ציצית…
אם כן, הדבר הינו תיאור ויזואלי למראהו של ישוע. הרי הבשורות אינן מציינות תיאור פיגורטיבי…

כיצד מנוסח הדבר ביוונית ?
[31/05/2023, 9:17:04] ~ Shimon Zemer: מעניין למה רק מרקוס מציין את השם טליתא… (בארמית ילדה קטנה…).
שאר האוונגליונים לא מציינים.. למה ??
כמו כן רק שני אוונגליונים משלבים את הסיפור של הצעירה זבת הדם.
[31/05/2023, 9:17:59] ~ Shimon Zemer: חשוב תמיד לציין לפני התיירים את שני השמות טביתא וטליתה… הם תמיד מתבלבלים או לא מכירים את שני הסיפורים.
[31/05/2023, 9:25:34] ~ עופר מארצנו לעצמנו: אין שום סיבה לחשוב שישוע לא לבש ציצית כמנהג כל היהודים בקיום המצווה דאז. מקסימום הוא מתח ביקורת על אורך הפתילים והרצון להראות אותם בצדקנות
[31/05/2023, 10:14:32] Itamar Ben David: ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם. כלומר אם יש כנף לא בהכרח יש ציצית. אם יש ציצית בהכרח יש כנף.
[31/05/2023, 10:49:21] ~ Sheera: לדעתי המשמעות היא יותר בקטע של טלית כיוון שיש בה גדילים בארבעת הצדדים
[31/05/2023, 11:07:26] ~ Yigal Tzadka: כדי שבגד יצטרך לגדילים, לאמור ציצית, הוא צריך להיות בן 4 כנפות.
לכן יש להניח שישוע לבש בגד של 4 כנפות, וממילא היה זה עם גדילים.
[31/05/2023, 11:19:55] ~ Opher: איזו סיבה יש ללבוש תכלית ביום יום?

ציצית לובשים כל יום
[31/05/2023, 11:21:06] ~ Sheera: ציצית נקראת טלית קטן
[31/05/2023, 11:22:26] ~ עופר מארצנו לעצמנו: בזמן בית שני הגיוני שלא היתה ההמצאה של טלית קטן שנוצרה רק כאשר הבגד היומיומי הפסיק להיות בעל 4 כנפות… למעשה המצוה במקור התייחסה לבגד רגיל שהיה נפוץ ולא כדי להמציא בגד נפרד…
[31/05/2023, 11:23:48] ~ Yigal Tzadka: הוצאת לי את המילים מהפה.
בל נשכח שהאנשים באותה עת היו עניים ולא היו להם כמה סטים של בגדים.
‎[31/05/2023, 11:27:33] ~ DO RO: ‎image omitted
‎[31/05/2023, 11:27:40] ~ DO RO: ‎image omitted
[31/05/2023, 11:27:42] ~ עופר מארצנו לעצמנו: זה תהליך שעבר על הרבה מצוות: טלית קטן, ארבעת המינים ועוד. התורה לא התכוונה ליצור חפצים אלטרנטיביים שבהמשך גם יסחרו בהם במיוחד כדי לקיים המצוה…. אבל זה נושא אחר…
[31/05/2023, 11:49:05] Itamar Ben David: לא כל כך הבנתי למה המשיח בכבודו ובעצמו צריך לצאת לבשר. מהיכן זה מגיע?
[31/05/2023, 11:49:06] Itamar Ben David: יפה שהיה להם מודל כלכלי, וכמדומני פאולוס גם כן נהנה מתמיכה כלכלית דומה שקשורה לנשים, אם אני זוכר נכון.
[31/05/2023, 12:00:56] Shira Harpaz Pomeranz: ביוונית
κρασπέδου
kraspedou
שבדרך כלל מתורגם כקצה או פינה.
[31/05/2023, 12:00:57] Shira Harpaz Pomeranz: כי היו להם מקורות שונים והם לא תיאמו עדויות.
[31/05/2023, 12:01:00] Shira Harpaz Pomeranz: מעניין, אתה חושב שכולם לבשו בגד בעל ארבע כנפות בעבר?
[31/05/2023, 12:10:55] ~ Shimon Zemer: זו בדיוק ההבחנה שעשיתי בפרקים הראשונים.
ישוע לא רק בחצע ניסים אלא היה המבשר.
הוא התחיל….. תלמידיו המשיכו…
פטרוס, פאולוס היו מבשרים גם הם.
[31/05/2023, 12:11:48] ~ eliyahu milo Tour Guide: הפסוק 53 כתוב *הם *צחקו*לו* , מי צחק ההורים? או תלמידו שראו כבר ניסים כאלה ?
[31/05/2023, 12:14:14] ~ Shimon Zemer: רק הנוכחים בחדר צחקו. עובדה שגם אמר להם לא לספר על הנס.
כלומר רק הם היו סביבו.
[31/05/2023, 12:23:07] Itamar Ben David: להערכתי אין שום סיכוי
[31/05/2023, 12:59:19] ~ יוסי טל: שאלה שייתכן וכבר נשאלה, למה בחרו במגדלה בכנסייה למטה דווקא בסצנה של האישה זבת הדם?
[31/05/2023, 13:04:33] ~ Shuki Cohen: מדובר על אחד המקומות ההומים שהיו במגדלה בימי ישוע – השוק שהיה מצוי בסמיכות לנמל.
אפשר לדמיין את האישה זבת הדם מנסה לפלס את דרכה לישוע בין ההמון ששטף את השוק.
[31/05/2023, 13:06:29] ~ Shuki Cohen: והיות ומדובר על הרצפה המקורית, היה קל למקם את קפלת המפגש שם.
[31/05/2023, 13:44:25] ~ עופר מארצנו לעצמנו: רצפה מקורית של מה?
[31/05/2023, 13:55:23] ~ Shuki Cohen: של שוק הנמל במגדלה
[31/05/2023, 14:12:01] Itamar Ben David: פסוק 17 אולי מתכתב עם ספר דברים כ״ט פסוק כ״ח: הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
[31/05/2023, 14:15:15] Itamar Ben David: פסוק 26 מזכיר את הגירגשים שהם משבעת עממי כנען שלמיטב זכרוני בניגוד לעמי כנען האחרים שלחמו בישראל אי הגבעונים שכרתו ברית עם ישראל, הגרגשים עזבו את הארץ. אני מניח שהכוונה לאנשי ג׳רש, אבל מתקשה לחשוב שיש קשר בין הגירגשים של כנען לג׳רש. יש למישהו היכרות עם הנושא?
[31/05/2023, 14:17:33] Itamar Ben David: פסוק 39 קצת קשה להבין אם ישוע מדבר על עצמו או על האב בתור אלוהים.
[31/05/2023, 14:19:28] Shira Harpaz Pomeranz: גם לא כאשר נכתבה המצווה לראשונה?
[31/05/2023, 14:22:49] Itamar Ben David: מדובר על בגד מרובע למיטב זכרוני. טלית קטן זו חומרה הלכתית כלומר אדם שעוטה טלית קטן עושה זאת כדי שיהיה לו חיוב לשים ציצית. אבל החיוב הזה לא נובע משאר הבגדים שלו
[31/05/2023, 14:23:24] Shira Harpaz Pomeranz: קצת סבלנות נגיע לזה ביוחנן פרק י: 30-38
[31/05/2023, 14:28:24] Itamar Ben David: פסוקים 42-43 מרגישים כמו סוג של ״סמיכות פרשיות״ כלומר שני סיפור צמודים שאולי יש קשר סמוי ביניהם. ילדה בת 12 מתה ואישה זבה 12 שנה (כלומר מתה מבחינה הלכתית, מנודה שאינה מותרת לבעלה ואינה יכולה להביא ילדים לעולם) אחת לצד השניה. אחת צעירה ואחת מבוגרת יותר (כנראה בת 24-30) יש לשער, וישוע מרפא הם את המתים והן את המתים הלכתית.
[31/05/2023, 14:30:51] Itamar Ben David: יש בפרק שני עיסוקים בממון נשי: גם פסוק 3 וגם פסוק 43 והוצאות האישה הזבה על רופאים. מה למדנו מזה?
[31/05/2023, 15:29:47] ~ Shimon Zemer: מה זה מתה הלכתית? זה פשוט מינוח לא נכון !!!
מוות הלכתי זה מצב הנשימה פסקה או איברים אינם פועלים. זה לא המצב.
אין גם אפשרות לקבוע את גילן וגם לא נראה שיש קשר רק בגלל המספר 12. פשוט אין קשר מה גם שחלק מהאוונגליונים אפילו לא מספרים את סיפור הצעירה זבת דם.
גם לא בטוח שיש “סמיכות פרשיות”.
[31/05/2023, 15:32:03] ~ Shimon Zemer: לגבי הרצפה בחדר התחתון בכנסייה במגדלה.
בכלל לא בטוח שהיה שם שוק דגים.
מהיכן זה לקוח ?
תפקיד מגדלה היה להמליח דגים.
הרצפה בחדר הזה לקוחה מהמזח אליו נקשרו הסירות שהגיע מצפון הכנרת והביאו את הדגים להמלחה.
[31/05/2023, 15:35:09] Itamar Ben David: איך היית מגדיר אישה שלא יכולה לקיים יחסי אישות ולא יכולה להביא ילדים? תמר אשת יהודה לדוגמה (מסיבות אחרות)?
[31/05/2023, 15:38:02] ~ Shimon Zemer: מי שלא יכולה להביא ילדים היא “מתה הלכתית ? בחייאת ????
ההגדרה ההלכתית למוות הלכתי זה מישהו שאיננו נושם. איננו נושם !!!!
או לחלופין אינו יכול להניע איברים.
אתה משווה את זה למי שאיננה יכולה להביא ילדים ? זה מוות הלכתי ?
זה פשוט לא נכון !!!!!
[31/05/2023, 15:40:36] ~ Shimon Zemer: מה זה,” סמיכות פרשיות ” ?? מהיכן המונחים הללו ??? האם רק בגלל המספר 12 יש קשר ?? אם ישנם שלושה ניסים בפרק אחד (כמו שמרקוס כותב) , אז יש קשר בין הניסים ? “סמיכות פרשיות” ? בחייאת…. מהיכן זה בא ? חבר’ה….. תנסו לעשות פוקוס.
[31/05/2023, 15:49:25] Itamar Ben David: יותר מדי סימני שאלה וסימני קריאה
[31/05/2023, 15:49:54] Itamar Ben David: זה מונח פרשני. לא כזה חשוב. למה באותו פרק יש לנו שתי נשים ואת המספר 12
[31/05/2023, 15:50:07] Itamar Ben David: וכן שתיהן מתות להבנתי
[31/05/2023, 15:51:11] ~ Shimon Zemer: כי אני מנסה להדגיש את האבסורד.
[31/05/2023, 15:52:55] ~ Shimon Zemer: להבנתך ? מעניין אם מישהי שאתה מכיר ואיננה יכולה להביא ילדים, איך היא תגיב שתגיד לה שהיא “מתה הלכתית”? עצוב שאפילו אתה לא מבין את החומרה.
אישה עקרה היא מתה הלכתית ??
[31/05/2023, 15:54:21] ~ Shimon Zemer: שומו שמיים…. פעמיים מופיע המספר 12. זה כבר מראה “סמיכות פרשיות” ? יש גם 12 שבטים, ו-12 אבנים בירדן ועוד ועוד…. אז,הכל קשור ?
[31/05/2023, 15:57:36] ~ Abraham Tel Aviv: https://www.nivsafa.co.il/?niv=smichut

מקור הביטוי סמיכות פרשיות
[31/05/2023, 15:55:43] ~ Shimon Zemer: פעמיים 12 לא מראה על קשר
[31/05/2023, 16:03:09] ~ עופר מארצנו לעצמנו: בגד מרובע כמו שתראה כיום הוא לא הבגד שלבשו בעולם העתיק. דרך אגב במצות הציצית בספר במדבר לא נאמר שום דבר על מספר הפינות, אלא פשוט לשים פתיל תכלת בכנף הבגד. אין שום ראיה לכך שבאה התורה ומצווה על כל אדם לרכוש בגד מיוחד אלא פשוט להשתמש בבגד הקיים….
[31/05/2023, 16:06:22] Itamar Ben David: בעיני? חס ושלום. בעיני נשים בתקופת התנך- נראה לי שכן. ״הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי״ את זה אומרת רחל.
[31/05/2023, 16:06:50] Itamar Ben David: למה לא?
[31/05/2023, 16:08:25] ~ Shimon Zemer: מוות הלכתי ?
[31/05/2023, 16:08:26] Itamar Ben David: מסכים, לכן אני ממש לא חושב שהיה למישהו טלית קטן.
[31/05/2023, 16:09:30] Itamar Ben David: סבבה שמעון לא חייבים להשתכנע. הכל טוב אין בעיה גם להציע טרמינולוגיה אחרת.
[31/05/2023, 16:11:28] ~ Yigal Tzadka: הטלית הקטן שאנחנו מכירים כיום בא לסגור פינה שלא היתה קיימת בימי קדם, אז לאנשים היו בגדים עם ארבע כנפות. היום הבגדים נתפרים עם שתי כנפות ואפילו בלי כנף אחת (טריקו למשל).
לכן, כדי להתחייב במצווה לובשים משהו עם ארבע כנפות.
מכאן אפשר להבין שבעצם אפשר ללכת ללא טלית קטן בכלל.
[31/05/2023, 19:06:17] Itamar Ben David: שעה לסיום
[31/05/2023, 19:19:04] Shira Harpaz Pomeranz: לשם מה נועדה מצוות ציצית?
האם לייצר אבחנה במבט בין יהודי לגוי? בתנך כתוב כדי להזכיר את מצוות ה’ ולא לתור אחר מה שמושך את העין. איך זה אמור לפעול?
אם זה אמור להזכיר, אז למה שלא נזדקק לזה כשאנו לובשים בגד ללא ארבע פינות?

מעניין אם נמצאו ציציות קדומות וממתי.
[31/05/2023, 19:24:37] ~ עופר מארצנו לעצמנו: הטענה הרווחת במחקר שהיו כבר ציציות בבגדים שונים אצל אלים ומלכים. המהפכה המקראית הדגישה שכל אדם נברא בצלם אלוהים ולהרגיש כבן מלך באמצעות פתיל התכלת. כמובן שהמסר המקראי מטעין בזה כוונות לעבודת האל האחד.
[31/05/2023, 19:31:22] ~ אני בחופש: ‎This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[31/05/2023, 19:32:15] ~ Yoyo: פרשת ציצית בספר במדבר:
“וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה’ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם”.
[31/05/2023, 19:44:29] Shira Harpaz Pomeranz: הדיון הוא מה שהמשתתפים מתעניינים בו.
[31/05/2023, 19:49:50] Doron Jamchi: “גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה־לָּךְ עַל־אַרְבַּע כַּנְפֹות כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה־בָּהּ׃ ס” (דברים כב 12)

“38 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ 39 וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתֹו וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֹת יהוה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא־תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ 40 לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃” (במדבר טו)

בתרגום השבעים המילה לכנף הבגד היא Kraspedon, וזו המילה שמשתמשים בה בברית החדשה. התרגום המילולי הוא קצה הבגד, או שולי הבגד.
אבל במתי כג: 5, ישוע אומר על הפרושים שהם מאריכים את הkraspeda (צורת רבים) שלהם. חוקרי הברית החדשה מסכימים שהכוונה היא להארכת הציצית, ולא להארכת שולי הבגד סתם, וככה תרגמו בעברית: “וְעוֹשִׂים אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת לִבְנֵי אָדָם, מַרְחִיבִים לָהֶם אֶת הַתְּפִלִּין וּמַאֲרִיכִים אֶת הַצִּיצִיּוֹת.” (מתי כג 5)
הפעמים היחידות שהמילה הזו מופיעה שוב בברית החדשה היא רק בסיפור של האישה זבת הדם אצל מתי ולוקס. אישית אני חושב שהאישה חשבה לעצמה “אם רק אגע בציצית אתרפא”, אבל ביוונית כאמור זה גם יכול להשתמע כ”שולי הבגד”.
[31/05/2023, 19:50:56] ~ Dorit Epstein Tour Guide: איזה כיף שעשר דקות לסיום היום יש דיונים …
[31/05/2023, 19:51:01] ~ Dorit Epstein Tour Guide: עשר דקות כאמור…
[31/05/2023, 19:52:38] ~ עופר מארצנו לעצמנו: ציצית זה מאוד קשור…לכנף
[31/05/2023, 19:54:16] ~ עופר מארצנו לעצמנו: ואגב אין ספק שיש בציצית התכתבות עם גן עדן והחטא הראשון שם היה צורך בבגד כתוצאה מחטא שהתחיל בראיה
[31/05/2023, 19:55:56] Doron Jamchi: קודם כל כן. מספרים ךא חוזרים על עצמם בתם בתנ”ך, והברית החדשה ממשיכה את הרעיונות התנ”כיים.
הבחירה לשים בסמיכות שני סיפורים על נשים, שאחת חולה 12 שנה והשנייה בת 12, מייצרת זיקה רעיונית.
יחד עם המספר 12 שחוזר שמייצג את שבטי ישראל, ויש 12 שליחים וכדומה, מובא כדי לצייר תמונת עולם נבואית כוללת.
[31/05/2023, 19:57:36] Doron Jamchi: לגבי הטומאה וההשוואה למת – יוספוס בקדמוניות היהודים, ספר 3, פסקה 264 אומר על המצורעים: “ואילו את המצורעים גירש לגמרי (משה בתורה) מן העיר ואסור להם לדור עם מישהו יחד ואינם נבדלים במאומה ממת.”
[31/05/2023, 19:58:02] ~ Yigal Tzadka: בתלמוד יש סיפור על רב שהלך לזונה, וכשהוא ראה את הציצית הוא נמנע מלממש את רצונו.
על אותו רב נאמר שהוא לא הניח אף זונה בעולם.
הייתי מביא את המקור, אך מפאת הזמן נניח לזה.
[31/05/2023, 20:00:59] ~ Dorit Epstein Tour Guide: התדיינו היום על ציצית וכנף הבגד. ערב טוב לכולם…