תְּחִלַּת בְּשׂוֹרַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֱלֹהִים. 2 כַּכָּתוּב בִּישַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:
“הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַרְכֶּךָ.
3 קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו.”
4 יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל הוֹפִיעַ בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁהוּא מַכְרִיז עַל טְבִילָה שֶׁל תְּשׁוּבָה לְשֵׁם סְלִיחַת חֲטָאִים. 5 יָצְאוּ אֵלָיו כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וְכָל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וְהוּא הִטְבִּיל אוֹתָם בִּנְהַר הַיַּרְדֵּן בִּהְיוֹתָם מִתְוַדִּים עַל חֲטָאֵיהֶם.
6 יוֹחָנָן הָיָה לָבוּשׁ שְׂעַר גְּמַלִּים וְחָגוּר חֲגוֹרַת עוֹר בְּמָתְנָיו, וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיַּעַר. 7 הִכְרִיז יוֹחָנָן וְאָמַר: “הִנֵּה חָזָק מִמֶּנִּי בָּא אַחֲרַי, אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רָאוּי לְהִתְכּוֹפֵף וּלְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו. 8 אֲנִי הִטְבַּלְתִּי אֶתְכֶם בְּמַיִם, אַךְ הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.” 9 בַּיָּמִים הָהֵם בָּא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל וְיוֹחָנָן הִטְבִּילוֹ בַּיַּרְדֵּן. 10 בָּרֶגַע שֶׁעָלָה מִן הַמַּיִם רָאָה אֶת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְאֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת עָלָיו בִּדְמוּת יוֹנָה. 11 יָצָא קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: “אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי.” 12 מִיָּד הוֹצִיאָה אוֹתוֹ הָרוּחַ אֶל הַמִּדְבָּר, 13 וּבַמִּדְבָּר שָׁהָה אַרְבָּעִים יוֹם כְּשֶׁהַשָֹטָן מְנַסֶּה אוֹתוֹ. הוּא הָיָה שָׁם עִם הַחַיּוֹת, וְהַמַּלְאָכִים שֵׁרְתוּהוּ. 14 אַחֲרֵי שֶׁהֻסְגַּר יוֹחָנָן בָּא יֵשׁוּעַ לַגָּלִיל וְהִכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים בְּאָמְרוֹ: 15 “מָלְאָה הָעֵת וּקְרֵבָה מַלְכוּת אֱלֹהִים! שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְהַאֲמִינוּ בַּבְּשׂוֹרָה!” 16 כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַל שְׂפַת יַם הַגָּלִיל רָאָה אֶת שִׁמְעוֹן וְאֶת אַנְדְּרֵי אֲחִי שִׁמְעוֹן פּוֹרְשִׂים רְשָׁתוֹת בַּיָּם, כִּי דַּיָּגִים הָיוּ. 17 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “לְכוּ אַחֲרַי וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם לְדַיָּגֵי אֲנָשִׁים.” 18 מִיָּד עָזְבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. 19 הוּא הָלַךְ קְצָת הָלְאָה וְרָאָה אֶת יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו וְהֵם בַּסִּירָה מְתַקְּנִים אֶת הָרְשָׁתוֹת. 20 מִיָּד קָרָא לָהֶם. הֵם עָזְבוּ אֶת זַבְדַּי אֲבִיהֶם בַּסִּירָה עִם הַשְֹכִירִים וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. 21 אַחֲרֵי בּוֹאָם אֶל כְּפַר נַחוּם מִהֵר לְהִכָּנֵס בְּשַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלִמֵּד שָׁם. 22 הִשְׁתּוֹמְמוּ הָאֲנָשִׁים עַל הוֹרָאָתוֹ, כִּי הָיָה מְלַמֵּד אוֹתָם כְּבַעַל סַמְכוּת וְלֹא כַּסּוֹפְרִים. 23 אוֹתָהּ עֵת נִמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אִישׁ וּבוֹ רוּחַ טְמֵאָה. צָעַק הָאִישׁ וְאָמַר: 24 “מַה לָּנוּ וּלְךָ יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת? בָּאתָ לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ! אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתָּה – קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים!”
25 יֵשׁוּעַ גָּעַר בָּרוּחַ וְאָמַר: “שִׁתְקִי וּצְאִי מִמֶּנּוּ!”
26 זִעְזְעָה הָרוּחַ הַטְּמֵאָה אֶת הָאִישׁ, צָעֲקָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ. 27 הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ וְשָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה: “מַה זֶּה? מָה הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת? גַּם עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת הוּא מְצַוֶּה בְּסַמְכוּת וְהֵן נִשְׁמָעוֹת לוֹ!”
28 עַד מְהֵרָה יָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל אֵזוֹר הַגָּלִיל. 29 הֵם יָצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְנִכְנְסוּ מִיָּד לְבֵיתָם שֶׁל שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרֵי. גַּם יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן בָּאוּ אִתָּם. 30 הוֹאִיל וַחֲמוֹתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה קוֹדַחַת מֵחֹם דִּבְּרוּ אֵלָיו בְּנוֹגֵעַ אֵלֶיהָ. 31 הוּא נִגַּשׁ, הֶחֱזִיק בְּיָדָהּ וְהֵקִים אוֹתָהּ. הַחֹם סָר מִמֶּנָּה וְהִיא שֵׁרְתָה אוֹתָם.
32 בָּעֶרֶב, עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַחוֹלִים וַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים. 33 כָּל הָעִיר נֶאֶסְפָה אֶל פֶּתַח הַבַּיִת 34 וְהוּא רִפֵּא רַבִּים שֶׁהָיוּ חוֹלִים בְּמַחֲלוֹת לְמִינֵיהֶן; גַּם שֵׁדִים רַבִּים גֵּרֵשׁ וְלֹא הִנִּיחַ לַשֵּׁדִים לְדַבֵּר מִפְּנֵי שֶׁהִכִּירוּהוּ. 35 בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּעוֹד חֹשֶׁךְ, קָם וְיָצָא אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם וְהִתְפַּלֵּל שָׁם. 36 שִׁמְעוֹן וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ יָצְאוּ בְּעִקְּבוֹתָיו 37 וּמָצְאוּ אוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: “הַכֹּל מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ!”
38 אָמַר לָהֶם: “בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֶל הָעֲיָרוֹת הַקְּרוֹבוֹת וַאֲבַשֵֹר גַּם שָׁם, כִּי לְשֵׁם כָּךְ יָצָאתִי.” 39 הָלַךְ וּבִשֵֹר בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּכָל הַגָּלִיל וְגֵרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים. 40 בָּא אֵלָיו אִישׁ מְצֹרָע וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. הוּא כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְאָמַר לוֹ: “אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי.” 41 בְּרֹב רַחֲמָיו הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר אֵלָיו: “רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!” 42 בְּאוֹתוֹ רֶגַע סָרָה מִמֶּנּוּ הַצָּרַעַת וְהוּא נִטְהַר. 43 יֵשׁוּעַ הִזְהִיר אוֹתוֹ וּמִהֵר לְשַׁלֵּחַ אוֹתוֹ. 44 אָמַר אֵלָיו: “רְאֵה, אַל תַּגִּיד דָּבָר לְאִישׁ. בְּרַם לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב לְטָהֳרָתְךָ אֶת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.”
45 אַךְ הוּא יָצָא וְהִרְבָּה לְהַכְרִיז וּלְהָפִיץ בָּרַבִּים אֶת הַדָּבָר, עַד אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ לֹא הָיָה יָכוֹל עוֹד לָבוֹא אֶל עִיר בְּגָלוּי אֶלָּא הָיָה נִשְׂאָר מִחוּץ לָעִיר בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים; וּמִכָּל מָקוֹם בָּאוּ אֵלָיו.
[15/04/2023, 20:13:25] Itamar Ben David: הבשורה על-פי מרקוס פרק א
1 *תחילת בשורת ישוע המשיח בן-אלהים. 2 ככתוב בישעיהו הנביא: “הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך 3 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה, ישרו מסלותיו.” 4 יוחנן המטביל הופיע במדבר כשהוא מכריז על טבילה של תשובה לשם סליחת חטאים. 5 יצאו אליו כל ארץ יהודה וכל אנשי ירושלים והוא הטביל אותם בנהר הירדן בהיותם מתוודים על חטאיהם. 6 יוחנן היה לבוש שיער גמלים וחגור חגורת עור במותניו, ומאכלו חגבים ודבש היער. 7 הכריז יוחנן ואמר: “הנה חזק ממני בא אחרי, אשר אינני ראוי להתכופף ולהתיר את שרוך נעליו. 8 אני הטבלתי אתכם במים, אך הוא יטביל אתכם ברוח הקודש*
[15/04/2023, 20:13:30] Itamar Ben David: .” 9 *בימים ההם בא ישוע מנצרת אשר בגליל ויוחנן הטבילו בירדן. 10 ברגע שעלה מן המים ראה את השמים נפתחים ואת הרוח יורדת עליו בדמות יונה. 11 יצא קול מן השמים: “אתה בני אהובי, בך חפצתי.” 12 מיד הוציאה אותו הרוח אל המדבר, 13 ובמדבר שהה ארבעים יום כשהשטן מנסה אותו. הוא היה שם עם החיות, והמלאכים שרתוהו*
[15/04/2023, 20:13:34] Itamar Ben David: . 14 *אחרי שהסגר יוחנן בא ישוע לגליל והכריז את בשורת האלהים באמרו: 15 “מלאה העת וקרבה מלכות אלוהים! שובו בתשובה והאמינו בבשורה!” 16 כאשר הלך על שפת ים הגליל ראה את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פורשים רשתות בים, כי דייגים היו. 17 אמר להם ישוע: “לכו אחרי ואעשה אתכם לדייגי אנשים.” 18 מיד עזבו את הרשתות והלכו אחריו. 19 הוא הלך קצת הלאה וראה את יעקב בן-זבדי ואת יוחנן אחיו והם בסירה מתקנים את הרשתות. 20 מיד קרא להם. הם עזבו את זבדי אביהם בסירה עם השכירים והלכו אחריו*
[15/04/2023, 20:13:40] Itamar Ben David: . 21 *אחרי בואם אל כפר נחום מהר להיכנס בשבת לבית הכנסת ולמד שם. 22 השתוממו האנשים על הוראתו, כי היה מלמד אותם כבעל סמכות ולא כסופרים. 23 אותה עת נמצא בבית הכנסת איש ובו רוח טמאה. צעק האיש ואמר: 24 “מה לנו ולך ישוע מנצרת? באת להשמיד אותנו! אני יודע מי אתה – קדוש האלהים!” 25 ישוע גער ברוח ואמר: “שתקי וצאי ממנו!” 26 זעזעה הרוח הטמאה את האיש, צעקה בקול גדול ויצאה ממנו. 27 הכל השתוממו ושאלו זה את זה: “מה זה? מה התורה החדשה הזאת? גם על הרוחות הטמאות הוא מצוה בסמכות והן נשמעות לו!” 28 עד מהרה יצא שמעו בכל אזור הגליל. 29 הם יצאו מבית הכנסת ונכנסו מיד לביתם של שמעון ואנדרי. גם יעקב ויוחנן באו איתם. 30 הואיל וחמותו של שמעון שכבה קודחת מחום דברו אליו בנוגע אליה. 31 הוא נגש, החזיק בידה והקים אותה. החם סר ממנה והיא שרתה אותם*
[15/04/2023, 20:13:46] Itamar Ben David: . 32 *בערב, עם שקיעת השמש, הביאו אליו את כל החולים ואחוזי השדים. 33 כל העיר נאספה אל פתח הבית 34 והוא רפא רבים שהיו חולים במחלות למיניהן; גם שדים רבים גרש ולא הניח לשדים לדבר מפני שהכירוהו. 35 בבקר השכם, בעוד חןשך, קם ויצא אל מקום שומם והתפלל שם. 36 שמעון והאנשים אשר אתו יצאו בעקבותיו 37 ומצאו אותו. אמרו לו: “הכל מחפשים אותך!” 38 אמר להם: “בואו נלך אל העירות הקרובות ואבשר גם שם, כי לשם כך יצאתי.” 39 הלך ובישר בבתי הכנסת בכל הגליל וגרש את השדים. 40 בא אליו איש מצורע והתחנן לפניו. הוא כרע על ברכיו ואמר לו: “אם תרצה תוכל לטהר אותי.” 41 ברב רחמיו הושיט ישוע את ידו, נגע בו ואמר אליו: “רוצה אני! היטהר!” 42 באותו רגע סרה ממנו הצרעת והוא נטהר. 43 ישוע הזהיר אותו ומיהר לשלח אותו. 44 אמר אליו: “ראה, אל תגיד דבר לאיש. ברם לך הראה אל הכהן והקרב לטהרתך את אשר ציוה משה לעדות להם.” 45 אך הוא יצא והרבה להכריז ולהפיץ ברבים את הדבר, עד אשר ישוע לא היה יכול עוד לבוא אל עיר בגלוי אלא היה נשאר מחוץ לעיר במקומות שוממים; ומכל מקום באו אליו.*
[15/04/2023, 20:14:19] Itamar Ben David: מחר בבוקר 8-10 זמן להעלאת שאלות ותהיות מהפרק. בין 10 בבוקר ועד 8 בערב – דיון פתוח.
[15/04/2023, 20:14:44] Itamar Ben David: תודה לגבאים אבי שירה ודורית על הסיוע בחלוקת הפרקים לפיסקאות.
[16/04/2023, 7:44:59] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[16/04/2023, 7:54:52] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! מרקוס פרק א. שעתיים של שאלות ותהיות עד 10 ולאחר מכן דיון פתוח. *נזכיר לכולם לשים את הקבוצה על שקט!* מי שקרא את הפרק ואין לו/לה חשק לדיונים – פטורים לגמרי, תתעלמו מהקבוצה עד לפרק הבא.
[16/04/2023, 7:58:08] +972 52‑441‑6940: אני חדשה ולא כל כך מבינה מה זה ” לשים את הקבוצה על שקט” בווטסאפ? באיזה פלטפורמה מתנהלים הדיונים?
[16/04/2023, 8:07:53] +972 52‑526‑4166: איפה מתנהל הדיון?
[16/04/2023, 8:08:03] Itamar Ben David: כדי לשים על שקט- נכנסים להגדרות הקבוצה (לחיצה על השם של הקבוצה למעלה) ואז יש לך אפשרות ללחוץ על mute. הדיונים בקבוצה בווטסאפ בלבד.
[16/04/2023, 8:09:00] +972 52‑441‑6940: בסדר הבנתי.
[16/04/2023, 8:11:51] +972 52‑278‑3037: בוקר טוב האם אני אמורה עכשיו לראות דיון? לא רואה כלום
[16/04/2023, 8:12:16] +972 52‑441‑6940: אתה מתכוון להשתקת התראות?
[16/04/2023, 8:13:05] Itamar Ben David: כרגע אנחנו נותנים זמן לשאלות. מי שחדש – אל חשש תוך 24 שעות תראו איך הכל מתנהל.
[16/04/2023, 8:13:15] +972 52‑278‑3037: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[16/04/2023, 8:17:06] +972 54‑211‑4700: +972 54‑211‑4700 joined using this group’s invite link
[16/04/2023, 8:18:32] +972 50‑554‑3994: אז ככה:
פרק א’ במרקוס נראה כמו קיצור תולדות האנושות. כלומר, תיאור מזורז לא מי הוא ישוע אלא הניסים שחולל.
נראה יותר כמו מן חיבור של מישהו (מרקוס) על איזה אדם ששמע עליו הרבה סיפורים.
לא אמין.
בשונה ממתי, שמספר בפירוט התרחשות בחיי ישוע תוך הסתמכות על הסטוריה בת זמנו.
אז האם אכן היה אדם בדם מרקוס? שכתב את הבשורה? או שמא מדובר בקובץ תעמולה? על פי פרק א’ נראה יותר כמו האופציה השניה.
מה חושבים? היה או לא היה מרקוס?
[16/04/2023, 8:21:14] +972 50‑336‑4265: שאלה: קצת רקע על מרקוס והכתיבה התמציתית שלו, בפרק 1 הוא כבר מרפא את חמותו של שמעון, אין רקע על דמויות ישו ויוחנן, סה”כ 14 פרקים. ממי הושפע/העתיק, מתי כתב? מה תרומת הספר שלו?
[16/04/2023, 8:21:21] Itamar Ben David: לגבי פסוק 6 למה בעצם יוחנן שהוא כהן, לובש אדרת שיער וניזון מחגבים ודבש (בין אם זה דבש תמרים/פירות או דבש דבורים) – הסתכלתי עכשיו על ספר מלכים בתיאור של אליהו ולא ממש מצאתי קשר. אליהו בכלל ניזון מלחם ובשר. מה הרעיון מאחורי זה ואיפה אפשר למצוא את זה בתנ״ך?
[16/04/2023, 8:22:01] Itamar Ben David: מזכיר לכולם- כרגע לא עונים על כלום – רק שאלות ותהיות.
[16/04/2023, 8:27:25] Doron Litov: Doron Litov left
[16/04/2023, 8:29:54] +972 52‑441‑6940: למה לשאול אם היה או לא היה מרקוס ולא לשאול אם היו או לא היו האוונגליסטים האחרים?
[16/04/2023, 8:35:27] Itamar Ben David: פסוק 13 – האם יש לנו ידיעות כלשהן לגבי החיות הספציפיות שהיו עם ישוע בשלב הזה?
[16/04/2023, 8:37:09] Itamar Ben David: לגבי פסוק 14, משום מה בגירסה העברית אין את כל אותיות האהו״י בכל מקום, לא יודע למה. המשפט זה ״אחרי שהוסגר יוחנן״ כלומר אחאי שהוא נכלא (כנראה על ידי הורדוס אנטיפס במצודת מכוור- אשמח לקבל תיקונים).
[16/04/2023, 8:38:27] Itamar Ben David: תהיה – יש לנו דייגים שמוזכרים בתנ״ך? אני יכול רק לחשוב על הדייגים שמוזכרים ביחזקאל בהקשר של תחיית ים המלח (פרק מ״ז)
[16/04/2023, 8:41:22] +972 54‑782‑2843: טקסט חשוב על דייגים בפרק א של חבקוק… תיאור של משהו נורא מפחיד… אולי כאן ההיפוך של זה… חורבן הופך להיות ישוע?
[16/04/2023, 8:49:01] +972 50‑653‑3198: נראה לי שרוב הכותבים מטילים ספק בכל פסיק בברית החדשה, ברור הוא שרובם לא מאמינים בברית החדשה ,אין לי בעיה עם זה שלא תאמינו !!!
אבל במקביל תפסיקו ללוות תיירים נוצרים העולים לרגל, או שהכסף מסנוור אותכם!!!???
[16/04/2023, 8:53:17] +972 50‑400‑3544: בוקר טוב.
לדעתי הדיון הולך למקום לא טוב.
אפשר להתייחס לתנ״ך. לברית החדשה. לקוראן כדברי אלוהים חיים. ואפשר להתייחס אליהם כמקור היסטורי או כמיתולוגיה.
בכל מקרה ההתיחסות צריכה להיות מכבדת. גם הטלת ספק באמת ההיסטורית צריך שתיעשה בכבוד.
[16/04/2023, 9:00:41] Itamar Ben David: חברים – חופש הביטוי בקבוצה אכן רחב מאוד. מה שכן המטרה היא ללמוד ולשאול מסקרנות אמיתית. נא לשמור על אפ אוירה הלימודית. אם יש שאלות כלשהן- פשוט לשאול אותן. אם יש למישהו תשובה- פשוט להשיב.
[16/04/2023, 9:09:45] +972 54‑595‑2630: פסוק 21: “הוא היה מלמד אותם כבעל סמכות ולא כסופרים.” – מיהם הסופרים? ואיך הם לימדו?
[16/04/2023, 9:11:44] +972 50‑798‑7354: לפי יסכה- סופרים הם אנשי ספר אנשים אינטליגנטים.
[16/04/2023, 9:15:24] +972 52‑232‑4469: This message was deleted.
[16/04/2023, 9:18:03] +972 52‑252‑8464: +972 52‑252‑8464 left
[16/04/2023, 9:16:31] +972 52‑652‑2523: ממרקוס לא נמצא דבר במגילות ים המלח. היכן פורסם דבר כזה?
[16/04/2023, 9:17:43] +972 50‑798‑7354: להלן תיקון עדכני של יסכה להערה שלי:
הרבה רבנים הם אנשי ספר כלומר שולטים במקורות אבל אינם אינטליגנטים
כלומר הסופרים הם אלה שיכולים לקרוא ולכתוב,ולכאורה ללמד להסיק ולפסוק על סמך התמצאות במקורות
[16/04/2023, 9:17:51] Itamar Ben David: למה שזה יהיה במגילות ים המלח…
[16/04/2023, 9:22:03] +972 52‑652‑2523: ישעיהו י”ט 8 המילה דייגים והתקבולת בפסוק “פורשי מכמורת”
[16/04/2023, 9:34:05] +972 54‑313‑9134: איך אפשר להטיל ספק באמונה
שהרי היא לא מבוססת על לוגיקה
[16/04/2023, 9:40:50] Itamar Ben David: חברים לא להתפזר – שאלות ותהיות בהקשר לפרק בבקשה. החל משעה 10- דיון פתוח – בהקשר לפרק. הערות פרשנויות תוספות – הכל בהקשר לפרק.
[16/04/2023, 10:10:49] Itamar Ben David: יאללה מתחילים את שלב הדיון הפתוח. אפשר כמובן לשאול שאלות חדשות לאורך כל היום, אבל מכאן והילך – דיון פתוח על הפרק. הישארו צמודים ככל האפשר לנושאים שעולים מהפרק ולא לכל נושא שעולה לכם אינטואיטיבית כמובן.
[16/04/2023, 10:13:11] Itamar Ben David: הי רויטל, אז באמת כמו שחלק מהחברים העירו – אין בעיה לשאול, פשוט לשמור על כבוד המאמינים. פחות קריטי לדעתי האישית אם מרקוס עצמו היה או שזה פסאודו אפיגרפיה. ככל שידוע לי מקובל במחקר שהבשורה של מרקוס היא המוקדמת מבין הארבע. אי שם בשנות השבעים של המאה הראשונה לספירה. מה שבאמת מעניין זה שאין שם אזכור של לידת בתולין או ילדות (בדומה לסיפור המאוד מפותח אצל לוקס)
[16/04/2023, 10:14:10] Itamar Ben David: תודה לאב נויהאוז, אני בדקתי בקונקורדנציה ויש כמה אזכורים נחמדים לדייגים ועוד תוספת קטנה ומעניין בספר בראשית:
[16/04/2023, 10:14:12] Itamar Ben David: יחזקאל
[פרק מז’ פסוק י’]
וְהָיָה עָמְדוּ עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד-עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד
[16/04/2023, 10:14:19] Itamar Ben David: עמוס
[פרק ד’ פסוק ב’]
נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה
[16/04/2023, 10:14:28] Itamar Ben David: ישעיה
[פרק יט’ פסוק ח’]
וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל-מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל-פְּנֵי-מַיִם אֻמְלָלוּ
[16/04/2023, 10:14:35] Itamar Ben David: ירמיה
[פרק טז’ פסוק טז’]
הִנְנִי שֹׁלֵחַ לְדַיָּגִים רַבִּים נְאֻם-יְהוָה וְדִיגוּם וְאַחֲרֵי-כֵן אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים וְצָדוּם מֵעַל כָּל-הַר וּמֵעַל כָּל-גִּבְעָה וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים
[16/04/2023, 10:14:45] +972 50‑554‑3994: העליתי כאן שאלות שמעניינות אותי, נוכח השוני המהותי בפתח לוקס.
דרך אחת היא להתייחס מילולית לכל מילה ומשפט ויש דרך נוספת והיא להתייחס לרעיון המובע.
אשמח אם למישהו יש רעיון ליישב את הפרק הזה שהיא פרק א’ אבל עוסק בניסים ומלכות ישוע בלי קשר לכל הקורות אותו, כפי שהיינו מצפים מפרק שפותח ספר
[16/04/2023, 10:15:11] Itamar Ben David: בראשית מ”ח מילה יחידאית בברכה לשבטי יוסף: הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
[16/04/2023, 10:16:27] Itamar Ben David: הערכה שלי – בגלל שמדובר בבשורה מוקדמת, ייתכן ורעיון לידת הבתולין לא היה מפותח עדיין. גם פאולוס למיטב זכרוני – בכל האגרות שהן מוקדמות בעשר עשרים שנה למרקוס (המוקדם כאמור מבין הבשורות) אין לידת בתולין
[16/04/2023, 10:16:36] Itamar Ben David: מקווה שזה עוזר.
[16/04/2023, 10:18:12] +972 50‑554‑3994: זו בהחלט הצעת פתרון אפשרית
[16/04/2023, 10:19:05] +972 50‑336‑4265: לגמרי עוזר. תומך בטיב זה של קריאה אוונגליון כמו תנ”ך
[16/04/2023, 10:19:52] +972 54‑250‑9577: נראה שאין הכוונה כאן לדייגים אלא לברכה שיפרו וירבו כדגים.
[16/04/2023, 10:20:11] +972 52‑278‑3037: תשובה לרויטל – עד כמה שידוע לי מרקוס היה יהודי משכיל שדיבר שפות שהצטרף אל פטרוס בירידתו למצרים על מנת לשמש כמתוגמן והוא שומע את המידע ממקור ראשון כלומר מפטרוס.
[16/04/2023, 10:21:20] Itamar Ben David: נכון. יש תפיסה ששמעתי גם מאוונגלים וגם מורמונים שרואים את עצמם כשבט אפריים. הם מאוד שמחים כשאני מספר להם על הברכה הזו.
[16/04/2023, 10:23:46] +972 52‑652‑2523: למרקוס שלפי החוקרים הוא יחד עם עוד מקור עלום שמכונה Q ,לא מחוייב לבשורות אחרות. בשבילו העיקר הוא תחילת פעילותו של ישוע ולא הביוגרפיה שקודמת לכך.בשבילו הביוגרפיה מתחילה עם היוולדו הרוחנית בירדן
[16/04/2023, 10:26:33] +972 54‑525‑2260: מה שאני הולך לכתוב עכשיו זאת פרשנות לטקסט. הבא ננתח את ירמיהו פרק ט”ז:
בפרק הזה יש נבואת זעם על חורבן וגלות אבל יש גם נחמה של קיבוץ גלויות (אופייני לכל הנבואה הקאלסית)
אבל בזעם והנחמה בפרק הזה מעובברות ולא ברור מה זה מה.
מפסוק 1 עד 13 אלוהים מתאר את החטא של עם ישראל, פסוק 14 מתחיל ב-“לכן…” כלומר, אם ה”לכן” הזה מגיע, סימן שעכשיו יתואר העונש, בגלל שעשית כל כך, *לכן* תקבל עונש כל כך. הייתי מצפה שעכשיו אלוהים יגיד – בגלל שחטאתם אני אדיח אתכם מכל הארצות. אבל הפסוק לא אומר את זה, ההפך, פסוק 14 ו-15 הוא אחד מנבואת הנחמה הכי יפים:
לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְלֹא־יֵאָמֵר עוֹד חַי־יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 15 כִּי אִם־חַי־יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל־אַדְמָתָם, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם׃
אלוהים מבטיח יציאת מצרים שנייה שתתעלה על יציאת מצרים הראשונה בכך שהוא יביא את כל עם ישראל לארץ אבותיהם.
אחרי נבואת הנחמה הזאת, באים הפסוקים הללו:
16 הִנְנִי שֹׁלֵחַ לְדַוָּגִים (לְדַיָּגִים) רַבִּים נְאֻם־יְהוָה וְדִיגוּם וְאַחֲרֵי־כֵן, אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים, וְצָדוּם מֵעַל כָּל־הַר וּמֵעַל כָּל־גִּבְעָה, וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים׃ 17 כִּי עֵינַי עַל־כָּל־דַּרְכֵיהֶם, לֹא נִסְתְּרוּ מִלְּפָנָי וְלֹא־נִצְפַּן עֲוֹנָם מִנֶּגֶד עֵינָי׃ 18 וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה, מִשְׁנֵה עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם, עַל חַלְּלָם אֶת־אַרְצִי בְּנִבְלַת שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם, מָלְאוּ אֶת־נַחֲלָתִי
הדייגים והציידים נשלח מאת ה’ על מנת לעשות מה?
על פניו הם נשלחו לרדוף את עם ישראל החוטאים.
השאלה הנשאלת, האם הם נשלחו לארץ ישראל על מנת לגרש ולהגלות את העם עד תומו, או שמא, לרדוף אותם בגלות על מנת להחזיר אותם אל הארץ?
עכשיו אתן את הפרשנות שלי:
חזרה מגלות איננו בהכרח חזרה פיזית מהגולה לארץ ישראל, אלא גם ממצב של אדם חוטא למצב של חזרה בתשובה והתקרבות לאלוהים. הדייגים והציידים נשלחו מאת ה’ על מנת להחזיר את עם ישראל לאלוהיו. אז זה לא משנה אם הם הציידים צדים את עם ישראל כדי לצאת לגלות או כדי לחזור לארץ.
אני מפריד בין דייגם לציידים. דייגים אינם אלימים, אלא נשלחו במטרה לאסוף ולאגד, מי אלה הדייגים על פי התפיסה שלי:
הנביאים ותלמידיו של ישוע הם הדייגים, נשלחו לבשר את בשורת הישועה. אבל יותר מכך, גם אנשים שאינם נביאים או תלמידי ישוע יכולים להיות דייגים, כמו למשל: כל מבשרי הציונות והתנועה הציונית ובראשם הרצל.
מי אלה הציידים על פי תפיסתי?
כל שונאי ישראל ובראשם היטלר.
שימו לב לדבריו של פאסטור ג’ון הגי:
https://news.walla.co.il/item/1286153
[16/04/2023, 10:40:25] +972 54‑239‑3505: מוזכר אדם בשם מרקוס פעמים בודדות בספר מעשי השליחים. כמובן שאין לדעת אם זה אותו אחד
[16/04/2023, 10:43:15] +972 50‑543‑2596: אולי פחות קשור לפרק
אבל כיוון שהבאת את הפסוק:
בספרו של *הרב אביחי קצין* מצאתי הסבר מעניין שמופיע בספר “שפת אמת”: נכון, מקומם הטבעי של הדגים בים. אבל *עם ישראל יוצא לשנים ארוכות של גלות ושל חיים בקרב תרבות זרה. אנחנו הולכים להיות דגים ביבשה*. למרות שאנחנו לא תמיד במקום ובתרבות הטבעית שלנו – אנחנו צריכים לשמור על חיבור לים, לשורש, למקור, לפנימיות. יעקב עומד מול נכדיו שחיים במצרים ויודע שעליהם, ועל כל יהודי, נגזר להיות פעמים רבות דג מחוץ למים, להתנהג אחרת, להתאמץ לשמור על עצמאות רוחנית, לחיות בעולם גשמי אבל לשמור על חיבור למקור מים חיים. הוא מברך את אפרים ומנשה – וגם אותנו – שנצליח במשימה.
https://www.facebook.com/SivanRahavNews/posts/1381436158575885/
[16/04/2023, 10:44:49] +972 52‑652‑2523: אנו עוסקים בברית החדשה ולפעמים מביאים מובאות מהתנ”ך כי זה נדרש לעניין הנדון בברית החדשה.
אבל בגלל שבפרק א במרקוס מוזכרים השליחים הדייגים אז לעסוק בפרק שלם בירמיהו כי יש בפרק איזכור של דייגים?! זו לא כוונת הקבוצה
[16/04/2023, 10:53:33] +972 54‑640‑1404: +972 54‑640‑1404 left
[16/04/2023, 10:53:27] +972 54‑525‑2260: אנחנו עוסקים בברית החדשה בכלל, איתמר שאל לגבי דייגים. ואין דבר כזה “לפעמים מביאים מובאות מהתנ”ך כי זה נדרש לעניין הנדון בברית החדשה” – כל הברית החדשה מבססת את עצמה על התנ”ך, איך ברית חדשה ללא תנ”ך. יש כאן מורי דרך שרוצים להבין לא רק את הטקסט של מרקוס א’ אלא את תפיסת העולם של המשיחיים והנוצרים, מדוע ישוע אומר לתלמידיו הפוטנציאלים שהם יהיו דייגי אדם? האם התפיסה הזאת מבוססת בתנ”ך? אז על פי הפרשנות שלי כן.
[16/04/2023, 10:54:44] Itamar Ben David: נראה לי שזה עדיין סביר. להבין למה דייגים דווקא ומה המובאות של זה מהתנ״ך. זה בהחלט יכול להעשיר את ההדרכות שלנו, ולכן זה עדיין סביר.
[16/04/2023, 10:56:25] +44 7981 206274: האם נתן לומר לפי פסוקים 23-24 שרוח הטמאה (השטן) הוא “הראשון” שמזהה את ישוע המשיח “בציבור” ומשם מתחילה להתפרסם בציבור יכולותו כמרפא חולים ומחולל ניסים ❓
[16/04/2023, 10:56:38] +972 52‑278‑3037: לגבי דמותו של יוחנן המטביל ולבושו. גם אצל אליהו כתוב שהוא לבוש באדרת שיער וששערו ארוך והעורבים מאכילים אותו. אין להתפלא על הדמיון בין שתי הדמויות. קורותיהם דומות מכיוון שביהדות בספר מלאכי פרק ג מוצג אליהו כשליחו של אלוהים המבשר את בוא המשיח. תפקיד דומה נושא יוחנן המזהה את ישוע ונחשב בעיני הנוצרים כמבשר המשיח אשר יגיע באחרית הימים לבשר על בואו. לכן קורותיו דומים מאד לקורות אליהו ראה האשה משונם וראה האשה מצרפת, ראה הטעות שעושים השליחים בזיהוי יוחנן ואליהו במעמד קיסרין של פיליפוס ויש דברים נוספים.
[16/04/2023, 10:57:17] Itamar Ben David: איפה כתוב שיש לאליהו אדרת שיער? אני חיפשתי באמת את הפסוק ואולי פספסתי. תודה
[16/04/2023, 10:59:03] +972 52‑278‑3037: אני מצאתי אתמול. אין לי כרגע זמן אבל אחפש יותר מאוחר ואשוב. נדמה לי שזה קשור בקורותיו בנחל כרית או בחורב.
[16/04/2023, 10:59:21] +972 52‑652‑2523: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[16/04/2023, 11:08:34] +972 52‑278‑3037: לגבי הדייגים. לדעתי, ישוע בוחר שלא לשוב לכפרו (מאוחר יותר נצרת) כי אם הוא רוצה להפיץ את תורתו אין לו מה לחפש בכפרו הקטנטן והדל. הוא חייב לשבת במקום שיש צומת דרכים חשובות כך שדבר מעשיו יגיע לכל ההלכים וגם הדברים שהוא אומר. בהתחשב במצב היהודים לאחר מלחמות האחים החשמונאים ולאחר הורדוס יש הרבה מאד אנשים בדרך. הוא בוחר באזור של התיישבות יהודית ואף מורה לשליחיו ללכת רק אל המאמינים באלוהים ואלה רק היהודים. מי יושב באזור הזה שבו עוברת הויה מאריס? דייגים – אנשים פשוטים ולכן אני לא חושבת שיש לחפש את המשמעות ללמה דייגים ואיפה זה מתחבר עם המקרא. מה שמעניין זה כמות הדגים שפטרוס מעלה בחכתו לאחר התחיה.
[16/04/2023, 11:10:56] +972 54‑220‑8692: לגבי הדייגים, האם לא יותר פשוט להתייחס לעובדה שרוב השליחים הם במקורם דייגים. אפשר כמובן לחפש התייחסויות לדייגים בתנ”ך, אבל האם זה חיוני. להבנתי זאת התחכמות שלא במקום במקרה זה
[16/04/2023, 11:14:46] Itamar Ben David: אם יוצאים מנקודת הנחה ששום דבר בספרי הקודש לא סתמי אז שווה לשאול ולרחרח סביב כל דבר. כמובן שלא כל אחד חייב להתחבר לגישה הזו. תודה על ההתייחסות
[16/04/2023, 11:16:54] Doron Jamchi: “וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזֹור עֹור אָזוּר בְּמָתְנָיו וַיֹּאמַר אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא׃” (מלכים ב, א 8)
האדרת מוזכרת בפרק ב’.
הצירוף “אדרת שיער” הוא מעשיו: “וַיֵּצֵא הָרִאשֹׁון אַדְמֹונִי כֻּלֹּו כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמֹו עֵשָׂו׃” (בראשית כה 25)
[16/04/2023, 11:21:44] +972 52‑652‑2523: יש כ”כ הרבה נושאים בפרק מלבד הדייגים.
לדוגמא: מדוע רוח הקודש מוגשמת דווקא ביונה? (יש לי איזו הנחה לכך)
או הביטוי ” מה לנו ולך” פס’ 24( השווה שופטים י”א 12)
[16/04/2023, 11:21:53] Itamar Ben David: תודה רבה! אז לאליהו אכן יש שיער ארוך שזה נשמע כאילו יש לו איזו שבועת נזירות, אזור עור- אז מה הקשר לשיער הגמלים שלובש יוחנן, שם לא מסתדר לי מה גם שזו חיה טמאה והוא כהן, לא יודע אם הלכתית יש איסור להשתמש בשיער גמלים בלבוש. החיבור לעשיו לא ממש מסתדר לי.
[16/04/2023, 11:22:51] Itamar Ben David: עזוב שאלות של אחרים. שתף אותנו למה אתה חושב שרוח הקודש בצורת יונה?
[16/04/2023, 11:24:40] +972 50‑661‑4422: https://www.hatanakh.com/en/node/45461
[16/04/2023, 11:24:58] +972 50‑661‑4422: על אדרת השיער של אליהו
[16/04/2023, 11:26:29] Alon Navon Tour Guide: העלית פה שאלה מאד חשובה …. ישנה השפעה אדירה על האומנות עוד מהנצרות הקדומה של רוח הקודש בדמות יונה.
ספר בראשית מתחיל כך:
“בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם”
במרקוס: “ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו”
יתכן והטוהר שדבק בדמות היונה עוד בתקופת בית שני כשנסגר התנך העניקה לרוח הקודש את דמות היונה המדוברת.
[16/04/2023, 11:26:37] Itamar Ben David: ענת וחברים נוספים. מכיוון שהפרוטוקול של הדיונים כאן נשמרים אחר כך באתר ובאתר עצמו הקישורים לא עובדים (אולי נתגבר על זה, אבל נכון לעכשיו לא) יש חשיבות שכל טיעון ותוספת מעניינת פרשנות והערה מצדכם – תעלו בהודעת טקסט. לא חייבים להביא את הכל, אפשר לתמצת במילים שלך. ככה נוכל לשמור משהו גם לקוראים עתידיים וגם לעצמנו
[16/04/2023, 11:28:01] +972 52‑652‑2523: ברית חדשה נכרתת עם האנושות . ברית נכרתת אחרי תום המבול בבשורת היונה.
[16/04/2023, 11:29:54] Itamar Ben David: יש גם יונה בברית בין הבתרים. עם זאת לא זכורה לי יונה בעקידת יציק חלום יעקב או במעמדי משיחת המלכים.
[16/04/2023, 11:32:03] +972 52‑652‑2523: נכון, זו היונה שלא מבותרת,
בשונה משאר בעה”ח. וזה שדווקא היא לא מבותרת על כך עמדו הפרשנים
[16/04/2023, 11:38:48] Itamar Ben David: כמדומני הפרשנים מדברים על היונה כסמל לעם ישראל שנמלט בעוד שאר החיות / האימפריות נשחטות – תתקן אותי אם אני טועה
[16/04/2023, 11:54:05] +972 50‑627‑6342: +972 50‑627‑6342 left
[16/04/2023, 12:30:42] Doron Jamchi: אני מניח שאתה מחפש קשר ישיר בין הלבוש של אליהו ללבוש של יוחנן. הקשר, כמו בהרבה מקרים, הוא רעיוני. עצם זה שמרקוס מתחיל את הבשורה ב-“הנני שולח מלאכי לפניך”, זה אוטומטית מתחבר למלאכי פרק ג’ (שזה הפסוק הראשון שם). הפרק מסתיים ב-“הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בֹּוא יֹום יהוה הַגָּדֹול וְהַנֹּורָא׃” (מלאכי ג 23). מכאן שלא חשוב אם יוחנן ניסה לחקות את הלבוש של אליהו. חשוב הדימוי הכללי – אליהו היה בעל שיער, ויוחנן לבש שיער גמלים. אליהו קיבל אוכל מעורבים, ויוחנן אכל חגבים.
לגבי שיער גמלים, העלית שאלה טובה אז חיפשתי מקור. יש ציטוט ממדרש: “דתנא דבי ר’ ישמעאל: בגד, אין לי אלא בגד צמר, מנין לרבות צמר גמלים, וצמר ארנבים, ונוצה של עזים, והכלך והסריקין והשיראין מנין? ת”ל: או בגד” (מנחות, לט ע”ב).
בעמוד “פורטל יומי” יש הסבר מפורט על צמר גמלים. הנה פסקה רלוונטית לענייננו:
פרוות הגמלים צפופה ופלומתית ובמבט ראשון נראית לא מתאימה לחיים במדבר החם אך למעשה היא מהווה אחת מההתאמות החשובות של הגמל לחיים בסביבה חמה ויבשה. הצבע הזהוב בהיר של הפרווה מחזיר חלק גדול מהקרינה לסביבה. הקרינה הנספגת מעלה את הטמפרטורה של שכבת הפרווה החיצונית, וזו מקרינה חום חזרה לסביבה. הפרווה מכילה הרבה אוויר שהוא מבודד טוב, כך שטמפרטורת העור נמוכה בהרבה מטמפרטורת השכבה החיצונית של הפרווה. עם זאת. אין הפרווה מהווה מחסום בפני נידוף יעיל של זיעה משטח הפנים של העור. אגב, גם הבדואים ושבטי-מידבר אחרים עוטפים עצמם מאותה סיבה בג’אלאביות-צמר עבות. לאחר שגמל נגזז עליו לפצות את עצמו על איבוד הבידוד בעזרת הזעה מוגברת.
פרוות הגמל בדומה ליונקים אחרים מורכבת משתי שכבות. השכבה הבסיסית העשויה משערות עדינות, רכות ודקות והיא משמשת לבידוד ושכבה חיצונית של “שערות שמירה” נוקשות וגסות (שערות מלעניות) שתפקידה הוא בעיקר הגנה מכנית. השכבה המועדפת על ידי האדם היא השכבה התחתונה והיא משמשת לטוויה והכנת בגדים הן באופן טהור והן בתערובת עם צמר כבשים. השערות של השכבה החיצונית דוחות מים ולכן משתמשים בהן להכנת שטיחים ומעילים המגנים מפני גשם.
אז יוחנן לבש כנראה מעיל צמר גמלים, גם כמבודד מהחום של המדבר/הבקעה, וגם כבגד שלא יהיה ספוג במים כל הזמן. הניסוח “שיער גמלים” כאמור ליצור את הקשר לאליהו “בעל שיער”.
לעשיו אין קשר, חוץ מזה שמקור הצירוף “אדרת שיער” מופיע בפסוק על לידתו.
[16/04/2023, 12:37:46] Itamar Ben David: This message was deleted.
[16/04/2023, 12:44:04] +972 52‑515‑4411: +972 52‑515‑4411 joined using this group’s invite link
[16/04/2023, 12:50:49] Doron Jamchi: לפי הדעה המקובלת במחקר, הבשורה על פי מרקוס היא הראשונה שנכתבה. לא שולל שהיו מקורות לפניו.
הפתיחה של החיבור: “תחילת בשורת ישוע המשיח בן אלוהים” כבר אומרת הרבה, כי הוא לא כותב לאנשים דבר חדש, אלא הוא כותב למאמינים ורק מסדר את מה שהם שמעו בע”פ או בקטעי סיפורים.
[16/04/2023, 12:53:24] +972 52‑652‑2523: אכן, זו הפרשנות המסורתית. אולם האקט הוא אקט פולחני ולכן מי שרוצה לרדת לשורשו הפולחני חייב למצוא אותו בסביבה בו האירוע הזה נוצר
[16/04/2023, 12:55:35] +972 50‑206‑1271: תנחל
[16/04/2023, 12:56:39] +972 54‑525‑2260: לגבי רוח הקודש בדמות יונה:
זה מה שאני מסביר בקאסר אל יהוד:
בבראשית א’ כתוב שרוח הקודש מרחפת על פני המים, מדוע היא מרחפת? מה היא מחפשת?
התשובה – העולם נמצא בכאוס, תהו ובוהו, והתהו ובוהו הזה מתבטא בהרבה מים.
אחרי המבול, נוח שולח את היונה, מה היונה עושה? – מרחפת על פני הכאוס, התוהו ובוהו כדי לחפש מנוחה.
זה לא צירוף מקרים שהיונה חוזרת עם ענף עץ זית בפיה, הזית מסמל את המשיחה, שמן. מה מייצג את רוח הקודש אם לא שמן למשיחה?
מה זה משיח? משיח הוא מי שנמשח. פעולת המשיחה בשמן היא סימבולית לכך שהרוח הקודש מושחת את הנמשח, בין אם הוא נביא, כהן או מלך.
ישעיהו י”א וכן גם ס”א – רוח ה’ נחה על המשיח.
כאשר ישוע בא להיטבל אצל יוחנן, ישוע מקבל את התואר שלו – משיח. רוח הקודש שמרחפת על פני המים כדי למצוא מנוחה מאז ימי בריאת העולם, נחה סוף סוף במשיח.
[16/04/2023, 12:59:41] +972 54‑635‑8901: +972 54‑635‑8901 left
[16/04/2023, 13:01:38] +972 54‑981‑6682: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[16/04/2023, 13:03:18] Itamar Ben David: כדי להביע רגשי תודה על הסברים או כל דבר אחר – יש אימוג’י, לחיצה על ההודעה ובחירת הרגש הרלוונטי. תודה.
[16/04/2023, 13:05:05] Doron Jamchi: הקדמת אותי 😊
אוסיף שלדעתי גם האזכור שישוע במדבר “עם החיות” מחזק את הקשר לנוח.
גם בפירוש רש”י ל”רוח אלהים מרחפת” יש אנלוגיה ליונה: “כסא הכבוד עומד באוויר, ומרחף עַל פְּנֵי הַמָּיִם ברוח פיו של הקב”ה ובמאמרו, כיונה המרחפת על הקן, אקובטי”ר בלע”ז.”
אני פעם קראתי שיש איזה מדרש שממש מפרש את רוח אלוהים בבראשית א’ כיונה, אבל לא מצאתי אותו עכשיו.
[16/04/2023, 13:08:53] +972 52‑652‑2523: פירוש מקסים אאמץ אותו
[16/04/2023, 13:21:36] +44 7981 206274: ואם כבר טבילה וטהרה “מים” שהם בסיס לחיים ולחי בעולמנו, המים מהווים בצורה כזו או אחרת גם בסיס לרוב אם לא כל הדתות והאמונות. והמיוחד לענייננו שמים היו קיימים לפני מעשה הבריאה ” רוח הקודש מרחפת מעל פני המים” אין טהור ממים.
[16/04/2023, 13:26:54] +972 52‑652‑2523: המים הוא אחד היסודות של כל הבריאה החל מהפילוסופיה ביוונית, עבור ברב/כל הדתות. ראה הגאנגס אצל ההודים. לכן אין להתפלא מחשיבות הטקסית של המים בדתות המונותאיסטית
[16/04/2023, 13:33:05] Itamar Ben David: נראה לי שהאינטליגנציה של הסופרים פחות קריטית כאן אלא המתודה הפרשנית שלהם ומהיכן הם שואבים את סמכותם. כלומר הסופרים מלמדים בצמוד לכתוב (מה שזה לא אומר) בעוד ישוע לעיתים חורג מהכתוב כי יש לו סמכות כבן אלוהים.
[16/04/2023, 13:34:28] Doron Jamchi: השמים הם תולדה של היפרדות המים התחתונים מהמים העליונים.
יש כאן-מים ושם-מים.
לגבי טוהר המים והשמים – אהבתי.
[16/04/2023, 13:50:29] +972 52‑652‑2523: נכון אמרת. הסופרים הם המסרים המעבירים מה שנמסר במשך הדורות. ישוע הוא מחוייב להעביר את מסורת הראשונים.
הדברים באים לידי ביטוי שמה שנאמר במסכת אבות פרק א :
“משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה”
[16/04/2023, 14:34:45] +972 52‑346‑4376: חבר הציע שיוחנן לא אכל חגבים אלא ‘חרובים’. הרי”ש והו”ו התמזגו לגימ”ל בידי מעתיק רשלן. כיון שחגב הוא חיה כשרה אז הטעות שרדה.
הצעה מעניינת, אבל מחייבת להניח שהיה טקסט עברי (שלא שרד) בו נוצרה הטעות, ומשם מסורת החגבים המשיכה הלאה בכתב / ע”פ עד מרקוס, כשבדרך היא תורגמה ליוונית.
[16/04/2023, 14:35:56] +972 54‑484‑2633: וממתי יש חרובים בא”י?
[16/04/2023, 14:36:06] +972 54‑525‑2260: איפה יש חרובים בבקעת הירדן?
[16/04/2023, 14:37:23] +972 52‑346‑4376: גם נכון.
[16/04/2023, 14:37:30] Itamar Ben David: חרובים ביריחו? לא נשמע לי
[16/04/2023, 14:38:32] Itamar Ben David: הערה מתודית. בכללי כמורי דרך אני לא חושב שלהתחיל לדבר על פילולוגיה למתקדמים זה משהו שעובד. עדיף ללכת על דברים מתוך הטקסט שהם די מובהקים. אחרת אף אחד לא עוקב אחריכם…
[16/04/2023, 14:40:54] +972 52‑652‑2523: המקור היה יווני ולכן התיקון חגבים- חרובים. מה שמעניין שחגבים נחשבו למעדן ( ראה קהלת י”ב 5 “ויסתבל החגב”)
[16/04/2023, 14:48:29] +972 54‑476‑9764: בילדותי בארה”ב השם באנגלית לחרובים לא היה carob אלא St John’s bread
[16/04/2023, 14:56:32] +972 54‑777‑5934: +972 54‑777‑5934 left
[16/04/2023, 15:19:48] +972 54‑226‑0830: +972 54‑226‑0830 left
[16/04/2023, 16:30:22] Itamar Ben David: חוזר רגע לתחילת הפרק יש כאן חיבור בין מלאכי ג לישעיהו מ. כשקוראים את הפרקים במלואם יש כל מיני חיבורים מעניינים. מלאכי ג מדבר בין היתר על טיהור שבט לוי וכידוע יוחנן הוא כהן משבט לוי: וּמִ֤י מְכַלְכֵּל֙ אֶת־י֣וֹם בּוֹא֔וֹ וּמִ֥י הָֽעֹמֵ֖ד בְּהֵרָֽאוֹת֑וֹ כִּי־הוּא֙ כְּאֵ֣שׁ מְצָרֵ֔ף וּכְבֹרִ֖ית מְכַבְּסִֽים׃ ג וְיָשַׁ֨ב מְצָרֵ֤ף וּמְטַהֵר֙ כֶּ֔סֶף וְטִהַ֤ר אֶת־בְּנֵֽי־לֵוִי֙ וְזִקַּ֣ק אֹתָ֔ם כַּזָּהָ֖ב וְכַכָּ֑סֶף וְהָיוּ֙ לַֽיהוָ֔ה מַגִּישֵׁ֥י מִנְחָ֖ה בִּצְדָקָֽה׃
[16/04/2023, 16:33:21] Itamar Ben David: ולגבי ישעיהו מ זו ההפטרה לאחר ט באב ויש שם נחמה לירושלים
[16/04/2023, 16:39:56] +972 52‑283‑0844: איך ניתן להכנס לדיונים בספר מתי . זה דורש מנוי או רישום קודם באתר שהפנתם beaguide
[16/04/2023, 16:44:49] +972 52‑449‑9010: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[16/04/2023, 16:52:38] Itamar Ben David: סיכום יומי/שבועי
https://beaguide.co.il/nt/
[16/04/2023, 16:52:48] Itamar Ben David: נראה לי זה פשוט פתוח לצפייה – אלון?
[16/04/2023, 16:52:55] Alon Navon Tour Guide: פשוט לצפיה
[16/04/2023, 16:52:57] Alon Navon Tour Guide: You deleted this message.
[16/04/2023, 16:53:43] Alon Navon Tour Guide: פשוט להתעלם מההודעה שלא מחוברים לאתר :)
[16/04/2023, 17:26:44] +972 54‑525‑2260: אני רוצה להתייחס לישעיהו מ’. אני יודע שהחלוקה לפרקים נעשתה מאוחר במאה ה5 לספירה. אבל שימו לב לחלוקה: ישעיהו א’ 39 פרקים, ישעיהו ב’ 28 פרקים. בתנ”ך יש 39 ספרים, בברית החדשה 28. צירוף מקרים? לא. פרק מ’ הוא ההתחלה של הברית החדשה שמתחילה עם יוחנן המבטיל ‘קול קורא במדבר…’ ופרק ס”ו מסתיים בירושלים החדשה כפי שספר התגלות יוחנן מתארת.
בזמן שיעשיוה א’ מדבר על משפט העמים ןבקושי יש נבואות נחמה, מפרק מ’ יש רק נבואות נחמה. ומה היא הנחמה?
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם׃ ב דַּבְּרוּ עַל־לֵב יְרוּשָׁלַ͏ִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יהוה כִּפְלַיִם בְּכָל־חַטֹּאתֶיהָ׃
הנחמה היא שאלוהים מתכוון לכפר על חטאי העם, זו הבשורה של הברית החדשה
[16/04/2023, 17:33:45] +972 54‑644‑6375: +972 54‑644‑6375 left
[16/04/2023, 17:47:40] +972 50‑623‑8835: +972 50‑623‑8835 left
[16/04/2023, 17:49:42] Itamar Ben David: אני מכיר את המספר 24 ספרים בתנך, מניח שיש כמה דרכים לספור
[16/04/2023, 17:54:20] +972 54‑973‑2180: אאל”ט יש גם מי שמחלקים את ישעיהו לא’, ב’ ו-ג’
[16/04/2023, 18:07:49] +972 52‑652‑2523: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[16/04/2023, 18:30:29] +972 52‑346‑4376: 24.
אלא אם סופרים את תרי עשר כ12 ולא כאחד (ואז זה 35). וכן שמואל, מלכים ודברי הימים כשניים כל אחד (ואז זה 38). וכן עזרא ונחמיה כשני ספרים שונים (39).
אבל זה מלאכותי. שמואל, מלכים ודברי הימים הם שלושה ולא ששה.
[16/04/2023, 18:38:27] +972 54‑451‑8589: לגבי הדיאטה של יוחנן המטביל
למרות התרגום האנגלי שהשתרש ומציין לכאורה את החרוב ומכאן הכינוי St John bread- – נראה שהכוונה אכן לחגבים או לארבה. המילה בטקסט היווני היא ἀκρίδες (akrides) שהוראתה ארבה או חגבים אך בכל מני גרסאות באנגלית תורגם כאילו הכוונה לזרעי החרובים . כיום הגרסה הזאת לא מקובלת בכלל . מכל מקום חגבים מוזכרים 22 פעמים ובכל הפעמים הכוונה ברורה לחרק עצמו לא לגרעיני חרובים . החגבים מהווים מקור עשיר לחלבון, ומינרלים וויטמינים שונים ובהחלט מהווים מזון מזין.. בנוסף, המילה חרוב אינה מוזכרת אפילו פעם אחת בתנ”ך, רק אחר כך מופיעה במשנה ובתלמוד ולא בכדי כי החרובים הגיעו לאזור שלנו רק במהלך בית שני מתישהו ובמדבר יהודה היו נדירים ביותר כך שלא סביר ששמשו מזון יומי זמין.
לעומת זאת, חגבים מוזכרים פעמים רבות ובמיוחד כמזון מותר כמו למשל
בספר ויקרא פאר יא
כב אֶת-אֵלֶּה מֵהֶם, תֹּאכֵלוּ–אֶת-הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ, וְאֶת-הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ; וְאֶת-הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ, וְאֶת-הֶחָגָב לְמִינֵהוּ.
בנוסף לכך שמדובר במזון בסיסי כראוי לדמות סגפנית כיוחנן , כמו תמיד יש גם רובד סמבולי לדברים המוזכרים . במקרה זה הדבש – מסמל מתיקות דבריו המשכנעים את ההמון שהלך אחריו והחגב, את מהירות הפצת דברים אלה , כמהירות מעוף החרק.
[16/04/2023, 18:49:37] +972 52‑652‑2523: לא רק יוחנן המטביל אכל חגבים ,גם התימנים😉
[16/04/2023, 19:09:43] +972 50‑715‑5548: וכעת זה גידול חגבים הוא ענף ייצוא ישראלי https://www.facebook.com/watch/?v=1984600108238744
[16/04/2023, 19:11:55] +972 52‑339‑8077: לעניין החגבים, אצל התמנים זה חגב ספציפי.
ובאותו עניין גם האתיופים אבל בעיקר התמנים שהיו מנותקים מהשפעות ההלכה ברובם עד בערך הרמבם וגם שם תלוי אם אתה שאמי או בלדי אבל הרב מההלכות הם הלכות בית שני ללא פרושי משנה גמרא וכדומה
[16/04/2023, 19:19:44] Itamar Ben David: מתכנסים לסיום חברים- הערות אחרונות
[16/04/2023, 19:23:41] +972 54‑525‑2260: אני לא חושב שזה מלאכותי, תשאל כל נוצרי שמבין בתנ’ך יגיד לך שיש 39 ספרים. זה שהחלוקה המסורתית ביהדות היא 24 לא אומר שזאת החלוקה המסורתית בנצרות.
[16/04/2023, 19:24:19] +972 52‑339‑8077: החלוקה שאנחנו מכירים היום ברוב ספרי התנך בעברית הם חלוקה נוצרית
[16/04/2023, 19:25:37] +972 54‑525‑2260: שים לב שאני מדבר על סיפרת הספרים ולא על חלוקת הפרקים
[16/04/2023, 19:26:05] +972 52‑652‑2523: נכון מאד והיא התקבלה אצל היהודים בגלל הנוחות שלה
[16/04/2023, 19:29:02] +972 52‑339‑8077: גם וגם זו חלוקה נוצרית.
תפתחי פעם ספר תורה שכתוב על מגילה ותראי שאין את ההפרדות שיש בגרסה המודפסת
[16/04/2023, 19:30:03] +972 54‑220‑8692: מהקורס למדנו שבראיה הנוצרית המסורתית יש 42 ספרים. ספרים אלה כוללים גם 6 ספרים שבתנך היהודי הם ספרים חיצוניים. הפרוטסטנטים הורידו את 6 הספרים החיצוניים וכך יש 36 ספרים בתנך הנוצרי הפרוטסטנטי. בראיה הזאת הספרים הכפולים הם ספר אחד כל אחד (שמואל, מלכים, דברי הימים). כך למדנו בקורס לפני הרבה זמן
[16/04/2023, 19:32:24] +972 54‑782‑2843: בעצם אצל הפרוטסטנטים 39 שהם אותם ספרים שהיהודים סופרים כ 24… אצל הקתולים 46 שכוללים 7 ספרים שאינם בתנ”ך היהודי … ואצל המזרחים והאורתודוקסים ישנם לפעמים עוד יותר ספרים.
[16/04/2023, 19:35:39] Doron Jamchi: ברצף הדברים, מפסוק 21, שמתי לב שיש התייחסות לא מעטה לגירוש רוחות טמאות ושדים. זה קיים גם בסינופטיים האחרים אבל כאן מרגיש בולט יותר.
עוד משהו ששמתי לב זה שישוע מתחיל בכפר נחום, ואז הוא יוצא למקום שומם ומחפשים אותו, אז הוא חוזר ללמד ולגרש שדים בבתי הכנסת. אבל אז מגיע המצורע שנירפא, והוא לא נכנס לעיר אלא מעדיף להישאר במקומות השוממים.
[16/04/2023, 19:37:11] +972 54‑525‑2260: תודה.
מאחר שאני באינטרקציה רק עם פרוטסטנטים, לכן אני לא כל כך מתייחס לקאתולים ואורתודוכסים
[16/04/2023, 19:38:07] Doron Jamchi: איך הגעתם בספירה ל-39?
[16/04/2023, 19:43:25] +972 54‑525‑2260: image omitted
[16/04/2023, 19:46:46] +972 54‑525‑2260: אהה וגם את דברים הימים א’ ו-ב’
[16/04/2023, 19:49:07] +972 54‑313‑9134: חסרות ה מה מגילות
[16/04/2023, 19:51:23] Doron Jamchi: image omitted
[16/04/2023, 19:58:49] +972 50‑543‑2596: יהודי דתי מכיר רק חלוקה לפרשות
בחמשת חומשי התורה, לפחות
[16/04/2023, 20:00:51] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[16/04/2023, 20:00:14] Itamar Ben David: מהטקסט לא הבנתי במפורש שהמצורע פוגש את ישוע מחוץ לעיר
[16/04/2023, 20:00:45] Itamar Ben David: חברים תודה רבה על היום!
[16/04/2023, 20:02:18] Itamar Ben David: מקווה שהיה נחמד למצטרפים החדשים. החלק החשוב והעיקרי- זה הקריאה של הפרק ביום. לגבי השתתפות אי קריאה של הדיונים- כל אחד כמה שירצה ויוסיף בשמחה- תמיד תמיד חשוב לשמור על קשר עין עם הפרק ולא לסטות יותר מדי מהנושאים כי אחרת מישהו פה עוד ידריך שיוחנן המטביל היה תימני ובקומראן גידלו גת.