כְּשֶׁגָּמַר יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצָא מִן הַגָּלִיל וּבָא לְאֵזוֹר יְהוּדָה שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. 2 הֲמוֹן עַם רַב הָלְכוּ אַחֲרָיו וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם שָׁם.
3 נִגְּשׁוּ אֵלָיו כַּמָּה פְּרוּשִׁים לְנַסּוֹת אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: “הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ עַל כָּל דָּבָר?”.
4 הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר: “הַאִם לֹא קְרָאתֶם שֶׁהַבּוֹרֵא עָשָׂה אוֹתָם זָכָר וּנְקֵבָה מִבְּרֵאשִׁית 5 וְגַם אָמַר, ‘עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד’? 6 אֵין הֵם עוֹד שְׁנַיִם אֶלָּא בָּשָׂר אֶחָד. לָכֵן מַה שֶּׁחִבֵּר הָאֱלֹהִים אַל יַפְרִיד הָאָדָם.”
7 “אִם כֵּן לָמָּה צִוָּה מֹשֶׁה לָתֵת לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְשַׁלְּחָהּ?” שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ.
8 הֵשִׁיב לָהֶם: “בִּגְלַל קְשִׁי לְבַבְכֶם הִתִּיר לָכֶם מֹשֶׁה לְשַׁלֵּחַ אֶת נְשֵׁיכֶם, אַךְ מֵרֵאשִׁית לֹא הָיָה כָּךְ. 9 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא עַל־דְבַר זְנוּת וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא.”
10 אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: “אִם כָּךְ הוּא דִּין הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה לֹא כְּדַאי לְהִתְחַתֵּן.”
11 אָמַר לָהֶם: “לֹא הַכֹּל מְבִינִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, רַק אֵלֶּה שֶׁנִּתַּן לָהֶם. 12 יֵשׁ סָרִיסִים שֶׁנּוֹלְדוּ כָּךְ מִבֶּטֶן אִמָּם, יֵשׁ סָרִיסִים שֶׁנַּעֲשׂוּ סָרִיסִים עַל־יְדֵי בְּנֵי אָדָם, יֵשׁ סָרִיסִים אֲשֶׁר עָשׂוּ עַצְמָם לְסָרִיסִים לְמַעַן מַלְכוּת שָׁמַיִם. מִי שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לְקַבֵּל, שֶׁיְּקַבֵּל.”
13 אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ יָדָיו עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִידִים גָּעֲרוּ בָּהֶם. 14 אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר: “הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדָם, כִּי לְכָאֵלֶּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.” 15 הוּא סָמַךְ יָדָיו עֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן הָלַךְ מִשָּׁם.
16 נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד וְשָׁאַל:” רַבִּי, אֵיזֶה טוֹב עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַשִֹיג חַיֵּי עוֹלָם?”
17 אָמַר אֵלָיו: “מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּנוֹגֵעַ לַטּוֹב? אֶחָד הוּא הַטּוֹב, אֲבָל אִם רְצוֹנְךָ לָבוֹא לַחַיִּים, שְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת.”
18 שָׁאַל הָאִישׁ: “אֵיזֶה?” הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: “לֹא תִּרְצַח, לֹא תִּנְאַף, לֹא תִּגְנֹב, לֹא־תַעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, 19 כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ’.”
20 אָמַר הַבָּחוּר: “אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי; מָה עוֹד חָסֵר לִי?”
21 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “אִם רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת שָׁלֵם, לֵךְ מְכֹר אֶת רְכוּשְׁךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם; אַחַר כָּךְ בּוֹא וְלֵךְ אַחֲרַי.”
22 כְּשֶׁשָּׁמַע הַבָּחוּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הָלַךְ מִשָּׁם עָצוּב, שֶׁכֵּן הָיוּ לוֹ נְכָסִים רַבִּים. 23 אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בְּקֹשִׁי יִכָּנֵס עָשִׁיר לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 24 וְעוֹד אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵהִכָּנֵס עָשִׁיר אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.”
25 שָׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים וְתָמְהוּ מְאֹד. “אִם כֵּן, מִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?” שָׁאֲלוּ.
26 הִבִּיט בָּהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “מִבְּנֵי אָדָם נִבְצָר הַדָּבָר, אֲבָל הָאֱלֹהִים כָּל יָכוֹל.”
27 הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֵלָיו: “הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ, אִם כֵּן מַה יִּהְיֶה לָנוּ?”
28 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַתֶּם הַהוֹלְכִים אַחֲרַי, כַּאֲשֶׁר תִּתְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה וּבֶן־הָאָדָם יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, תֵּשְׁבוּ גַּם אַתֶּם עַל שְׁנֵים־עָשָׂר כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. 29 וְכָל מִי שֶׁעָזַב בָּתִים אוֹ אַחִים וַאֲחָיוֹת אוֹ אָב וָאֵם אוֹ אִשָּׁה אוֹ בָּנִים אוֹ שָׂדוֹת לְמַעַן שְׁמִי – יְקַבֵּל פִּי מֵאָה וְיִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם. 30 אֲבָל רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים וּמֵהָאַחֲרוֹנִים – רִאשׁוֹנִים.”
[21/03/2023, 20:35:19] Itamar Ben David: הבשורה על-פי מתי פרק יט
1 *כשגמר ישוע לדבר את הדברים האלה יצא מן הגליל ובא לאזור יהודה שבעבר הירדן. 2 המון עם רב הלכו אחריו והוא רפא אותם שם. 3 נגשו אליו כמה פרושים לנסות אותו ואמרו: “האם מותר לאיש לגרש את אשתו על כל דבר?”. 4 השיב להם ואמר: “האם לא קראתם שהבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית 5 וגם אמר, ‘על-כן יעזב-איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד’? 6 אין הם עוד שניים אלא בשר אחד. לכן מה שחבר האלהים אל יפריד האדם.” 7 “אם כן למה ציוה משה לתת לה ספר כריתות ולשלחה?” שאלו אותו. 8 השיב להם: “בגלל קשי לבבכם התיר לכם משה לשלח את נשיכם, אך מראשית לא היה כך. 9 ואני אומר לכם, המגרש את אשתו שלא על-דבר זנות ונושא אחרת נואף הוא.” 10 אמרו לו התלמידים: “אם כך הוא דין האיש והאשה לא כדאי להתחתן.” 11 אמר להם: “לא הכל מבינים את הדבר הזה, רק אלה שנתן להם. 12 יש סריסים שנולדו כך מבטן אמם, יש סריסים שנעשו סריסים על-ידי בני אדם, יש סריסים אשר עשו עצמם לסריסים למען מלכות שמים. מי שביכולתו לקבל, שיקבל.”*
[21/03/2023, 20:35:26] Itamar Ben David: 13 *אז הביאו אליו ילדים כדי שיסמך ידיו עליהם ויתפלל בעדם, אלא שהתלמידים גערו בהם. 14 אך ישוע אמר: “הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו בעדם, כי לכאלה מלכות השמים.” 15 הוא סמך ידיו עליהם ואחרי כן הלך משם.*
[21/03/2023, 20:35:37] Itamar Ben David: 16 *נגש אליו איש אחד ושאל:” רבי, איזה טוב עלי לעשות כדי להשיג חיי עולם?” 17 אמר אליו: “מדוע אתה שואל אותי בנוגע לטוב? אחד הוא הטוב, אבל אם רצונך לבוא לחיים, שמר את המצוות.” 18 שאל האיש: “איזה?” השיב ישוע: “לא תרצח, לא תנאף, לא תגנב, לא-תענה ברעך עד שקר, 19 כבד את-אביך ואת-אמך, ואהבת לרעך כמוך’.” 20 אמר הבחור: “את כל אלה שמרתי; מה עוד חסר לי?” 21 אמר לו ישוע: “אם רצונך להיות שלם, לך מכור את רכושך ותן לעניים ויהיה לך אוצר בשמים; אחר כך בוא ולך אחרי.” 22 כששמע הבחור את הדבר הזה הלך משם עצוב, שכן היו לו נכסים רבים. 23 אמר ישוע לתלמידיו: “אמן אומר אני לכם, בקושי יכנס עשיר למלכות השמים. 24 ועוד אני אומר לכם, נקל לגמל לעבור דרך נקב מחט מהיכנס עשיר אל מלכות האלהים.”*
[21/03/2023, 20:35:47] Itamar Ben David: 25 *שמעו התלמידים ותמהו מאד. “אם כן, מי יכול להיושע?” שאלו. 26 הביט בהם ישוע ואמר: “מבני אדם נבצר הדבר, אבל האלהים כל יכול.” 27 הגיב כיפא ואמר אליו: “הנה אנחנו עזבנו הכל והלכנו אחריך, אם כן מה יהיה לנו?” 28 אמר להם ישוע: “אמן. אומר אני לכם, אתם ההולכים אחרי, כאשר תתחדש הבריאה ובן-האדם ישב על כסא כבודו, תשבו גם אתם על שנים-עשר כסאות לשפוט את שנים-עשר שבטי ישראל. 29 וכל מי שעזב בתים או אחים ואחיות או אב ואם או אשה או בנים או שדות למען שמי – יקבל פי מאה ויירש חיי עולם. 30 אבל רבים מן הראשונים יהיו אחרונים ומהאחרונים – ראשונים.”*
[21/03/2023, 20:36:19] Itamar Ben David: לילה טוב ונשתמע מחר!
[21/03/2023, 20:36:33] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[21/03/2023, 22:58:50] +972 58‑691‑0100: +972 58‑691‑0100 left
[22/03/2023, 7:35:37] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[22/03/2023, 8:48:03] Itamar Ben David: בוקר חדש – ברית חדשה! חברים הקבוצה פתוחה לשאלות עד עשר ורבע ומשם דיון פתוח
[22/03/2023, 8:48:53] Itamar Ben David: פסוק 1 מה זה יהודה שבעבר הירדן?
[22/03/2023, 8:49:30] Itamar Ben David: פסוק 9 גירוש על דבר זנות – אז יש היתר להתגרש בברית החדשה? אני מתקשה לחשוב שיהודים יגידו שבתנאים כאלה לא כדאי להתחתן, כי זה לא שהם מתכוונים ״מה אם אי אפשר לנאוף אז עדיף לא להתחתן״ הח כנראה מתכוונים למצבים נוספים בחיים שבהם יש מצב שירצו להתגרש כמו לדוגמה עקרות או משהו כזה.
[22/03/2023, 8:49:51] Itamar Ben David: פסוק 12 – למה צריך או עדיף להיות סריסים למלכות שמיים? זה לא מבטא נטישה של העולם הזה? ויתור על הקמת משפחה? זאת בהמשך ל״תנו לקיסר את אשר לקיסר״ והיחס למזון שאינו מטמא שקראנו בפרק 15 והסיפור על אותו עשיר בפרק זה
[22/03/2023, 8:56:59] +972 54‑975‑5540: קאסר אל יהוד?
[22/03/2023, 8:57:31] +972 54‑424‑3724: האמירה כי השניים עשר ישבו על כסאות לשפוט את שנים עשר שבטי ישראל מאיימת מאוד. וכמובן הגברים מגרשים את הנשים ולא להיפך
[22/03/2023, 9:02:49] +972 50‑696‑5678: מה הכוונה רבים מהראשונים יהיו אחרונים ומ אחרונים ראשונים?
[22/03/2023, 9:08:05] +972 52‑263‑6118: התקדמנו מאז…אבל יש מי שרוצים להחזירנו אחורה!
[22/03/2023, 9:15:44] +972 54‑595‑2630: למעשה ישוע ממליץ לעזוב את כל אשר לך כדי שבעתיד תהיה בעל שררה (=תשפוט את אחיך..).
[22/03/2023, 9:35:30] +972 54‑973‑2180: משונה הגישה הרדיקלית של ישוע לגבי נישואים. יש למישהו הסבר היסטורי מה מוביל לכך?
[22/03/2023, 10:13:34] +972 54‑595‑2630: אולי כחלק מזה שהוא אומר לתלמידיו לפרוש מהעולם?
[22/03/2023, 10:38:56] +972 54‑525‑2260: עיניין הגירושין מרתק בעיני. שימו לב מה בדיוק שואלים את ישוע:
“האם מותר לאיש לגרש את אשתו על כל דבר?”
שימו לב למילה “דבר”, שכן, בדיוק על זה הייתה מחלוקת בין בית שמאי לבית הילל כפי שמופיע בתלמוד:
גיטין צ ע”א
מתני’. בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה, שנאמר: +דברים כ”ד+ כי מצא בה ערות דבר;
ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר: כי מצא בה ערות דבר;
ר’ עקיבא אומר: אפי’ מצא אחרת נאה הימנה, שנאמ’: +דברים כ”ד+ והיה אם לא תמצא חן בעיניו.
גמ’. תניא,
אמרו בית הלל לבית שמאי: והלא כבר נאמר דבר!…
בית שמאי אומרים – ה*דבר* עליו מותר להתגרש הוא ערווה (ניאוף)
בית הילל אומרים – מותר להתגרש על כל *דבר*, גם אם היא שרפה את האוכל בטעות.
מבחינת ישוע, בית שמאי צודק במחלוקת. זאת בניגוד לעמדת הרוב באותם ימים שהיו חסידי בית הילל.
[22/03/2023, 10:55:48] Itamar Ben David: אבל יש את החלק הראשון של הפסוק: א כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה *אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו* כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ׃
[22/03/2023, 10:55:55] Itamar Ben David: כך שיש עוגן לשתי הגישות
[22/03/2023, 10:56:01] Itamar Ben David: לשאת חן לא קשור לניאוף
[22/03/2023, 10:57:51] Itamar Ben David: הגישה הרומנטיקנית של רבי עקיבא קשורה גם לביוגרפיה הספציפית שלי עם רחל וגם שיר השירים וגם לרעיון שלדעתי עומד מאחורי זה – שכדי להביא כמה שיותר חיים לעולם יש חשיבות עצומה לתשוקה המינית שמאפשרת הבאת חיים לעולם. לכן זוגיות ללא תשוקה היא עקרה ועדיף לסיימה עד כאן גישת רבי עקיבא למיטב הבנתי.
[22/03/2023, 11:00:30] +972 54‑451‑8589: הכוונה לפראיה (“”הארץ אשר ממול ביוונית) שמו של חבל ארץ מיושב יהודים בעברו המזרחי של נהר הירדן בתקופה החשמונאית ובתקופה הרומית. הורדוס אנטיפס שלט על הגליל ועל פראיה
[22/03/2023, 11:07:17] +972 54‑525‑2260: נכון, ובדיוק בגלל זה ישוע אומר להם בתשובתו לשאלה ‘אז למה משה התיר את הגירושין?’ – “בגלל קושי לבבכם”.
כפי שאמרו חז”ל, תורת משה ‘דיברה בלשון בני אדם’, כלומר, התורה של אלוהים היא רוחנית ונצחית, אבל על מנת לתת אותה לבני אדם הכפופים לחטא, אלוהים נתן תורה מותאמת לקושי לבבם של עם ישראל. תורת משה לא מייצגת את אמות המידה האידיאליות של אלוהים, אלא בעיקר את מידת הצדק. על כן ישוע בא ואומר “נאמר לכם ‘שן תחת שן’, ואני אומר לכם לאהוב את אוייביכם”, כלומר, על פי אמות המידה האנושיות, יש לנו זכות למידה כנגד מידה, אבל ישוע דיבר את התורה ‘בלשון בני אלוהים’.
[22/03/2023, 11:46:41] Itamar Ben David: אני לא חושב שזה משמעות הביטוי ״דיברה תורה בלשון בננ אדם״.
[22/03/2023, 11:48:58] Itamar Ben David: עם זאת אני יכול להבין את הרעיון שיש איזה אידיאל שמימי וביטוי חלקי לכך בארץ. כמו לדוגמה האידיאל הוא שלא תהיה עבדות אבל אם יש – אז צריך להגביל את העבדות בכל מיני חוקים (שבת שמיטה וכן הלאה) אבל בעידן המשיחי מניח שלא תהיה עבדות. האל זה אומר שבעידן המשיחי – כולם לא יתחתנו ויהיו סריסים? או שבעידן המשיחי כולם יתחתנו ולא יתגרשו?
[22/03/2023, 11:56:32] +972 54‑525‑2260: גם לי לא ברור העיניין של חתונה בעידן המשיחי. זה נושא שעוד לא פיצחתי.
אבל בעיניין ‘דיברה תורה בלשון בני אדם’, אמנם חז”ל לא מסיקים את המסקנה שהגעתי אליה באופן ישיר, אבל כן אפשר להסיק את זה מדבריהם.
חז”ל גם אומרים בהרבה מקומות דברים כמו ‘מצוות בטלות לעתיד לבוא’ וגם כתוב: ‘תּוֹרָה שֶׁאָדָם לָמֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֶבֶל הִיא לִפְנֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.’ (מדרש קהלת רבה י”א ח)
[22/03/2023, 12:31:30] +972 52‑368‑9613: כשיטת בית שמאי
[22/03/2023, 12:36:13] +972 52‑368‑9613: גיטין צ ע”א
מתני’. בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה, שנאמר: +דברים כ”ד+ כי מצא בה ערות דבר;
ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר: כי מצא בה ערות דבר;
ר’ עקיבא אומר: אפי’ מצא אחרת נאה הימנה, שנאמ’: +דברים כ”ד+ והיה אם לא תמצא חן בעיניו.
[22/03/2023, 12:41:12] +972 54‑442‑8081: אם המאמינים הם חלק ממלכות האלוהים כל הנעשה עלי אדמות הוא למען מלכותו. אז מי נותן את רכושו נותן אותו למען מלכות השמיים.
מי שיכול שלא יתחתן ויתן את חיו לאלוהים – יתן.
ומי שמתחתן שיבין שזה לפי ישוע זה ברית בין גבר ואשה אשר לא אמור להשבר. (לפי ישוע רק לפי עניין אחד )
בגלל זה אומרים בחתונה מה שאלוהים הביא ביחד על האדם לא לפצל.
התמורה האמיתית היא למלע !
הראשון הוא אחרון והאחרון הוא ראשון- כמו העובדים בשדה שישוע דיבר אלא שכבדו בשדה מהתחלה ואלה שעבדו לקראת הסוף – שניהם קיבלו את אותה תמורה
-מלכות השמים (הם שניהם חלק מהמלכות הזאת)
[22/03/2023, 13:41:14] Shira Harpaz Pomeranz: מה משמעות סמיכת ידיים על ילדים ובכלל
[22/03/2023, 13:51:45] Shira Harpaz Pomeranz: מעניינת הדרישה הזאת
למכור את כל הרכוש ולתת לעניים כתנאי לחיי עולם.
האם זה נועד להראות שבעצם מעצמו הוא לא יוכל להגיע למלכות שמיים?
למה אני שואלת כי נדמה שפאולוס מלמד שבסוף יש להסתמך על חסד ולא על מעשים, כדי להגיע למלכות שמים.
האם יש מקבילה כזו, של ויתור על נכסים ודאגה לנזקקים כסוג של דרגה רוחנית?
[22/03/2023, 14:35:02] +972 54‑442‑8081: ברכה
[22/03/2023, 14:35:40] +972 54‑442‑8081: לברך את הילדים כמו שהרב מברך או אב של המשפחה בערב שבת
[22/03/2023, 14:37:48] +972 54‑442‑8081: הבחור הזה חשב את עצמו צדיק ורצה לשאול איזה עוד חוק מן התורה (אשר הוא האמין שקיים ) הוא צריך לשמור – אבל ישוע ביקש ממנו משהוא שהוא מעבר לתורה לא למען מלכות שמיים אלא להראות שהוא באמת עוה את התורה עבור אלוהים ולא עבור להראות לאחרים כמה מהתורה הוא שומר!
[22/03/2023, 14:42:55] Itamar Ben David: העברת הברכה זה מגיע מברכת כהנים למיטב ידיעתי לצד מסורת הסמיכה של החכמים
[22/03/2023, 14:47:19] Itamar Ben David: צדקה לא נתפסת לגמרי כאקט של חסד אלא אקט שיש בו חובה – צדקה מלשון צדק. ברור שזה גמילות חסדים, אבל צדקה עדיין יושבת על מידת הדין
[22/03/2023, 14:47:42] Itamar Ben David: עשיר שלא נותן צדקה – אפשר לתבוע אותו בדיני ממונות למיטב זכרוני
[22/03/2023, 14:59:16] Shira Harpaz Pomeranz: נהדר אשתמש בזה במוזיאון ליד לוחיות הכסף מגיא בן הינום
[22/03/2023, 15:14:56] +972 52‑368‑9613: בנוגע למשל הגמל וחור המחט- למדתי שהמשל מתייחס לדלת הפשפש שנמצא בתוך דלת השער הגדולה (כמו בשער יפו). כשהדלת סגורה בשעות הלילה, גמל יכול לעבור אבל בלי הסחורה שעל גבו. כך העשיר יכול לעבור לגן עדן בלי רכושו ולכן יש להיפטר ממנו.
סיפור יפה אמנם אבל אני לא יודע מה מקורו. משהו מכיר את המקור?
[22/03/2023, 15:47:55] +972 54‑525‑2260: דלת הפשפש הזו היא המצאה מהמאה ה-15 ואילך, כך שאין סיכוי שישוע מדבר על זה. על פי הבנתי מדובר בליטרלי מחט וגמל.
[22/03/2023, 15:50:30] +972 52‑368‑9613: אולי אתה צודק ודבריו של ישוע כפשוטו. לדעתי זוהי מטאפורה שכן שהוא נוטה לדבר במשלים ודימויים לרוב. מניין שדלת פשפש היא המצאה מהמאה ה-15?
[22/03/2023, 15:53:11] +972 54‑973‑2180: לגבי הגמל וקוף המחט, יאנה צ’חנוב טוענת שמקור המשך באי הבנה בתרגום. המילה ׳גמל׳ היא תרגום לא נכון של המילה ׳חבל׳
[22/03/2023, 15:53:14] +972 54‑973‑2180: המשל
[22/03/2023, 16:01:11] +972 54‑451‑8589: האיזכור המוקדם של הפשפש בשער הגדול הוא אצל אנסלם מקנטרברי מאה ה-11 וגם אצל תומס אקווינס במאה ה-13.
[22/03/2023, 16:02:08] +972 50‑737‑2785: מה רשום ביוונית?
[22/03/2023, 16:02:34] +972 54‑525‑2260: תודה, חשבתי שזה עות’מני.
[22/03/2023, 16:03:45] +972 54‑451‑8589: This message was deleted.
[22/03/2023, 16:04:22] +972 54‑451‑8589: Καμελον
גמל
[22/03/2023, 16:08:41] +972 54‑451‑8589: בתלמוד בבלי
מופיעה בארמית אימרה על פיל בקוף המחט
על אותו עיקרון שמשמעותו דחיית סברה דחוקה או בלתי אפשרית
[22/03/2023, 17:19:48] Itamar Ben David: יש ציטוט מפורסם מבראשית רבה שמזכיר קוף של מחט בבראשית רבה (מצוטט רבות בסיורי סליחות) ״פתחו לי פתח של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו״
[22/03/2023, 17:21:49] Itamar Ben David: אוי נכון זה מעולה: דלמא מפומפדיתא את, דמעיילין פילא בקופא דמחטא?” (בבא מציעא לח ב) – שמא מאנשי פומבדיתא אתה, שמכניסים פיל בקוף המחט?
[22/03/2023, 17:22:27] Itamar Ben David: This message was deleted.
[22/03/2023, 17:29:37] +972 54‑451‑8589: בדיוק
[22/03/2023, 17:29:59] Itamar Ben David: תודה שהזכרת את זה חביבי
[22/03/2023, 17:30:23] +972 54‑451‑8589: חביבתי