מעשי השליחים – פרק יב'

[22/08/2023, 8:01:43] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! מעשי השליחים יב
[22/08/2023, 8:02:06] Itamar Ben David: שעתיים שאלות ותהיות מעשר דיון פתוח. לאורך כל היום- איל והיכן להשתמש בפרק בהדרכה ואילו ייצוגים בתרבות יש לפרק. מתחילים!!!!
[22/08/2023, 8:05:10] Itamar Ben David: פסוק 1-2 אנחנו מדברים על הורדוס אגריפס הראשון ועל יוחנן בן זבדי (סיינט ג׳יימס שברובע ארמני) כן?
[22/08/2023, 8:08:42] Itamar Ben David: כמה זמן אחרי תחיית ישוע האירועים האלו מתרחשים? שנה? שנתיים? יותר?
[22/08/2023, 8:14:09] Itamar Ben David: פסוק 6- אגריפס למיטב ידיעתי בעל סמכות בגליל/גולן- איפה הוא בעצם עוצר את כיפא?
[22/08/2023, 8:15:32] Itamar Ben David: פסוק 6- לא הבנתי איפה פטרוס נכלא. הגיוני שבירושלים אבל למה שלאגריפס תהיה סמכות שם?
[22/08/2023, 8:18:41] Itamar Ben David: פסוק 13 איזה מן שם יהודי זה רודה? מה הפירוש?
[22/08/2023, 8:19:17] Shira Harpaz Pomeranz: יש לי שאלה על אתמול. מה לדעתכם קרה כאשר “נפלה רוח הקודש”? איך זה התבטא בפועל?
[22/08/2023, 8:20:05] Itamar Ben David: פסוק 17- אם הוציא אותו מלאך למה לייחס את זה לאדון? כלומר אלוהים אכן עוזר אבל זה לא התיאור הכי מהימן. בפרק הקודם כשהוא מתאר את החזון ביפו הוא לא אומר שהאדון הראה לו, לדוגמה
[22/08/2023, 8:54:46] ~ Or Ben Ami: למה הסקת שזה אגריפס?
[22/08/2023, 9:24:21] Itamar Ben David: איזה הורדוס יש לך שם? מה גם שאגריפס מופיע בחקירה של ישוע נדמה לי בלוקאס
[22/08/2023, 9:24:51] ~ yaron yuval: מישהו יודע איפה נכלא פטרוס? יש לי תמונה שצילמתי לפני 17 שנים של מקום שיש מעליו כתובת באנגלית כלא פטרוס, אבל איני מצליח למצוא אותו שוב.
[22/08/2023, 9:25:06] ~ Or Ben Ami: אנטיפס ופיליפוס
[22/08/2023, 9:25:26] ~ Or Ben Ami: במיוחד אם זה קרוב לשנת הצליבה
[22/08/2023, 9:26:19] Itamar Ben David: יפה לכן אני שואל מי זה
[22/08/2023, 9:41:19] Erez Giron – Tour Guide: הורדוס אנטיפס
[22/08/2023, 9:46:27] Itamar Ben David: אוקיי, ואיזו סמכות יש לאנטיפס בירושלים?
[22/08/2023, 9:47:56] Erez Giron – Tour Guide: יש לו ארמון בירושלים, וכמו אגריפס השני ששלט בצפון, אך היה נציג העם היהודי בכל הקשור לבית המקדש, וענייני היהודים בירושלים.
[22/08/2023, 9:49:09] Itamar Ben David: פסוק 23- אכול תולעים, ארז אין איזה עניין עם הורדוס הגדול שהיו לו בעיות מעיים? בכל מקרה, לא ממש מתחבר לי למולו של אנטיפס או של אגריפס. כל שלא ברור לי בכלל מי הורדוס הגיבור של הפרק הזה ואני בקושי מבין אם ההתרחשויות הן בירושלים או במקום אחר
[22/08/2023, 9:49:40] Itamar Ben David: ויש לו סמכות לעצור אנשים ולשפוט בירושלים?
[22/08/2023, 9:50:07] Itamar Ben David: אגב – יש לנו פסיפסים או כתובות של הבנים והנכדים של הורדוס איפשהו?
[22/08/2023, 9:50:24] Erez Giron – Tour Guide: יש מטבעות.
[22/08/2023, 9:50:29] Itamar Ben David: אני יודע שיש השערה שקבר אבשלום בקידרון קשור לצאצאי הורדוס
[22/08/2023, 9:56:07] Shira Harpaz Pomeranz: מדובר בהורדוס אגריפס הראשון נכדו של הורדוס הגדול. הוא מולך ביהודה בין השנים 41 ל 44 לספירה. הוא מת בקיסריה בשנת 44 והתיאור אצל יוספוס דומה למה שמתואר כאן על אופן מותו.
השליח יעקב בן זבדי היה ראשון השליחים אשר הוצא להורג על אמונתו.
[22/08/2023, 9:57:43] Shira Harpaz Pomeranz: כן גבי ברקאי טוען שיד אבשלום זה קברו של אגריפס הראשון ואשתו.
[22/08/2023, 9:58:25] Erez Giron – Tour Guide: לא התקבל על ידי חוקרים אחרים.
[22/08/2023, 9:59:27] Itamar Ben David: השאלה היא מתי ההתרחשויות בפרק קורות כי יש תחושה שאנחנו שנה שנתיי שלוש אחרי הצליבה
[22/08/2023, 10:10:17] Doron Jamchi: התיאור של הופעתו של הורדוס עם בגדי מלכות ומותו בפרק שלנו, מופיע בגרסה דומה אצל יוספוס, ושם כתוב שזה היה אגריפס. לכן מוסכם שהורדוס שאליו מתייחס הכתוב במעשי השליחים יב’ הוא אגריפס הראשון.
אגריפס הראשון היה מלך לכל דבר, הוא קיבל מקליגולה שלטון שהיה ממש כמו של הורדוס הגדול, אבל זה היה לתקופה קצרה בשנים 44-41. הוא מת ב-44.
זה גם זמן המסגרת של הסיפור. אם הצליבה הייתה בסביבות שנת 30, אז אנחנו מדברים על 15-10 שנים אחרי הצליבה.
[22/08/2023, 10:11:54] Doron Jamchi: את סיפור מותו של אגריפס אני מזכיר כמובן בתיאטרון של קיסריה, שיוספוס אומר שזה היה שם
[22/08/2023, 10:14:27] Itamar Ben David: אפשר להביא את הטקסט מיוספוס? שיהיה לנו לפרוטוקול
[22/08/2023, 10:15:07] Doron Jamchi: ורדה
יכול להיות שיש קשר לאי רודוס, כמו שלאמא של הורדוס קראו קיפרוס שזה קפריסין.
[22/08/2023, 10:36:03] Doron Jamchi: פלאביוס יוספוס, קדמוניות היהודים, ספר 19, 352-343 (תרגום א’ שליט):
“(וכבר) מלאה שנת שלוש למלוך אגריפס על כל ארץ יהודה, והוא בא לעיר קיסריה שנקראה קודם לכן מגדל שרשון. הוא ערך כאן מחזות (בתיאטרון) לכבוד הקיסר משום שידע שחגיגה הותקנה לשלומו, והאנשים העומדים בראש האפארכיה והמון בני אדם שהגיעו לגדולה התכנסו בה. ביום השני של המחזות לבש אגריפס בגד עשוי כולו כסף מעשה אורג נפלא, ובא לתיאטרון בתחילת היום. שם, בשעה שנפלו על הכסף קרני השמש הראשונות, קרן והבריק להפליא ונצנץ עד להבהיל ולעורר פחד במסתכלים לעברו. מיד קראו החנפים, כל אחד ממקום אחר, קריאות שבאמת לא היו לטובתו וכינוהו בשם אל, בהוסיפם, ‘ולוואי ותטה (לנו) חסד, ואם יראנו מפניך עד עכשיו כמפני אדם, הרי מכאן ואילך הננו מודים שחזק אתה מטבעו של בן תמותה’. המלך לא גינה אותם ולא דחה את החנופה כחילולי השם. אף שנזדקף כעבור זמן קצר ראה את האוח יושב על איזה חבל מעל לראשו. מיד הבין שזה מלאך (מבשר) רעות, לאחר שהיה פעם מלאך (מבשר) טובות, והוא חש כאב בלבו. מיד ניעור בו גם מיחוש במעיים, שהתחיל בחזקה. הוא קפץ אפוא אל ידידיו ואמר: ‘אני, שהנני אל בעיניכם, נגזר עלי עתה לצאת מן החיים, והגורל הנועד לי מזים כבר את הקולות ששיקרו לי זה עתה. אני שכוניתי בפיכם בן אלמוות הנני מובל עתה למות. יש לקבל את הגורל כעצת אלוהים, שכן לא חייתי כלל וכלל חיים רעים, אלא חיים של פאר, מאושרים (בפי הבריות)’. כך דיבר ועם זה נצטער בייסורים שנתגברו (עליו). הוא הובא אפוא בחיפזון אל הארמון ונפוצה שמועה בקרב כל האנשים, שאגריפס עתיד למות בוודאי כעבור זמן קצר. מיד לבש ההמון על נשיו וילדיו שקים כמנהג האבות והתחננו אל אלוהים על המלך, וצעקות ובכי מילאו כל מקום. המלך שכב בחדר גבוה והביט למטה אליהם כשהם נופלים על פניהם, וגם הוא עצמו לא הבליג על דמעותיו. חמישה ימים רצופים התייסר בכאב מעיים והוציא את נשמתו בשנת החמישים וארבע להיוולדו ובשנה השביעית למולכו. בימי גאיוס קיסר מלך ארבע שנים, (מהן) שלט על הטטרארכיה של פיליפוס כשלוש שנים, ובשנה הרביעית קיבל כהוספה גם את הטטרארכיה של הורדוס, והוסיף עוד שלוש שנים במלכות קאלבדיוס קיסר, בהן מלך על (הארצות) הנזכרות למעלה, ותוספת עליהן קיבל את יהודה ואת שומרון ואת קיסריה. היו לו מהן הכנסות גדולות ביותר: אלף ומאתים רבוא (דראכמה), אולם הוא לווה, נוסף על כך, הרבה (כסף), שכן הוציא בגלל ידו הנדיבה יותר משהכניס: נדבנותו לא חסה על שום דבר.”
‎[22/08/2023, 11:15:16] ~ DO RO: ‎image omitted
[22/08/2023, 11:21:46] Erez Giron – Tour Guide: זה בוודאות אגריפס הראשון
[22/08/2023, 11:23:47] ~ yaron yuval: מזכיר קצת את מרים שבישרה לשליחים על תחייתו של ישוע.
[22/08/2023, 11:40:56] ~ DO RO: נכון , הנשים מקבלות תפקיד מפתח – בשני המקרים מדובר לכאורה בנשים שמעמדן נחות יותר
[22/08/2023, 11:51:40] ~ eliyahu milo Tour Guide: לפי הסיפור מעמדם היה כבר גבוה בחבורה לא?
[22/08/2023, 11:53:40] ~ DO RO: מבחינה חברתית , לא – ויש לכך חשיבות כפולה – למרות מעמדן הנמוך לכאורה, למרות שהיו פסולות עדות, הם מקבלות תפקידי מפתח
[22/08/2023, 11:55:59] ~ האני נסור – Hani Nassour: זכותי לא להסכים !
1.ישוע המשיח בהיותו יהודי אז הבשורה שלו התפרשה מתוך היהדות.
2.פנה ללא יהודים ושאר העמים בכמה מקרים:
א.לאשה השומרונית.
ב.לאלמנה בנין.
ג.לאלמנה בצור.
ד.הוציא את הרוח הרעה לגנטיל לא יהודי בגרגשים ,הסיפור של החזירים.
*זה אומר*
לכווווווווווווווווווולם.
[22/08/2023, 11:58:06] Doron Jamchi: תוספת לפרק של אתמול שגם קשורה לפרק שלנו: בפסוק 26 כתוב “ובאנטיוכיה לראשונה כינו את התלמידים ‘משיחיים'”.
קראתי אתמול מאמר על הפסוק הזה. קודם כל עולה השאלה מי קרא? – המאמינים לעצמם? האוכלוסייה המקומית? הרשויות?
נקודה נוספת עלתה בהקשר למילה “כינו”. כי ככל הנראה לא מדובר בסתם כינוי כמו nickname, אלא קריאה שיש בה אמירה פוליטית.
כותב המאמר התייחס לשאלה מי קרא משתי זוויות שהועלו לפניו במחקר. חוקר אחד טען שהרשויות בפרובינקיה-סוריה קראו להם משיחיים כדי לסמן אותם כעושי צרות. חוקר אחר טען שהמאמינים קראו ככה לעצמם כדי לבדל את עצמם מהיהודים. הכותב של המאמר שהתייחס לשתי התובנות האלו, תמך בדעה הראשונה, אבל חידד את זה על בסיס כמה מקורות היסטוריים שאומרים שהיה ממש פוגרום ביהודים באנטיוכיה באותו זמן. הוא הוסיף שמי שהגה את השם “משיחיים” (כריסטיאני) היו היהודים, שניסו להציג את אותם מאמינים כמוצאים החוצה. כותב המאמר גם הוסיף שבמקום “משיחיים” זה משהו יותר קרוב ל”משיחיסטים”. כלומר היהודים אמרו לשלטונות שיש קבוצה של פורעי חוק “משיחיסטים”, שלא מקובלים על ידי הקהילה היהודית, והם גם איום פוליטי על הקיסר.
לפי המאמר – זה גם הרקע לפרק שלנו, שבו אגריפס אסר את יעקב ופטרוס, וגם הייתה לו עילה להוציא להורג את יעקב.

וקצת בסטייה מהפרק – אם מה שמחבר המאמר אומר זה נכון, זה גם מצטרף לשאלה “היכן נפרדו הדרכים בין היהדות לנצרות?”. ובהקשר קצת יותר מודרני, לי לפחות זה הזכיר את מה שקורה היום מבחינה פוליטית, ובעיקר הקריאות על כמה חברי כנסת שהם “משיחיסטים” וזה בהגדרה פוסל אותם.
[22/08/2023, 12:07:15] ~ DO RO: נכון, כל אלה מקרים בודדים ונקודתים
ההליכה הגורפת אל קהלים גדולים נוספים , מתחרשת רק אחר כך באמצעות עבודת השליחים , זאת משימתם
[22/08/2023, 12:17:50] ~ yaron yuval: זו לא הפעם הראשונה שסיפור בו מעורבים פטרוס ואשה חוזר על סיפור בו מעורבים ישוע ואשה. לפני כן היתה בחירת טביתא במילים טביתא קומי.
[22/08/2023, 12:17:58] ~ yaron yuval: *החיאת
[22/08/2023, 12:27:25] ~ Tal Thalassa Takomi: ירון, זו לא הייתה – טליתא קומי ?

סיפור טביתא היה ביפו ?
[22/08/2023, 12:33:00] Doron Jamchi: במרקוס, ישוע החייה את הילדה טליתא ואמר “טליתא קומי”.
במעשי השליחים, פטרוס הקים ילדה בשם טביתא ואמר “טביתא קומי”.
[22/08/2023, 12:35:42] ~ Tal Thalassa Takomi: הבנתי🙏🏼 תודה רבה דורון על ההבהרה

כמי ששמה : טל טקומי – נתקלתי במספר פעמים במושג ובשם, עכשיו שלומדת מעט יותר לעומק ההבחנה בברית החדשה מסדרת הכל במקום. 🙏🏼
[22/08/2023, 12:47:51] ~ yaron yuval: בלוקס הוא אומר “הילדה קומי”. לדעתי מישהו ערך קצת את לוקס, מפני שקצת קשה להאמין שהוא יצר הקבלה עם מרקוס דווקא.
[22/08/2023, 12:51:49] ~ aki: המסורת הסיריאנית מזהה את ביתו של יוחנן מרקוס ואמו מרים בכנסיית סנט מארק שבתפר בין הרובע היהודי לארמני. בכניסה יש ציור של פטרוס בשלשלאות. המעניין הוא שהם מזהים את המקום גם כחדר הסעודה, אולי בגלל הקשר (הלא מתחייב) בין אירועי הסעודה האחרונה לפנטקוסט לכנסייה הראשונה (דומוס אקלזיה) בירושלים.

האם הזיהוי יוחנן מרקוס=מרקוס האוונגליסט מקובל בכנסיות נוספות?
האם מרים אמו מזוהה כאחת מהמרייםות הרבות שבברית החדשה?
[22/08/2023, 12:51:49] ~ aki: גם בתקופה הצלבנית זוהה מקום מאסר פטרוס באזור הרובע היהודי של ימינו.

לדעתי יש שמזהים גם בדיר אלעדס שברובע המוסלמי (@972523396463 )
‎[22/08/2023, 13:02:21] ~ DO RO: ‎image omitted
[22/08/2023, 13:15:22] ~ aki: תודה. על סמך מה התארוך?
[22/08/2023, 13:32:08] ~ DO RO: 6th-century Syriac inscription at the Monastery of St. Mark on Zion, beginning, “This is the house of Mary, mother of John Mark.” הצילום בספריית הקונגרס
[22/08/2023, 13:33:08] ~ DO RO: Syrian Church (Mt. Zion). Curaculune?, of St. Mark. Syrian or Syriac inscription found under plaster about 1520 A.D. The text reads: “ This is the house of Mary, mother of John Mark. Proclaimed a church by the holy apostles under the name of the Virgin Mary, mother of God, after our Lord Jesus Christ went up to the heavens. It was rebuilt after the destruction of Jerusalem by Titus year 73.
[22/08/2023, 13:35:23] ~ aki: מעניין. אשמח לשמוע כיצד תארכו למאה ה6 כיוון שלמיטב זכרוני אין ראיות שהמבנה אכן קדום לתקופה הצלבנית
[22/08/2023, 13:38:54] ~ DO RO: יתכן שעל סמך שיקולים אפיגרפיים
[22/08/2023, 13:41:53] Doron Jamchi: אנשי הכנסייה אומרים שהיא של המאה ה-6.
יש דעות אחרות, לדוגמה:
Palmer and van Gelder, “Syriac and Arabic,” 33–37. The inscription, which was discovered in 1940 when earlier layers of plaster were removed, says that “this is the house ofMary, the mother of John who was called Mark; and it was proclaimed a church by the Holy Apostles in the name of the Mother of God, Mary, after the Ascension of our Lord Jesus Christ into Heaven; and it was built a second time after Jerusalem was destroyed by King Titus, in the year 73 of Christ” (author’s translation from her own photograph). As Palmer states, both the inscription itself (the type of Syriac, the lettering, the reference to Mary as “Mother of God,” and the CE dating) and its position on a wall dated to the Crusader period suggest that the inscription was made in the late fifteenth century, shortly after the church came into Syriac Orthodox hands. Notably, the absence of references to this inscription prior to 1940, combined with the type of historicization it reflects, also allows for the possibility that the inscription was produced, ratherthan discovered, in 1940.
[22/08/2023, 13:42:45] ~ aki: מעניין גם שסיפורי מעשי השליחים לא מופיעים כל כך כמקומות קדושים בא”י לפני התקופה הצלבנית (למעט הפנטקסוט כמובן). אין לפני הצלבנים כנסיה לסיפור מאסר פטרוס בירושלים, אין כנסיה לסיפור ההתגלות ביפו, ולגבי קיסריה ולוד אני פחות בקיא ולא זוכר אם אי פעם נבנו שם בכלל כנסיות לציון האירועים.
[22/08/2023, 15:08:23] Itamar Ben David: אתה אומר יהודים אף פעם לא אהבו שמתעסקים במשיח יותר מדי.
‎[22/08/2023, 15:30:55] ~ DO RO: ‎image omitted
[22/08/2023, 15:33:58] ~ aki: נכון, סיפור סטפנוס קיבל מעמד יוצא דופן בניגוד לשאר סיפורי הספר – נקודה חשובה. בכל מקרה כמובן שהכתובת מקיסריה רק מחדדת את השאלה על ספק היעדר כנסיות קדומות (שוב, לא בקי בקיסריה)
[22/08/2023, 15:43:13] ~ Amir Rubin(Tour Guide): יש לציין שבסנט אטיין נמצאו קברים מתקופת בית ראשון.
[22/08/2023, 15:55:26] ~ מוטי: מישהו שמע על חפירות וגילוי שער סטפנוס …. לא שער האריות
[22/08/2023, 16:04:25] ~ aki: שער סטפנוס הביזנטי=שער שכם. אתר הכיכר הרומית שהיית בו בקורס מו”ד