מעשי השליחים – פרק ו'

הי בוקר טוב לכולם. יש לנו פרק קצר יחסית היום, אבל מחר פרק חגיגי בו סוקלים את סטיבן אז ממליץ לכם להציץ בו כבר היום ולכתוב את הערותיכם מראש. יהיה עמוס
[14/08/2023, 9:23:14] Itamar Ben David: פסוק 1 – אני מעריך שמדובר בראשיתה של שיטת הכוללים בקרב הקהילה הנוצרית המוקדמת… הכוונה ליהודים דוברי יוונית שמאמינים בישוע שמתלוננים על המאמינים הירושלמים לא?
[14/08/2023, 9:54:37] ~ רוני: ‎~ רוני left
[14/08/2023, 11:17:45] ~ Dorit Epstein Tour Guide: פסוק 5 – אלה הדיאקונים אני מניחה. האם מישהו חוץ מסטפנוס מוזכר במקום אחר?
[14/08/2023, 11:21:39] ‪+972 50‑535‑5500‬: ‎~ Dorit Epstein Tour Guide added ‪+972 50‑535‑5500‬
[14/08/2023, 11:18:58] ~ Dorit Epstein Tour Guide: פסוק 9 – ויקומו אנשים מבית הכנסת הנקרא.. שם מאוד ארוך לבית כנסת, או כמה בתי כנסת ביחד? והאם יש חשיבות למקומות שהוזכרו בשם?
[14/08/2023, 11:20:29] ~ DO RO: פסוק 1
אכן מדובר בקבוצה של יהודים דוברי יוונית, כאלה שחיו בעבר מחוץ לגבולות יהודה ואולי אף מצדדים בתרבות ההלנית. הם לא שלטו בארמית, השפה המדוברת בקרב היהודים בירושלים . מה שמתואר כאן , אלה הקשיים המתעוררים עם צמיחתה המהירה של הקהילה . האחדות שתוארה קודם בפרקים 2-5 , כמעט אידאלית, מתחילה להיות מופרת. השליחים לא מצליחים להשתלט על הניהול כל הכספים וחלוקתם לכולם, ומתעוררים חילוקי דעות. היהודים היוונים מרגישים שהאלמנות שלהם מופלות לרעה ולא מקבלות את חלקן בעזרה. מכאן הרגישות והדאגה הרבה לשלומן ותחושת הקיפוח של היהודים דוברי היוונית שאולי בין היתר, חשו נבגדים בגלל שלא היו מעורים מספיק ולא הבינו את שפת המקום .
כאן עולה שאלת מעמדה של אישה בכלל ושל אישה אלמנה בעולם העתיק. האם אישה שלא בחסות בעל , אח או אב, יכלה להחזיק ברכוש ולהתפרנס לבדה ?
דומה כי בתקופה זאת נשים כן החזיקו ברכוש והן מזוכרות גם בברית החדשה (הנשים שתמכו בישוע למשל). אמנם לא במידה שווה כמו הגברים , אבל זה לא היה כל כך נדיר. לפי החוק הרומי לא גברים ולא נשים, החזיקו ברכשו עד למות האב. אז הרכוש עבר בירושה , לפי חלוקה שווה בין היורשים, נשים וגברים.
גם עם נישואיה , רכושה של האישה נשמר לה מבחינה חוקית . הנדוניה שלה היה חלק אמנם מרכוש משותף בהסכמה, אך היא הוחזרה לה במקרה של גירושים או של מות הבעל. האישה היתה רשאית גם לרשת את רכוש בעלה יחד עם ילדיה. כך שלא מעט אלמנות, היו במצב כלכלי טוב. לא מעט מקורות ספרותיים, כתובות ואיגרות, מציינים את רכושן של נשים אלמנות ממעמד עליון ובינוני .
המצב הזה היה נכון קודם כל לגבי נשים בעלות אזרחות רומית. מצב הנשים בפרובינקיות , היה תלוי גם בחוקים מקומיים . לפי כתובות ששרדו מאסיה הקטנה למשל, אפשר להיווכח בתרומות של נשים להקמת מבנים , פסטיבלים ומשחקים ציבוריים. אמנם לא תמיד ברור אם היו נשואות או לאמנות, אך דומה כי היו בעלות רכוש ונטלו חלק בפרויקטים ציבוריים. גם לפי עדויות במצרים, נשים שילמו מסים , ירשו רכוש , החזיקו בעבדים , אדמות ובתים. חלק היו עשירות חלק לא , אך ידוע על נשים שניהול את חייהן במשק בית גם ללא חסות של קרוב משפחה גבר.

מה לגבי מצבן של אלמנות בעולם היהודי בתקופתו של ישוע? למרות שאין מספיק ממצאים ועדויות, מהמעט ששרד דומה כי מצבן לא היה שונה בהרבה מיתר הנשים הלא יהודיות. חוץ מזה , אם ניקח לדוגמה את הספר האפוקריפי של יהודית שנכתב סמוך לפני תקופת הברית החדשה, יהודית עצמה היא אלמנה עשירה , שירשה מבעלה ממון רב. וגם נהנית מהשפעה לא מבוטלת בעיר.
כעקרון, אלמנות זכו ליחס של כבוד ולהשפעה לא מבוטלת . אבל כמובן המצב לא היה אחיד . הנשים העניות מצבן הורע משמעותית עם מות הבעל והפכו פגיעות ביותר. לאלה הכוונה בפסוק כאן.
[14/08/2023, 11:24:29] ~ Opher: השפה המדוברת בקרב היהודים ביהודה, היא *עברית* לא ארמית
‎[14/08/2023, 11:37:16] ~ DO RO: FASSBERG-SemiticLanguageJesus-2012.pdf • ‎19 pages ‎document omitted
[14/08/2023, 11:49:00] ~ DO RO: ‎Waiting for this message. This may take a while.
[14/08/2023, 11:57:09] ~ Opher: הייתי כותב *גם ארמית*. קראתי את המאמר. נתחיל בבעיה הראשונה שלו – כתוב שישוע חי בפלסטינה! ממש לא. שם האזור היה יהודה.

רוב המאמרים המוזכרים, שמדברים על ארמית, מתייחסים לתקופה עגומה וקשה שבה כמרים חוקרים נוצרים (מאה 19) מנסים להרחיק את ישוע מיהדותו.
רוב מגילות קומראן בעברית.

אין התייחסות כלל, במאמר, לכך שמשלים הם בשפה העברית בלבד. מתוך מאות המשלים שמכירים, אין אחד בארמית.

לכן הייתי אומר שהשפה המדוברת הייתה עברית, ואנשין ידעו גם ארמית
[14/08/2023, 12:22:39] ~ Erez Cohen: תגידו ידוע באיזה עונה של השנה ישוע נתבל על ידי יוחנן המטביל
[14/08/2023, 12:36:44] Alon Navon Tour Guide: ‎You deleted this message.
[14/08/2023, 12:36:56] Alon Navon Tour Guide: ינואר, אז חורף
[14/08/2023, 12:48:03] Doron Jamchi: התאריך המקובל הוא ה-6 בינואר, שמצויין היום בחג האפיפניה.
לפי הבשורה של יוחנן, הוא ראה את ישוע ואמר עליו שהוא זה שהוא הטביל וראה את הרוח נחה עליו, וזה היה בסמוך לחג הפסח. אבל אין ציון כרונולוגי מתי בדיוק התבצעה הטבילה.
אם עושים הרמוניזציה של יוחנן עם הסינופטים, אז כתוב שישוע נטבל ומיד אחר כך שהה במדבר 40 יום. אז אם כשיוחנן רואה אותו זה בתחילת ניסן ככל הנראה, חודש וקצת אחורה מגיעים לחודש שבט, שזה יותר קרוב לפברואר.
[14/08/2023, 16:32:05] Itamar Ben David: פסוק 2, מה הכוונה לשמש את השולחנות- לעסוק בכספים? או למלצר לאלמנות?
[14/08/2023, 16:32:43] Itamar Ben David: לעסוק בכספים- אולי הגיוני, אבל למלצר לאלמנות- הפירוש שיותר נשמע לי הגיוני- מה לא נאה לתלמידים למלצר ולשרת את הקהילה? מוזר
[14/08/2023, 16:33:13] Itamar Ben David: פסוק 4 מה זה ״שימוש הדבר״
[14/08/2023, 16:35:43] Itamar Ben David: פסוק 11- מי שמסית נגד סטפנוס זה יהודים רגילים לא מקהילת המאמינים? ומאיפה מגיעים הליברטינים? מה זה המקום הזה
[14/08/2023, 16:50:33] Doron Jamchi: גם וגם. שולחן זה גם במובן של ניהול כספים (בנק) וגם הגשת אוכל. גם ביוונית מודרנית טרפזה זה שולחן וטרפזי זה בנק. המילה בנק (banco) זו המילה ספסל.

הביטוי לשמש בשולחנות זה בתרגום של דעליטש, שהוא קצת ארכאי. בתרגומים חדשים יותר כתוב לשרת. המשרת הוא הדיאקון, ובעברית שמש, אז כנראה דעליטש תרגם את זה לשמש בשולחנות כדי לשמור על אחידות לשונית (שמש משמש, במקום שמש משרת).
[14/08/2023, 16:51:33] ~ Alex Gutman: כן, שולחני, בלשון חז”ל.
[14/08/2023, 16:52:19] Doron Jamchi: הפצת הבשורה, לספר על ישוע וללמד.
מה שהתלמידים אומרים זה שלהם אין את הזמן לשרת את הנצרכים, כי הם עסוקים בלימוד.
[14/08/2023, 16:55:20] Doron Jamchi: ליברנטים = משוחררים
[14/08/2023, 18:00:57] Itamar Ben David: מעבדות? מצבא?
[14/08/2023, 18:07:07] Doron Jamchi: 👆🏼
[14/08/2023, 19:16:00] Itamar Ben David: מתכנסים לסיום
[14/08/2023, 20:01:31] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[14/08/2023, 20:00:50] Itamar Ben David: חברים תודה רבה על היום!