מעשי השליחים – פרק ז'

[15/08/2023, 8:03:40] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! מעשי השליחים ז.
[15/08/2023, 8:04:28] Itamar Ben David: שעתיים שאלות ותהיות, מעשר דיון פתוח ופרשנויות מיטב המומחים. לאורך כל היום איך והיכן הייתם משתמשים בפרק ואילו ייצוגים בתרבות יש לו (ספרים ציורים אומנות סרטים שירים ועוד)
[15/08/2023, 8:23:23] Itamar Ben David: פרק מרתק, ונראה לי יהיה יום מעניין. מה שאני שם לב כהערה כללית- זה שיש לסטפנוס הרבה טעויות. אז או שמייחסים את הטעויות למחבר, או לסטפנוס, או לרוח הקודש שישוע הבטיח שתינתן לאלו שמדברים בשעת משפט בשמו…
[15/08/2023, 8:23:24] Itamar Ben David: רשימת הטעויות של סטפנוס: פסוק 2- אברהם עזב את אביו בחרן עוד בחייו, לא אחרי מותו, פסוק 5- אברהם כן קנה את מערת המכפלה כלומר היה לו מדרך כף רגל, פסוק 8 הוא קורא לשבטים “האבות”, כנ”ל בפסוק 12, פסוק 14 75 נפש- קראתי שבתרגום השבעים יש שני מקומות שמוזכר המספר 70 נפש ושני מקומות שמוזכר 75 נפש, אבל זה עדיין מעיד על חוסר ידיעת התורה בעברית, פסוק 16 מערת המכפלה בשכם מחמור במקום עפרון בכלל, מבלבל את זה עם “חלקת השדה” של יעקב, פסוק 19- מה קשור להשליך לשדות, פרעה השליך ליאור לא אבותינו השליכו לשדה… ממש לא ברור. פסוק 23 לדעתי הוא מצטט מקור מהתורה שבעל פה שמדבר על חלוקת חייו של משה לשלושה פרקים של ארבעים שנה – כי זה לא כתוב בתורה, פסוק 38 – מדבר על תורה בסיני ממלאכים ולא מאלוהים בעצמו, פסוק 43- יש את הרמפן המפורסם שאנשים משום מה מחברים למגן דוד אבל אני לא יודע למה. מכל מקום זה ציטוט משובש מספר עמוס שמדבר על גלות הלאה מדמשק, ולא מהלאה לבבל.
[15/08/2023, 8:23:29] Itamar Ben David: אולי יש עוד אני לא יודע
[15/08/2023, 8:27:03] Itamar Ben David: פסוק 52- שוב ההאשמה הזו ברצח נביאים – מנינו מספר ממש קטן של נביאים שנרצחו, לעומת כשישים נביאים שמוזכרים בתנ”ך וכנראה רבים שלא מוזכרים. למה להיסחף עם זה?
[15/08/2023, 8:27:26] Itamar Ben David: פסוק 53 – מאיפה הרעיון שהתורה ניתנה על ידי מלאכים בסיני?
[15/08/2023, 8:28:30] Itamar Ben David: פסוק 58 הרושם הוא שלא מדובר בהוראת בית דין להוציאו להורג כי גם אין להם סמכות לזה, אלא יותר של רצח בידי אספסוף זועם. יש הבנה אחרת של זה?
[15/08/2023, 8:29:35] Itamar Ben David: המוות של סטפנוס תוך כדי מחילה לרוצחיו מזכירה גם את ישוע, מניח שיש כאן איזה מול למרטירים עתידיים, אשמח אם מישהו יודע לפתח את הנקודה הזו.
[15/08/2023, 9:05:10] ~ yaron yuval: משהו שמטריד אותי כבר הרבה זמן: אין סיבה לפשוט את הבגדים לפני שסוקלים מישהו. אז כנראה שמטרת הסיפור הזה היא לתת לפאולוס “אליבי”. הוא יכול לספר שהיה שם אבל לא השתתף בפועל בסקילה.
מאמינים לו? אני לא. אז מה פתאום שבדת שהוידוי כל כך חשוב בה דווקא עמוד תווך כמו פאולוס ימנע מלהודות בשותפות ברצח?
‎[15/08/2023, 10:11:27] Itamar Ben David: ‎image omitted
[15/08/2023, 10:11:32] Itamar Ben David: אגב כנסיית הדורמיציון נפתחת היום
[15/08/2023, 10:15:02] ~ Rebecca Nok: תודה! בהחלט הגיע הזמן
והזמן הוא היום המוקדש למריה
[15/08/2023, 10:23:34] ~ עופר מארצנו לעצמנו: הופה…נו נו מה חידשו שם?
[15/08/2023, 10:23:50] Itamar Ben David: נקפוץ ונראה
[15/08/2023, 10:24:08] ~ עופר מארצנו לעצמנו: בשירת אווה מריה
[15/08/2023, 10:25:03] Itamar Ben David: לגבי פשטו את בגדיהם, מניח שהורידו את המעיל השחור, הכובע השחור ונשארו רק עם חולצה לבנה ומכנס שחור, זה יותר קל. ועכשיו ברצינות – אני באמת לא ממש יודע באיזו עונה הסקילה מתרחשת. יש השערות? אולי היו להם כמה בגדים כי היה קריר? לא ברור
[15/08/2023, 13:14:21] Doron Jamchi: הערה כללית – אני ממליץ להעתיק את הפסוקים מתוך התרגום המודרני, ולא מדעליטש. כמו שהערתי אתמול, לפעמים הניסוח של דעליטש מנסה לקרב את הקורא ללשון המקרא והמשנה ואם אנחנו לא מבינים את זה אז אנחנו חוטאים לפרשנות.
דוגמה לכך בפרק שלנו היא בפסוק 19: “וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו *להשליך את-עלליהם אל-פני השדה* לבלתי החיותם:”; השימוש בצורה הזאת “השלך על פני השדה”, זה בהתאמה לתיאור של התינוקת המופקרת ביחזקאל, טז: 5. זה דימוי של הפקרה, ולא בהכרח אומר שיש כאן שדה. אבל כשקוראים את הניסוח הזה אצל דעליטש (אם אנחנו לא מכירים את המקור) זה יוצר סתירה דמיונית כאילו פרעה אמר לעברים לזרוק את התינוקות לשדה במקום ליאור.
בתרגום המודרני כתוב: “זֶה הִתְחַכֵּם לְעַמֵּנוּ וְהֵרַע לַאֲבוֹתֵינוּ בְּהַכְרִיחוֹ אוֹתָם *לְהַפְקִיר* אֶת עוֹלְלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִחְיוּ.”; וזה גם מתאים לניסוח ביוונית.

אני ממליץ להשתמש באתר הזה https://jer-31.com/index.html
יש בו כמה נוסחים, ככה שבשביל קריאה פשוטה אפשר להיצמד לתרגום המודרני, ולקריאה מעמיקה יותר אפשר לערוך השוואות בין הנוסחים.
[15/08/2023, 13:17:56] Itamar Ben David: אנחנו משתמשים בתרגום חדש לא בדעליטש
[15/08/2023, 13:19:04] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed the group description
[15/08/2023, 13:22:55] ~ yaron yuval: הסיפור כולו תמוה בעיני.
האנשים מעוצבנים רצח. הם תופסים את סטפנוס מוציאים אותו להסקל בלי משפט. הייתי מצפה שינהגו לתפוס כל אחד אבן ולזרוק עליו- אבל לא. עכשיו יש להם זמן. הם פושטים את בגדיהם, או חלק מהבגדים, נותנים לשאול לשמור עליהם, ושאול מסכים אפילו שככה הוא לא משתתף באקשן.
מאיפה הוא הגיע? האם היה בבית הכנסת ושמע את הנאום של סטפנוס?
אני מקדים את המאוחר, אבל גם בהמשך הוא לא הורג אף אחד, רק מסגיר אנשים לרשויות. אפילו לא כתוב שהוצאו להורג.
נראה שלוקס מאד לא רוצה להאשים את מורהו בחטא גדול מדי.
‎[15/08/2023, 13:26:55] ~ DO RO: ‎image omitted
[15/08/2023, 13:26:55] ~ DO RO: פסוק 58 – נושא הבגדים
יש לא מעט אזכורים בספרות הקדומה על אנשים המורידים את בגדיהם לפני הוצאתם שלהם להורג או הענישה . יוספו למשל מסpר על Ptolemy Physcon שרדף את היהודים בכך שהציג אותם ערומים כבולים בשלשלאת, מתוך כוונה לזרוק אותם טרף לפילים (נגד אפיון 2.53). פילו מתאר אירוע בו 38 חברי הסנהדרין הובלו אל תיאטרון , הופשטו מבגדיהם והולקו בשוטים , חלקם מתו בעקבות כך Flacc 10.75 Philo)). במשנה נאמר שאת בגדי הגבר הנאשם , יש להוריד בטרם סוקלים אותו כשהוא ערום

הנה התאור (מזוויע למדי) במשנה סנהדרין ו’
הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו. הָאִישׁ, מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו. וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה:

בספר יחזקאל נאמר שאישה נואפת יש להפשיטה
לט וְנָתַתִּי אֹתָךְ בְּיָדָם, וְהָרְסוּ גַבֵּךְ וְנִתְּצוּ רָמֹתַיִךְ, וְהִפְשִׁיטוּ אוֹתָךְ בְּגָדַיִךְ, וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ; וְהִנִּיחוּךְ, עֵירֹם וְעֶרְיָה. מ וְהֶעֱלוּ עָלַיִךְ קָהָל, וְרָגְמוּ אוֹתָךְ בָּאָבֶן; וּבִתְּקוּךְ, בְּחַרְבוֹתָם.

אך כאן בפסוק 58 , העדים הם אלה שמורידים את גלימותיהם (המילה ביוונית היא שוב הימטיון- גלימה עליונה שנלבשה מעל טוניקה או כיתון , מכאן המילה כותונת בעברית)– כך שהם לא נותרים ערומים . במקרה זה לא הקרבן , סטפן, נדרש להוריד את בגדיו אלא דווקא מוציאיו להורג. כך שברור שמעשה העדים כאן נושא מסר סימבולי. יש האומרים שהמעשה מבטא מחויבות מצד העדים למעשה, יש האומרים שזה מבטא כעס כלפי הקרבן.

הנושא יוזכר בהמשך במעשי השליחים פרק 22 פס’ 20 ע”י מי שהפך משאול לפאולוס
20 וְכַאֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ דַּם סְטֵפָנוֹס עֵדְךָ – אַף אֲנִי עָמַדְתִּי שָׁם בְּהַסְכָּמָה לַמַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתִּי אֶת הַבְּגָדִים שֶׁל הוֹרְגָיו”

יש לא מעט הסברים ותיאוריות. אחת, מסבירה את הפן המעשי , לאפשר למוציאים להורג חופש תנועה ללא הגלימה החיצונית ולכך יש דוגמאות בספרות העתיקה, כמו אצל אפלטון , אגב סיפור הוצאתו להורג של סוקרטס . גם שם המוציאים להורג מורידים את גלימותיהם כדי לאפשר לעצמם חופש תנועה.

בסקילה של סטפנוס, הגלימות של העדים הונחו לרגלי שאול , שנתפס כאן כדמות סמכותית מטעם הסנהדרין. בפרקים הקודמים, לוקס סיפר לנו על האנשים שהביאו תרומות שונות והניחו אותם לרגלי התלמידים , מחווה שמבטאה כבוד, הכרה בסמכות והערכה.

דומה אם כן, שבאמצעות הנחת הבגדים לרגלי שאול, מביעים העדים הכרה בסמכותו ובמנהיגותו.

אך , מנגד , כאשר שאול שיהפוך עוד מעט לפאולוס, יעמוד במצב דומה לזה של סטפנוס מול ההמון הזועם (פרק 21:23) , אלה ישליכו לעברו את בגדיהם ועפר באויר: 23 הֵם צָעֲקוּ, הִשְׁלִיכוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וְהֵטִילוּ עָפָר בָּאֲוִיר. כסימן לכעס ומחאה .

הבגד הוא סמל לזהות האדם. הנחת הבגד לרגלי מישהו (כמו הנחת הבגדים על הארץ בכניסה לירושלים) , זהו ביטוי להערכה, כבוד ומסירות כלפי הריבון , אולי כמו בספר מלכים ב – פרק 9, פס’ 13 יג וַיְמַהֲרוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ, וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו, אֶל-גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת; וַיִּתְקְעוּ, בַּשּׁוֹפָר, וַיֹּאמְרוּ, מָלַךְ יֵהוּא.

בתמונה: סקילתו של סטפנוס, המרטיר הראשון או הפרוטו-מרטיר , ברקע שאול עומד מביט במעשי הסוקלים. מתוך מחזור הציורים על חייו של סטפנוס במנזר בבית ג’מל
הציורים על הקירות הם של לויג’י פוג’י נזיר כרמליטי שהשתייך למנזר של סטלה מאריס. יתר העיטורים על התקרות , גומחות וחיקויי הפסיפסים, הם של הצייר הגרמני אמיל ריץ
[15/08/2023, 13:39:56] ~ aki: תודה על ההסבר המקיף הזה
[15/08/2023, 13:41:09] ~ חדוה הדר: מה זה סכת מלכם כוכב אלוהיכם ורמפן הצלמים
[15/08/2023, 14:01:37] Itamar Ben David: איזשהו סמל שמזכיר עמוס
[15/08/2023, 14:03:20] ~ DO RO: זהו הד לדברים בספר עמוס פרק 5 :26-27
26 ונשאתם, את סכות מלככם, ואת כיון צלמיכם; כוכב אלהיכם, אשר עשיתם לכם: 27 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק; אמר יהוה אלהי-צבאות שמו:
אחד ההסברים לשם :
רמפנט זו המקבילה של האל כיון בספר עמוס- (המקור האטימולוגי מיוונית ρεμφαν) כי בתרגום השבעים כיון מתורגם כרפאן או ראיפן Rephan/Raiphan ואילו האל כיון בעמוס, הכוונה כנראה לאל סטורן-שבתאי כי השם האשורי שלו היה Kayvan. לפי כך סטפנוס מאשים בסגידה לאחד האלים הפלנטריים (סטורן-שבתאי) של הגויים
[15/08/2023, 14:03:48] ~ Eliav Cohen: רוצה שנשתמש ב-Meet לווידאו צ’אט? https://duo.app.goo.gl/1sTJFK8
[15/08/2023, 14:05:04] ~ Steven A.B: למה אליבי? הטקסט דווקא מאשים אותו בהשתתפות ברצח. שאול מידה בעצמו בכך. אף אחד לא ‘מנקה’ את שאול מאשמה
[15/08/2023, 14:46:34] Doron Jamchi: פרק הנאום של סטפנוס הוא חשוב מאוד בתוך הספר ויש לו כמה מטרות.
עד עכשיו ראינו רק את השליחים במרכז הבמה, וכיפא היה הנואם העיקרי. זה הקטע הראשון של נאום של מישהו שלא שייך לשליחים. אבל סטפנוס במובן מסויים הוא כמעט שליח. הוא אחד משבעת המשרתים (הדיאקונים) שנבחרו בפרק ו שעליהם נאמר: “בַּעַלֵי שֵׁם טוֹב, מְלֵאֵי רוּחַ וְחָכְמָה”. סטפנוס עצמו מתואר “שֶׁהָיָה מָלֵא חֶסֶד וּגְבוּרָה, עָשָׂה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּקֶרֶב הָעָם.” שזה תיאור שאפיין את השליחים בפרקים הקודמים.
בהקשר לפרק הקודם, סטפנוס היה כנראה שייך לקבוצה של דוברי היוונית.
בנאום שלו הוא מזכיר את האבות, יוסף, משה ודוד. החיבור שהוא עושה עם אברהם ומשה הוא ההבטחה וההתגשמות (פסוקים 7-5 לאברהם ופסוק 17 משה). אצל משה הוא מדגיש את הניגוד בין אותו אחד שאמר לו “מי שמך לשופט?” ובין ההתגלות שהייתה לו בסנה. משפט המפתח: “מֹשֶׁה זֶה, אֲשֶׁר כָּפְרוּ בּוֹ בְּאָמְרָם ‘מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֹׁפֵט’ – אוֹתוֹ שָׁלַח אֱלֹהִים בְּיַד הַמַּלְאָךְ הַנִּרְאֶה אֵלָיו בַּסְּנֶה, לִהְיוֹת לְשַׂר וְגוֹאֵל.”
שימו לב שבכל הנאום, סטפנוס לא מזכיר את ישוע, חוץ מרמיזה בפסוק 52. אבל לא כמו הנאומים של פטרוס שממש הזכיר את ישוע שהוסגר ונצלב. יחד עם זאת, ברור למי שקורא שהוא מכוון לישוע. הוא מספר את הסיפור של האבות ומשה, אבל מכוון לישוע – הוא בעצם משתמש בשיטה של הפרה-פיגורציה. הדמויות, התהליכים, התכנית האלוהית – כולם קשורים זה בזה.
הקטע של הסקילה הוא מאוד מעניין. כתוב שישוע עומד ליד אלוהים, ולא יושב ליד אלוהים (פסוקים 56-55). וגם כאשר סטפנוס נסקל הוא אומר שני דברים: 1. “קבל את רוחי” 2. “סלח להם”. שתי האמירות האלה נאמרו ישוע על הצלב (לוקס, כג: 34 ו-46), אז אפשר לומר שסטפנוס מתואר כתלמיד שהגיע לרמה של רבו.
בפסוק 58 כתוב שהעדים הניחו את בגדיהם לרגלי שאול. פרק ח’ מתחיל בפסוק: “גַּם שָׁאוּל הִסְכִּים לַהֲרִיגָתוֹ.”; אז נאום סטפנוס הוא גם אחד הסיפורים שנחשבים עמודי תווך בביוגרפיה של שאול/פאולוס. גם ההאשמות שסטפנוס אומר בפסוקים 52-51 ישמעו אחר כך (בצורה זו או אחרת) על ידי פאולוס עצמו.
[15/08/2023, 14:53:49] ~ yaron yuval: הוא לא ידה אבנים בעצמו וגם אם היה הולך משם סטפנוס היה נרגם. זוכר מי בכם זך בלי פשע ידה בה את האבן לראשונה? אז פאולוס לא ידה אף אבן.
[15/08/2023, 14:56:46] Itamar Ben David: דורון איך מסבירים את כל השגיאות שלו בנאום?
[15/08/2023, 14:57:16] Itamar Ben David: ואגב בכלל לא דיברנו על זיהוי מקום הסקילה בין אם מצפון או ממזרח לעיר העתיקה אם מישהו יודע לבאר את זה- מצוין
‎[15/08/2023, 15:05:54] Itamar Ben David: ‎image omitted
[15/08/2023, 15:10:18] ~ DO RO: תלוי את מי שואלים

מקום הסקילה לפי מסורת ביזנטית קדומה היה במקום בו עומדת סנט אטיין היום , שנבנתה על שרידי כנסיה ביזנטית מן המאה ה-5
קרוב לשער שכם

לפי מסורת צלבנית מן המאה ה-12, הסקילה היתה מחוץ לשער האריות

בגלל שתי המסורות המנוגדות הללו, יש המתייחסים הן לשער שכם , הן לשער האריות, כשער סטפנוס
[15/08/2023, 15:18:37] Shira Harpaz Pomeranz: פשטו את הבגדים כדי שיהיה נוח ושלא יותז עליהם דם.
[15/08/2023, 15:25:50] ~ Steven A.B: אני לא רואה סיבה למה לטהר את שאול מאשמה, הטקסט מכוון אותנו לכך ששאול ממש התנגד למאמינים ואפילו התכוון לאסור אותם ולהוציא להורג
[15/08/2023, 15:29:20] Itamar Ben David: או תראו מי קם מבין גל האבנים
[15/08/2023, 15:31:49] ~ DO RO: שאול יודה בכך בעצמו בהמשך בפרק 22 ‎<This message was edited>
[15/08/2023, 15:56:08] Doron Jamchi: הנאום של סטפנוס גם כולל כמה פרשנויות או שינויי נוסח. יש חוקרים שחושבים שסטפנוס היה שומרוני. גם אם כן וגם אם לא, יש כמה נקודות בנאום שלא מתאימות לנוסח המסורה היום.
פסוק 4 – אברהם יוצא מאור כשדים אחרי מות אביו. על פי חשבון השנים בספר בראשית, אברהם יצא כשתרח עדיין היה בחיים. בגרסה השומרונית חיי תרח הם 145 ולא 205 ואז הוא כן יצא אחרי שתרח מת. כנראה שהייתה פרשנות כזאת גם עם המספר של נוסח המסורה. כמה דוגמאות במאמר של חנן אשל: https://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/mega46_eshel.pdf

פסוק 14 – 75 נפש יעקב לעומת 70 בנוסח המסורה. בתרגום השבעים מופיע 75 וגם מצאו חתיכה של קלף בקומראן שעל פי הזיהוי מדובר בהתחלה של ספר שמות וגם שם כתוב בעברית 75. https://thetorah.co.il/article/seventy-five-descendants-of-jacob-the-opening-of-exodus-in-the-dead-sea-scrolls

פסוק 16 – זה פסוק קשה. אברהם לא קנה חלקת קבר מבני חמור, וגם יש מסורות שונות לגבי קבורת בני יעקב. כן יש מסורות שמזכירות קבורה של כל בני יעקב בשכם, אבל לפי גרסה אחרת (למשל אצל יוספוס) בני יעקב חוץ מיוסף נקברו במערת המכפלה. הפרשנים שאומרים שסטפנוס היה שומרוני או נסמך על מסורת שומרונית, מסתמכים בין השאר על הפסוק הזה בגלל החשיבות של שכם במסורת האבות. יכול להיות שיש כאן רמז למסורת שאברהם קנה חלקה מאנשי שכם שיעקב היה צריך להילחם עליה (בראשית, מח: 22) או שהרמז הוא שיעקב קנה את השדה לצורך חלקת קבורה כמו שעשה אברהם (בראשית, לג: 19).

פסוק 38 – הוא מזכיר מלאך שדיבר עם משה בהר סיני. זה רעיון שמופיע בברית החדשה בעוד כמה מקומות. אולי אפשר להשוות את זה לספר היובלים ששם התורה מבוארת מחדש על ידי מלאך.

פסוק 43 – “מהלאה לבבל”. לפי מה שידוע אין גרסה כזו. אגב מעניין השימוש בנביאים, אולי זו דווקא נקודת חולשה לטענה שסטפנוס שומרוני, כי הם נסמכים רק על תורת משה. בכל אופן, לדעתי הוא לקח את הציטוט הזה כדי להדגיש את עבודת האלילים והקשר שלה לגלות. והסמל של הגלות הוא בבל, אז הוא החליף.
צריך גם לזכור שלא היה לו תנ”ך ביד כשהוא דיבר. אז הוא כנראה ציטט מהזיכרון עם הפרשנות. ‎<This message was edited>
[15/08/2023, 16:15:09] Doron Jamchi: לגבי כיון/ריפן. הפרשנים מסבירים שהכוכב הזה הוא SATURN.
השם של כוכב SATURN בעברית הוא שבתאי שבא מהמילה שבת. בספירת כוכבי הלכת הקדומה שבתאי היה השביעי מהארץ, אז ברור הקשר של השם למספר 7.
ויש פה משהו באמת מעניין….במרכז של כוכב שבתאי, בגלל הצורה שלו, נוצרת צורה של משושה, שזו הצורה של המרכז של המגן דוד, שנקרא באנגלית STAR (of David). מכאן הקישור ששבתאי=ריפן והסמל שלו הוא כוכב משושה=מגן דוד.

אגב אני לא יודע אם זה עדיין קיים, אבל בצומת של הכביש שעולה מעיר דוד והכביש לכיוון שער האשפות יש ארון תקשורת לבן, ומישהו עשה גרפיטי עליו עם הפסוק הזה ממעשי השליחים שמתייחס לריפן.
‎[15/08/2023, 16:15:28] Doron Jamchi: ‎image omitted
[15/08/2023, 16:32:37] Itamar Ben David: מה ציטט מהזיכרון, רוח הקודש הייתה אמורה לדבר מתוכו לפי ישוע
[15/08/2023, 16:33:21] Itamar Ben David: נשמע לי מוזר לטעון שהוא הי שומרוני אבל שייך לקהילת היוונים ומצטט מקור חז״לי על שלוש תקופות חייו של משה שנחלקות לארבעים
[15/08/2023, 16:34:24] Itamar Ben David: לגבי נוסח המסורה על 70 או 75 נפש- בבדיקה שטחית שערכתי- בתרגום השבעים יש שני מקומות בהם מוזכר 70 נפש ושני מקומות מוזכר 75 נפש. כך או כך יש גם מניין של שמות אז זה לא כאילו משובר במספר רנדומלי
[15/08/2023, 17:08:08] Itamar Ben David: על מה אני מסתכל פה?
[15/08/2023, 17:09:03] Itamar Ben David: יש את הפסוק הזה בכמה מקומות בעיר העתיקה גם ברחוב בית הבד וכאלה
‎[15/08/2023, 17:14:53] Itamar Ben David: ‎image omitted
[15/08/2023, 17:15:19] Itamar Ben David: 3- צריך להניח שידעו איכשהו שיש את הצורה הזו של המשושה
[15/08/2023, 17:15:23] Doron Jamchi: המשושה במרכז
[15/08/2023, 17:16:00] Itamar Ben David: כן פספסתי הודעה
[15/08/2023, 17:16:55] Doron Jamchi: זאת הסתכלות מודרנית אחרי שהוכח שהכוכבים נעים סביב השמש.
הספירה הקדומה היא מנקודת מבט של כדור הארץ.
1. שמש
2. ירח
וכו’…השביעי הוא שבתאי.
תשווה את זה לשמות הימים בשפות אירופאיות
[15/08/2023, 17:18:20] Itamar Ben David: חוץ משמש וירח מה יש?
[15/08/2023, 17:24:18] Doron Jamchi: שמש, ירח, חמה (מרקורי) , נגה (ונוס) , מאדים , צדק , שבתאי
[15/08/2023, 17:32:13] Doron Jamchi: תראה…נאמר על חנוך שאלוהים לקח אותו לשמים והראה לו את הכוכבים והוא כתב ספרים להעביר את הידע לשושלת שם.
[15/08/2023, 17:58:24] ~ Opher: בתורה רק כתוב, “וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים, וְאֵינֶנּוּ, כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים”
בראשית ה’, 24

אין כאן שום התייחסות לכתיבת ספרים או העברת ידע
[15/08/2023, 18:07:35] Doron Jamchi: ספר חנוך
[15/08/2023, 18:32:08] ~ Opher: ברור שזה ספר חנוך, השאלה אם בתקופת בית שני ציטטו מחנות כמו שציטטו מהתורה. עד כמה שאני יודע, לא
[15/08/2023, 18:52:45] Doron Jamchi: באיגרת יהודה שבברית החדשה יש ציטוט מספר חנוך וגם מצאו קטעים בקומראן.
אם הוא נחשב לספר קודש זו שאלה אחרת. לדעתי לא. אבל זה לא אומר שלא השתמשו בסיפורים האלה כחלק מפרשנות ומדרש.
[15/08/2023, 18:55:49] Doron Jamchi: אגב הזכרתי את חנוך כהלצה, כאילו הוא אמר לקדמונים שעל כוכב שבתאי יש משושה ובגלל זה יש לנו מגן דוד.
[15/08/2023, 19:14:43] ~ Albert: היום סיימתי לתרגם ספר בעברית בשם: “ישוע מנצרת בספרות היהודית הקדומה”, של ד”ר מישרקי… ובו המון איזכורים שחדרו לאג’נדה של חז”ל ממקורות רבים, מהם הנחשבים ספרי קודש, ומהם מהאפוקריפא, בנוסף למקורות פרי הדמיון הפורה של המחבר…
[15/08/2023, 19:24:32] ~ Amos Davidowitz: המגן דוד מגיע כל כך מאוחר ליהדות זה חסר רלוונטיות.
[15/08/2023, 19:37:40] Itamar Ben David: איך זה מחובר לימים?
[15/08/2023, 19:38:16] Itamar Ben David: אכן, מגן דוד זה תופעה ביניימית מה שהופך את הטיעון לקשר בין שבתאי ליהדות לארבע קפיצות שצריך לעשות מה שלא ממש סביר
[15/08/2023, 19:38:17] Itamar Ben David: מתכנסים לסיום חברים
[15/08/2023, 19:46:04] ~ עופר מארצנו לעצמנו: הגיע עד בית הכנסת הביזנטי בכפר נחום ‎<This message was edited>
[15/08/2023, 19:48:23] Doron Jamchi: השמות באנגלית הם על פי שמות של אלים נורדים ויוונים-רומים.
1. Sun day שמש
2. Mo(o)n day ירח
3. Tues day – על שם אל נורדי שמזוהה עם מארס הרומי – מאדים
4. Wednes day = Odin’s day. מזוהה עם מרקורי (חמה), הרמס היווני. Miercules – בספרדית
5. Thursday = Thor’s day. מזוהה עם יופיטר, השם של כוכב צדק.
6. Friday – Freya’s day. מזוהה עם ונוס. כוכב נגה.
7. Saturday=Saturn’s day. כוכב שבתאי
[15/08/2023, 19:51:00] ~ יוסי נחמד: 5.על שמו של תור הבחור הנורדי עם הפטיש.
[15/08/2023, 19:54:33] ~ Rebecca Nok: שלישי martes בשפות לטיניות
על שם הכוכב מארס
‎[15/08/2023, 19:56:08] ~ DO RO: ‎image omitted
[15/08/2023, 19:56:32] ~ DO RO: בתמונה , תמיד רומי עם דמויות האלים לפי ימות השבוע
[15/08/2023, 19:56:58] ~ DO RO: צמיד *
[15/08/2023, 19:58:30] ~ Amos Davidowitz: הוא הגיע כמו כוכב מחומש ומתומן. סתם גרפיקה. ללא שום קשר ליהדות
[15/08/2023, 19:58:45] ~ Amos Davidowitz: מה שכן מאד יהודי בזמן הזה זה פרח החיים
‎[15/08/2023, 19:59:03] ~ Amos Davidowitz: ‎image omitted
‎[15/08/2023, 19:59:19] ~ Amos Davidowitz: ‎image omitted
[15/08/2023, 19:59:42] ~ Amos Davidowitz: וכמובן מה שיש במגדלה
[15/08/2023, 20:00:26] Doron Jamchi: אם יש למישהו חומרים על הצורה הזאת אשמח שתשלחו לי בפרטי
[15/08/2023, 20:14:30] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[15/08/2023, 20:13:08] ~ DO RO: זהו דגם הלניסטי ורומי נפוץ מאוד בכל רחבי העולם הגרקו-רומי ללא זיקה מיוחדת ליהדות
בארמון הורדוס ישנ הדגם הזה ורבים אחרים שהיו נפוצים בעולם ההלניסטי והרומי בארמונות, וילות ובתי מרחץ .
[15/08/2023, 20:14:15] Itamar Ben David: חברים תודה רבה על היום!