מרקוס – פרק יא'

[01/05/2023, 20:17:44] Itamar Ben David: *יא*
1 *כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה שֶׁבְּהַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו.*
2  *אָמַר לָהֶם: “לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם; בָּרֶגַע שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלָיו תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֲשֶׁר לֹא יָשַׁב עָלָיו אָדָם מֵעוֹלָם. הַתִּירוּ אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ.*
3  *וְאִם מִישֶׁהוּ יֹאמַר לָכֶם ‘לָמָּה אַתֶּם עוֹשִׂים זֹאת?’ אִמְרוּ, ‘הָאָדוֹן זָקוּק לוֹ וּמִיָּד יִשְׁלַח אוֹתוֹ הֵנָּה בַּחֲזָרָה.'”*
4  *הֵם הָלְכוּ וּמָצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֶל שַׁעַר מִבַּחוּץ, בָּרְחוֹב.*
5  *כַּמָּה מִן הָעוֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ לָהֶם: “מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?”*
6  *הֵשִׁיבוּ לָהֶם כְּפִי שֶׁאָמַר יֵשׁוּעַ וְהַלָּלוּ הִנִּיחוּ לָהֶם.*
7 *הֵבִיאוּ אֶת הָעַיִר אֶל יֵשׁוּעַ, שָׂמוּ עַל הָעַיִר אֶת בִּגְדֵיהֶם וְיֵשׁוּעַ יָשַׁב עָלָיו.*
8  *רַבִּים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ וַאֲחֵרִים פָּרְשׂוּ עֲנָפִים שֶׁכָּרְתוּ בַּשָֹדוֹת.*
9  *וְהַהוֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ:*
*”הוֹשַׁע־נָא! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה!*
10  *תְּבֹרַךְ מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה עָלֵינוּ!*
*הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים!”*
[01/05/2023, 20:17:44] Itamar Ben David: 11   *הוּא נִכְנַס לִירוּשָׁלַיִם אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהִתְבּוֹנֵן סָבִיב בַּכֹּל. כֵּיוָן שֶׁהַשָּׁעָה כְּבָר הָיְתָה מְאֻחֶרֶת יָצָא אֶל בֵּית עַנְיָה עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.*
12  *לְמָחֳרָת, אַחֲרֵי צֵאתָם מִבֵּית עַנְיָה, הָיָה רָעֵב.*
13  *הוּא רָאָה מֵרָחוֹק עֵץ תְּאֵנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עָלִים וְהִתְקָרֵב אֵלָיו – אוּלַי יִמְצָא בּוֹ מַשֶּׁהוּ. נִגַּשׁ אֶל הָעֵץ וְלֹא מָצָא מְאוּמָה מִלְּבַד עָלִים, כִּי טֶרֶם הִגִּיעָה עוֹנַת הַתְּאֵנִים.*
14  *הֵגִיב וְאָמַר אֶל הָעֵץ: “מֵעַתָּה אִישׁ לֹא יֹאכַל מִמְּךָ פְּרִי לְעוֹלָם!” וְתַלְמִידָיו שָׁמְעוּ.*
15  *הֵם בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם. כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הֵחֵל לְגָרֵשׁ אֶת הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחֲלִיפֵי הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים.*
16  *וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהַעֲבִיר כְּלִי דֶּרֶךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.*
17 * לִמֵּד אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם: “הֲלֹא כָּתוּב, ‘בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל־הָעַמִּים’, אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִצִים.”*
18  *שָׁמְעוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְחִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ, כִּי פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁכֵּן כָּל הֶהָמוֹן הִתְפַּעֵל מִתּוֹרָתוֹ.*
[01/05/2023, 20:17:45] Itamar Ben David: 19  *לְעֵת עֶרֶב יָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר.*
20  *בַּבֹּקֶר עָבְרוּ וְרָאוּ אֶת עֵץ הַתְּאֵנָה יָבֵשׁ מִשָּׁרָשָׁיו.*
21  *נִזְכַּר כֵּיפָא וְאָמַר אֵלָיו: “רַבִּי, רְאֵה, עֵץ הַתְּאֵנָה שֶׁקִּלַּלְתָּ יָבֵשׁ!”*
22  *הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “תְּהֵא נָא בָּכֶם אֱמוּנַת אֱלֹהִים. *
23 * אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל הָאוֹמֵר לָהָר הַזֶּה ‘הֵעָקֵר וְהִזָּרֵק לְתוֹךְ הַיָּם’ וְאֵינוֹ מְפַקְפֵּק בְּלִבּוֹ אֶלָּא מַאֲמִין שֶׁיִּתְקַיֵּם דְּבָרוֹ, כֵּן יִהְיֶה לוֹ.*
24  *לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁתְּבַקְשׁוּ בִּתְפִלָּה – הַאֲמִינוּ שֶׁקִּבַּלְתֶּם אוֹתוֹ, וְיִהְיֶה לָכֶם.*
25  *וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה וְיֵשׁ לָכֶם דָבָר נֶגֶד מִישֶׁהוּ – סִלְחוּ, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם עַל חֲטָאֵיכֶם.”*
[01/05/2023, 20:17:46] Itamar Ben David:  27  *הֵם חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם. כַּאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בָּאוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים.*
28  *שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; מִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם?”*
29  *הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד וְהָשִׁיבוּ לִי, וְאֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת אֵלֶּה.*
30  *טְבִילַת יוֹחָנָן הַאִם מִן הַשָּׁמַיִם הָיְתָה אוֹ מִבְּנֵי אָדָם? הָשִׁיבוּ לִי!”*
31  *אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: “אִם נֹאמַר ‘מִן הַשָּׁמַיִם’, יֹאמַר ‘אִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?’*
32  *אַךְ אִם נֹאמַר ‘מִבְּנֵי אָדָם’ …” הֵם פָּחֲדוּ מִן הָעָם, כִּי הַכֹּל חָשְׁבוּ שֶׁיּוֹחָנָן אָכֵן נָבִיא.*
33  *הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים.”*
*אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.”*
[01/05/2023, 20:18:25] Itamar Ben David: פסוק 26 חסר בהוצאה הזו. פשוט דילגו על המספר. זה קורה מדי פעם.
[02/05/2023, 8:00:34] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[02/05/2023, 8:01:05] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה מרקוס פרק 11!
[02/05/2023, 8:01:58] Itamar Ben David: שעתיים שאלות ותהיות. למי שלא הבין למה זה- מהניסיון שלנו זה עוזר להרחיב את יריעת הדיון ולהגדיל את מספר המשתתפים בו.
[02/05/2023, 8:46:30] Sivan Jeret: לי פסוקים 7-6 מזכירים את התיאור של נקדימון בן גוריון מעשירי ירושלים שהיה הולך מביתו עד לבית המדרש על בדים – בבלי כתובות ס”ה ע”א-ע”ב; אבות דרבי נתן דף ס”ז ע”א.
[02/05/2023, 8:51:57] Itamar Ben David: פסוק 5, האם זה בא לומר שאותם בעלי חמורים קיבלו את אלוהותו/אדנותו/סמכותו של ישוע? לא נשמעים כמו ירושלמים של היום
[02/05/2023, 8:55:02] Itamar Ben David: לגבי המסחר בבית המקדש אני לומד מהפרק הזה שני דברים. תמיד היה לי רושם שהפיכת השולחנות של הסוחרים מתרחשת ביום ראשון. מהטקסט כאן נראה שזה קורה דווקא ביום שני לבואו. בנוסף- למיטב הבנתי ניתן לייחס את הפעילות המסחרית לסטיו המלכותי בדרום רחבת המקדש (אל-אקצא של ימינו) – יש הצעות אחרות למיקום של הסוחרים?
[02/05/2023, 9:12:30] Itamar Ben David: פסוק 25 – למה ישוע לא אומר ״סילחו כדי שגם *אני* אסלח לכם על חטאיכם״. כלומר למה לייחס את הסליחה לאב כאשר הוא בעצמו מוחל על חטאים במהלך הסיפור.
[02/05/2023, 9:29:24] Itamar Ben David: לגבי פסוק 30 אם מישהו יודע למה ישוע מתכוון בטבילת יוחנן אשמח. מה שאני מבין זה שלצד הטהרה לפי התורה יוחנן מציע טהרה ווידוי לטובת כפרת חטאים. אשמח להבהרות וחידודים על השינוי שיוחנן עושה בטבילה
[02/05/2023, 9:37:48] Shira Harpaz Pomeranz: ‎This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/05/2023, 9:50:39] Sivan Jeret: אתה מדבר על האזור של גן דוידסון איפה שנמצא אבן שכתוב עליה “לבית התקיעה ל”?
[02/05/2023, 9:52:23] Itamar Ben David: שם היה שוק כלשהו. אני מסבר על המסחר ברחבת המקדש
[02/05/2023, 9:52:42] Itamar Ben David: הרי ישוע לא התנגד למסחר ברחבי ירושלים אלא למסחר ברחבת המקדש. לא?
[02/05/2023, 10:02:18] Sivan Jeret: כן באזור דוידסון היו חניות ככה הממצא אומר
ממה שאני זוכר הסטיו המלכותי היה המקום שבו התאספו כל המי ומי של ירושלים, הלא יהודים וכל מיני אנשים שרצו להפיץ את הדעות היו שם והטיפו את דעותיהם וכנראה ישוע הוצא משם בצורה אלימה על ידי הכוהנים והפרושים שלא רצו לשמוע את דעותיו
[02/05/2023, 10:45:32] ~ Dorit Epstein Tour Guide: פסוק 24: בדיוק מה שהסרט ״הסוד״ אומר (ועוד אי אלו מפורסמים..)…
[02/05/2023, 11:14:59] ~ יוסי טל: אני לא באמת מבין את סיפור עץ התאנה ומה ישוע מנסה להוכיח/להראות. הרי מדובר בתקופה שאיננה התקופה שבה יש פירוט, מצד שני הוא פוגע במעשי הבריאה ובסדר הטוב. לא מבין את הסבריו של ישוע ומה המטרה
[02/05/2023, 11:19:11] ~ יוסי טל: הייחוד בטבילת יוחנן בהשוואה לטבילה המקובלת היא כי מטרת הטבילה היא להטהר מדברים פיזיים. נגיעה במת או בחיה שהיא המטמעת. יוחנן בעצם מוסיף נופך נוסף וזה כי הטבילה היא מימוש והשלמה של מחילת חטאים. לאחר שאדם חטא וביקש מחילה הטבילה אמורה לכפר על החטא ולברוא את האדם מחדש נקי מחטאים.
[02/05/2023, 11:20:46] ~ יוסי טל: להבנתי זה התרגם אח”כ להתוודות מול הכומר, כי הטבילה הנוצרית הפכה למעשה לחלק מתהליך המרת הדת (ההתנצרות) ולכן כבר לא שימשה למטרתה הנוצרית המקורית
[02/05/2023, 11:22:40] ~ yaron yuval: התפיסה אצל הקלויניסטים היא שהצלחה בחיים היא הוכחה שאתה אחד הנבחרים לגאולה.
אצלם הגאולה היא לא שכר על התנהגות נאותה. אם נבחרת לגאולה לא תוכל להתנהג אחרת. ואם תתנהג כראוי תזכה לגמול כבר כאן על הארץ.
[02/05/2023, 11:23:54] Itamar Ben David: Predestination
[02/05/2023, 11:24:57] ~ yaron yuval: רק שכאן הולכים צעד קדימה.
[02/05/2023, 11:35:15] Itamar Ben David: בקלוויניזם בהחלט
[02/05/2023, 11:37:02] Itamar Ben David: זה כבר מחזיר אותנו למתי ג: והטבלו על-ידיו בירדן כשהם מתודים על חטאתיהם.
[02/05/2023, 12:31:58] Doron Jamchi: עץ התאנה הזה הוא משל ספרותי. התאנה מופיעה במקרא בפעם הראשונה בספר בראשית אחרי שאדם וחווה אכלו מעץ הדעת־טוב־ורע, והם השתמשו בעלי תאנה כדי לכסות את הגוף העירום. באופן סימבולי קללת העץ שהיו עליו עלים, הם סמל לכך שישוע מתכוון לחשוף מחדש את החטא על מנת להסיר אותו לחלוטין.
משל נוסף הוא שהתאנה היא משל לעם ישראל (ירמיהו, כד; הושע, ט: 10). במסגרת הסיפור, ישוע מגיע רכוב על העיר, שזו התגשמות הנבואה של זכריה: “גִּילִ֨י מְאֹ֜ד בַּת־צִיּ֗וֹן הָרִ֨יעִי֙ בַּ֣ת יְרֽוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה מַלְכֵּךְ֙ יָ֣בוֹא לָ֔ךְ צַדִּ֥יק וְנוֹשָׁ֖ע ה֑וּא עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַל־חֲמ֔וֹר וְעַל־עַ֖יִר בֶּן־אֲתֹנֽוֹת׃” (זכריה, ט: 9), אבל ירושלים לא זיהתה אותו. הוא עזב אותם, ולמחרת בבוקר הוא ניגש אל עץ התאנה שהיו עליו עלים אבל לא פירות, וזה משל לעם ישראל או ירושלים, שהיא מלאה בהדר אבל אין לה פירות ולכן היא מקוללת. ישוע ממשיך לבית המקדש ומגרש את החלפנים שעושים מהקדש בית מסחר, וגם הכהנים, הזקנים והסופרים, כפי שעולה מהדברים שלהם לא מכירים בשליחות של יוחנן המטביל וישוע, אז הם בעצם כמו עץ ללא פירות. ולכן הסצינה שהעץ יבש הוא משל שגם עם ישראל/ירושלים תיבול.
[02/05/2023, 12:47:53] ~ DO RO: לטבילה של יוחנן יש מטרה מאוד מסוימת – טהרה רוחנית ולא טהרה פיזית (כמו ביהדות), כפרה על חטאים , חזרה בתשובה.
מתי פרק ג :5 אז יצאו אליו ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן 6 והטבלו על-ידיו בירדן כשהם מתוודים על חטאיהם.
11 אני אמנם מטביל אתכם במים לתשובה, אך הבא אחרי חזק ממני ואינני ראוי לשאת את נעליו. הוא יטביל אתכם ברוח הקדש ובאש.

גם פאולוס במעשי השליחים 19 : 4 אומר במפורש מה מטרת הטבילה של יוחנן :4 אמר שאול: “יוחנן הטביל טבילה של תשובה, באמרו לעם שיאמינו בזה שיבוא אחריו, כלומר, בישוע.”. יש כאן הכרה ווידוי בחטאים האישיים , רצון לטהרה רוחנית ומחויבות ללכת בדרכי האל , בדרכו של ישוע המשיח.

זהי בעצם לידה מחדש עבור המאמין הנוצרי כפי פאולוס אומר באיגרת השנייה אל הקורינתית 5:17-21: 17 על כן מי שנמצא במשיח הוא בריאה חדשה. הישנות עברו; הנה נהיו חדשות.

במעשה הטבילה , יוחנן הכין את הדרך לבואו של המשיח, ע”י קריאת האנשים להכיר בחטאיהם ,להתוודות עליהם ולחזור בתשובה כאמצעי לגאולה. במילה אחת הטבילה של יוחנן היה טקס טהרה שהכין את האנשים לקבל בתוך לבם פנימה את קיומו של הגואל, לפי התפיסה הנוצרית.

באדריכלות של הכנסיות הנוצריות המוקדמות, יש ביטוי מובהק לאלה שנטבלו ואלה שעדיין לא. בפועל, בכנסיה הנוצרית והמוקדמת, רבים היו רק במעמד של “מועמדים לטבילה” . הם עברו הכשרה קפדנית והכנה רוחנית מתאימה לקראת טקס הטבילה ( ידוע למשל שאפילו הקיסר קונסטנטין , נטבל רק על ערש דואי) . עם הזמן באופן טבעי כאשר החלו להטביל תינוקות , כמות “המועמדים” הבוגרים שנקראו catechumen הקטכומנים , הלכה ופחתה. לפיכך בכנסיות הקדומות , הקטכומנים לא הורשו להיכנס לתוך הכנסייה גופא לקחת חלק פעיל בפולחן אלא עמדו במבואה חיצונית בחלק המערבי של הכנסייה שנקראת נרתקס , והורשו רק לשמוע את הדרשות. עם הזמן הנרתקס איבד את התפקיד המקורי ונותר כמבואה מקדימה לכניסה המערבית לכנסיות . בכנסיה האורתודוכסים, הוא משמש לטקסים ליטורגיים שונים. באותו נרתקס עמדו גם החוזרים בתשובה . הטבילה היא הראשונה מבין שבעת הסקרמנטים בכנסיה הקתולית
‎[02/05/2023, 12:48:03] ~ DO RO: ‎image omitted
[02/05/2023, 13:01:02] Itamar Ben David: משובח דולי תודה. אני לא יודע, אבל לא נראה לי, שיש ביהדות קשר הכרחי בין תשובה לטהרה. כלומר טהרה זה מעבר ממצב של מגע קרוב מדי עם מוות למצב של חזרה לחיים, ותשובה זה מעבר ממצב של חטא (נראה לי בעיקר חטא בשגגה אבל אני לא סגור על זה) למצב של חזרה אל מקור החיים (תשובה מלשון שיבה אל החיים). זה נשמע כאילו יוחנן ממזג את שתי המגמות האלו של טהרה ותשובה. בתור כהן ברור שהייתה חשובה לו הטבילה והטהרה, ובתור מורה (כמו כל הכהנים) חשובה לו גם התשובה.
[02/05/2023, 13:11:36] Sivan Jeret: תודה על התשובה מדהימה שלך דולי