כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבָאוּ אֶל בֵּית־פַּגֵּי, אֶל הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנֵי תַּלְמִידִים 2 בְּאָמְרוֹ לָהֶם: “לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וּמִיָּד תִּמְצְאוּ אָתוֹן קְשׁוּרָה וְעַיִר אִתָּהּ. הַתִּירוּ אוֹתָם וְהָבִיאוּ אֵלַי. 3 וְאִם מִישֶׁהוּ יֹאמַר לָכֶם דָּבָר, תֹּאמְרוּ ‘הָאָדוֹן זָקוּק לָהֶם’ וּמִיָּד יִשְׁלַח אוֹתָם.”
4 כָּל זֶה קָרָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם דְּבַר הַנָּבִיא: 5 “אִמְרוּ לְבַת־צִיּוֹן: הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת.”
6 הַתַּלְמִידִים הָלְכוּ וְעָשׂוּ כְּמִצְוַת יֵשׁוּעַ. 7 הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָאָתוֹן וְאֶת הָעַיִר וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ עֲלֵיהֶם אֶת בִּגְדֵיהֶם הוּא יָשַׁב עֲלֵיהֶם. 8 רַבִּים מִן הֶהָמוֹן פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וְשָׁטְחוּ אוֹתָם עַל הַדֶּרֶךְ. 9 וַהֲמוֹן הָעָם שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ: “הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה! הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים!”
10 בְּהִכָּנְסוֹ לִירוּשָׁלַיִם הָמְתָה כָּל הָעִיר וְהַכֹּל שָׁאֲלוּ: “מִי הוּא זֶה?”
11 הֵשִׁיבוּ הֲמוֹנֵי הָעָם: “זֶה הַנָּבִיא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל.”
12 יֵשׁוּעַ נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְגֵרֵשׁ אֶת כָּל הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחֲלִיפֵי־הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים. 13 אָמַר לָהֶם: “הֵן כָּתוּב, ‘בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא’, אַךְ אַתֶּם הוֹפְכִים אוֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים.”
14 נִגְּשׁוּ אֵלָיו עִוְרִים וּפִסְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם. 15 כִּרְאוֹת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים אֶת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה וְאֶת הַיְלָדִים הַצּוֹעֲקִים בַּמִּקְדָּשׁ, “הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד!”, נִתְמַלְּאוּ כַּעַס 16 וְאָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה שׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁאֵלֶּה אוֹמְרִים?”
הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “כֵּן, הַאִם מֵעוֹדְכֶם לֹא קְרָאתֶם, ‘מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז’?” 17 לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אוֹתָם וְיָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל בֵּית עַנְיָה, וְלָן שָׁם.
18 בַּבֹּקֶר שָׁב אֶל הָעִיר וְהוּא רָעֵב. 19 כְּשֶׁרָאָה עֵץ תְּאֵנָה אֶחָד בַּדֶּרֶךְ הִתְקָרֵב אֵלָיו וְלֹא מָצָא בּוֹ מְאוּמָה מִלְּבַד עָלִים. אָמַר אֵלָיו: “מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה מִמְּךָ פְּרִי לְעוֹלָם!” וּבוֹ בָּרֶגַע הִתְיַבֵּשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה. 20 כִּרְאוֹתָם זֹאת תָּמְהוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ: “אֵיךְ יָבַשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה פִּתְאוֹם?”
21 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה וְאֵינְכֶם מְפַקְפְּקִים, לֹא רַק כְּמַעֲשֵׂה הַתְּאֵנָה הַזֹּאת תַּעֲשׂוּ, אֶלָּא גַּם אִם תַּגִּידוּ לָהָר הַזֶּה ‘הֵעָקֵר וְהִזָּרֵק לְתוֹךְ הַיָּם’, יִתְקַיֵּם הַדָּבָר. 22 וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְשׁוּ בִּתְפִלָּה וְאַתֶּם מַאֲמִינִים תְּקַבְּלוּהוּ.”
23 כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִמֵּד שָׁם נִגְּשׁוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם וְשָׁאֲלוּ: “בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?” 24 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “גַּם אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד אֲשֶׁר אִם תַּגִּידוּ לִי אוֹתוֹ, גַּם אֲנִי אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. 25 טְבִילַת יוֹחָנָן מֵאַיִן הָיְתָה, מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?”
אָז חָשְׁבוּ בִּלְבָבָם: 26 “אִם נֹאמַר ‘מִן הַשָּׁמַיִם’, יֹאמַר לָנוּ ‘אִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?’ וְאִם נֹאמַר ‘מִבְּנֵי אָדָם’, חוֹשְׁשִׁים אָנוּ מִן הָעָם, כִּי כֻּלָּם חוֹשְׁבִים אֶת יוֹחָנָן לְנָבִיא.”
27 הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים.”
אָמַר לָהֶם: “גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.”
28 “אֲבָל מַה דַּעְתְּכֶם: לְאִישׁ הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים. הוּא נִגַּשׁ אֶל הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, ‘בְּנִי, לֵךְ לַעֲבֹד הַיּוֹם בַּכֶּרֶם’. 29 הֵשִׁיב הָרִאשׁוֹן, ‘אֵינֶנִּי רוֹצֶה’, אֲבָל לְאַחַר מִכֵּן הִתְחָרֵט וְהָלַךְ. 30 נִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ אוֹתוֹ דָּבָר. הֵשִׁיב הַשֵּׁנִי, ‘כֵּן, אֲדוֹנִי’ וְלֹא הָלַךְ. 31 מִי מִשְּׁנֵיהֶם עָשָׂה אֶת רְצוֹן הָאָב?” הֵשִׁיבוּ: “הָרִאשׁוֹן.”
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת יָבוֹאוּ לִפְנֵיכֶם לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים, 32 כִּי יוֹחָנָן בָּא אֲלֵיכֶם בְּדֶרֶךְ צְדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ, אֲבָל הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הֶאֱמִינוּ לוֹ. אַתֶּם לְעֻמַּת זֹאת רְאִיתֶם וְלֹא חֲזַרְתֶּם בָּכֶם אַחֲרֵי כֵן לְהַאֲמִין לוֹ.”
33 “שִׁמְעוּ מָשָׁל אַחֵר: אִישׁ בַּעַל אֲחֻזָּה נָטַע כֶּרֶם. הוּא גִּדֵּר אוֹתוֹ מִסָּבִיב, חָצַב בּוֹ יֶקֶב וּבָנָה מִגְדָּל, וּלְאַחַר שֶׁהֶחְכִּיר אוֹתוֹ לְכוֹרְמִים נָסַע. 34 בְּהַגִּיעַ עֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל הַכּוֹרְמִים לְקַבֵּל אֶת הַפְּרִי שֶׁלּוֹ. 35 תָּפְסוּ הַכּוֹרְמִים אֶת עֲבָדָיו, אֶת זֶה הִלְקוּ, אֶת זֶה הָרְגוּ וְאֶת זֶה סָקְלוּ. 36 הוֹסִיף וְשָׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים, רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְגַם לָהֶם עָשׂוּ כָּךְ. 37 לְבַסּוֹף שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת בְּנוֹ בְּאָמְרוֹ, ‘אֶת בְּנִי יְכַבְּדוּ’. 38 כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹרְמִים אֶת הַבֵּן אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, ‘זֶה הַיּוֹרֵשׁ, בּוֹאוּ נַהֲרֹג אוֹתוֹ וְנִקַּח לָנוּ אֶת נַחֲלָתוֹ’. 39 הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ, גֵּרְשׁוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ. 40 וּבְכֵן, כְּשֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם מַה יַּעֲשֶׂה לַכּוֹרְמִים הָהֵם?”
41 הֵשִׁיבוּ לוֹ: “הַשְׁמֵד יַשְׁמִיד אֶת הָרְשָׁעִים הָהֵם, וְאֶת הַכֶּרֶם יַחְכִּיר לְכוֹרְמִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לוֹ אֶת הַפְּרִי בְּעִתּוֹ.”
42 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “הַאִם לֹא קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים, ‘אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה; מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ’? 43 עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם כִּי תִּלָּקַח מִכֶּם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְתִנָּתֵן לְגוֹי אֲשֶׁר יָפִיק אֶת פִּרְיָהּ. 44 וְהַנּוֹפֵל עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת יִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים, וְכָל מִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו תִּכְתֹּשׁ אוֹתוֹ.”
45 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים והַפְּרוּשִׁים אֶת מְשָׁלָיו הֵבִינוּ כִּי עֲלֵיהֶם הוּא מְדַבֵּר. 46 הֵם בִּקְשׁוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אֲבָל חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הֲמוֹנֵי הָעָם, שֶׁכֵּן אֵלֶּה חֲשָׁבוּהוּ לְנָבִיא.
[26/03/2023, 7:55:13] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַתַּי פֶּרֶק כא
1 כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבָאוּ אֶל בֵּית־פַּגֵּי, אֶל הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנֵי תַּלְמִידִים 2 בְּאָמְרוֹ לָהֶם: “לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וּמִיָּד תִּמְצְאוּ אָתוֹן קְשׁוּרָה וְעַיִר אִתָּהּ. הַתִּירוּ אוֹתָם וְהָבִיאוּ אֵלַי. 3 וְאִם מִישֶׁהוּ יֹאמַר לָכֶם דָּבָר, תֹּאמְרוּ ‘הָאָדוֹן זָקוּק לָהֶם’ וּמִיָּד יִשְׁלַח אוֹתָם.” 4 כָּל זֶה קָרָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם דְּבַר הַנָּבִיא: 5 “אִמְרוּ לְבַת־צִיּוֹן: הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת.” 6 הַתַּלְמִידִים הָלְכוּ וְעָשׂוּ כְּמִצְוַת יֵשׁוּעַ. 7 הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָאָתוֹן וְאֶת הָעַיִר וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ עֲלֵיהֶם אֶת בִּגְדֵיהֶם הוּא יָשַׁב עֲלֵיהֶם. 8 רַבִּים מִן הֶהָמוֹן פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וְשָׁטְחוּ אוֹתָם עַל הַדֶּרֶךְ. 9 וַהֲמוֹן הָעָם שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ: “הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה! הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים!”
[26/03/2023, 7:55:13] Itamar Ben David: 10 בְּהִכָּנְסוֹ לִירוּשָׁלַיִם הָמְתָה כָּל הָעִיר וְהַכֹּל שָׁאֲלוּ: “מִי הוּא זֶה?” 11 הֵשִׁיבוּ הֲמוֹנֵי הָעָם: “זֶה הַנָּבִיא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל.” 12 יֵשׁוּעַ נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְגֵרֵשׁ אֶת כָּל הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחֲלִיפֵי־הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים. 13 אָמַר לָהֶם: “הֵן כָּתוּב, ‘בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא’, אַךְ אַתֶּם הוֹפְכִים אוֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים.” 14 נִגְּשׁוּ אֵלָיו עִוְרִים וּפִסְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם. 15 כִּרְאוֹת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים אֶת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה וְאֶת הַיְלָדִים הַצּוֹעֲקִים בַּמִּקְדָּשׁ, “הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד!”, נִתְמַלְּאוּ כַּעַס 16 וְאָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה שׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁאֵלֶּה אוֹמְרִים?” הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “כֵּן, הַאִם מֵעוֹדְכֶם לֹא קְרָאתֶם, ‘מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז’?” 17 לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אוֹתָם וְיָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל בֵּית עַנְיָה, וְלָן שָׁם.
[26/03/2023, 7:55:14] Itamar Ben David: 18 בַּבֹּקֶר שָׁב אֶל הָעִיר וְהוּא רָעֵב. 19 כְּשֶׁרָאָה עֵץ תְּאֵנָה אֶחָד בַּדֶּרֶךְ הִתְקָרֵב אֵלָיו וְלֹא מָצָא בּוֹ מְאוּמָה מִלְּבַד עָלִים. אָמַר אֵלָיו: “מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה מִמְּךָ פְּרִי לְעוֹלָם!” וּבוֹ בָּרֶגַע הִתְיַבֵּשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה. 20 כִּרְאוֹתָם זֹאת תָּמְהוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ: “אֵיךְ יָבַשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה פִּתְאוֹם?” 21 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה וְאֵינְכֶם מְפַקְפְּקִים, לֹא רַק כְּמַעֲשֵׂה הַתְּאֵנָה הַזֹּאת תַּעֲשׂוּ, אֶלָּא גַּם אִם תַּגִּידוּ לָהָר הַזֶּה ‘הֵעָקֵר וְהִזָּרֵק לְתוֹךְ הַיָּם’, יִתְקַיֵּם הַדָּבָר. 22 וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְשׁוּ בִּתְפִלָּה וְאַתֶּם מַאֲמִינִים תְּקַבְּלוּהוּ.”
[26/03/2023, 7:55:14] Itamar Ben David: 23 כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִמֵּד שָׁם נִגְּשׁוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם וְשָׁאֲלוּ: “בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?” 24 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “גַּם אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד אֲשֶׁר אִם תַּגִּידוּ לִי אוֹתוֹ, גַּם אֲנִי אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. 25 טְבִילַת יוֹחָנָן מֵאַיִן הָיְתָה, מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?” אָז חָשְׁבוּ בִּלְבָבָם: 26 “אִם נֹאמַר ‘מִן הַשָּׁמַיִם’, יֹאמַר לָנוּ ‘אִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?’ וְאִם נֹאמַר ‘מִבְּנֵי אָדָם’, חוֹשְׁשִׁים אָנוּ מִן הָעָם, כִּי כֻּלָּם חוֹשְׁבִים אֶת יוֹחָנָן לְנָבִיא.” 27 הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים.” אָמַר לָהֶם: “גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.”
[26/03/2023, 7:55:15] Itamar Ben David: 28 “אֲבָל מַה דַּעְתְּכֶם: לְאִישׁ הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים. הוּא נִגַּשׁ אֶל הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, ‘בְּנִי, לֵךְ לַעֲבֹד הַיּוֹם בַּכֶּרֶם’. 29 הֵשִׁיב הָרִאשׁוֹן, ‘אֵינֶנִּי רוֹצֶה’, אֲבָל לְאַחַר מִכֵּן הִתְחָרֵט וְהָלַךְ. 30 נִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ אוֹתוֹ דָּבָר. הֵשִׁיב הַשֵּׁנִי, ‘כֵּן, אֲדוֹנִי’ וְלֹא הָלַךְ. 31 מִי מִשְּׁנֵיהֶם עָשָׂה אֶת רְצוֹן הָאָב?” הֵשִׁיבוּ: “הָרִאשׁוֹן.” אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת יָבוֹאוּ לִפְנֵיכֶם לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים, 32 כִּי יוֹחָנָן בָּא אֲלֵיכֶם בְּדֶרֶךְ צְדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ, אֲבָל הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הֶאֱמִינוּ לוֹ. אַתֶּם לְעֻמַּת זֹאת רְאִיתֶם וְלֹא חֲזַרְתֶּם בָּכֶם אַחֲרֵי כֵן לְהַאֲמִין לוֹ.”
[26/03/2023, 7:55:15] Itamar Ben David: 33 “שִׁמְעוּ מָשָׁל אַחֵר: אִישׁ בַּעַל אֲחֻזָּה נָטַע כֶּרֶם. הוּא גִּדֵּר אוֹתוֹ מִסָּבִיב, חָצַב בּוֹ יֶקֶב וּבָנָה מִגְדָּל, וּלְאַחַר שֶׁהֶחְכִּיר אוֹתוֹ לְכוֹרְמִים נָסַע. 34 בְּהַגִּיעַ עֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל הַכּוֹרְמִים לְקַבֵּל אֶת הַפְּרִי שֶׁלּוֹ. 35 תָּפְסוּ הַכּוֹרְמִים אֶת עֲבָדָיו, אֶת זֶה הִלְקוּ, אֶת זֶה הָרְגוּ וְאֶת זֶה סָקְלוּ. 36 הוֹסִיף וְשָׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים, רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְגַם לָהֶם עָשׂוּ כָּךְ. 37 לְבַסּוֹף שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת בְּנוֹ בְּאָמְרוֹ, ‘אֶת בְּנִי יְכַבְּדוּ’. 38 כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹרְמִים אֶת הַבֵּן אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, ‘זֶה הַיּוֹרֵשׁ, בּוֹאוּ נַהֲרֹג אוֹתוֹ וְנִקַּח לָנוּ אֶת נַחֲלָתוֹ’. 39 הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ, גֵּרְשׁוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ. 40 וּבְכֵן, כְּשֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם מַה יַּעֲשֶׂה לַכּוֹרְמִים הָהֵם?” 41 הֵשִׁיבוּ לוֹ: “הַשְׁמֵד יַשְׁמִיד אֶת הָרְשָׁעִים הָהֵם, וְאֶת הַכֶּרֶם יַחְכִּיר לְכוֹרְמִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לוֹ אֶת הַפְּרִי בְּעִתּוֹ.” 42 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “הַאִם לֹא קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים, ‘אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה; מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ’? 43 עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם כִּי תִּלָּקַח מִכֶּם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְתִנָּתֵן לְגוֹי אֲשֶׁר יָפִיק אֶת פִּרְיָהּ. 44 וְהַנּוֹפֵל עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת יִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים, וְכָל מִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו תִּכְתֹּשׁ אוֹתוֹ.” 45 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים והַפְּרוּשִׁים אֶת מְשָׁלָיו הֵבִינוּ כִּי עֲלֵיהֶם הוּא מְדַבֵּר. 46 הֵם בִּקְשׁוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אֲבָל חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הֲמוֹנֵי הָעָם, שֶׁכֵּן אֵלֶּה חֲשָׁבוּהוּ לְנָבִיא.
[26/03/2023, 7:56:16] Itamar Ben David: שעתיים ראשונות – להתמקד בהעלאת שאלות ותהיות מהטקסט משעה 10 דיון חופשי עד שמונה בערב. נזכיר- לשרשר שאלות לטקסט ולשרשר תשובות לשאלות (פשוט לגרור את ההודעות הרלוונטיות ימינה ולהגיב). יום מוצלח לכולם!
[26/03/2023, 8:23:43] +972 52‑339‑6463: למה התשובה התמוהה של ישוע על התאנה שהתייבשה?
את כוחו התלמידים כבר יודעים, וכן את כוחה של האמונה.
למה לא ביאר להם את משמעות הנס?
ועוד משהו:
תאנים מתחלקות לתאנים תרבותיות שהפגות שלהן אכילות וטעימות ול”תאני עז” שהפגות שלהן קשות, אבל בהן מתפתחות הצרעות המאביקות את התאנים התרבותיות. כך שהחקלאי צריך תאני עז בסביבה, אבל לא בהכרח במטע שלו.
אז אם ישוע מצא עץ תאנה שאין לו בעלים זה כנראה תאנת עז. למה חיפש בה פירות מלכתחילה?
[26/03/2023, 8:36:58] Itamar Ben David: פסוק 5 ופינת השוואת הפסוקים (זכריה ט, ט) גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת. למה להשמיט את צדיק ונושע? ולמה ״נושע״ ולא ״מושיע״?
[26/03/2023, 8:43:16] Itamar Ben David: פרישת הבגדים בפסוקים 8-9 כך שמעתי זה טקס שלקוח מהעולם הרומי. מישהו יודע לפרט בנושא?
[26/03/2023, 8:45:01] Itamar Ben David: פסוק 12, האם יש הסכמה במחקר שגירוש הרוכלים אירע בסטיו המלכותי? האם מקובל לחשוב שהאירוע התרחש בדרום רחבת הר הבית? אילו עוד דעות יש בעניין?
[26/03/2023, 8:49:40] +972 54‑688‑1975: זה מוזר שהכותב שמכיר את הארץ ועונות השנה מדבר על פירות תאנים באביב.
יש לזה הסבר?
הרי בפסח אין תאנים.
זה פרי קיץ…
[26/03/2023, 8:51:16] +972 50‑543‑2596: יש *פגות*
פגה הוא פרי צעיר [למעשה תפרחת]
יש פגות שלא יבשילו אף פעם ויש פגות שמגיעות מאוחר יותר ואכן יבשילו לפירות אכילים
[26/03/2023, 8:57:02] Itamar Ben David: פסוק 13 השוואת פסוקים עם ישעיהו נו פסוק ז : וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. והשאלה – מדוע ציטוט כל כך חלקי? הרי זה פסוק על כך עשיר וטעון. מניח שאפשר לצטט פסוקים אחרים (מודה שלא עולה לי רעיון כרגע).
[26/03/2023, 8:57:40] Itamar Ben David: הן בכל מקרה לא אכילות באביב למיטב היכרותי
[26/03/2023, 9:01:13] +972 50‑543‑2596: לא אכילות כלל
וזה מה שכתבתי
[26/03/2023, 9:04:09] Itamar Ben David: השיטה הזו של עשיית ניסים בעידן המשיחי בכוח תפילה ואמונה, בין אם זה תאנים שיבשילו טרם הזמן או הרים שנזרקים לים, מה המקור שלה? זה שיהיו שינויים בטבע בעידן המשיחי – אנחנו לומדים גם מישעיהו (וגר זאב עם כבש וכן הלאה) אבל האקט של עשיית ניסים על ידי אנשים בעידן המשיחי מהיכן הוא?
[26/03/2023, 9:11:18] Itamar Ben David: פסוק 42 ״אבן מאסי הבונים״ לפי הפרשנות המקובלת מדבר על עם ישראל, עם שהיה שפל בין נאומו ועלה לגדולה. בכלל יש הרבה רגעים שבו נראה שמציירים את ישוע כתמצית של עם ישראל (כמו שירי עבד ה׳ בישעיהו) ואני לא הבנתי אם אכן קיימת גישה כזו בעולם הנוצרי או בפרשנות המשיחית המציגה את ישוע כמיטב של ישראל.
[26/03/2023, 9:11:32] Shira Harpaz Pomeranz: אני ממש אוהבת להדריך עם דגש על צמחים. מודה שהאירוע הזה מלא סימני שאלה עבורי.
1. כפי שכבר נכתב מדובר בפסח ולא צפוי שאף עץ תאנה יהיה עם פרי. אגב העץ בזמן הזה בקושי עם עלים. במרקוס י”א אפילו כתוב שזה לא העת לפרי.
2. יתכן ומדובר בעץ זכר שאכן יהיו לו פגות אך הן לא יבשילו אלא ישמשו להפריית הפגות הנקבות. (לא מכירה את הכינוי עץ בר עז).
3. אם מדובר בדימוי לישראל, אז הקללה שלא יהיה מהעץ עד עולם, סותרת לימוד שישראל בעתיד כן תאמין בישוע.
4. שורה תחתונה נראה שיש כאן עונש על לא פשע.
5. אצלי באופן אישי האירוע הזה מוביל למחשבה על מהות הבחירה האישית. *אם אלהים מעניק אמונה לחלק ולאחרים לא, איך הוא יכול לשפוט אנשים על חוסר אמונה?*
[26/03/2023, 9:12:40] Itamar Ben David: פסוק 43 האם הכוונה שתילקח הבכורה מעם ישראל? מה הכוונה שם?
[26/03/2023, 9:14:00] Itamar Ben David: פסוק 44 יכול להיות שאני לא מבין משהו בביטוי הזה ״ראש פינה״. או שהאבן היא אבן ראשה של דלת כניסה או שהיא אבן פינה כלומר בשולי הבניין. מה הכוונה פה?
[26/03/2023, 9:15:44] +972 54‑595‑2630: ואולי האירוע התרחש ברחוב ההרודיאני מתחת להר הבית?
הוא הרי יכול היה להתרחש בכל מקום שיש רוכלים.
[26/03/2023, 9:16:40] Itamar Ben David: מכיוון שכתוב ״בית המקדש״ נשמע לי הגיוני שמדובר ברחבה, ואפילו הייתי מגדיל לומר שכוונת ישוע זה שהרוכלים ילכו אל הרחוב ההרודיאני.
[26/03/2023, 9:16:57] Itamar Ben David: שירה תרחיבי קצת על 4 בבקשה.
[26/03/2023, 9:21:18] +972 54‑595‑2630: האם הכוונה שהכהנים הם כמו בעל האחוזה = שולחים אחרים לעשות את מה שהם צריכים לעשות, בידיעה שהם יסתכנו. עד כדי כך ששולחים את הבנים שלהם להיפגע במקומם?
ולמה הכורמים כל כל כעסו על בעל הבית?
[26/03/2023, 9:21:59] +972 50‑543‑2596: לפני שבוע ראיתי עצי תאנה מלבלבים + פגות
נ.ב. *באזור הבקעה מגדלים תאנים שמניבות פרי אכיל וטוב גם בעונה הזו*
[26/03/2023, 9:25:17] +972 52‑339‑6463: זה דווקא לא מוזר בעיני כלל. משמעות הסיפור היא שכל אחד צריך להיות מוכן תמיד לבואו של ישוע.
[26/03/2023, 9:28:13] Itamar Ben David: בעל האחוזה זה אלוהים והכורמים זה היהודים/הכהנים לא?
[26/03/2023, 9:29:02] Itamar Ben David: יש עץ תאנה גדול מאוד בכניסה לרובע היהודי (סמוך מאוד לחניון) והרבה פעמים אני מספר כל התאנה שם.
[26/03/2023, 9:32:58] +972 50‑543‑2596: image omitted
[26/03/2023, 9:34:01] +972 52‑339‑6463: בלי להכנס יותר מדי לבוטניקה, בתאנה אין עץ זכר לנקבה.
ישנו עץ בו צרעות יכולות להתפתח בפגות והוא נקרא תאנת עז, קפריפיקוס בלע”ז. הצרעות המתפתחות בו מפרות גם תאני עז וגם תאנים תרבותיות. התאנים האלה לא עברו ברירה מלאכותית, כך שהפגות שלהן לא ראויות למאכל.
ישנו אמצעי להפטר מהצורך בתאני עז הנקרא קפריפיקציה, הרכבה של ענף תאנת עז על תאנת מאכל. לא ידוע לי אם כבר הומצא במאה הראשונה לספירה ואם כן האם הגיע גם לירושלים.
למה אני נכנס לפרט הזה? מפני שפאולוס מדמה את הגויים המתנצרים לזית בר המורכב על זית תרבותי. אין הרבה הגיון בהרכבה של זיתים, אבל תאנים כן.
[26/03/2023, 9:36:00] Itamar Ben David: עוד שאלות ותהיות החצי שעה הקרובה!
[26/03/2023, 9:52:51] +972 50‑246‑8785: +972 50‑246‑8785 left
[26/03/2023, 9:50:44] +972 54‑595‑2630: This message was deleted.
[26/03/2023, 9:51:08] +972 54‑220‑8692: גם אותי מטריד היחס של ישוע לעץ התאנה. נעזוב רגע את העונה הלא מתאימה, אבל כשראה עץ במצב לא טוב הרי באותה מידה יכול היה להציל אותו כמו שהוא ריפה בני אדם. במקום זאת הוא כועס ופוגע במעשי הבריאה. כך היה מראה שוב את יכולתו כמושיע. בעיני זה סותר הרבה מאוד אמירות ומעשים אחרים שלו לאורך הבשורות. גם לא מבין את ההסברים
[26/03/2023, 9:51:36] +972 54‑595‑2630: ממה שנאמר משתמע שאלוקים שולח אחרים לעשות את מלאכתו ולהסתכן עבורו. ועוד עבור כסף..
[26/03/2023, 9:58:50] Itamar Ben David: יוסי זה עונה גם לך. הפרי זה האמונה. וישוע מדגים על עץ תאנה מה קורה לחסרי אמונה. אלוהים שולח עבדים (הנביאים) ואז את בנו (ישוע). אם הוא מופיע אז זה כבר יום הדין ואז כבר אין לאנשים זמן לחזור בתשובה
[26/03/2023, 10:02:10] Itamar Ben David: בהקשר של המשל הזה אני מניח שהכרם זה מלכות השמיים שניטלת מהיהודים ועוברת לכורמים אחרים.
[26/03/2023, 10:20:53] +972 54‑220‑8692: אם נחזור את המשל עוד צעד הלאה, ניתן לצפות שישוע ינסה לתקן את חסרי האמונה ולעזור להם להגיע לאמונה. ראה את האמירות של הר האושר כמו אשרי עניי הרוח. כאן זה הפוך. כאילו מי שחסר אמונה נידון לכליה במקום לעזרה, זאת להבנתי לא הגישה הנוצרית
[26/03/2023, 10:29:18] Itamar Ben David: אני מניח שיש לזה קשר למימד הזמן. כלומר- אם יום הדין מגיע עוד כמה חודשים או שנים ספורות כדאי לכולם להקשיב עכשיו. אם זה תהליך של מאות ואלפי שנים יש היגיון להגגיש את החומרה בחוסר האמונה אבל לא את הדחיפות. עצם הדגשת הדחיפות מעיד אולי שיום הדין מגיע אוטוטו.
[26/03/2023, 10:46:53] +972 52‑339‑6463: העץ נועד להעביר מסר. ולגבי בני האדם שהוא ריפא, האם היה זה מתוך רחמים עליהם? הלא הוא אלוהים, לו היה רוצה הם לא היו חולים מלכתחילה. אבל גם המחלה וגם הריפוי של החולים הם מכשיר בידיו, ולכן גם העץ.
[26/03/2023, 10:47:04] +972 52‑844‑8666: ראש פינה = key stone
האבן העליונה שמחזיקה בבנין את הקשת או קימרון.
“אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה”:
האבן שהייתה זרוקה בשדה בין שאר האבנים, זאת שהבנאים (masons) לא החשיבו ולא רצו להשתמש בה, הפכה לאבן החשובה בבניין.
ואכן לפי כל הפסוקים שאנחנו קוראים כאן, דת ישראל הפכה להיות אבן המפתח לדתות המונותיאיסטיות האחרות.
[26/03/2023, 10:52:11] Shira Harpaz Pomeranz: ישוע העניש את התאנה (קילל שתיבש ואכן יבשה) על כך שעשתה את הדבר הטבעי לתאנה לעשות. מה הפשע בזה?
[26/03/2023, 10:53:19] Itamar Ben David: מניח שהרעיון הוא שבנוכחות המשיח/בן האלוהים צריך לחרוג מעבר לטבע
[26/03/2023, 10:54:08] Itamar Ben David: הרי ההתנהגות הטבעית – היא הבעייתית (בדומה ליהדות אגב) ללכת עם הגוף הטבעי – זה חטא ולכן צריך להתרומם למדרגה אחרת (היום השמיני ביהדות)
[26/03/2023, 10:54:58] +972 52‑339‑6463: בתלמוד מופיע סיפורו של רבי יוסי מן יוקרת.
נראה שהסיפור על בנו ועץ התאנה נועד להתנגח בסיפור עץ התאנה של ישוע.
רבי יוסי שכר פועלים, כשהפועלים היו רעבים הורה בנו לתאנה להוציא עבורם פירות שלא בעונתם. כשנודע הדבר לרבי יוסי אמר לו שמאחר והטריד את אביו שבשמיים להוציא פירות מהתאנה שלא בזמנה גם הוא יטרד מהעולם שלא בזמנו, והבן מת.
[26/03/2023, 11:26:26] +972 54‑313‑9134: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[26/03/2023, 11:26:39] +972 54‑313‑9134: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[26/03/2023, 11:30:31] Itamar Ben David: שלח קישור! תודה
[26/03/2023, 11:40:30] Shira Harpaz Pomeranz: מכירה את הקונספט שכל הבריאה נפלה עם החטא של אדם וחוה, אבל לא משוכנעת שיש מחשבה שכל מה שעל פי הטבע פסול. מעניין.
גם לא חושבת שיש ציפיה שהכל ינהג אחרת בנוכחות המשיח.
אם כן אז זה רק מעצים את השאלה המוסרית העמוקה שעולה מהתאנה המקוללת:
אתה בראת
אתה הענקת לה את טבעה
ועל היותה בדיוק מה שהיא – אתה מעניש.
[26/03/2023, 11:41:35] +972 52‑339‑6463: זה מה שמצאתי בינתיים בעברית פשוטה. נראה שטעיתי בכמה פרטים די זניחים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%93%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%AA
[26/03/2023, 11:43:06] Shira Harpaz Pomeranz: מצאתי את ההסבר הזה
https://www.hadarnoy.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%A0%D7%94/
אגב עד היום מרכיבים עצי זית
[26/03/2023, 11:44:11] Itamar Ben David: הטבע לא פסול אלא צריך להתרומם למעלה מוסרית גבוהה יותר. מה שנקרא תיקון. זה אגב חלק מההסברים לעבודת הקורבנות. לרומם את הטבע ולתקנו.
[26/03/2023, 11:44:42] Itamar Ben David: לא יודע אם הכל ינהג אחרת, אבל ישעיהו מתאר עולם שבו אין טורף ונטרף.
[26/03/2023, 11:45:08] +972 50‑720‑1898: ניסיתי לסכם את מה שנאמר כאן ועוד, תראו אם יש בזה הגיון…
אני רואה במשל את הרעיון שאלוהים בעל האדמה נטיעת הכרם זה הרעיון של העם הנבחר. אלוהים מכין את הכרם, בונה גדר ומגדל = זה בעצם הרעיונות הערכים והתורה. הכורמים זה העם ומנהיגיו. כאשר אלוהים רוצה להנות מהפירות כלומר לראות פירות כלומר הצלחה, הוכרה והערכה למה כרם שנטע. הנהנים, כלומר הכורמים עושים בדיוק הפוך בהתנהגותם. כך עם ישראל במקום להאמין באל אחד וידבוק בעקרונות, הוא פונה לאחרים והופך להיות רשע. אלוהים שולח שליחים= שופטים ונביאים והכורמים מתנקלים להם. כששולח אפילו את בנו= ישוע, לא שומעים לו ומוציאים אותו להורג.
[26/03/2023, 11:47:44] +972 52‑339‑6463: רומים ט 19-22.
[26/03/2023, 11:48:02] Itamar Ben David: אני מפליג קצת ואין לי בסיס לזה: תאנה זה אחד מתוך כמה צמחים שמפרשים אמרו שהוא עץ הדעת. אולי יש כאן איזה רמז לזה? כלומר התאנה זה העץ הראשון שמוזכר לאחר החטא. והנה כאן ישוע מעניש את התאנה. הנה עוד רגע מכופר חטא אדם הראשון אבל התאנה עדיין לא סרה למרותו של ישוע… הצעה.
[26/03/2023, 11:52:31] Shira Harpaz Pomeranz: אישית אני חושבת שמדובר באבן הראשה.
אני אוהבת להסביר את ההבדל בין העברית המציעה שמיקום האבן הוא בראש אבל שיש בה פינה, לאנגלית המתרגמת chief corner stone וממנה נשמע כאילו הכוונה היא לאבן הראשונה בבניין.
אבן ראשה אכן בעלת זוויות והיא המחזיקה את כל הקשת או את מה שמעל לדלת והבניין שמעליה מלמעלה, כאשר לחצי האבנים האחרות הן לכיוונה.
כל דבר בהיבטים האלו מעצים את הנמשל – ישוע.
[26/03/2023, 12:00:41] +972 54‑548‑2349: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[26/03/2023, 12:15:41] Shira Harpaz Pomeranz: לדעתי אילו זה היה ברחוב ההרודיאני, לא הייתה לישוע שום בעיה עם זה. לא היתה לו התנגדות עקרונית למסחר וגם לא למסחר הקשור בבית המקדש. ההתנגדות הייתה על רמיה במסחר ובמקרה הזה על העברת המסחר אל תוך המתחם בו צריך להניח את היומיום ולעסוק בקודש.
לא יודעת אם היה דווקא בסתיו המלכותי או סתם בכמה נקודות בעזרת הגויים.
אפשר להדגים את זה מבחינת הסוחרים, כמו תחנת הדלק האחרונה לפני הכביש המהיר או בתחנה של החזרת הרכבים בשדה התעופה בה המחירים גבוהים יותר.
לדעתי נוצר מצב בו הכהנים היו צריכים לאשר את הקורבנות. ויכול להיות שאדם אשר הביא קורבן או רכש קורבן למטה, קורבנו נפסל ואז הוא היה צריך לקנות חדש ובמקום לרדת למטה הוא עשה זאת ברחבה.
יכול להיות ששחיתות הייתה מעורבת בזה באופן שבו הכהנים פסלו בכוונה את אלו שלא העבירו שלמונים.
אם אני צודקת בהערכתי
המשפט “מערת פריצים” הופך להרבה יותר מובן ובקורתי.
[26/03/2023, 12:25:31] Itamar Ben David: פסוק 13 יש לומר קשור בביטוי ״מערת פריצים״ אל ירמיהו ז׳ (פסוק י״א) שם גם מתוארים קורבנות האדם בגיא בן הנום.
[26/03/2023, 12:29:47] +972 52‑536‑2364: כשאני קוראת את הפרק הזה כל הסיפורים קשורים האחד בשני. ישוע בשבוע האחרון לחייו עלי אדמות לאחר שירות של כשלוש שנים. נכנס לירושלים במופע מיוחד על חמור ועיר, פורשים לפניו בגדים וקוראים קריאות. הוא הופך שולחנות, מרפא עיוורים ופסחים. כל זה ועדיין לא מאמינים ומקבלים אותו בעיקר ראשי הכהנים וזקני העם. אלו הם העלים של עץ התאנה ללא הפרי הרוחני. אין להם מה להציע לרעב הרוחני לכן הם שנקראו ראשונים הם הבונים שמאסו את אבן הפינה. ישוע הוא אבן הפינה רק דרכו הם יכולים להניב פרי רוחני. המשל על שני הבנים והמשל על בעל הכרם והחוכרים אלו מדרשים שמסבירים זאת לכן כשראשי הכהנים והפרושים שמעו אותם מיד הבינו שעליהם הוא מדבר. מי שמאמין בישוע ובפעולתו, גם אם הוא לא מהכוהנים והפרושים וזקני העם המכובדים והוא יהודי או גוי ולא משנה הרקע שלו הוא זה שיעשה פרי רוחני ויקבל את הרווח לעולם הבא
[26/03/2023, 12:51:20] Shira Harpaz Pomeranz: קישור חזק ביחד עם הדברים שורד כותבת @972525362364 . אז באמת ניתן אולי להתייחס אל הקללה במקום התפילה לריפוי על התאנה בהקשר לזמן המיוחד בו מתרחשים הדברים.
אלהים אומר לירמיהו בפסוק 16
אל תתחנן יותר על העם הזה לפני.
הגיע זמן המשפט בירמיהו אלו יהיו הבבלים, בימי ישוע אלו יהיו הרומאים.
מתחילה למצוא סוג של הגיון בדברים.
[26/03/2023, 13:09:42] +972 54‑525‑2260: לגבי קללת התאנה:
זה נכון, ישוע הוא המושיע והמרפא. אבל הוא גם השופט, תקראו למשל את תהילים פרק ב’, שם בן האלוהים הוא שופט את כל האומות – “נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך, כי יבער כמעט אפו, אשרי כל חוסי בו”. מוטיב האלגוריה בין עם ישראל לבין עץ שאינו עושה פרי מופיע לאורך כל התנ”ך והברית החדשה, שימו לב מזמור פ’ המשווה בין עם ישראל לגפן “גפן ממצרים תסיע” ובגלל שהגפן לא עושה פרי, אלוהים פורץ גדרה ונותן לכל עובר ושב לעשות בה כרצונו, יוחנן המטביל אומר: וּכְבָר הוּשַׂם הַגַּרְזֶן עַל־שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים וְהִנֵּה כָל־עֵץ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי טוֹב יִכָּרֵת וְיֻשְׁלַךְ בָּאֵשׁ”.
המשל המפורסם של ישעיהו פרק ה’ אומר כך:
1 אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן־שָׁמֶן׃ 2 וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם־יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים׃ 3 וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה שִׁפְטוּ־נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי׃ 4 מַה־לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי, וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים׃ 5 וְעַתָּה אוֹדִיעָה־נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס׃ 6 וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה, מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר׃ 7 כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה, נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה׃
ישוע לא מחדש שום דבר, אין בברית החדשה שום דבר חדש, הוא מציג את התנ”ך בצורה ברורה יותר. גם רעיון של ברית חדשה הוא מהתנ”ך. ולכן, כאשר ישוע מציג את משל הכרם וכורמים הוא משתמש במשל של ישעיהו.
הושע ט’ אומר כך:
כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר, מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל, כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ, רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם הֵמָּה בָּאוּ בַעַל־פְּעוֹר, וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת, וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם
עם ישראל נמשל תגפן ולתאנה. מאחר שעם ישראל לא עושה פרי, הוא עתיד להתייבש ולמות.
אבל יש תקווה, שימו לב לדבריו של ישוע במתי פרק כ”ד 32:
וּמִן־הַתְּאֵנָה לִמְדוּ אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה כַּאֲשֶׁר יִרְטַב עֲנָפָהּ וּפָרְחוּ עָלֶיהָ יְדַעְתֶּם כִּי קָרוֹב הַקָּיִץ
גם כאן יש משחק מילים בין קיץ לקץ, וגם כאן יש רמז לכך שהתאנה היא עם ישראל, שלמרות שהיא יבשה ולא נותנת פרי, לקראת הקיץ/קץ היא תפרח. כלומר, עם ישראל יתחיל תהליך של תחייה רוחנית. גם זה לא משהו שישוע מחדש, הכל כתוב, עמוס פרק ח’ מדבר על “כלוב קיץ” (כלוב זה סל/טנא) וקיץ הם התאנים הבשלות, גם עמוס עושה משחק מילים בין קיץ לקץ.
[26/03/2023, 13:17:10] +972 54‑533‑6748: אבן מאסוה הבונים – זה סלע הגלגולתא שלי יצלח לבניה. החוצבים השאירו אותו שם, חלק מהמחצבה שהיתה שם קודם.
הסלע הזה הפך לאבן הפינה לדת הנוצרית המפוארת, שכבשה את העולם
[26/03/2023, 13:20:45] +972 54‑533‑6748: מי שלא מתאים לימות המשיח, מי שלא יודע ללכת אפילו נגד משפחתו, או נגד טבעו בזמן שהמשיח דופק על הדלת – דינו להגיע אל ממלכת היללה וחרוק השיניים.
והתאנה המסכנה הזו
לא ידעה
המשיח רוצה לאכול והיא לא מתפנה אליו ומבשילה לו פירות
[26/03/2023, 13:21:35] +972 54‑533‑6748: זה לא הסבר בוטני אלא אסכתולוגי
[26/03/2023, 13:25:45] +972 52‑339‑6463: ההסבר שלהם מלא שגיאות.
[26/03/2023, 13:29:52] +972 54‑525‑2260: לגבי אבן ראש הפינה:
אבן ראשה וראש פינה הן שתי אבנים שונות בתכלית. אבן הראשה היא האבן המרכזית בקשת שמחזיקה את כל הקשת. אבל אבן פינה היא למעשה ליטרלי האבן הראשונה שמניחים כשבונים בניין. כאשר אנו מניחים את האבן הראשונה אנחנו למעשה חייבים לוודא שכל שאר האבנים תואמות לאותה אבן, שכן, אם לקחתי אבן מסויימת, אני חייב לסתת את כל האבנים באותה צורה וגודל של האבן הראשונה, אם לא, הקיר לא יהיה יציב.
המשיח נמשל לאבן. בחלום נבוכדנצאר הוא רואה צלם עם מתכות שונות, המתכות מייצגות מלכויות שונות. אבל אז, באחרית הימים, זה מה שיקרה (דניאל פרק ב’ מתורגם לעברית):
רוֹאֶה הָיִיתָ, עַד שֶׁנִּכְרְתָה אֶבֶן שֶׁלֹּא בְיָדַיִם, וַתַּךְ אֶת הַצֶּלֶם עַל רַגְלָיו שֶׁל בַּרְזֶל וְחֶרֶשׁ, וַתָּדֶק אוֹתָן.
אֲזַי הוּדַקוּ הַבַּרְזֶל, הַחֶרֶשׂ, הַנְּחֹשֶׁת, הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וְהָיוּ כְמֹץ מִגָּרְנוֹת קַיִץ וַתִּשָּׂא אוֹתָם הָרוּחַ, וְכָל מָקוֹם לֹא נִמְצָא לָהֶם, וְהָאֶבֶן אֲשֶׁר הִכְּתָה אֶת הַצֶּלֶם הָיְתָה לְהַר גָּדוֹל, וּמָלְאָה כָּל הָאָרֶץ.
אבן שעפה לכיוון הפסל ומנתצת אותו לחלוטין, ואבן האבן הופכת להר גדול – זה מלכות המשיח, שמתחילה בתור אבן קטנה, אבל אז הופכת להר ענק שמכסה את כל פני האדמה.
אב + בן = אבן.
מאחר שביוונית כתוב שיוסף היה “טקטון” ולא נגר, סביר להניח שישוע עצמו עסק בסיתות אבנים. שימו לב מה כתוב באגרת פטרוס הראשונה פרק ב’:
אִם אָמְנָם טְעַמְתֶּם כִּי טוֹב הָאָדוֹן 4 אֲשֶׁר אַתֶּם נִגָּשִׁים אֵלָיו – אֶבֶן חַיָּה שֶׁמְּאָסוּהָ בְּנֵי אָדָם, אַךְ נִבְחָרָה וִיקָרָה לֵאלֹהִים. 5 וְגַם אַתֶּם, כַּאֲבָנִים חַיּוֹת, נִבְנִים לְבַיִת רוּחָנִי, לִכְהֻנַּת קֹדֶשׁ, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת זִבְחֵי רוּחַ רְצוּיִים לֵאלֹהִים בִּזְכוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 6 מִשּׁוּם כָּךְ אוֹמֵר הַכָּתוּב: “הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן פִּנָּה נִבְחָרָה וִיקָרָה, וְהַמַּאֲמִין בָּהּ לֹא יֵבוֹשׁ.” 7 עַל כֵּן לָכֶם הַמַּאֲמִינִים הִיא אֶבֶן הַיְּקָר, אֲבָל לַסּוֹרְרִים – “אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה”, 8 וְגַם “אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל.” וְאָמְנָם הֵם נִכְשָׁלִים בַּדָּבָר בִּגְלַל סַרְבָנוּתָם, וּלְכָךְ גַּם נוֹעֲדוּ.
את המילים האלה כותב מי שישוע בעצמו קרא לו “סלע” (כיפא בארמית או פטרוס ביוונית)
[26/03/2023, 13:38:59] Itamar Ben David: אז מה פירוש ״הייתה לראש פינה״
[26/03/2023, 13:41:04] Itamar Ben David: איך לצאת נגד המשפחה מתיישב עם השיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם של מלאכי?
[26/03/2023, 13:46:02] +972 54‑525‑2260: אכן, המשיח ועם ישראל הם מקבילים.
על עם ישראל נאמר “בני בכורי”, גם המשיח הוא הבן הבכור.
עם ישראל היה במצרים, כן גם ישוע.
עם ישראל היה במדבר 40 שנה, ישוע היה במדבר 40 יום.
עם ישראל עבר בירדן להיכנס לארץ המובטחת, ישוע הוטבל בירדן (באותו מקום) להיכנס לשרות הציבורי שלו.
ועוד הקבלות רבות.
אבל לא שהמשיח הוא המיטב, אלא הוא ההתגלמות מהות עם ישראל כפי שאלוהים ציפה ממנו.
כשאלוהים מציג את ברית סיני, הוא אומר:
“וְעַתָּה, אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל־הָעַמִּים, כִּי־לִי כָּל־הָאָרֶץ׃ 6 וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (שמות י”ט 5-6)
יש כאן תנאי, אם עם ישראל יקיים את התורה הוא יכנסו למשבצת של עם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש. אם לא יקיימו, הם לא יהיו מה שהובטח.
התנ”ך כולו מעיד פעם אחר פעם שעם ישראל מעולם לא הצליח להיכנס למשבצת הזו, הוא הוגלה מארצו פעמיים כהתגשמות לקללות שמופיעות בתורה לגבי מה יקרה לעם אם לא יצליח לקיים את ברית סיני (דברים כ”ח למשל).
המשיח נולד ככפוף לתורת משה אבל הוא הצליח לקיים את כל התורה כולה, ולכן הוא היחיד שהצליח להיכנס למשבצת של “עם ישראל” כפי שאלוהים ציפה. על כן, מבחינה רוחנית, המשיח הוא התגלמות ישראל.
על כן, המשיח הוא מלך המלכים והוא הכהן הגדול “על דברתי מלכיצדק”.
[26/03/2023, 13:47:05] +972 54‑533‑6748: בימות המשיח ממש?
בזמן ההתהוות?
למשל
יעקב ויוחנן ‘הֵם עָזְבוּ אֶת זַבְדַּי אֲבִיהֶם בַּסִּירָה עִם הַשְֹכִירִים וְהָלְכוּ אַחֲרָיו’. (מרקוס א)
יש כאן נטישה ולא השבת לב.
גם ישוע עצמו מתכחש למשפחתו
[26/03/2023, 13:50:57] +972 54‑525‑2260: מי שקובע מה תהיה אבן ראש הפינה הוא אלוהים. יכול להיות שהבונים כבר בחרו להם אבן פינה אחרת, אבל אבן הפינה שאלוהים קבע מראש דווקא נמצאת עדיין תקועה באדמה ומהווה אבן נגף וצור מכשול. צריך לקרוא את המזמור בהקשרו:
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי, לִישׁוּעָה׃ 22 אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה׃ 23 מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ (מזמור קי”ח)
ההקשר הוא הישועה, ואלוהים עשה כך שאבן הפינה “נפלאת בענינו” – נעלמה, לא מצליחים ליראות אותה. נפלא/פלא זה משהו שאנחנו לא מצליחים להבין (כי יפלא ממך דבר) אבל מסיבה כלשהו, אלוהים עצמו מסתיר אותה מענינו.
[26/03/2023, 13:59:45] Itamar Ben David: אבל סטיבן המשיח לא יכול להיות גם אלוהים/בן אלוהים, גם בורא וגם נברא, גם עם ישראל וגם הגואל שלו. בעצם אתה אומר עם ישראל לא מימש את תפקידו להיות אלוהים ולכן אלוהים ירד כדי לממש את תפקיד עם ישראל
[26/03/2023, 14:03:11] Itamar Ben David: נשמע כמו עם ישראל אחד לאחד
[26/03/2023, 14:08:35] +972 54‑525‑2260: אלוהים ברא את האדם הראשון כבן האלוהים, כלומר, צלם האלוהים שאיתה בורא אלוהים את האדם הוא המשיח. האדם הראשון נברא כאשר הוא לא זקוק לתורה כי אין בו חטא. האדם הראשון נברא צדיק וטהור ומושלם ובעל חיי נצח. כשאלוהים שם את האדם בגן עדן “לעבדה ולשמרה” כל הפרשנויות אומרות ש”לעבוד” הכוונה היא לשרת בכהונה. ולכן הוא לא זקוק לתורה, שכן, התורה היא כמו סולם שניתן לעם ישראל כדי להחזיר אותו למעמד של בן אלוהים.
צלם האלוהים איננו נברא, אלא שהאדם נברא בצלם האלוהים. אבל הצלם הזאת ירדה לעולם כפופה לתורה בכדי להשלים את מה שעם ישראל לא הצליח. אני יודע שזה נשמע מורכב אבל אשמח בהזמדנות להסביר את עמדתי בנוגע לנושא הזה.
[26/03/2023, 14:11:36] Itamar Ben David: עדיין אדם הוא נברא ולא בורא גם אם יש לו צלם מושלם. ולכן הרעיון שישוע הוא תמצית ישראל או מגשים את היעוד של ישראל סותר את היותו אלוהים/בן אלוהים
[26/03/2023, 14:12:27] +972 50‑720‑1898: וואלה נהיה מסובך
[26/03/2023, 14:13:30] Itamar Ben David: בהחלט מסובך. לא נורא עוד נדבר על זה גם בהמשך. פשוט השימוש בביטוי ״אבן מאסו הבונים״ עורר את השאלה הזו. אחלה תודה
[26/03/2023, 14:18:00] +972 54‑525‑2260: אבל זאת הסיבה שהוא נולד מאישה בתולה – מצד אחד, על מנת להיות צאצא של אדם וחווה, צאצא של דוד המלך, שכן, אם הוא היה יורד מהשמיים כפי שהוא, הוא לא היה תחת הקטגוריה של “בן אדם”. מצד שני, הוא נולד מבתולה כדי לא להיות נגוע מהחטא של האדם הראשון.
בתהילים מזמור ע”ב אומר:
יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ יָנִין (יִנּוֹן) שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל־גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ
על פי הרבה פרשנים (יהודים דווקא) השם “ינון” קשור למילה “נין”, כלומר, צאצא. אז מה שהפסוק הזה מתהילים אומר – לפני שנבראה השמש הוא כבר היה קיים, זה שהשם שלו הוא צאצא. יש כאן סתירה, איך יכול להיות צאצא מי שהיה קיים לפני השמש? אז ישוע הוא התשובה, ינון – מי שכל הגויים יתברכו בו ויאשרוהו (יהללו אותו).
גם מיכה פרק ה’ כתוב:
וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶפְרָתָה, צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה, מִמְּךָ לִי יֵצֵא, לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם׃
מבית לחם יצא המושל, אבל למרות שהוא נולד בבית לחם, המוצא שלו הוא מקדם מימי עולם – נצחי.
[26/03/2023, 14:25:09] +972 54‑250‑9577: This message was deleted.
[26/03/2023, 14:47:44] Itamar Ben David: בוא נחזור לפרק רגע ואני מנסה לזרום איתך. אבן מאסו הבונים. אבן שדה או אבן ממחצבה – גם היא מימות עולם, זה גיאולוגיה הרי. אבל הביטוי הספציפי של האבן שמהווה את אבן הראשה או את פינת הבניין היא מהוקצעת, כלומר נעשתה עליה עבודה אנושית כלשהי. כך גם עם ישראל/ישוע/המשיח צורתם אינה מוגדרת אלא הם מופיעים במהלך ההיסטוריה למרות שלכתחילה הם קיימים באבן המקורית.
[26/03/2023, 14:50:55] +972 52‑327‑7364: +972 52‑327‑7364 left
[26/03/2023, 14:56:09] +972 54‑525‑2260: לא סתם ציטטתי את דניאל פרק ב’, שים לב מה כתוב על אותה אבן שעתידה ללנתוץ ולהדק את הצלם של נבוכדנצאר:
“רוֹאֶה הָיִיתָ, עַד שֶׁנִּכְרְתָה אֶבֶן שֶׁלֹּא בְיָדַיִם, וַתַּךְ אֶת הַצֶּלֶם עַל רַגְלָיו שֶׁל בַּרְזֶל וְחֶרֶשׁ, וַתָּדֶק אוֹתָן”
המקדש של אלוהים, המקדש של ירושלים של מעלה, איננו עשוי ידי אדם, אלא אלוהים עצמו הוא מי ששם את אותה אבן כאבן פינה של המקדש השמיימי. רמז לכך יש בספר שמות ט”ו 17:
תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ
משה יודע שיש בשמיים מקדש ועיר על הר שלא נעשתה בידי אדם אלא בידי אלוהים.
שים לב מה כתוב באגרת אל היהודים המשיחיים (עבריים) פרק י”א 10:
“כִּי־חִכָּה (אברהם) לָעִיר אֲשֶׁר יְסוּדָתָהּ נֶאֱמָנָה וּבוֹנָהּ וּמְכוֹנֲנָהּ הָאֱלֹהִים”
[26/03/2023, 15:07:12] Itamar Ben David: אמרתי לך שאני זורם איתך
[26/03/2023, 15:09:07] +972 54‑525‑2260: סבבה, מחזק את דברי ודבריך 😋
[26/03/2023, 18:56:51] Itamar Ben David: שעה לסיום. יש כמה שאלות מתחילת היום שנשמח אם מישהו יהרהר בהן. לאחר השעה שמונה תהיינה מספר הודעות והפרק הבא. ערב טוב
[26/03/2023, 19:01:23] +972 50‑543‑2596: שאלה – לא קשורה לטקסט היומי
היתה יוזמה יפה של סיכום שבועי
האם מעבר לשבוע הראשון היו עוד סיכומים?
אם כן, אשמח להפניה. תודה
[26/03/2023, 19:01:53] Itamar Ben David: אין ממש סיכומים
[26/03/2023, 19:02:18] Itamar Ben David: יש פרוטוקול של השיחות על כל פרק – הקישור נמצא בתיאור הקבוצה. פשוט אין כוח אדם לסיכומים של ממש.
[26/03/2023, 19:43:17] +972 54‑451‑8589: השאלה המתריסה של ישוע המופנית לכל הפרושים והמלומדים הנוכחים:
: “האם מעולם לא קראתם בכתובים[
אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה” היא הפניה ישירה לפרק תהילים פרק קיח שאומר אותו דבר בדיוק:
אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה: כג מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ:
כמובן בצורה מטפורית ישוע מדמה את עצמו לאבן הפינה עליו מושתת ממלכת אלוהים החדשה. אגב, יש הבדל מבחינה מבנית בין אבן ראשה שהיא האבן המרכזית בתוך הקשת של מחזיקה אותה לבין אבן פינה , עליו מושתת המבנה כולו. שתיהןם חשובות אבל בקנה מידה אחר והדימוי האלגורי כאן בהתאם.
[26/03/2023, 19:43:31] +972 54‑451‑8589: image omitted
[26/03/2023, 19:43:55] +972 54‑451‑8589: אבן הפינה של הבנין , חשובה מבנית וסימבולית
[26/03/2023, 19:44:01] +972 54‑451‑8589: image omitted
[26/03/2023, 19:44:13] +972 54‑451‑8589: אבן הראשה המחזיקה בקשת
[26/03/2023, 19:44:34] +972 54‑451‑8589: לסוגיה של חמור ועיר – מתי הוא היחיד מבין האוונגליסטים שמבים מן הטקסט העברי או הארמי שמדובר בשני בעלי חיים כאשר למעשה הציטוט מספר זכריה 9 מדבר על בעל חיים אחד שהסופר משתמש בשתי מילים נרדפות כדי לתאר אותו: “עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת”.
. לכן, באופן תמוה יוצא כאן לפי הכתוב אצל מתי שישוע רוכב בו זמנית על שני בעלי החיים ולא כך היא.
[26/03/2023, 19:44:55] +972 54‑451‑8589: לנושא כניסת הניצחון של ישוע לירושלים. על אף שהוא יודע שתרים אחריו וייעצר, הוא בוחר להיכנס בכניסה גלויה וטריומפלית , כניסת ניצחון המקבילה לכניסת הניצחון של הקיסר הרומי בשערי העיר , טקס המוכר בעולם הרומי כאדוונטוס adventus. אך לעומת כניסת הקיסר המצביא המנצח הרוכב על סוס, ישוע נכנס כמלך משיח הרוכב על החמור כנאמר בזכריה 9. בהתאם לכך, מריע לו ההמון המכיר בו כמשיח והם מניחים לאות כבודאת הבגדים וכפות התמרים על הארץ. המקור למחווה זו של הנחת הבגדים על הארץ הוא בספר מלכים ב – פרק 9
הַגֶּד-נָא לָנוּ; וַיֹּאמֶר, כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-יִשְׂרָאֵל. יג וַיְמַהֲרוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ, וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו, אֶל-גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת; וַיִּתְקְעוּ, בַּשּׁוֹפָר, וַיֹּאמְרוּ, מָלַךְ יֵהוּא.
[26/03/2023, 20:07:57] Itamar Ben David: מצוין דולי המון תודה על התוספות.
[26/03/2023, 20:16:12] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[26/03/2023, 20:13:10] Itamar Ben David: הערה קטנה לגבי חמורים. הם נוכחים בכל מאורע חשוב בערך. עקידת יצחק, משה יוצא ממדין למצריים, בלעם מברך את ישראל הכתרת שלמה ועוד. יש בהם אלמנט של חיבור בין השמימי, המושיע, הגואל לארצי והחומרי (חומרי/חמורי).
[26/03/2023, 20:13:48] +972 50‑737‑2785: או שהם פשוט בהמות משא באותה תקופה? 🤣