ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד

פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.

מתי – פרק כב'

יֵשׁוּעַ הוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים וְאָמַר: 2 “דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעָשָׂה חֲתֻנָּה לִבְנוֹ. 3 שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו לִקְרֹא אֶת הַמֻּזְמָנִים אֶל הַחֲתֻנָּה וְלֹא רָצוּ לָבוֹא. 4 הוֹסִיף לִשְׁלֹחַ עֲבָדִים אֲחֵרִים שֶׁיֹּאמְרוּ לַמֻּזְמָנִים, ‘הִנֵּה עָרַכְתִּי אֶת סְעוּדָתִי, הַשְּׁוָרִים וְהַבָּקָר הַמְפֻטָּם טְבוּחִים וְהַכֹּל מוּכָן. בּוֹאוּ לַחֲתֻנָּה’. 5 אַךְ הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב וְהָלְכוּ לָהֶם זֶה אֶל שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל מִסְחָרוֹ;

6 וְהַנּוֹתָרִים תָּפְסוּ אֶת עֲבָדָיו, הִתְעַלְּלוּ בָּהֶם וַהֲרָגוּם. 7 הַמֶּלֶךְ נִתְמַלֵּא חֵמָה; שָׁלַח אֶת חַיָּלָיו וְהִשְׁמִיד אֶת הַמְרַצְּחִים הָהֵם וְשָׂרַף אֶת עִירָם בָּאֵשׁ. 8 אָז אָמַר אֶל עֲבָדָיו, ‘הִנֵּה הַחֲתֻנָּה מוּכָנָה, אַךְ אֵלֶּה שֶׁהֻזְמְנוּ לֹא הָיוּ רְאוּיִים. 9 לָכֵן לְכוּ אֶל פָּרָשׁוֹת הַדְּרָכִים וְכָל מִי שֶׁתִּמְצְאוּ קִרְאוּ אוֹתוֹ לַחֲתֻנָּה.’ 10 יָצְאוּ הָעֲבָדִים הָהֵם אֶל הַדְּרָכִים וְאָסְפוּ אֶת כָּל מִי שֶׁמָּצְאוּ, גַּם רָעִים וְגַם טוֹבִים, וְנִתְמַלֵּא אוּלַם הַחֲתֻנָּה מְסֻבִּים. 11 כְּשֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת הַמְסֻבִּים רָאָה שָׁם אִישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה. 12 אָמַר אֵלָיו, ‘חָבֵר, אֵיךְ בָּאתָ לְכָאן בְּלִי בִּגְדֵי חֲתֻנָּה?’ הַלָּה הֶחֱרִישׁ. 13 אָמַר הַמֶּלֶךְ לַמְשָׁרְתִים, ‘קִשְׁרוּ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַשְׁלִיכוּהוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם’. 14 הֵן רַבִּים הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים.”

15 הָלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וְהִתְיָעֲצוּ לְהַכְשִׁיל אוֹתוֹ בִּדְבָרוֹ. 16 שָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת תַּלְמִידֵיהֶם יַחַד עִם חֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס וְהַלָּלוּ אָמְרוּ: “רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה אִישׁ אֱמֶת וְאֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים אַתָּה מוֹרֶה עַל־פִּי הָאֱמֶת. גַּם אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאִישׁ, כִּי אֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים לָאֲנָשִּׁים. 17 עַל כֵּן אֱמֹר נָא לָנוּ, מַה דַּעְתְּךָ: הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?”

18 הִבְחִין יֵשׁוּעַ בְּרִשְׁעָתָם וְאָמַר: “לָמָּה אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי? צְבוּעִים! 19 הַרְאוּ לִי אֶת מַטְבֵּעַ הַמַּס.”
הִגִּישׁוּ לוֹ דִּינָר. 20 שָׁאַל אוֹתָם: “שֶׁל מִי הַדְּמוּת הַזֹּאת וְהַכְּתֹבֶת?”

21 הֵשִׁיבוּ: “שֶׁל הַקֵּיסָר.”
אָמַר לָהֶם: “אִם כֵּן, תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים.”

22 כְּשָׁמְעָם זֹאת הִשְׁתּוֹמְמוּ, הִנִּיחוּ לוֹ וְהָלְכוּ.

23 בְּאוֹתוֹ יוֹם נִגְּשׁוּ אֵלָיו צְדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: 24 “רַבִּי, מֹשֶׁה אָמַר: ‘אִישׁ אִם יָמוּת וּבָנִים אֵין לוֹ, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.’ 25 וּבְכֵן הָיוּ עִמָּנוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן הִתְחַתֵּן וּמֵת, וְכֵיוָן שֶׁלֹֹּא הָיוּ לוֹ יְלָדִים הִשְׁאִיר אֶת אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו. 26 כָּךְ גַּם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי עַד הַשְּׁבִיעִי, 27 וְאַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה הָאִשָּׁה. 28 אִם כֵּן לְמִי מֵהַשִּׁבְעָה תִּהְיֶה לְאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְכֻלָּם?”

29 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אַתֶּם טוֹעִים מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַכְּתוּבִים, אַף לֹא אֶת גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים: 30 בַּתְּחִיָה אֵין הָאֲנָשִׁים מִתְחַתְּנִים, אֶלָּא שֶׁהֵם כְּמַלְאֲכֵי שָׁמַיִם. 31 וַאֲשֶׁר לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, הַאִם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לָכֶם מִפִּי אֱלֹהִים, 32 ‘אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב’? אֵין הוּא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם אֱלֹהֵי הַחַיִּים.”

33 שָׁמְעוּ זֹאת הַהֲמוֹנִים וְהִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ.

34 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים כִּי הִשְׁתִּיק אֶת הַצְּדוֹקִים, נֶאֶסְפוּ יַחְדָּיו 35 וְאֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה שֶׁבֵּינֵיהֶם שָׁאַל אוֹתוֹ כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ: 36 “רַבִּי, אֵיזוֹהִי הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּתּוֹרָה?”

37 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. 38 זֹאת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה. 39 הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לָהּ: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. 40 בִּשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלֶּה תְּלוּיָה כָּל הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים.”

41 כְּשֶׁנִּקְהֲלוּ הַפְּרוּשִׁים שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ: 42 “מַה דַּעְתְּכֶם עַל הַמָּשִׁיחַ? בֶּן מִי הוּא?”
הֵשִׁיבוּ לוֹ: “בֶּן־דָּוִד.”

43 אָמַר לָהֶם: “אִם כֵּן כֵּיצַד, בְּהַשְׁרָאַת הָרוּחַ, קוֹרֵא לוֹ דָּוִד ‘אָדוֹן’ בְּאָמְרוֹ: 44 ‘נְאֻם יְהוָה לַאדֹנִי: שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ’? 45 וּבְכֵן אִם דָּוִד קוֹרֵא לוֹ ‘אָדוֹן’ כֵּיצַד הוּא בְּנוֹ?”

46 אַף אֶחָד לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲנוֹת לוֹ דָּבָר, וּמֵאוֹתוֹ יוֹם גַּם לֹא הֵעֵז אִישׁ לְהוֹסִיף לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.

[26/03/2023, 20:16:25] Itamar Ben David: הבשורה על-פי מתי פרק כב

1 *ישוע הוסיף לדבר אליהם במשלים ואמר: 2 “דומה מלכות השמים למלך בשר ודם שעשה חתונה לבנו. 3 שלח את עבדיו לקרוא את המוזמנים אל החתונה ולא רצו לבוא. 4 הוסיף לשלח עבדים אחרים שיאמרו למוזמנים, ‘הנה ערכתי את סעודתי, השורים והבקר המפוטם טבוחים והכל מוכן. בואו לחתונה’. 5 אך הם לא שמו לב והלכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו; 6 והנותרים תפסו את עבדיו, התעללו בהם והרגום. 7 המלך נתמלא חמה; שלח את חייליו והשמיד את המרצחים ההם ושרף את עירם באש. 8 אז אמר אל עבדיו, ‘הנה החתונה מוכנה, אך אלה שהוזמנו לא היו ראויים. 9 לכן לכו אל פרשות הדרכים וכל מי שתמצאו קראו אותו לחתונה.’ 10 יצאו העבדים ההם אל הדרכים ואספו את כל מי שמצאו, גם רעים וגם טובים, ונתמלא אולם החתונה מסובים. 11 כשבא המלך לראות את המסובים ראה שם איש שאיננו לבוש בגדי חתונה. 12 אמר אליו, ‘חבר, איך באת לכאן בלי בגדי חתונה?’ הלה החריש. 13 אמר המלך למשרתים, ‘קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו אל החושך החיצון; שם יהיו היללה וחרוק השיניים’. 14 הן רבים הקרואים ומעטים הנבחרים.”*
[26/03/2023, 20:16:52] Itamar Ben David: 15 *הלכו הפרושים והתייעצו להכשיל אותו בדברו. 16 שלחו אליו את תלמידיהם יחד עם חסידי בית הורדוס והללו אמרו: “רבי, אנחנו יודעים שאתה איש אמת ואת דרך אלהים אתה מורה על-פי האמת. גם אינך חושש מאיש, כי אינך נושא פנים לאנשים. 17 על כן אמור נא לנו, מה דעתך: האם מותר לתת מס לקיסר או לא?” 18 הבחין ישוע ברשעותם ואמר: “למה אתם מנסים אותי? צבועים! 19 הראו לי את מטבע המס.” הגישו לו דינר. 20 שאל אותם: “של מי הדמות הזאת והכתובת?” 21 השיבו: “של הקיסר.” אמר להם: “אם כן, תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים.” 22 כשמעם זאת השתוממו, הניחו לו והלכו.*
[26/03/2023, 20:17:10] Itamar Ben David: 23 *באותו יום ניגשו אליו צדוקים, האומרים שאין תחיית מתים, ושאלו אותו: 24 “רבי, משה אמר: ‘איש אם ימות ובנים אין לו, יקח אחיו את אשתו ויקים זרע לאחיו.’ 25 ובכן היו עמנו שבעה אחים. הראשון התחתן ומת, וכיון שלא היו לו ילדים השאיר את אשתו לאחיו. 26 כך גם השני והשלישי עד השביעי, 27 ואחרי כולם מתה האישה. 28 אם כן למי מהשבעה תהיה לאשה בתחיית המתים, שהרי היתה שייכת לכולם?” 29 השיב להם ישוע ואמר: “אתם טועים משום שאינכם יודעים את הכתובים, אף לא את גבורת האלהים: 30 בתחיה אין האנשים מתחתנים, אלא שהם כמלאכי שמיים. 31 ואשר לתחית המתים, האם לא קראתם מה שנאמר לכם מפי אלוהים, 32 ‘אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב’? אין הוא אלוהי המתים כי אם אלוהי החיים.” 33 שמעו זאת ההמונים והשתוממו על תורתו.*
[26/03/2023, 20:17:38] Itamar Ben David: 34 *כאשר שמעו הפרושים כי השתיק את הצדוקים, נאספו יחדיו 35 ואחד מבעלי התורה שביניהם שאל אותו כדי לנסותו: 36 “רבי, איזוהי המצוה הגדולה שבתורה?” 37 השיב לו ישוע: “ואהבת את יהוה אלהיך בכל-לבבך ובכל-נפשך ובכל מאדך. 38 זאת המצוה הגדולה והראשונה. 39 השניה דומה לה: ואהבת לרעך כמוך. 40 בשתי מצוות אלה תלויה כל התורה והנביאים.”*
[26/03/2023, 20:18:09] Itamar Ben David: 41 *כשנקהלו הפרושים שאל אותם ישוע: 42 “מה דעתכם על המשיח? בן מי הוא?” השיבו לו: “בן-דוד.” 43 אמר להם: “אם כן כיצד, בהשראת הרוח, קורא לו דוד ‘אדון’ באמרו: 44 ‘נאם יהוה לאדני: שב לימיני עד-אשית איביך הדם לרגליך’? 45 ובכן אם דוד קורא לו ‘אדון’ כיצד הוא בנו?” 46 אף אחד לא היה יכול לענות לו דבר, ומאותו יום גם לא העז איש להוסיף לשאל אותו.*
[27/03/2023, 7:35:36] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[27/03/2023, 8:45:50] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה חברים הקבוצה פתוחה לשאלות ותהיות
[27/03/2023, 9:09:18] ‪+972 54‑442‑8081‬: איך מפרשים חזל את הפסוק הזה של נאם אנוני לאדוני?
[27/03/2023, 10:20:10] Itamar Ben David: חתונה זה דימוי מוכר ביהדות למעמד הר סיני. רק מסכן הבחור שלא היו לו בגדי חתונה. אני תוהה מה הם אותם בגדים
[27/03/2023, 10:20:41] Itamar Ben David: מה זה חסידי בית הורדוס? פסוק 16
[27/03/2023, 10:23:45] Itamar Ben David: לגבי מס לקיסר. אם המלכות של השמיים והארץ לאלוהים אז למה לאפשר לאנשים רעים כמו קיסר לשלוט. למה להזניח את העולם הזה לממשלתם?
[27/03/2023, 10:26:09] ‪+972 52‑567‑1293‬: ‎‪+972 52‑567‑1293‬ left
[27/03/2023, 10:25:55] ‪+972 52‑895‑3964‬: האם זה שדוד קורא לבנו אדון זה סוג של פרהפיגורציה לשילוש הקדוש?
[27/03/2023, 10:26:55] Itamar Ben David: פסוק 30, בגדול אני מכיר שבתחילת המתים העולם ממשיך לתפקד תוך שילוב בין הסדר הטבעי לדעת אלוהים. יש תיאורים של העולם הבא בו צדיקים נהנים מזיו השכינה אבל לא קורה יותר מדי. מישהו יודע ליישב את המסורות האלו?
[27/03/2023, 10:28:01] Itamar Ben David: אנסה לבדוק מאוחר יותר מעניין. לא בטוח איך אמורים לקרוא את זה מבחינת פיסוק. לְ/דָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר נְאֻ֤ם יְהוָ֨ה׀ לַֽ/אדֹנִ֗/י שֵׁ֥ב לִֽ/ימִינִ֑/י עַד־אָשִׁ֥ית אֹ֝יְבֶ֗י/ךָ הֲדֹ֣ם לְ/רַגְלֶֽי/ךָ׃
[27/03/2023, 16:13:26] ‪+972 54‑525‑2260‬: מוטיב הבגדים:
כתוב לנו שאדם ואישתו היו ערומים. אבל מה שקרה ברגע שאדם ואישתו אכלו מפרי עץ הדעת הם התביישו וחיפשו איך לכסות את עצמם. הם מכינים חגורות מעלה תאנה (אני מראה לתיירים איך אפשר להכין חיתול מעלה, בתנאי שהעצים בגן עדן היו פי 10 מגודלם היום) אבל אלוהים מכין להם כתונת עור. חגורה מעלה תאנה לא באמת יכול לכסות את בושתם, אלא אלוהים מכין להם כותנת עור. מה צריך לקרות על מנת שאלוהים יכין להם בגד מעור? צריך להקריב חיה כלשהי ורק אז לפשוט את העור. כלומר, האדם לא מסוגל לכסות על הבושה שלו עקב החטא מפני אלוהים בעצמו, אלא אלוהים מספק לו קורבן, ורק דרך הקורבן הוא יכול לכסות (כיסוי = כפרה, כמו כפורת מעל ארון הברית) את הבושה של האדם. כבר כאן יש רמז לדרך שאלוהים יתקן את החטא של האדם הראשון. אני אפילו הוסיף מדרש משלי ואגיד שאדם ואישתו כן היו לבושים לפני החטא, אבל לא בבגדים פיזיים, כי אם ברוח אלוהים. בגלל שהם חטאו, רוח אלוהים עזבה אותם. כמו שהבגדים צריכים לספק לנו חום, הגנה, מכסה והדר, זה בדיוק תפקידו של אלוהים לספק לאדם חום, הגנה, מכסה והדר.

ישוע חוזר המוטיב הזה, שימו לב:
הִנְנִי בָא כְּגַּנָּב אַשְׁרֵי הַשֹּׁקֵד וְשֹׁמֵר אֶת־בְּגָדָיו פֶּן־יֵלֵךְ עָרֹם וְרָאוּ אֶת־עֶרְוָתוֹ (התגלות יוחנן ט”ז 15)

הבגדים של משל החתונה הם בגדים שהמלך בעצמו מספק. מה הם הגדים האלה וכיצד ללבוש אותם?

הַלַּיְלָה חוֹלֵף וְהַיּוֹם קָרֵב. עַל כֵּן נָסִירָה מֵעָלֵינוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַחֹשֶׁךְ וְנִלְבַּשׁ אֶת שִׁרְיוֹן הָאוֹר. 13 וּכְמוֹ בַּיּוֹם נִתְנַהֵג נָא כַּיָּאוּת, לֹא בְּהוֹלְלוּת וּבְשִׁכְרוּת, לֹא בְּזִמָּה וּפְרִיצוּת, לֹא בְּרִיב וְקִנְאָה, 14 כִּי אִם לִבְשׁוּ אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, וְאַל תִּדְאֲגוּ לַגּוּף בִּמְגַמָּה לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הַתַּאֲווֹת.

מה עוד?
12 לָכֵן אַתֶּם בְּחִירֵי הָאֱלֹהִים הַקְּדשִׁים וְהַחֲבִיבִים לִבְשׁוּ הֲמוֹן רַחֲמִים וּנְדִיבוּת וּנְמִיכוּת רוּחַ וַעֲנָוָה וְאֶרֶך אַפָּיִם׃ 13 וְתִשְׂאוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְתִמְחֲלוּ בִּהְיוֹת לָכֶם רִיב אִישׁ עִם־אָחִיו כַּאֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ מָחַל לָכֶם כֵּן תִּמְחֲלוּ גַּם־אַתֶּם׃ 14 וְעַל־כָּל־אֵלֶּה לִבְשׁוּ הָאַהֲבָה הִיא אֲגֻדַּת הַשְּׁלֵמוּת (אגרת אל הקולוסיים ג’ 12-14)
[27/03/2023, 16:20:43] ‪+972 54‑525‑2260‬: לא הייתי מגדיר את זה כפרה-פיגורציה. דוד עצמו הוא הפרה-פיגורציה של ישוע אבל אתה צודק בכיוון. יש כאן רמז:
דוד שומע שיחה בין י’ ה’ ו’ ה’ לבין מישהו שדוד מכנה אותו “אדוני”. בימי בית שני, כניראה שהפרשנות המקובלת למזמור זה שהאדון של דוד בהקשר הזה הוא המשיח. גם אם אכן הייתה פרשנות כזו ביהדות בית שני היא לא שרדה כי היהדות גנזה והכחישה כל קשר לפרשנות של הברית החדשה. מה שישוע רומז כאן זה שמצד אחד המשיח אכן צריך להיות צאצא לדוד, אבל מצד שני מעמדו של המשיח רם יותר ממעמדו של דוד. בעוד שדוד הוא אדם נברא, המשיח אלוהים הנולד כאדם. כלומר, גם אם הוא בנו באופן טכני, קיומו של המשיח היה מאז ומעולם לפני דוד ולפני אברהם.
[27/03/2023, 16:26:30] ‪+972 54‑525‑2260‬: כשהמשיח חוזר, עדיין אין תחיית מתים, אלא יש עידן שימשך אלף שנים – האלף השביעי לבריאה, השבת הגדולה, בו המשיח ימלוך מירושלים על כל העולם, לא יהיו מלחמות ולא נאכל בשר, אבל עדיין יתקיים המוות. רק לאחר אלף השנים תרד ירושלים החדשה מהשמיים, ויקרה משהו שקשה לי לדמיין איך הוא אפשרי – אלוהים יברא שמיים חדשים וארץ חדשה, כל המתים יקומו, יהיה משפט, כל הצדיקים יקבלו גוף חדש וזוהר ככוכבי השמיים לנצח נצחים.
[27/03/2023, 16:45:59] ‪+972 54‑525‑2260‬: שוב, בוא ניראה מהי תפיסת העולם של הברית החדשה:
אלוהים ברא את הארץ ואת האדם ונתן לאדם סמכות לשלוט על הארץ. לאדם ניתנה בחירה חופשית, הנחש/שטן ניצל זאת ושכנע את האדם למרוד באלוהים, ברגע שהאדם הקשיב לשטן, האדם נתן את הסמכות שקיבל מאלוהים לידי השטן. עכשיו, זה לא שהשטן כל יכול, אלא הוא מוגבל על ידי אלוהים, אבל מצד שני, בגלל שאדם של חופש בחירה והוא בחר למרוד באלוהים ולציית לשטן, אלוהים לא יכול לשנות את הבחירה של האדם, כל עוד האדם חוטא הוא נותן את סמכותו לשטן.
לא סתם השטן מראה לישוע את כל ממלכות תבל ואומר לו: “וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַשָׂטָן לְךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הַמֶּמְשָׁלָה הַזֹּאת וְאֶת־כְּבוֹדָן כִּי־נִמְסְרָה בְיָדִי וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר אֶחְפָּץ׃ 7 וְעַתָּה אִם־תִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָי הַכֹּל יִהְיֶה־לָּךְ” (לוקס ד’ 6)
למעשה, השטן מציע לישוע לקבל את מה שישוע חפץ – את השליטה בעולם. אבל אז זה אומר שהוא לא זוכה בבני האדם, השטן לוקח לעצמו את כל בני האדם, זאת בדומה למלך סדום במעמד עמק השווה עם מלכיצדק ואברהם, מלך סדום אומר לאברהם – “וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ־סְדֹם אֶל־אַבְרָם תֶּן־לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח־לָךְ” (בראשית י”ד 21).
על כן, תפקידו של ישוע להיוולד כצאצא של אדם ואישתו (למרות היותו אלוהים במקור) ואת כדי לקחת לעצמו את הסמכות שאבדה לאדם עקב החטא, אבל גם לספק כפרה לחטא, שכן, ברגע שאין לאדם חטא, אין לשטן אחיזה באותו אדם.
זו הסיבה שיש בעולם הזה שליטים שלא מצייתים לאלוהים. מלכות השמיים צריכה לכבוש את המלכות של העולם הזה.
אבל מצד שני, ישוע מלמד אותנו לא להתנהג כדרך העולם הזה, אלא להראות דוגמא, העולם הזה לא מציית לאלוהים? ואם לא נשלם מס יאסרו אותנו? אז נשחק לפי הכללים של העולם המורד הזה – נשלם את המס למי שצריך לשלם. הקיסר חושב שהוא אלוהים ששם את התמונה של על מטבע? יופי, תודה ל”קיסר” שלנו שהוא אלוהי ישראל שאנחנו לא משלמים לו בכסף וזהב אלא במעשים טובים. לא מדובר כאן בהזנחה של העולם הזה, אלא בלהראות דוגמא טובה.
[27/03/2023, 17:02:37] ‪+972 52‑368‑9613‬: אחד מהכתות הרבות שהיו היהודים מתקוטטים ביניהם- בייתוסים, טובלי שחרין, בני הורדוס, צדוקים, פרושים איסיים, קנאים, נצרתיים וכנראה עוד כמה וכמה
[27/03/2023, 17:03:48] ‪+972 52‑895‑3964‬: איך הם קשורים להורדוס? ידוע?
[27/03/2023, 17:29:05] ‪+972 52‑339‑6463‬: סביר להניח שלא בגדי עבודה, וכאן אנחנו חוזרים למשל התאנה ועוד מקצינים.
לא מספיק שישוע מצפה מכל *היהודים* להיות נכונים לקראת בואו בכל עת, ולא מספיק שהוא מצפה אותו דבר מכל מי שהוא כבר קרא לו, הוא מצפה שגם מי שעוד לא נקרא שיהיה מוכן לרגע בו כן יקרא.
[27/03/2023, 19:51:59] ‪+972 54‑451‑8589‬: “חסידי בית הורדוס” מזוהים כפלג של יהודים הלניסטים שמוזכרים בברית החדשה מספר פעמים בברית החדשה גם תחת השם הורדוס עצמו (מרקוס 3:6; 12:13, לוקאס 13:31-32, מעשי השליחים 4:27) , והם מוצגים כעוינים מאוד את ישוע. יש פרשנים האומרים כי היו אלה אנשי חצרו של הורדוס אנטיפס, אחרים טוענים כי היו אלה מפלגה פוליטית נפרדת מן הצדוקים והפרושים, ושהעריצו את דמותו ומורשתו של הורדוס הגדול. הם שאפו להחזיר לכס שלטון יהודה בן לשושלת הורדוס.
[27/03/2023, 19:52:39] ‪+972 54‑451‑8589‬: “תנו לקיסר אשר לקיסר” – ישוע שלא נופל במלכודת הפרושים, נותן בכך תוקף לרשות השלטונית הזמנית, הארצית והחולפת של קיסר זה או אחר. את מטבע הזהב עם דמותו החקוקה בו (במקרה זה מדובר בדנאריוס שסבורים כי נשא את דמותו של הקיסר טיבריוס) יש להחזרי לקיסר , כלומר לשלם את המס שהוטל על אף ההתנגדות של פלגים גדולים בקרב יהודי התקופה. אך מנגד לארצי החולף החומרי (מטבע הזהב) מעמיד ישוע בעתם את האמונה באל הנצחי . פסוק זה עומד בבסיס הפרדות הרשויות שלטוניות , המדינית של השליט הארצי מצד אחד לבין הכהונה או שלטון הכנסיה מאידך , המתח והמאבקים בין שתי הרשויות היו גדולים וחריפים במהלך כל תקופת ימי הביניים אבל זה כבר סיפור אחר.
[27/03/2023, 20:12:51] Itamar Ben David: ערב טוב חברים תודה לכולם על היום