בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַמִּקְדָשׁ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת בִּנְיְנֵי הַמִּקְדָּשׁ. 2 הֵגִיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “רוֹאִים אַתֶּם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא תִּשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה.” 3 כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל הַר הַזֵּיתִים נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמְרוּ: “הַגֵּד נָא לָנוּ מָתַי יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וּמַה הוּא אוֹת בּוֹאֲךָ וְקֵץ הָעוֹלָם?” 4 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ, 5 כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ ‘אֲנִי הַמָּשִׁיחַ’ וְיַתְעוּ רַבִּים. 6 וְאַתֶּם עֲתִידִים לִשְׁמֹעַ מִלְחָמוֹת וּשְׁמוּעוֹת מִלְחָמָה. שִׂימוּ לֵב, אַל תִּבָּהֲלוּ; כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, וּבְכָל זֹאת עוֹד לֹא בָּא הַקֵּץ. 7 גּוֹי יָקוּם עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה וְיִהְיוּ רָעָב וּרְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, 8 אַךְ כָּל אֵלֶּה רֵאשִׁית הַצָּרוֹת. 9 אָז יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לָרוֹדְפִים וְיַהַרְגוּ אֶתְכֶם וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל כָּל הַגּוֹיִים בִּגְלַל שְׁמִי. 10 רַבִּים יִכָּשְׁלוּ בְּאוֹתָהּ עֵת וְיַסְגִּירוּ זֶה אֶת זֶה וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה. 11 נְבִיאֵי שֶׁקֶר יָקוּמוּ וְיַתְעוּ רַבִּים, 12 וּמֵאַחַר שֶׁתִּרְבֶּה הַהֶפְקֵרוּת תִתְקָרֵר אַהֲבַת רַבִּים. 13 אֲבָל הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד עַד קֵץ הוּא יִוָּשַׁע. 14 וּבְשׂוֹרָה זוֹ שֶׁל הַמַּלְכוּת תֻּכְרַז בְּכָל הָעוֹלָם לְעֵדוּת לְכָל הַגּוֹיִים וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא הַקֵּץ.”
15 “לָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת הַשִּׁקּוּץ הַמְּשֹׁמֵם, כַּנֶּאֱמַר בְּפִי דָּנִיאֵל הַנָּבִיא, עוֹמֵד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ – עַל הַקּוֹרֵא לְהָבִין – 16 אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה, שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים; 17 מִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד לָקַחַת חֲפָצִים מִבֵּיתוֹ, 18 וּמִי שֶׁבַּשָֹדֶה אַל יַחֲזֹר לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ. 19 וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. 20 בְּרַם הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף אַף לֹא בְּשַׁבָּת, 21 כִּי אָז תִּהְיֶה צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד עַתָּה, אַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ. 22 וְאִלּוּלֵא קֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה נִצָּל כָּל בָּשָׂר, אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם. 23 אִם יֹאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, ‘הִנֵּה פֹּה הַמָּשִׁיחַ’ אוֹ ‘הִנֵּהוּ שָׁם’, אַל תַּאֲמִינוּ, 24 כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּמוֹפְתִים כְּדֵי לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, גַּם אֶת הַבְּחִירִים. 25 הִנֵּה מֵרֹאשׁ אָמַרְתִּי לָכֶם. 26 לָכֵן אִם יֹאמְרוּ לָכֶם ‘הִנֵהוּ בַּמִּדְבָּר’, אַל תֵּצְאוּ; ‘הִנֵּהוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים’, אַל תַּאֲמִינוּ; 27 כִּי כַּבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד מַעֲרָב כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם. 28 בַּמָּקוֹם שֶׁהַגְּוִיָּה נִמְצֵאת, שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים.”
29 “מִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ, הַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ. 30 אָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן־הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם וְאָז יִסְפְּדוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ וְיִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב. 31 וְהוּא יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וִיקַבְּצוּ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, מִקְצוֹת הַשָּׁמַיִם עַד קְצוֹתָם.
32 לִמְדוּ אֶת הַמָּשָׁל מִן הַתְּאֵנָה: כַּאֲשֶׁר עֲנָפֶיהָ מִתְרַכְּכִים וְהֶעָלִים צָצִים יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב. 33 כֵּן גַם אַתֶּם, כִּרְאוֹתְכֶם אֶת כָּל אֵלֶּה דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא בַּפֶּתַח. 34 אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה.
35 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ. 36 אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב לְבַדּוֹ. 37 כִּימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם. 38 כְּמוֹ שֶׁבַּיָּמִים קֹדֶם לַמַּבּוּל הָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְחַתְּנִים עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה 39 וְלֹא יָדְעוּ עַד שֶׁבָּא הַמַּבּוּל וְסָחַף אֶת הַכֹּל, כָּךְ יִהְיֶה גַּם בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם. 40 אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָֹדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; 41 שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם – אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב. 42 עַל כֵּן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה יוֹם יָבוֹא אֲדוֹנְכֶם. 43 וְזֹאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמוּרָה יָבוֹא הַגַּנָּב, הָיָה שׁוֹקֵד וְלֹא מַנִּיח לוֹ לַחְדֹּר לְבֵיתוֹ. 44 לָכֵן הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם.”
45 “מִי הוּא אֵפוֹא הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן שֶׁהִפְקִידוֹ הָאָדוֹן עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ לָתֵת לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ? 46 אַשְׁרֵי הָעֶבֶד שֶׁיָּבוֹא אֲדוֹנָיו וְיִמְצָא אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כֵּן. 47 אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הוּא יַפְקִיד אוֹתוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ. 48 אֲבָל אִם הָעֶבֶד הָרָע יֹאמַר בְּלִבּוֹ ‘אֲדוֹנִי מִתְמַהְמֵהַּ’ 49 וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרָיו הָעֲבָדִים וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה עִם הַשִּׁכּוֹרִים, 50 בּוֹא יָבוֹא אֲדוֹנָיו שֶׁל הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, 51 יְשַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם הַצְּבוּעִים; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.”
[28/03/2023, 21:10:28] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי פֶּרֶק כד
1 *וַיֵּצֵא־יֵשׁוּעַ מִן־הַמִּקְדָּשׁ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ וַיִּגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְהַרְאוֹתוֹ אֶת־בִּנְיְנֵי הַמִּקְדָּשׁ׃ 2 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַרְאִיתֶם אֶת־כָּל־אֵלֶּה אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא־תִשָׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל־אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִתְפָּרָק׃*
[28/03/2023, 21:10:35] Itamar Ben David: 3 *וַיֵּשֵׁב עַל־הַר הַזֵּיתִים וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וַיֹּאמְרוּ אֱמָר־נָא לָנוּ מָתַי תִּהְיֶה זֹאת וּמָה אוֹת בּוֹאֲךָ וְאוֹת קֵץ הָעוֹלָם׃ 4 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם רְאוּ פֶּן־יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ׃ 5 כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִּשְׁמִי לֵאמֹר אֲנִי הוּא הַמָּשִׁיחַ וְהִתְעוּ רַבִּים׃ 6 וְאַתֶּם עֲתִידִים לִשְׁמֹעַ מִלְחָמוֹת וּשְׁמֻעוֹת מִלְחָמָה רְאוּ פֶּן־תִּבָּהֵלוּ כִּי־הָיוֹ תִהְיֶה כָּל־זֹאת אַךְ עֲדֶן אֵין הַקֵּץ׃ 7 כִּי יָקוּם גּוֹי עַל־גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל־מַמְלָכָה וְהָיָה רָעָב וְדֶבֶר וָרַעַשׁ הֵנָּה וָהֵנָּה׃ 8 וְכָל־אֵלֶּה רַק רֵאשִׁית הַחֲבָלִים׃*
[28/03/2023, 21:10:45] Itamar Ben David: 9 *אָז יַסְגִּירוּ אֶתְכֶם לַצָּרָה וְהֵמִיתוּ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם שְׂנוּאִים לְכָל־הַגּוֹיִם לְמַעַן שְׁמִי׃ 10 וְאָז יִכָּשְׁלוּ רַבִּים וּמָסְרוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְשָׂנְאוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו׃ 11 וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָקוּמוּ וְהִתְעוּ רַבִּים׃ 12 וּמִפְּנֵי אֲשֶׁר יִרְבֶּה הַפֶּשַׁע תָּפוּג אַהֲבַת הָרַבִּים׃ 13 וְהַמְחַכֶּה עַד־עֵת קֵץ הוּא יִוָּשֵׁעַ׃ 14 וַתִקָּרֵא בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת הַזֹּאת בְּכָל־הָאָרֶץ לְעֵדוּת לְכָל־הַגּוֹיִם וְאַחַר יָבוֹא הַקֵּץ׃ 15 לָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת־שִׁקּוּץ מְשֹׁמֵם אֲשֶׁר אָמַר דָּנִיֵּאל הַנָּבִיא עוֹמֵד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ הַקֹּרֵא יָבִין׃ 16 אָז נוֹס יָנוּסוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה אֶל־הֶהָרִים׃ 17 וַאֲשֶׁר עַל־הַגָּג אַל־יֵרֵד לָשֵׂאת דָּבָר מִבֵּיתוֹ׃ 18 וַאֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אַל־יָשֹׁב הַבַּיְתָה לָשֵׂאת אֶת־מַלְבּוּשׁוֹ׃ 19 וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם׃ 20 אַךְ הִתְפַּלֲלוּ שֶׁלּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף וְלֹא בַּשַׁבָּת׃ 21 כִּי אָז תִּהְיֶה צָרָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא־נִהְיְתָה מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד־עַתָּה וְכָמוֹהָ לֹא תוֹסִף׃ 22 וְלוּלֵא נִקְצְרוּ הַיָּמִים הָהֵם לֹא יִנָּצֵל כָּל־בָּשָׂר אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים יִקָּצְרוּ הַיָּמִים הָהֵם׃*
[28/03/2023, 21:10:58] Itamar Ben David: 23 *וְכִי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא הִנֵּה־פֹה הַמָּשִׁיחַ אוֹ הִנּוֹ־שָׁם אַל־תַּאֲמִינוּ׃ 24 כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ אֹתוֹת גְּדֹלוֹת וּמוֹפְתִים לְמַעַן הַתְעוֹת אַף אֶת־הַבְּחִירִים אִם־יוּכָלוּ׃ 25 הִנֵּה מֵרֹאשׁ הִגַּדְתִּי לָכֶם׃ 26 לָכֵן כִּי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם הִנּוֹ בַמִּדְבָּר אַל־תֵּצֵאוּ הִנּוֹ בַחֲדָרִים אַל־תַּאֲמִינוּ׃ 27 כִּי כַבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד־הַמַּעֲרָב כֵּן יִהְיֶה גַּם־בּוֹאוֹ שֶׁל־בֶּן־הָאָדָם׃ 28 כִּי בַאֲשֶׁר הֶחָלָל שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים׃ 29 וּמִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן־הַשָׁמָיִם וַחֲיָלֵי הַשָׁמַיִם יִתְמוֹטָטוּ׃ 30 אָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן־הָאָדָם בַּשָׁמָיִם וְסָפְדוּ כָּל־מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ וְרָאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא עִם־עַנֲנֵי הַשָׁמַיִם בִּגְבוּרָה וְכָבוֹד רָב׃ 31 וְשָׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו בְּקוֹל שׁוֹפָר גָּדוֹל וְקִבְּצוּ אֶת־בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת לְמִקְצֵה הַשָׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָׁמָיִם׃*
[28/03/2023, 21:11:10] Itamar Ben David: 32 *וּמִן־הַתְּאֵנָה לִמְדוּ אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה כַּאֲשֶׁר יִרְטַב עֲנָפָהּ וּפָרְחוּ עָלֶיהָ יְדַעְתֶּם כִּי קָרוֹב הַקָּיִץ׃ 33 כֵּן גַּם־אַתֶּם בִּרְאוֹתְכֶם אֶת־כָּל־אֵלֶּה דְּעוּ כִּי־קָרוֹב הוּא בַּפָּתַח׃ 34 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר־יִהְיוּ כָל־אֵלֶּה׃ 35 הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן׃ 36 וְהַיּוֹם הַהוּא וְהַשָׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ גַּם־לֹא מַלְאָכֵי הַשָׁמַיִם גַּם־לֹא הַבֵּן בִּלְתִּי אָבִי לְבַדּוֹ׃ 37 וְכִימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה גַּם־בּוֹאוֹ שֶׁל־בֶּן־הָאָדָם׃ 38 כִּי כַּאֲשֶׁר לִפְנֵי יְמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ אֹכְלִים וְשֹׁתִים נֹשְׂאִים נָשִׁים וְנֹתְנִים נָשִׁים לַאֲנָשִׁים עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר־בָּא נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה׃ 39 וְלֹא יָדְעוּ עַד־בּוֹא הַמַּבּוּל וַיִּמַח אֶת־כֻּלָּם כֵּן יִהְיֶה גַּם־בּוֹאוֹ שֶׁל־בֶּן־הָאָדָם׃ 40 אָז יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה וְיֵאָסֵף אֶחָד וְהָאֶחָד יַעָזֵב׃ 41 שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחָיִם וְתֵאָסֵף אַחַת וְאַחַת תֵּעָזֵב׃ 42 לָכֵן שְׁקֹדוּ כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵי־זוֹ שָׁעָה יָבֹא אֲדֹנֵיכֶם׃ 43 וְאֶת־זֹאת דְּעוּ אֲשֶׁר לוּ־יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵי־זוֹ אַשְׁמוּרָה יָבֹא הַגַּנָּב כִּי־עַתָּה שָׁקַד וְלֹא הִנִּיחַ לַחְתֹּר אֶת־בֵּיתוֹ׃ 44 לָכֵן הֱיוּ נְכוֹנִים גַּם־אַתֶּם כִּי בְשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא תְדַמּוּ יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם׃*
[28/03/2023, 21:11:17] Itamar Ben David: 45 *מִי הוּא אֵפוֹא הָעֶבֶד הַנֶּאֱמַן וְהַנָּבוֹן אֲשֶׁר הִפְקִידוֹ אֲדֹנָיו עַל־עֲבָדָיו לָתֵת לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃ 46 אַשְׁרֵי הָעֶבֶד אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדֹנָיו וְיִמְצָאֵהוּ עֹשֶׂה כֵּן׃ 47 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יַפְקִידֵהוּ עַל־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ׃ 48 וְאִם־יֹאמַר הָעֶבֶד הָרַע בְּלִבּוֹ מְאַחֵר אֲדֹנִי לָבוֹא׃ 49 וְהִכָּה אֶת־חֲבֵרָיו וְאָכַל וְשָׁתָה עִם־הַסּוֹבְאִים׃ 50 בּוֹא יָבוֹא אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם לֹא יְצַפֶּה וּבְשָׁעָה לֹא יֵדָע׃ 51 וִישַׁסֵּף אֹתוֹ וַיָשִׂים אֶת־חֶלְקוֹ עִם־הַחֲנֵפִים שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃*
[29/03/2023, 7:48:27] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[29/03/2023, 7:58:55] +972 54‑769‑1353: +972 54‑769‑1353 left
[29/03/2023, 7:57:46] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! מתי פרק 24
[29/03/2023, 7:58:36] Itamar Ben David: מתחילים כרגיל בשעתיים של שאלות ותהיות ומשעה 10 דיון פתוח יום מוצלח!
[29/03/2023, 8:09:13] +972 54‑658‑0110: בוקר טוב,מה פירוש פס 40 41? …’שתיים טוחנות ברחיים…”
[29/03/2023, 8:32:00] Shira Harpaz Pomeranz: אוי יש לי הסבר מעולה על זה. אוףףף קשה להתאפק.
זה גם הסבר מעולה בכמה נקודות הדרכה בארץ….
Suspense
[29/03/2023, 8:36:01] +972 52‑613‑9124: מכירה את ההסבר הזה. שווה את ההמתנה…..
[29/03/2023, 9:50:32] Itamar Ben David: שאלה – אותו קץ, האם חורבן הבית והתוצאות של המרד הגדול תיאורטית לא יכולות להיות הקץ?
[29/03/2023, 10:02:03] Itamar Ben David: פסוק 15 השיקוץ זה בית המקדש?
[29/03/2023, 10:03:26] Itamar Ben David: פסוק 31 מתכתב עם קיבוץ בני ישראל אבל מניח שמדובר במאמיני ישוע, לא?
[29/03/2023, 10:05:31] Itamar Ben David: פסוק 36- למה הבן לא מעודכן בתכנית האלוהית ובמועד הקץ? מה הסיבה?
[29/03/2023, 10:05:51] +972 52‑613‑9124: שירה, יא מרתקת , העשירי אותנו. גם מה שאני מכירה תמיד כיף לשמוע שוב ולחדד. ☝🏻
[29/03/2023, 10:06:49] Itamar Ben David: יאללה מתחילים דיון פתוח!
[29/03/2023, 10:25:08] Shira Harpaz Pomeranz: או קיי.
ראשית על מה מדובר?
הפרשנות המקובלת היא שישוע מדבר על אירוע שאמור להתרחש באחרית הימים ובו כל המאמינים בו יאספו/ילקחו לשמים ברגע אחד.
על מתי בדיוק יתרחש אירוע זה, יש ויכוח תאולוגי. אני חושבת שרוב האוונגלים מאמינים שהוא יתרחש לפני או בזמן הסבל הגדול (שבע שנים) שיקדם לחזרתו של ישוע למלכות אלף השנים.
באנגלית קוראים להלקחות Rapture.
ישוע מחייה את המהירות שבה ההלקחות תתרחש עם כמה דוגמאות. לשומעיו היה ברור על מה הוא מדבר כי הם הכירו היטב את מתקני החקלאות בארץ.
וכאן אתם כמורי דרך נכנסים לתמונה.
חלק ממתקני טחינת הקמח בתקופתו דרשו שיתוף פעולה בין שני אנשים ועל פי הפסוק הזה, אני מניחה שמדובר על פי רוב בשתי נשים.
המתקן הכי יפה להסביר את זה עליו נקרא
מטחנת קמח עם אוזניים של חמור.
ציור עוד מעט. (אגב למי שיש תמונה טובה אשמח לקבל)
מדובר במתקן חרוטי שמעליו יושבת אבן אותה ניתן לסובב בעזרת שני מוטות עץ המוכנסים אל “האוזניים”. יש אפילו חור לפין שמקבע את המוטות.
שתי נשים היו עומדות משני צידי המוטות והולכות או רצות סביב בזמן שהיו מכניסים את גרעיני החיטה מלמעלה. הקמח היה יוצא מלמטה.
מתקנים כאלו אני מכירה בבניאס, בכפר נחום והכי יפים ונגישים בגן לאומי כורזים (שם ממש ניתן לסובב את המטחנה).
מעמידים שתי נשים עם מקלות שידגימו. מקריאים את הפסוק. ואז ניתן לדמיין מה קורה אם אחת נלקחת בשבריר שניה אל השמים.
[29/03/2023, 10:25:19] Shira Harpaz Pomeranz: image omitted
[29/03/2023, 10:29:34] +972 54‑476‑9764: אבקש לדייק מעט את הדימוי: הנשים לוקחות את הצעיף/אבייעה שלהן ופורסות סביב המתקן מלמטה, לידן כלי הגרעינים (מטחנה כזו כיא לא לחיטה אלה לקטניות כעדשים וחומוס), דמיונו אותן יושבות בכריעה או בישיבה “מזרחית” על האדמה ומפטפטות תוך שהן דוחפות כל אחת בתורה את ידית העץ. זה לא נעשה בעמידה או ריצה כי זה בתוך החצר הפנימית הקטנה של הבית והפעוטות זוחולות לידן, והתינוק מונח “בחלון” כפי שמתואר בגמרא.
[29/03/2023, 10:31:38] +972 54‑476‑9764: את קמח העדשים (המשמש ללחם כפי שעושים את הלחוח ללא גלוטן אצל בצפת או לדיסה) הן אוספות בתוך הצעיף ומנערות לתוך כלי הכיבול.
[29/03/2023, 10:32:30] Shira Harpaz Pomeranz: את מדברת על מטחנה מסוג אחר. המטחנה הזו מחייבת עבודה תוך כדי תנועה.
[29/03/2023, 10:35:00] Shira Harpaz Pomeranz: image omitted
[29/03/2023, 10:35:40] +972 54‑476‑9764: זה לקמח מחיטה.
[29/03/2023, 10:39:36] +972 52‑613‑9124: שירה, יש מטחנה עם אזני חמור גם בנחל תנינים. ☝🏻
אבל זה לא אתר שמופיע אצל רובנו בלו”ז עם תיירים נוצרים.
[29/03/2023, 10:41:02] Shira Harpaz Pomeranz: היו הרבה שיטות לטחינה. התיאור קם לתחיה גם עם שתי נשים יושבות מדברות ומשגיחות על הילדים וכל אחת מהן טוחנת במטחנה אישית, או שהן מחליפות ביניהן.
עם זאת המטחנה שציירתי מחייבת שתי נשים עובדות ביחד בו בזמן על אותה מטחנה. הדימוי הזה של שתיים הולכות או רצות ביחד ואחת נעלמת לפתע, מחזק את מה שישוע מנסה להגיד.
[29/03/2023, 10:56:42] Shira Harpaz Pomeranz: שאלת התלמידים מעידה על תפיסת עולמם מה קץ העולם.
ישוע בהסברים שונים ודוגמאות שונות, עונה שזה לא בדיוק כפי שהאמינו.
אני חושבת שהרבה מאמינים, כאשר ראו את הרומאים סוגרים על ירושלים, חשבו שזה קץ העולם – אחרית הימים וברחו לעבר הירדן.
אם מקבלים את ההסבר של ישוע כאן והתיאור בחזון יוחנן, נראה שלא התרחשו עדיין כל הדברים שצריכים להוביל לתקופה הזו, הנקראת בשם כולל “אחרית הימים”.
[29/03/2023, 10:56:43] Itamar Ben David: כמה שוקלת אבן ריחיים כזו? אם הן קטנות אז הגיוני ששתי נשים דחפו. אני פשוט זוכר אבנים יחסית גדולות של מאות קילוגרמים
[29/03/2023, 10:57:09] Itamar Ben David: אגב יש אבן ריחיים כזו במקווה במרכז דוידסון במדרגות הדרומיות
[29/03/2023, 10:59:01] Shira Harpaz Pomeranz: העליונה סדר גודל של 10 קילו לדעתי. התחתונה אולי 30 אולי 50 קילו.
הערכה מושכלת
[29/03/2023, 11:04:28] +972 52‑613‑9124: אבל בלאו הכי מסובבים רק את אבן הרכב.
[29/03/2023, 11:05:17] Itamar Ben David: אני זוכר אבנים עליונות מאוד גדולות
[29/03/2023, 11:05:27] Itamar Ben David: כאלו שחמור מסובב נגיד
[29/03/2023, 11:06:56] Shira Harpaz Pomeranz: השיקוץ המשומם יעמוד ב – בית המקדש.
מה הוא בדיוק יהיה זה לא ברור. אגב הפסוק הזה שנכתב כאילו ברור שבית המקדש עומד. לכן אני חושבת שהבשורה על פי מתי נכתבה לפני חורבן הבית. הוא לא הרגיש צורך להבהיר שיבנה בית מקדש שלישי.
[29/03/2023, 11:08:14] Shira Harpaz Pomeranz: ממש לא. אתה יכול לסובב לבד. פעם הבאה שאתה בכורזים תנסה
[29/03/2023, 11:15:54] Itamar Ben David: יש תיאור די רצחני של יוספוס על חורבן הבית, אנסה למצוא. לא יודע אם זו הצרה הכי גדולה מבחינה הומניטארית ״מראשית העולם ועד עתה וכמוה לא תוסיף״ אלא אם חושבים על חורבן המקדש עצמו כאסון הכי גדול נקודה
[29/03/2023, 11:21:22] Itamar Ben David: מלחמות היהודים ספר ו לא חסר שם תיאורי זוועה לרבות הדם שמכבה את אש הבעירה בירושלים
https://www.sefaria.org.il/The_War_of_the_Jews
[29/03/2023, 11:21:35] Itamar Ben David: לחובבי הז׳אנר
[29/03/2023, 11:34:57] +972 54‑658‑0110: אז זהו,שלא הבנתי את האחת שנעלמת לפתע?!
[29/03/2023, 11:37:34] +972 54‑658‑0110: אני גרה בכורזים, אבדוק בכורזין
[29/03/2023, 11:37:55] Itamar Ben David: תשלחי תמונות.
[29/03/2023, 11:45:53] +972 52‑536‑2364: יש ויכוח גדול בפרשנות של ‘האחד ילקח ואחד יעזב’. בפסוקים שלפני כן כתוב שבואו של בן האדם יהיה בהפתעה כמו המבול בימי נח. האנשים נהגו כרגיל עד לתחילת המבול וכך גם העולם מתנהג כרגיל עד היום הגדול. הויכוח הוא כך נח נכנס לתיבה ובכך ניצל כך המאמינים בישוע חיים כמו כולם אבל כמו נח הם ינצלו מהצרות אם ע”י לקיחה או כל דבר אחר. הצד השני דווקא מצדד בכך שאלו שנלקחים דווקא הם אלו שילקחו במשפט(כמו אלה שמתו במבול) ואלו שנשארים ישארו עם ישוע במלכות 1000 השנים. הדעות האלו קשורות לויכוח לגבי הלקיחה האם היא בתחילת הצרות או באמצע או יש כאלה שבכל לא מאמינים בלקיחה. בקיצור זה ויכוח פנים נוצרי ומניסיון אם אני לא יודעת לאיזה זרם שייכים התיירים שלי לא הייתי מתחילה לדבר איתם על הלקיחה דרך הפסוק הזה.
[29/03/2023, 11:54:26] Itamar Ben David: יש עוד פסוקים שעוסקים ב״הילקחות״ הזו? או שזה ממש הפרק הזה בעיקר.
[29/03/2023, 11:55:18] +972 52‑536‑2364: יש עוד. לדוגמה לוקס יז ויש גם במרקוס
[29/03/2023, 11:55:19] Itamar Ben David: ואם יש למישהו לתאר ממש בקצרה ובאופן סכמטי (למרות המחלוקות הברורות בין הזרמים) בהשתלשלות של האירועים באחרית הימים?
[29/03/2023, 11:56:52] Itamar Ben David: זה משהו שיחזור גם באיגרות ובספר התגלות?
[29/03/2023, 12:01:21] Shira Harpaz Pomeranz: כן אין ספק שתיאורי זוועה היו ועודם בסט סלרז.
מעיד משהו על הטבע האנושי.
[29/03/2023, 12:01:48] +972 52‑536‑2364: המסר בפרק הזה, באגרות ובהתגלות הוא מאוד דומה. שקודו- לא להתקרר על אף שיהיו מלחמות וצרות ורדיפות וגם ימים שקטים. ישוע יחזור בהפתעה וצריך להיות מוכנים בכל עת. זה חשוב מאוד באמונה חיה שאתה שוקד ומחכה ולא נרדם לתוך ההלך של העולם
[29/03/2023, 12:05:13] Itamar Ben David: לגבי מבול נוח – נוח בנה את התיבה 120 שנה (יש איזה חישוב לפי המתואר בספר בראשית, לא זוכר בשניה זו) כך שהתורה מתארת איזה מסגרת זמן. לגבי העידן המשיחי בספר הושע פרק ג יש תיאור של ״ימים רבים״ של עם ישראל בגלות ללא מקדש: כִּ֣י ׀ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים יֵֽשְׁבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ין מֶ֨לֶךְ֙ וְאֵ֣ין שָׂ֔ר וְאֵ֥ין זֶ֖בַח וְאֵ֣ין מַצֵּבָ֑ה וְאֵ֥ין אֵפ֖וֹד וּתְרָפִֽים׃ ה אַחַ֗ר יָשֻׁ֨בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבִקְשׁוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת דָּוִ֣יד מַלְכָּ֑ם וּפָֽחֲד֧וּ אֶל־יְהוָ֛ה וְאֶל־טוּב֖וֹ בְּאַֽחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃
[29/03/2023, 12:06:54] Itamar Ben David: השאלה שלי היא מהיכן ניתן ללמוד על הרגע של בוא המשיח מתוך הפרק הזה? בפרקים קודמים ישוע אומר שחלק מהנוכחים יחזו באותו קץ לא?
[29/03/2023, 12:21:29] +972 52‑536‑2364: לא בטו שהוא מכוון דווקא כלפי הנוכחים אלא כלפי העם שעדיין יהיה קיים ויעמוד ביום בו הוא ישוב. הפרשנים מייחסים את הדור הזה בכיוון העם הזה. (וכן זה קשה להבנה)
[29/03/2023, 12:21:58] +972 54‑525‑2260: שפת הנבואה מדברת בשני מימדים – המימד הפיזי והמימד הרוחני. כפי שיש ארץ ישראל פיזית, יש גם ארץ ישראל רוחנית, כפי שיש ירושלים של מטה, יש ירושלים של מעלה. כפי שיש ישראל בבשר יש גם ישראל ברוח. כשהנביאים מדברים על שיבת ציון וקיבוץ גלויות של עם ישראל לארץ ישראל אז *אני* מבין שיש כאן שני מימדים – גם הבטחה לישראל בבשר לחזור לארץ ישראל הפיזית, וגם הבטחה של ישראל ברוח להגיע לארץ ישראל שברוח – לירושלים של מעלה.
למה אני מדגיש שאני מבין כך? מפני שיש את “דוקטרינת ההחלפה”, נורים שתומכים בדוקטרינת ההחלפה טוענים שאין יותר משמעות לישראל בבשר או לארץ ישראל הפיזית, אלא הכל זה רוחני, והם מבטלים את המימד הפיזי של הנבואות. אבל היהודים המשיחיים ורוב האוונגליסטים מאמינים שמדובר בשני המימדים ביחד.
[29/03/2023, 12:24:26] Itamar Ben David: דור זה לא מילה מקובלת לעם. מוזר
[29/03/2023, 12:25:45] +972 52‑536‑2364: בגלל זה כתבתי קשה להבנה.
אני מצרפת קישור לגבי שתי שאלות ששאלת ומצטערת מראש זה באנגלית.
https://www.neverthirsty.org/bible-qa/qa-archives/question/what-does-this-generation-mean-in-matthew-24/
[29/03/2023, 12:28:08] Itamar Ben David: שני המימדים כאשר האוונגליסטים רואים עצמם ישראל שברוח שפועלים במקביל לישראל בבשר כאן בארץ? שואל כי אני באמת לא סגור על התפיסות שלהם
[29/03/2023, 12:28:44] Itamar Ben David: מהיהדות אני לא מכיר ששפת הנבואה מדברת בשני מימדים אבל שמח ללמוד על התפיסה הזו
[29/03/2023, 12:34:47] +972 54‑525‑2260: צריך להבין את הכוונה במושג “יום ה’ הגדול והנורא”. המוטיב של “יום ה'” חוזר על עצמו אצל רוב הנביאים כולל את יוחנן מספר התגלות. כשעמוס מדבר על יום ה’ הוא מתכוון לחורבן ממלכת ישראל. כשירמיהו מדבר על יום ה’ הוא מתכוון לחורבן ממלכת יהודה. למעשה, יום ה’ זה המשפט של אלוהים עבור עיר או ממלכה מסויימת. ספר יואל למשל, מדבר על יום ה’ לאורך כל הספר, אבל אין לנו שמץ של מושג על איזה חורבן בדיוק הוא מדבר, ממלכת ישראל? מסע סנחריב? חורבן ירושלים הראשון? אנחנו אפילו לא יודעים אם יואל היה ישראלי או יהודאי. בכל מקרה, המסקנה שלי היא ש”יום ה'” רלוונטי לכל חורבן, וכולם הם למעשה רק צל ורמז לאירוע אפוקליפטי – המבול 2. למעשה גם יוספוס כתב שאדם הראשון התנבא שהעולם יחרב פעמיים – פעם על ידי מים ופעם שנייה על ידי אש. והברית החדשה מחזקת את מה שאומר יוספוס פלוויוס.
כשישוע מדבר על הקץ הוא מדבר על יום ה’ הקרוב ו יום ה’ הרחוק – הקרוב זה חורבן ירושלים על ידי הרומאים והרחוק – זה האירוע ב-ה’ הידיעה שבו העולם יחרב באש. כשנגיע ללוקס פרק כ”א ניראה את זה בברור – ישוע מנבא את חורבן המקדש, את הגלות ואת החזרה של עם ישראל לארץ ישראל, ואז הקץ לאחר שיבת ציון (כלומר, ימינו אנו)
בית המקדש הוא לא השיקוץ, חס ושלום. אלא שלפי מה שאנחנו מבינים אם מחברים את כל הפאזל של הנבואות בתנ”ך ובברית החדשה – לפני יום ה’ הגדול ובנורא עם ישראל חייב לחזור לארצו, ויקום אדם שיצליח איכשהו לעשות שלום עם הערבים ולבנות את בית המקדש, הוא יעשה הסכם של 7 שנים, ועם ישראל יהיה בטוח שמדובר במשיח. לאחר 3.5 שנים אותו אדם שמכונה בתנ”ך גוג מלך המגוג או צורר המשיח (אנטי-כרייסט) יפר את הסכם השלום שכרת ל-7 שנים ויציב פסל של עצמו (שיקוץ משומם), כאן עם ישראל יבין שהיה לו עסק עם השטן ולא עם משיח בן דוד, ואותו צורר משיח ירדוף הן את היהודים והן את המאמינים בישוע. ואז תתחיל “צרת יעקב – וממנה יוושע” כלומר, תתחיל מלחמה איומה שבא צורר המשיח יביא צבא שמורכב מכל המדינות ששונאות את ישראל על מנת להשמיד סופית את העם היהודי, ואז ישוע המשיח יתגלה בין ענני השמיים מעל הר הזיתים וילחם מולם עד כלותם.
[29/03/2023, 12:38:12] Itamar Ben David: מעולה סטיבן תודה על התיאור הסכמטי. חברים שימו לב חזה, כי זה ילווה אותנו
[29/03/2023, 12:43:41] Itamar Ben David: *לזה
[29/03/2023, 13:07:25] +972 54‑451‑8589: image omitted
[29/03/2023, 13:38:24] +972 54‑451‑8589: למרות שהטקסט ביוונית לא מזכיר מפורשות את המילה “נשים” – הפועל לטחון בו מותאם לצורה הנקבית רבים . בנוסף לכך , בתנ”ך מוזכר מספר פעמים שזה היה תפקידן של הנשים או של עבדים
ספר ישעיה פרק 47 – רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה׃ 2 קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות׃
או בספר איוב 31: 10 תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין, ועוד
[29/03/2023, 13:56:44] Itamar Ben David: יש גם שמות יא במכת בכורות: וּמֵ֣ת כָּל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָֽרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
[29/03/2023, 16:32:11] +972 54‑313‑9134: פסוק 36… גם לא הבן בלתי אבי לבדו
הפתעה: הבן הוא חלק מהשילוש שהוא אלהים אחד לא?
הבן כחלק מ… צריך לדעת לא?
[29/03/2023, 18:19:55] Itamar Ben David: בתיאור בקבוצה סעיף 2 אנחנו מבקשים לשמור על רוח לימודית וחברית. אין בעיה לשאול כל שאלה וגם אני באמת העליתי את זה מוקדם יותר. רק חשוב בלי ציניות בלי עוקצנות וכן הלאה. מי שסקרן שישאל בכנות ומתוך שאיפה ללמוד באמת. התברכנו בקבוצה מגוונת שיש בה גם יהודים משיחיים ונוצרים שישמחו לשתף אותנו באמונתם והבנתם. ייתכן וכתבת מתוך סקרנות רק בבקשה לנסות ולהימנע מכל נימה שאינה אותה רוח לימודית חברית
[29/03/2023, 18:22:56] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed the group description
[29/03/2023, 18:28:00] Shira Harpaz Pomeranz: אני מעריכה שהכוונה היא בעודו בהתגלות שלו כאדם.
במסגרת ההפשטה שלו, הריקון של עצמו
(אל הפיליפים ב 6 הוא אשר היה קים בדמות אלהים לא חשב לשלל היות שוה לאלהים, 7 אלא הריק את עצמו, נטל דמות עבד ונהיה כבני אדם;)
הוא הפשיט את עצמו מחלק מכוחותיו ומהיותו יודע כל, כדי שיחווה הכל כאדם שלם.
[29/03/2023, 18:48:45] +972 51‑205‑0675: שירה, אבני ריחיים שכאלה הן לא רק מהביזנטית?
[29/03/2023, 18:56:01] Shira Harpaz Pomeranz: This message was deleted.
[29/03/2023, 18:56:11] Shira Harpaz Pomeranz: בודקת
[29/03/2023, 18:59:20] +972 54‑313‑9134: מהות היחסים בין האב לבנו היא מרכזית בנצרות ובאה לידי ביטוי בזרמים השונים של הנצרות.
מגוון המשתתפים הדעות והידע יכול לעזור להבנת הנושא
[29/03/2023, 19:04:22] Itamar Ben David: חד משמעית, והשאלה במקומה רק חשוב שהאופן בו השאלות נשאלות יהיה כמה שיותר כנה נקי וללא ציניות ואם חלילה חשדתי בכשרים- אני מבקש סליחה
[29/03/2023, 19:09:42] Shira Harpaz Pomeranz: לפי המאמר הזה הן הומצאו קודם הכי מאוחר במאה השניה לפנה”ס והיו נפוצות ביוון וברומי בתקופה.
https://www.daat.ac.il/daat/israel/segal/b2-2.htm
[29/03/2023, 19:13:30] +972 51‑205‑0675: מעניין מאוד. תודה רבה
[29/03/2023, 19:22:40] +972 54‑590‑1164: image omitted
[29/03/2023, 19:23:07] +972 54‑590‑1164: image omitted
[29/03/2023, 19:36:57] Itamar Ben David: מתכנסים לסיום חברים
[29/03/2023, 19:42:48] +972 54‑525‑2260: מי שמאמין בקיומו רוח האדם באופן על טבעי מאמין שיש לאדם 3 מימדים: גוף נפש ורוח. רק איחוד בין שלושתם הופך אותך לאדם אחד, ברגע שהרוח יוצאת מהגוף אתה חדל מלהתקיים כאדם חי. אותו הדבר אלוהים: יש אב בן ורוח, שלושתם הם אלוהים אחד. האם ניתן לומר שהגוף שלך זה לא אתה? הייתכן כי הגוף שלך יודע משהו שהנפש לא? כמובן שייתכן, לפעמים המוח שלך יודע בדיוק איפה הבעיה אבל אתה לא יודע איך להסביר אותה (מחשבה זה הנפש) האם זה אומר שהגוף שלך ונפש שלך זה שתי ישויות שונות?