“אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְעֶשֶׂר עֲלָמוֹת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְיָצְאוּ לִקְרַאת הֶחָתָן. 2 חָמֵשׁ מֵהֶן הָיוּ כְּסִילוֹת וְחָמֵשׁ הָיוּ נְבוֹנוֹת, 3 שֶׁכֵּן הַכְּסִילוֹת לָקְחוּ אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְלֹא לָקְחוּ אִתָּן שֶׁמֶן, 4 אֲבָל הַנְּבוֹנוֹת לָקְחוּ שֶׁמֶן בִּכְלֵיהֶן יַחַד עִם מְנוֹרוֹתֵיהֶן. 5 כֵּיוָן שֶׁהִתְמַהְמַהּ הֶחָתָן נִמְנְמוּ כֻּלָּן וְנִרְדְּמוּ. 6 בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה, ‘הִנֵּה הֶחָתָן, צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ!’ 7 אָז הִתְעוֹרְרוּ הָעֲלָמוֹת הָהֵן וְהֵכִינוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן. 8 אָמְרוּ הַכְּסִילוֹת לַנְּבוֹנוֹת, ‘תֵּנָּה לָנוּ מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּכֶן, כִּי מְנוֹרוֹתֵינוּ דּוֹעֲכוֹת’. 9 עָנוּ הַנְּבוֹנוֹת וְאָמְרוּ, ‘שֶׁמָּא לֹא יַסְפִּיק לָנוּ וְלָכֶן. לֵכְנָה אֶל הַמּוֹכְרִים וּקְנֶינָה בִּשְׁבִילְכֶן’. 10 בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ לִקְנוֹת בָּא הֶחָתָן; הָעֲלָמוֹת הַמּוּכָנוֹת נִכְנְסוּ אִתּוֹ לַחֲתֻנָּה וְהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה. 11 לְאַחַר מִכֵּן בָּאוּ גַּם שְׁאָר הָעֲלָמוֹת וְאָמְרוּ, ‘אֲדוֹנֵנוּ אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ’. 12 אַךְ הוּא הֵשִׁיב, ‘אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶן’. 13 לָכֵן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַיּוֹם אַף לֹא אֶת הַשָּׁעָה.”
14 “דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאִישׁ הַיּוֹצֵא לְמַסָּע. קֹדֶם לָכֵן קָרָא לַעֲבָדָיו וְהִפְקִיד בְּיָדָם אֶת הוֹנוֹ; 15 לְאֶחָד נָתַן חָמֵשׁ כִּכְּרֵי כֶּסֶף, לְאַחֵר שְׁתַּיִם וּלְאַחֵר אַחַת, לְכָל אִישׁ לְפִי כִּשְׁרוֹנוֹ, וְנָסַע. 16 זֶה שֶׁקִּבֵּל חָמֵשׁ כִּכָּרִים הָלַךְ מִיָּד, סָחַר בָּהֶן וְהִרְוִיחַ חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת. 17 כְּמוֹ כֵן זֶה שֶׁקִּבֵּל שְׁתַּיִם הִרְוִיחַ שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת. 18 אַךְ זֶה שֶׁקִּבֵּל אַחַת הָלַךְ וְחָפַר בָּאֲדָמָה וְהִטְמִין אֶת כֶּסֶף אֲדוֹנָיו. 19 אַחֲרֵי זְמַן רַב בָּא הָאָדוֹן שֶׁל הָעֲבָדִים הָהֵם וְעָרַךְ עִמָּהֶם חֶשְׁבּוֹן. 20 כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ זֶה שֶׁקִּבֵּל חָמֵשׁ כִּכָּרִים הֵבִיא חָמֵשׁ כִּכָּרִים נוֹסָפוֹת וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, חָמֵשׁ כִּכָּרִים הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי, הִנֵּה הִרְוַחְתִּי חָמֵשׁ כִּכָּרִים נוֹסָפוֹת’. 21 הֵשִׁיב לוֹ אֲדוֹנָיו, ‘יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן! הָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט, אַפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַרְבֵּה. בּוֹא אֶל שִׂמְחַת אֲדוֹנְךָ’. 22 נִגַּשׁ גַּם זֶה שֶׁקִּבֵּל שְׁתֵּי כִּכָּרִים וְאָמַר, ‘שְׁתֵּי כִּכָּרִים הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי, הִנֵּה הִרְוַחְתִּי שְׁתֵּי כִּכָּרִים נוֹסָפוֹת’. 23 הֵשִׁיב לוֹ אֲדוֹנָיו, ‘יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן! הָיִיתָ נֶאֱמֶן בִּמְעַט, אַפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַרְבֵּה. בּוֹא אֶל שִׂמְחַת אֲדוֹנְךָ’. 24 נִגַּשׁ גַּם זֶה שֶׁקִּבֵּל כִּכָּר אַחַת וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה אִישׁ קָשֶׁה, הַקּוֹצֵר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ וְאוֹסֵף בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתָּ, 25 וּמֵאַחַר שֶׁפָּחַדְתִּי הָלַכְתִּי וְהִטְמַנְתִּי אֶת כִּכָּרְךָ בָּאֲדָמָה. הִנֵּהִי אֲשֶׁר לְךָ!’ 26 הֵשִׁיב אֲדוֹנָיו וְאָמַר אֵלָיו, ‘עֶבֶד רַע וְעָצֵל! יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי קוֹצֵר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי וְאוֹסֵף בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתִּי, 27 לָכֵן הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַפְקִיד אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִים וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת שֶׁלִּי עִם הָרִבִּית. 28 עַל כֵּן קְחוּ אֶת הַכִּכָּר וּתְנוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עֶשֶׂר הַכִּכָּרִים; 29 כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְשֶׁפַע יִהְיֶה לוֹ, אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 30 וְאֶת הָעֶבֶד הַבִּלְתִי מוֹעִיל הַשְׁלִיכוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.'”
31 “כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם בִּכְבוֹדוֹ וְכָל הַמַּלְאָכִים אִתּוֹ, יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ וְיֵאָסְפוּ לְפָנָיו כָּל הַגּוֹיִים. 32 אָז יַפְרִידֵם זֶה מִזֶּה כְּרוֹעֶה הַמַּפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים מִן הָעִזִּים 33 וְיַצִּיב אֶת הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֶת הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ. 34 יֹאמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנִּצָּבִים לִימִינוֹ, ‘בּוֹאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת הַמּוּכָנָה לָכֶם מֵאָז הִוָּסֵד תֵּבֵל, 35 כִּי רָעֵב הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵא הָיִיתִי וְהִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וַאֲסַפְתֶּם אוֹתִי, 36 עָרוֹם ־וְהִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי, חוֹלֶה הָיִיתִי וּבִקַּרְתֶּם אוֹתִי, בְּמַאֲסָר הָיִיתִי וּבָאתֶם אֵלַי’. 37 יַעֲנוּ הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ אֵלָיו, ‘אֲדוֹנֵנוּ, מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ רָעֵב וְהֶאֱכַלְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ צָמֵא וְהִשְׁקֵינוּ אוֹתְךָ? 38 מָתַי רְאִינוּךָ עוֹבֵר אֹרַח וְאָסַפְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ עָרוֹם וְהִלְבַּשְׁנוּ אוֹתְךָ? 39 וּמָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ חוֹלֶה אוֹ בְּמַאֲסָר וּבָאנוּ אֵלֶיךָ?’ 40 יָשִׁיב הַמֶּלֶךְ וְיֹאמַר לָהֶם, ‘אָמֵן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לִי עֲשִׂיתֶם’.
41 אַחֲרֵי כֵן יֹאמַר אֶל הַנִּצָּבִים לִשְׂמֹאלוֹ, ‘לְכוּ מִמֶּנִּי, אֲרוּרִים, אֶל אֵשׁ עוֹלָם הַמּוּכָנָה לַשָֹטָן וּלְמַלְאָכָיו, 42 כִּי רָעֵב הָיִיתִי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵא הָיִיתִי וְלֹא הִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, 43 עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתֶּם אוֹתִי, עָרוֹם – וְלֹא הִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי, חוֹלֶה וּבְמַאֲסָר – וְלֹא בִּקַּרְתֶּם אוֹתִי’. 44 יָשִׁיבוּ גַּם הֵם וְיֹאמְרוּ, ‘אֲדוֹנֵנוּ, מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ רָעֵב אוֹ צָמֵא אוֹ עוֹבֵר אֹרַח אוֹ עָרוֹם אוֹ חוֹלֶה אוֹ בְּמַאֲסָר וְלֹא שֵׁרַתְנוּ אוֹתְךָ?’ 45 אָז יַעֲנֶה לָהֶם וְיֹאמַר, ‘אָמֵן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מַה שֶּׁלֹּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה גַּם לִי לֹא עֲשִׂיתֶם’. 46 וּבְכֵן אֵלֶּה יֵלְכוּ לְעֹנֶשׁ עוֹלָם וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם.”
[29/03/2023, 20:51:35] Itamar Ben David: הבשורה על-פי מתי פרק כה1 *”אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את מנורותיהן ויצאו לקראת החתן. 2 חמש מהן היו כסילות וחמש היו נבונות, 3 שכן הכסילות לקחו את המנורות ולא לקחו אתן שמן, 4 אבל הנבונות לקחו שמן בכליהן יחד עם מנורותיהן. 5 כיוון שהתמהמה החתן נמנמו כולן ונרדמו. 6 בחצות הלילה נשמעה קריאה, ‘הנה החתן, צאינה לקראתו!’ 7 אז התעוררו העלמות ההן והכינו את מנורותיהן. 8 אמרו הכסילות לנבונות, ‘תנה לנו מן השמן שלכן, כי מנורותינו דועכות’. 9 ענו הנבונות ואמרו, ‘שמא לא יספיק לנו ולכן. לכנה אל המוכרים וקנינה בשבילכן’. 10 בשעה שהלכו לקנות בא החתן; העלמות המוכנות נכנסו איתו לחתונה והדלת נסגרה. 11 לאחר מכן באו גם שאר העלמות ואמרו, ‘אדוננו אדוננו, פתח לנו’. 12 אך הוא השיב, ‘אמן אומר אני לכן, אינני מכיר אתכן’. 13 לכן עמדו על המשמר, כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה.”*
[29/03/2023, 20:51:45] Itamar Ben David: 14 *”דומה הדבר לאיש היוצא למסע. קודם לכן קרא לעבדיו והפקיד בידם את הונו; 15 לאחד נתן חמש ככרי כסף, לאחר שתים ולאחר אחת, לכל איש לפי כשרונו, ונסע. 16 זה שקיבל חמש כיכרים הלך מיד, סחר בהן והרוויח חמש אחרות. 17 כמו כן זה שקיבל שתים הרוויח שתים אחרות. 18 אך זה שקיבל אחת הלך וחפר באדמה והטמין את כסף אדוניו. 19 אחרי זמן רב בא האדון של העבדים ההם וערך עמהם חשבון. 20 כאשר ניגש זה שקיבל חמש ככרים הביא חמש ככרים נוספות ואמר, ‘אדוני, חמש ככרים הפקדת בידי, הנה הרוחתי חמש ככרים נוספות’. 21 השיב לו אדוניו, ‘יפה, עבד טוב ונאמן! היית נאמן במעט, אפקיד אותך על הרבה. בוא אל שמחת אדונך’. 22 נגש גם זה שקיבל שתי ככרים ואמר, ‘שתי ככרים הפקדת בידי, הנה הרוחתי שתי ככרים נוספות’. 23 השיב לו אדוניו, ‘יפה, עבד טוב ונאמן! היית נאמן במעט, אפקיד אותך על הרבה. בוא אל שמחת אדונך’. 24 נגש גם זה שקבל ככר אחת ואמר, ‘אדוני, ידעתי שאתה איש קשה, הקוצר במקום שלא זרעת ואוסף במקום שלא פזרת, 25 ומאחר שפחדתי הלכתי והטמנתי את ככרך באדמה. הנהי אשר לך!’ 26 השיב אדוניו ואמר אליו, ‘עבד רע ועצל! ידעת שאני קוצר במקום שלא זרעתי ואוסף במקום שלא פזרתי, 27 לכן היית צריך להפקיד את כספי אצל השולחנים ואני בבואי הייתי מקבל את שלי עם הריבית. 28 על כן קחו את הכיכר ותנו לאיש אשר לו עשר הככרים; 29 כי כל מי שיש לו נתון ינתן לו ושפע יהיה לו, אך מי שאין לו גם מה שיש לו ילקח ממנו. 30 ואת העבד הבלתי מועיל השליכו אל החושך החיצון; שם יהיו היללה וחרוק השיניים.'”*
[29/03/2023, 20:52:02] Itamar Ben David: 31 *”כאשר יבוא בן-האדם בכבודו וכל המלאכים איתו, ישב על כסא כבודו ויאספו לפניו כל הגויים. 32 אז יפרידם זה מזה כרועה המפריד את הכבשים מן העזים 33 ויציב את הכבשים לימינו ואת העזים לשמאלו. 34 יאמר המלך אל הניצבים לימינו, ‘בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היוסד תבל, 35 כי רעב הייתי ונתתם לי לאכול, צמא הייתי והשקיתם אותי, עובר אורח הייתי ואספתם אותי, 36 ערום -והלבשתם אותי, חולה הייתי וביקרתם אותי, במאסר הייתי ובאתם אלי’. 37 יענו הצדיקים ויאמרו אליו, ‘אדוננו, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא והשקינו אותך? 38 מתי ראינוך עובר אורח ואספנו אותך, או ערום והלבשנו אותך? 39 ומתי ראינו אותך חולה או במאסר ובאנו אליך?’ 40 ישיב המלך ויאמר להם, ‘אמן, אומר אני לכם, מה שעשיתם לאחד מאחי הקטנים האלה לי עשיתם’.*
[29/03/2023, 20:52:09] Itamar Ben David: 41 *אחרי כן יאמר אל הניצבים לשמאלו, ‘לכו ממני, ארורים, אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו, 42 כי רעב הייתי ולא נתתם לי לאכול, צמא הייתי ולא השקיתם אותי, 43 עובר אורח הייתי ולא אספתם אותי, ערום – ולא הלבשתם אותי, חולה ובמאסר – ולא ביקרתם אותי’. 44 ישיבו גם הם ויאמרו, ‘אדוננו, מתי ראינו אותך רעב או צמא או עובר אורח או ערום או חולה או במאסר ולא שרתנו אותך?’ 45 אז יענה להם ויאמר, ‘אמן, אומר אני לכם, מה שלא עשיתם לאחד מן הקטנים האלה גם לי לא עשיתם’. 46 ובכן אלה ילכו לעונש עולם והצדיקים לחיי עולם.”*
[30/03/2023, 7:07:24] +972 54‑658‑0110: בוקר אור,
תודה על ההתיחסות הרצינית גם על ‘החרדל’ וגם על אבני הריחיים’ וכעת לפס 32: מדוע להפריד בין העיזים לכבשים?
[30/03/2023, 7:17:01] Itamar Ben David: בוקר טוב. נתחיל בשעה שמונה
[30/03/2023, 8:04:07] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! מתי פרק 25
[30/03/2023, 8:04:13] Itamar Ben David: שאלות ותהיות עד 10
[30/03/2023, 9:05:33] +972 54‑595‑2630: ולמה הכבשים עדיפות על העיזים?
[30/03/2023, 9:08:24] +972 54‑595‑2630: ואם אלה שהשקיעו את הכסף היו מאבדים את כולו – מה דינם?
הרעיון שמי שמאמין יקבל תמורה מלאה – ניגף מול סלעי המציאות (צדיק ורע לו..), אז למה לא לומר: השקיע וראה שכרו (בניגוד להיכפיל את הונו)?
[30/03/2023, 9:09:04] +972 54‑595‑2630: האם יש פה עידוד לריבוי נשים?
[30/03/2023, 9:20:18] Yashuv Am Hachmon: בעקדת יצחק השה הוא שנשלח לקרבן..ולכן הוא עדיף על העז..
[30/03/2023, 9:21:34] +972 50‑627‑6342: החצי הראשון מזכיר לי את אלה ש”מכפילים” את כספם בקזינו. ואם היו מאבדים הכל ?
מה הרעיון ?
וזה שפוחד מאימת הבוס, צריך להיענש ?🤷♂️
[30/03/2023, 9:24:21] Itamar Ben David: אני סקרן אם המילה ביוונית כאן לעלמה זהה לתרגום של ״והעלמה הרה ויולדת בן״ כמדומני זה פרתאנוס או משהו כזה. אם מישהו מדוברי היוונית יוכל לבדוק זה יהיה נהדר.
[30/03/2023, 9:25:54] Itamar Ben David: בנוגע לעלמות האלו, יש בתנך שימוש רב באישה כסמל לאומה שלמה ״זכרתי לך חסד נעורייך״ ״בנות ירושלים״ של ספר שיר השירים ועוד. האם הכוונה במשל הזה לאומות שאמורות לקבל את המשיח או לאנשים פרטיים?
[30/03/2023, 9:28:54] Itamar Ben David: פסוק 27 כועס האדון על העבד שלא נתן את הכסף ל״שולחנים״ שבגדול זה חלפני כספים. כאן החלפנים משמשים כדימוי חיובי בניגוד להפיכת השולחנות במקדש. מניח גם שהכסף זו האמונה. והשאלה: למה דקה אחרי שישוע הופך שולחנות הוא משתמש דווקא בדימוי הזה ולא בדימויים אחרים שאינם מהעולם הכלכלי עליו הוא בא בביקורת בדרך כלל?
[30/03/2023, 9:30:55] Itamar Ben David: מה גם שאני לא ממש מבין את הדימוי של השקעה כלכלית כטיפוח האמונה. אם תשקיע באמונה שלך והיא תגדל ותגדל אז תהיה אחראי על אמונה של אנשים אחרים? תהיה אחראי על אמונה גדולה יותר שלך? זה לא ברור לי עד הסוף
[30/03/2023, 9:32:21] Itamar Ben David: פסוק 31 ניכר שישוע מדבר על משפט לאומות העולם ולא משפט של אנשים אינדיבידואלים. אם כן מדוע יש דגש על אמונה פרטית וישועה פרטית אם המשפט בסוף הוא ברמה הלאומית?
[30/03/2023, 9:39:35] +972 54‑461‑8488: +972 54‑461‑8488 joined using this group’s invite link
[30/03/2023, 9:37:33] +972 54‑424‑8631: איל
[30/03/2023, 11:01:52] Itamar Ben David: כבשים הן לבנות ורגועות וכל יותר לרועי צאן להוביל אותן לעומת עיזים שהן שחורות ועצבניות
[30/03/2023, 11:30:25] +972 54‑525‑2260: מי שמסתכל על עדר כבשים ועזים, שכן, לעיתים קרובות הרועה רועה גם וגם, יראה שכבשים נמצאות צמודות אחת לשנייה, אוכלות בשקט וכשהרועה קורא להן, הם מיד מצייתות. בניגוד לכך, העיזים מיד מתפזרות, מטפסות על סלעים, מתחילות להילחם אחת בשנייה, כשהרועה קורא להן הן לא תמיד מקשיבות… עם הקבוצות שלי אני מסביר להם את זה ואז קורא לכל המסתרכים מאחור והמאחרים “עיזים” בהומור כמובן. בשפה פשוטה יותר:
כבשים הן צייתנים, עיזים הן לא.
[30/03/2023, 11:32:41] +972 50‑476‑0554: ויש גם את הכלב של הרועה…
[30/03/2023, 11:41:15] +972 54‑525‑2260: שימו לב, כי כל המשלים האלה לא מדברים על הלא-מאמינים בישוע, אלא דווקא אל המאמינים. וזה לקח מאוד חשוב, לא כל אדם שמכנה את עצמו “נוצרי” או מאמין בישוע מייצג את ערכיו של ישוע, ההפך, לאורך ההיסטוריה רוב ה”נוצרים” הם בעצם עיזים. הנוצרים שרדפו יהודים או מיעוטים אחרים עינויי האיקוויזיציה או המסעות הצלב, שעשו עוול, ביזו, השפילו, רצחו ואפילו השמידו עמים שלמים כמו הילידים ביבשות אמריקה וכל דבר אחר שעשו “בשם של ישוע” – לכל הנוצרים האלה, ישוע עצמו יגיד להם “אינני מכיר אתכם, סורו ממני פועלי רשע”. כי חטאם הוא כפול – גם ביצעו פשעים וגם עשו אותם בשם של ישוע וחיללו אותו.
[30/03/2023, 11:49:36] +972 53‑822‑3880: סימן שלא הייתה רועה אחי חחח
[30/03/2023, 11:50:13] +972 53‑822‑3880: הכל תלוי ברועה עצמו ומה הוא משדר לעדר
[30/03/2023, 11:51:05] +972 53‑822‑3880: הייתי רועה 4שנים
[30/03/2023, 12:06:08] +972 54‑451‑8589: ישוע בהחלט לא מעודד פוליגמיה. דעתו הנחרצת בנושא כבר באה לידי ביטוי ראו שוב מתי 19:4
4 השיב להם ואמר: “האם לא קראתם שהבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית 5 וגם אמר, ‘על-כן יעזב-איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד’? 6 אין הם עוד שנים אלא בשר אחד. לכן מה שחבר האלהים אל יפריד האדם.” – הפניה ישירה לבראשית ב’
10 הבתולות הן לא הכלות הממתינות לחתן – הן השושבינות הממתינות לחתן כדי ללוותו אל הכלה שאינה מוזכרת כאן בכלל. מדוע 10 דווקא? יש הטוענים כי בתהלוכות חתונה נהגו ללוות את החתן ב10 לפידים. הבתולות הן כמובן דימוי לאמינים – שחלקם חיים לפי עקרונות האמונה הנכונים (זה בעצם השמן המזין את הלפיד של הבתולות החכמות) היודעים שהם צריכים להיות מוכנים בכל רגע לבואו השני המתמהמה של ישוע לאחר תחייתו , כלומר הפארוסיה Parousia – (בניגוד להילקחות -rapture שהוזכרה אתמול, דוקטרינה חדשה מאוד יחסית פופולרית בעיקר בקרב האוונגליסטים – אירוע שיתרחש עוד לפני בואו השני) . ומי זאת הכלה שאינה מוזכרת כאן? זאת הקהילה, כלומר הכנסייה עצמה לפי האיגרת אל האפסים פרק 5 :
23 כִּי הָאִישׁ הוּא רֹאשׁ הָאִשָּׁה כְּפִי שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא רֹאשׁ הַקְּהִלָּה – הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁל הַגּוּף. 24 וּכְשֵׁם שֶׁהַקְּהִלָּה נִכְנַעַת לַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם הַנָּשִׁים תִּכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיהֶן בְּכָל דָּבָר. 25 הָאֲנָשִׁים, אֶהֱבוּ אֶת נְשֵׁיכֶם כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת הַקְּהִלָּה וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדָהּ 26 כְּדֵי לְקַדְּשָׁהּ וּלְטַהֲרָהּ עַל־יְדֵי רְחִיצַת מַיִם, בְּהַצְהָרָה, 27 לְמַעַן יַעֲמִיד לְפָנָיו אֶת הַקְּהִלָּה כְּשֶׁהִיא מְפֹאֶרֶת בְּכָבוֹד, לְלֹא כֶּתֶם וְקֶמֶט וְכַדּוֹמֶה, לְמַעַן תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה וּלְלֹא דֹּפִי. 28 כֵּן חַיָּבִים גַּם הָאֲנָשִׁים לֶאֱהֹב אֶת נְשֵׁיהֶם כְּאַהֲבָתָם אֶת גּוּפָם הֵם. הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ. 29 הֵן מֵעוֹלָם לֹא שָׂנֵא אִישׁ אֶת בְּשָׂרוֹ, אֶלָּא הוּא מְכַלְכֵּל וּמְטַפֵּחַ אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ נוֹהֵג בַּקְּהִלָּה, 30 שֶׁהֲרֵי אֵיבְרֵי גּוּפוֹ אֲנַחְנוּ. 31 “עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.” 32 גָּדוֹל הַסּוֹד הַזֶּה, וַאֲנִי מִתְכַּוֵּן לַמָּשִׁיחַ וְלַקְּהִלָּה. 33 אֲבָל גַּם אַתֶּם, אִישׁ אִישׁ יֹאהַב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּאַהֲבָתוֹ אֶת עַצְמוֹ; וְהָאִשָּׁה תִּירָא אֶת בַּעֲלָהּ.
[30/03/2023, 12:20:43] +972 50‑620‑3381: אוקי
[30/03/2023, 12:22:38] Itamar Ben David: קריאה קצת עכשווית לא? כלומר ברטרוספקטיבה. קריאה יפה אבל
[30/03/2023, 12:23:26] Itamar Ben David: חייתי עם בדואים שנה, הכבשים יותר סימפטיות. אבל אשמח ללמוד ממך!!!
[30/03/2023, 12:25:13] Itamar Ben David: מאיפה העניין עם העשר?
[30/03/2023, 12:45:23] +972 54‑451‑8589: כתבתי, חוקרים הסבורים שנהגו בתהלוכות חתונה ללוות את החתן באמצעות 10 לפידים
[30/03/2023, 13:09:32] +972 54‑525‑2260: אם יוצאים מנקודת הנחה שישוע הוא המשיח ואלוהים שלבש בשר, אז הקריאה בטקסט אמורה להיות תמיד רלוונטית, בדיוק כמו כל שאר התנ”ך.
[30/03/2023, 13:25:17] Itamar Ben David: זה מה שאני שואל מאיפה החוקרים הביאו את זה. מענין!
[30/03/2023, 14:09:18] Itamar Ben David: רק אציין שמדובר בשפה סמלית וברור שיש עיזים בעוד צבעים כמי שיש כבשים בעוד צבעים. בתור חצי תימני חצי מרוקאי אני בצד של העיזים ושותף מלא לגורלן ביום הדין.
[30/03/2023, 14:11:30] Itamar Ben David: דולי מקובל שנשים מלוות את החתן? אני לא מכיר מסורות כאלו
[30/03/2023, 14:14:27] +972 54‑525‑2260: חחח לא הבנתי, כבשים אשכנזיות ועיזים מזרחיות?
[30/03/2023, 14:16:07] +972 54‑451‑8589: image omitted
[30/03/2023, 14:18:39] +972 54‑451‑8589: The_Historical_Background_of_the_Parable.pdf • 19 pages document omitted
[30/03/2023, 14:42:37] +972 54‑451‑8589: image omitted
[30/03/2023, 15:39:29] Itamar Ben David: דולי תודה. אז ככה. זה המקור ממסכת כלים (עוסקים שם בענייני טהרות) ב ח הַלַּפִּיד, טָמֵא. וּבֵית שִׁקְעוֹ שֶׁל נֵר, מִטַּמֵּא בַאֲוִיר. הַמַּסְרֵק שֶׁל צַרְצוּר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין:
[30/03/2023, 15:40:33] Itamar Ben David: ועל זה יש הרחבה מה זה לפיד, ורבי שמשון משאנץ, מאה 12/13 (ולא רש״י כמו שמשום מה המחבר כותב) אומר כך:
[30/03/2023, 15:40:55] Itamar Ben David: הלפיד (עי’ בערוך ערך לפד א’). יש מנהג בארץ ישמעאל שמוליכין הכלה מבית אביה לבית בעלה בלילה קודם כניסתה לחופה ומוליכין לפניה כעשר קונדסין ובראש הקונדס כעין קערה של נחושת ובתוכה חתוכי בגדים ושמן ועיטרן ומדליקין אותו ומאירין בפניה ונראה דהכא בשל חרס דבחרס עסקינן. ונראה דאותם קערות יש להן חדוד שנתחב בנקב בראש הקונדס שלא תמוט ותפול לארץ כעין שיש לנר קטן של חרס שלנו שקורין לוצ”ש בלעז שמניחין על גבי מנורה של עץ שקורין לומיירי”א בלעז. ולפי שאותו לפיד אינו יכול לעמוד בפני עצמו מפני שהחדוד מכריעו סלקא דעתך דטהור כדלקמן בפ”ד [קמ”ל] דטמא הואיל ומקום מושבו מיוחד ומתוקן לכך דאי לא תימא הכי אם כן מאי קמ”ל:
[30/03/2023, 15:42:32] Itamar Ben David: כלומר יהודיות ארץ ישמעאל נוהגות כך, לא קראתי את כל המאמר באנגלית כדי להבין מאיפה הוא הביא את זה שזה מתייחס למאה הראשונה ואיך זה קשור לחתונה גלילית נגיד.
[30/03/2023, 15:44:32] Itamar Ben David: מוליכין עשר קונדסין, כלומר מוטות, כשבראשן קערת נחושת עם שמנים ופתילות בד. לא ראיתי התייחסות במקור הרבני לעשר עלמות שמלוות גבר אלא לעשרה לפידים שמלווים את הכלה. אם יש גיבור/ה שיקרא את המאמר ויביא לנו עוד תובנות תבוא עליו הברכה
[30/03/2023, 16:39:38] Itamar Ben David: סטיבן בפסוק 31 דווקא כתוב שהוא מדבר אל הגויים. לא אל המאמינים (בין אל יהודים או גויים) כלומר אני מתרשם שהוא מדבר על אומות שונות. מה בטקסט מוביל אותך לקריאה הזו של המשלים?
[30/03/2023, 16:57:18] +972 54‑451‑8589: This message was deleted.
[30/03/2023, 16:58:53] +972 54‑451‑8589: השושבינות ממתינות לחתן בבית הכלה ואז מלוות אותו
[30/03/2023, 17:01:19] Itamar Ben David: כל הטקסט הזה לא מוזכרת המילה חתן בכלל. במנהג הזאפה של הבדואים החתן אכן מגיע לבית הכלה ואז יוצאים בשיירה אבל זה בכלל נעשה במהלך היום אז בשביל מה צריך מנורות או לפידים. לא ברור
[30/03/2023, 17:02:04] Itamar Ben David: This message was deleted.
[30/03/2023, 17:04:23] Itamar Ben David: https://www.sefaria.org.il/Mishnah_Kelim.2?lang=he&with=Rashash
[30/03/2023, 17:04:45] Itamar Ben David: תסתכלי במפרשים שם לא מצאתי שם רש״י
[30/03/2023, 18:03:02] +972 54‑525‑2260: זו הסיבה שצריך לקרוא את הברית החדשה לאור התנ”ך, גם זכריה וגם ישעיהו מנבאים על שארית הגויים אשר יבואו להשתחוות לה’ בירושלים. כלומר, אלו אשר אינם מאמינים יושמדו במשפט. המשפט של אלוהים הוא בעצם פסח, מי שיש לו את דם השה אלוהים יפסח עליו במשפט. הרמז הגדול ביותר נמצא בטקסט עצמו, מי זה שוקרא לישוע ‘אדונינו’?
[30/03/2023, 19:00:19] +972 54‑451‑8589: מקורות מוקדמים יותר
במכילתא דרבי שמעון בן יוחאי י״ט (רשב” חי ופעל במאה ה-2 לספירה)
ויוצא משה את העם לקראת האלהים [אמר] ר’ יוסי (בן) יודן היה אומר (דברים ל”ג ב’) ה’ מסיני בא על סיני נגלה ואני אומר מסיני בא לקבל בניו בשמחה מושלו משל לה”ד לחתן שיצא לקראת כלה מכבודו של יוצא אתה למד מה כבודו של נכנס לכך נאמר ויוצא משה את העם לקראת האלהים
לגבי נשים עם לפידים – תאור המשל מופיע גם בציור קיר מוקדם מאוד מבית הטבילה בדורא ארופוס בסוריה המתוארך ל-230 לספירה . בנוסף לכך המנהג של הלפידים (במערכים שונים) היה מקובל בטקסי כלולות בעולם הרומי ונקראו , faces nuptialsטקסים שמקורם כבר אצל היוונים. כך שסביר שגם בגליל בתקופה זו, מנהגים אלה היו מוכרים וידועים.
[30/03/2023, 19:05:15] Itamar Ben David: החתונה וענייני חתן כלה בין אלוהים לקבוצת מאמינים- זה מובן לגמרי. פשוט לא הבנתי את העלמות שיוצאות עם לפידים. אולי זה מהעולם היווני רומי אבל איך זה הגיע לכפרים בגליל, תהיתי. אם יש לך קישור לתמונה מדורא אורופוס נשמח!
[30/03/2023, 19:07:04] +972 54‑451‑8589: image omitted
[30/03/2023, 19:08:59] Itamar Ben David: הם באים להשתחוות בסוכות בזכריה. חג של מים דווקא, ואם יש קורבנות אז זה 70 פרים כנגד 70 אומות העולם. לא באים כמאמינים פרטיים. לגבי ישעיהו, תגיד לי על איזה פרק אתה מדבר, גם שם משובר על גויים כאומות (ישעיהו ב׳ נגיד).
[30/03/2023, 19:09:13] Itamar Ben David: מגניב!!!!!!!! תודה על המאמץ
[30/03/2023, 19:16:07] Itamar Ben David: מתכנסים לסיום חברים. אחרי שמונה- סקר קצר
[30/03/2023, 19:33:28] +972 54‑451‑8589: דבר נוסף שהוא חשוב תמיד ואקטואלי לתקופה זו של ארבעים ימי צום שלפני חג הפסחא –ואלה שבעת מעשי החסד Seven Acts of Mercy
תומס אקוינס, אולי התיאולוג החשוב ביותר של המאה ה-13, דן בהרחבה בכתביו והשפיע על התפיסה של ביצוע מעשי החסד. מעשי החסד לפי אקווינס והאסכולה שלו, לא נוגעים רק לדאגה פיזית לזולת שלא שפר עליו גורלו, אלא גם דאגה נפשית ורוחנית . מעשים אלה הם חלק אינטגרלי כאמור מהכנת המאמינים בתקופת הלנט לקראת חג הפסחא.
כאן במתי 25: 31-46 מוצאים את הבסיס ל- 6 מעשי חסד והם:
האכלת הרעב
השקיית הצמא
הלבשת הערום
מתן מחסה לחסר הבית
ביקור חולים
פדיון שבויים וביקור אסורים,
ואילו השביעי , קבורת המת, נוסף מאוחר יותר בימי הביניים ושייך לספר אפוקריפי.
מדוע שבע דווקא ? כידוע, אחרי מספר שלוש, שבע הוא מספר הטיפולוגי הפופולרי ביהדות, עם קונוטציה של מספר שמסמל שלמות. אך גם מחוץ ליהדות בעולם הקדום הוא נקשר לשבע הפלנטות , שבעת גילאי האדם ועוד. סמליות המספר שבע עברה ואומצה ע”י הנצרות ויש הרבה מאוד קבוצות של שבע בכנסיה של ימי הביניים.
[30/03/2023, 19:56:23] +972 54‑525‑2260: בפרק ס”ו בפסוקים האחרונים בהם כתוב שאלוהים יקח גם מהגויים להיות לכהנים עבורו.
תפיסת הברית החדשה היא שיש ישועה רק דרך המשיח. בין אם זה יחידים ובין אם זה אומות.
הברית החדשה מאוד ברורה בזה, שימו לה מה ישעיהו אומר:
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב כִּי־לִי תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל־לָשׁוֹן (מ”ה 23)
ומה הברית החדשה אומרת:
אֲשֶׁר בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ׃ 11 וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי אָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִכְבוֹד אֱלֹהִים הָאָב (פיליפים ב’ 10)
מי יוושע? מי שמכיר בישוע כאדון.
[30/03/2023, 20:20:07] Itamar Ben David: וגם באותו פרק ישעיהו סו, וְאָֽנֹכִ֗י מַֽעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶת־כְּבוֹדִֽי׃ אבל נמשיך כבר בפרטי.
[30/03/2023, 20:20:40] Itamar Ben David: חברים תודה רבה על עוד יום לימוד! מוצש – ממשיכים בקריאה, יום שלישי- מסיימים את הבשורה על פי מתי.