ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד

פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.

מתי – פרק כו'

לְאַחַר שֶׁדִּבֵּר יֵשׁוּעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר לְתַלְמִידָיו: 2 “אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי בְּעוֹד יוֹמַיִם הַפֶּסַח בָּא וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לְהִצָּלֵב.”

3 בְּאוֹתָהּ עֵת נִקְהֲלוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם אֶל חֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, קַיָּפָא שְׁמוֹ, 4 וְהֶחְלִיטוּ לִתְפֹּס אֶת יֵשׁוּעַ בְּעָרְמָה וּלְהָמִית אוֹתוֹ, 5 אַךְ אָמְרוּ: “לֹא בֶּחָג, שֶׁמָּא תִּהְיֶה מְהוּמָה בָּעָם.”

6 כְּשֶׁהָיָה יֵשׁוּעַ בְּבֵית עַנְיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַמְצֹרָע, 7 נִגְּשָׁה אֵלָיו אִשָּׁה שֶׁהֶחֱזִיקָה פַּךְ שֶׁמֶן וּבוֹ בֹּשֶׂם יָקָר מְאֹד וְיָצְקָה אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ בִּהְיוֹתוֹ מֵסֵב לְיַד הַשֻּׁלְחָן. 8 כִּרְאוֹתָם זֹאת כָּעֲסוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ: “לָמָּה הַבִּזְבּוּז הַזֶּה? 9 הֲלֹא אֶפְשָׁר הָיָה לִמְכֹּר אֶת זֶה בִּמְחִיר רַב וְלָתֵת לָעֲנִיִּים.”

10 כְּשֶׁהִבְחִין בָּזֶה יֵשׁוּעַ, אָמַר לָהֶם: “מַדּוּעַ תָּצִיקוּ לָאִשָּׁה? הֲרֵי מַעֲשֶׂה טוֹב עָשְׂתָה לִי. 11 הָעֲנִיִּים אִתְּכֶם תָּמִיד, אֲבָל אֲנִי, לֹא תָּמִיד אֲנִי אִתְּכֶם. 12 וְהִיא כְּשֶׁיָּצְקָה אֶת שֶׁמֶן הַבֹּשֶׂם הַזֶּה עַל גּוּפִי עָשְׂתָה זֹאת בִּשְׁבִיל קְבוּרָתִי. 13 אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֻּכְרַז הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת, בְּכָל הָעוֹלָם, יְסֻפַּר גַּם מַה שֶּׁעָשְׂתָה הִיא, וְזֶה לְזִכְרָהּ.”

14 לְאַחַר מִכֵּן הָלַךְ אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת שְׁמוֹ, אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים 15 וְאָמַר: “מָה אַתֶּם רוֹצִים לָתֵת לִי וַאֲנִי אֶמְסֹר אוֹתוֹ לָכֶם?” נָתְנוּ לוֹ שְׁלוֹשִׁים שִׁקְלֵי כֶּסֶף, 16 וּמֵאוֹתָהּ עֵת חִפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ.

17 בָּרִאשׁוֹן לְחַג הַמַּצּוֹת נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ וְשָׁאֲלוּ: “הֵיכָן אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּכִין לְךָ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח?” 18 הֵשִׁיב לָהֶם: “לְכוּ הָעִירָה, אֶל פְּלוֹנִי וְאִמְרוּ לוֹ, ‘כֹּה אָמַר רַבֵּנוּ, עִתִּי קְרוֹבָה. אֶצְלְךָ אֶעֱשֶׂה אֶת הַפֶּסַח עִם תַּלְמִידַי’.”

19 הַתַּלְמִידִים עָשׂוּ כְּמִצְוַת יֵשׁוּעַ וְהֵכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.

20 בָּעֶרֶב הֵסֵב עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, 21 וְכַאֲשֶׁר אָכְלוּ אָמַר: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֶחָד מִכֶּם יַסְגִּירֵנִי.”

22 הֵם הִתְעַצְּבוּ מְאֹד וְהֵחֵלּוּ אִישׁ אִישׁ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: “זֶה אֲנִי, אֲדוֹנִי?”

23 הֵשִׁיב וְאָמַר: “הַטּוֹבֵל אִתִּי אֶת יָדוֹ בַּקְּעָרָה הוּא יַסְגִּירֵנִי. 24 בֶּן־הָאָדָם אָמְנָם הוֹלֵךְ כַּכָּתוּב עָלָיו, אַךְ אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר יַסְגִּיר אֶת בֶּן־הָאָדָם. הָאִישׁ הַהוּא, מוּטָב הָיָה לוֹ אִלּוּלֵא נוֹלַד.”

25 הֵגִיב יְהוּדָה שֶׁהָיָה עָתִיד לְהַסְגִּירוֹ – וְשָׁאַל: “זֶה אֲנִי, רַבִּי?”
הֵשִׁיב לוֹ: “אַתָּה אָמַרְתָּ.”

26 כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ לָקַח יֵשׁוּעַ לֶחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע וְנָתַן לַתַּלְמִידִים בְּאָמְרוֹ: “קְחוּ וְאִכְלוּ, זֶה גּוּפִי.” 27 לָקַח אֶת הַכּוֹס, בֵּרֵךְ וְנָתַן לָהֶם בְּאָמְרוֹ: “שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם, 28 כִּי זֶה דָּמִי, דַּם הַבְּרִית [הַחֲדָשָּׁה] הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים. 29 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, מֵעַתָּה לֹא אֶשְׁתֶּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן הַזֶּה עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם אֲשֶׁר אֶשְׁתֵּהוּ חָדָשׁ עִמָּכֶם בְּמַלְכוּת אָבִי.”

30 לְאַחַר שֶׁשָּׁרוּ אֶת הַהַלֵּל יָצְאוּ אֶל הַר הַזֵּיתִים. 31 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ בִּגְלָלִי הַלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, ‘אַכֶּה אֶת־הָרֹעֶה וּתְפוּצֶין הַצֹּאן.’ 32 אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁאָקוּם אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם לַגָּלִיל.”

33 הֵשִׁיב לוֹ כֵּיפָא וְאָמַר: “אִם הַכֹּל יִכָּשְׁלוּ בִּגְלָלְךָ, אֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֶכָּשֵׁל!”

34 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה, בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי.”

35 אָמַר כֵּיפָא: “גַּם אִם עָלַי לָמוּת אִתְּךָ לֹא אֶתְכַּחֵשׁ לְךָ!”. וְכֵן אָמְרוּ כָּל הַתַּלְמִידִים.

36 אַחֲרֵי כֵן בָּא אִתָּם יֵשׁוּעַ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גַּת שְׁמָנִים וְאָמַר אֶל הַתַּלְמִידִים: “שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עַד שֶׁאֵלֵךְ לְשָׁם וְאֶתְפַּלֵּל.” 37 הוּא לָקַח אִתּוֹ אֶת כֵּיפָא וְאֶת שְׁנֵי בְּנֵי זַבְדַּי וְהֵחֵל מִתְמַלֵּא עֶצֶב וּמוּעָקָה. 38 אָמַר לָהֶם: “נַפְשִׁי מָרָה עָלַי עַד מָוֶת, הִשָּׁאֲרוּ פֹּה וֶהֱיוּ עֵרִים אִתִּי.” 39 אָז הָלַךְ מְעַט הָלְאָה, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ: “אָבִי, אִם אֶפְשָׁר הַדָּבָר, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה.”

40 לְאַחַר מִכֵּן בָּא אֶל הַתַּלְמִידִים וּמְצָאָם יְשֵׁנִים. אָמַר אֶל כֵּיפָא: “וּבְכֵן לֹא יְכָלְתֶּם לְהִשָּׁאֵר עֵרִים אִתִּי שָׁעָה אַחַת? 41 הֱיוּ עֵרִים וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן. אָמְנָם הָרוּחַ חֲפֵצָה, אֲבָל הַבָּשָׂר חָלָשׁ.” 42 הָלַךְ שֵׁנִית וְהִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ: “אָבִי, אִם אִי אֶפְשָׁר שֶׁהַכּוֹס תַּעֲבֹר מִבְּלִי שֶׁאֶשְׁתֶּה אוֹתָהּ, יְהִי נָא כִּרְצוֹנְךָ.” 43 הוּא חָזַר וְשׁוּב מָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים, כִּי עֵינֵיהֶם הָיוּ כְּבֵדוֹת. 44 עוֹד פַּעַם עָזַב אוֹתָם וְהָלַךְ לְהִתְפַּלֵּל בַּשְּׁלִישִׁית בְּאָמְרוֹ שׁוּב אֶת אוֹתָן הַמִּלִּים. 45 אַחֲרֵי כֵן בָּא אֶל הַתַּלְמִידִים וְאָמַר לָהֶם: “עוֹדְכֶם יְשֵׁנִים וְנָחִים? הִנֵּה בָּאָה הַשָּׁעָה וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים. 46 קוּמוּ וְנֵלֵךְ. הִנֵּה מִתְקָרֵב הַמַּסְגִּיר אוֹתִי!”

47 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה בָּא יְהוּדָה, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, וְאִתּוֹ הָמוֹן רַב, מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם, בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת. 48 הַמַּסְגִּיר אוֹתוֹ הִקְדִּים לָתֵת סִימָן בְּאָמְרוֹ: “מִי שֶׁאֶתֵּן לוֹ נְשִׁיקָה זֶה הוּא; תִּפְסוּ אוֹתוֹ.” 49 מִיָּד נִגַּשׁ אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “שָׁלוֹם, רַבִּי”, וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ. 50 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “חָבֵר, לְשֵׁם מָה אַתָּה כָּאן?” אָז נִגְּשׁוּ אֶל יֵשׁוּעַ, אָחֲזוּ בּוֹ בִּידֵיהֶם וְעָצְרוּ אוֹתוֹ.

51 אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עִם יֵשׁוּעַ שָׁלַח יָדוֹ וְשָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ, וּבְהַכּוֹתוֹ אֶת עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל קִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ. 52 אָמַר אֵלָיו יֵשׁוּעַ: “הָשֵׁב אֶת חַרְבְּךָ אֶל מְקוֹמָהּ, כִּי כָּל הָאוֹחֲזִים בַּחֶרֶב, בַּחֶרֶב יֹאבְדוּ. 53 שֶׁמָּא חוֹשֵׁב אַתָּה שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לְבַקֵּשׁ מֵאָבִי וּמִיָּד יַמְצִיא לִי יוֹתֵר מִשְּׁנֵים־עָשָׂר לִגְיוֹנוֹת מַלְאָכִים? 54 אֲבָל כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַכְּתוּבִים שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת?”

55 אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הֶהָמוֹן: “כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת לִתְפֹּס אוֹתִי. הֲרֵי יוֹם יוֹם יָשַׁבְתִּי בַּמִּקְדָּשׁ וְלִמַּדְתִּי וְלֹא שְׁלַחְתֶּם יָד לִתְפֹּס אוֹתִי. 56 אַךְ כָּל זֶה קָרָה לְמַעַן יִתְקַיְּמוּ כִּתְבֵי הַנְּבִיאִים.” אָז עֲזָבוּהוּ כָּל תַּלְמִידָיו וּבָרְחוּ.

57 הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָצְרוּ אֶת יֵשׁוּעַ הוֹלִיכוּהוּ אֶל קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְשָׁם נִקְהֲלוּ הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים. 58 כֵּיפָא הָלַךְ אַחֲרָיו בְּמֶרְחָק מָה וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִכְנַס פְּנִימָה וְיָשַׁב עִם הַמְשָׁרְתִים לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף. 59 אָז חִפְּשׂוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְכָל הַסַּנְהֶדְרִין עֵדוּת שֶׁקֶר עַל יֵשׁוּעַ כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ, 60 אַךְ לֹא מָצְאוּ, אַף שֶׁבָּאוּ לְשָׁם עֵדֵי שֶׁקֶר רַבִּים. אַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ שְׁנֵי עֵדֵי שֶׁקֶר וְאָמְרוּ, 61 “זֶה אָמַר, ‘אֲנִי יָכוֹל לַהֲרֹס אֶת הֵיכַל הָאֱלֹהִים וּבִשְׁלוֹשָׁה יָמִים לִבְנוֹת אוֹתוֹ’.” 62 קָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְשָׁאַל אוֹתוֹ: “אֵינְךָ מֵשִׁיב דָּבָר עַל מַה שֶּׁאֵלֶּה מְעִידִים נֶגְדְּךָ?” 63 אוּלָם יֵשׁוּעַ שָׁתַק. אָמַר אֵלָיו הַכֹּהֵן הַגָדוֹל: “אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים חַיִּים שֶׁתֹּאמַר לָנוּ אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים?”

64 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “אַתָּה אָמַרְתָּ, אַךְ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מֵעַתָּה תִּרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה וּבָא עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם.”

65 מִיָּד קָרַע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת בְּגָדָיו וְאָמַר: “מְגַדֵּף הוּא. מַה לָּנוּ עוֹד צֹרֶךְ בְּעֵדִים? הִנֵּה כָּעֵת שְׁמַעְתֶּם אֶת הַגִּדּוּף. 66 מַה דַּעְתְּכֶם?”
הֵשִׁיבוּ: “בֶּן־מָוֶת הוּא.”

67 אָז יָרְקוּ בְּפָנָיו וְהִכּוּהוּ בְּאֶגְרוֹף; גַּם סָטְרוּ לוֹ 68 וְאָמְרוּ: “נַבֵּא לָנוּ, הַמָּשִׁיחַ, מִיהוּ הַמַּכֶּה אוֹתְךָ?”

69 אוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁב כֵּיפָא מִחוּץ לַבַּיִת, בֶּחָצֵר. נִגְּשָׁה אֵלָיו שִׁפְחָה אַחַת וְאָמְרָה: “גַּם אַתָּה הָיִיתָ עִם יֵשׁוּעַ הַגְּלִילִי.” 70 אַךְ הוּא הִכְחִישׁ בִּפְנֵי הַכֹּל בְּאָמְרוֹ: “אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת.” 71 כְּשֶׁיָּצָא אֶל מְבוֹא הֶחָצֵר רָאֲתָה אוֹתוֹ אַחֶרֶת וְאָמְרָה לַנִּמְצָאִים שָׁם: “זֶה הָיָה עִם יֵשׁוּעַ מִנָּצֶרֶת.” 72 שׁוּב הִכְחִישׁ בִּשְׁבוּעָה וְאָמַר: “אֵינֶנִי מַכִּיר אֶת הָאִישׁ.” 73 לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה נִגְּשׁוּ הָעוֹמְדִים שָׁם וְאָמְרוּ אֶל כֵּיפָא: “בֶּאֱמֶת גַּם אַתָּה מֵהֶם, כִּי הַמִּבְטָא שֶׁלְּךָ מְגַלֶּה אוֹתְךָ.” 74 אָז הֵחֵל לְקַלֵּל וּלְהִשָּׁבַע שֶׁאֵינֶנּוּ מַכִּיר אֶת הָאִישׁ וּמִיָּד קָרָא הַתַּרְנְגוֹל. 75 נִזְכַּר כֵּיפָא בַּדָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ – “בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי”, יָצָא הַחוּצָה וּבָכָה בְּכִי מַר.

[01/04/2023, 20:24:53] Itamar Ben David: הבשורה הקדושה על-פי מתי פרק כו

1 *ויהי ככלות ישוע לדבר את כל-הדברים האלה ויאמר אל-תלמידיו: 2 אתם ידעתם כי עוד יומים והפסח בא ובן-האדם ימסר להצלב: 3 ויקהלו ראשי הכהנים והסופרים וזקני העם אל-חצר הכהן הגדול ושמו קיפא: 4 ויועצו יחדו לתפוש את-ישוע בעורמה ולהמיתו: 5 ויאמרו אך-לא בחג פן-תהיה מהומה בעם: 6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצורע: 7 ותקרב אליו אשה ובידה פך מרקחת יקרה מאד ותצק על-ראשו בהסיבו לאכל: 8 ויראו התלמידים ויכעסו ויאמרו על-מה האבוד הזה: 9 כי המרקחת הזאת היתה ראויה להימכר במחיר רב ולתת לעניים: 10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תלאו את-האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי: 11 כי העניים בכל-עת אתכם ואנכי אינני בקרבכם בכל-עת: 12 כי אשר שפכה את-המרקחת הזאת על-גופי לחנט אותי עשתה זאת: 13 אמן אמר אני לכם בכל-מקום אשר תקרא הבשורה הזאת בכל-העולם גם את-אשר עשתה היא יספר לזכרון לה: 14 וילך אחד משנים העשר ושמו יהודה איש-קריות אל-ראשי הכהנים: 15 ויאמר מה-תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו-לו שלשים כסף: 16 ומן-העת ההיא בקש תואנה למסור אותו:*
[01/04/2023, 20:24:54] Itamar Ben David: 17 *ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל-ישוע לאמר איפה נכין לך לאכול את-הפסח: 18 ויאמר לכו העירה אל-פלוני אלמוני ואמרתם אליו כה אמר רבנו עתי קרובה ובביתך אעשה את-הפסח עם-תלמידי: 19 ויעשו התלמידים כאשר ציום ישוע ויכינו את-הפסח: 20 ויהי בערב ויסוב עם-שנים העשר: 21 ובאכלם ויאמר אמן אומר אני לכם אחד מכם ימסרני: 22 ויתעצבו מאד ויחלו איש איש לאמר לו האנכי הוא אדני: 23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את-ידו בקערה הוא ימסרני: 24 הן בן-האדם הלוך ילך ככתוב עליו ואוי לאיש אשר על-ידו ימסר בן-האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד: 25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת: 26 ויהי באוכלם ויקח ישוע את-הלחם ויברך ויפרס ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי: 27 ויקח את-הכוס ויברך ויתן להם ויאמר שתו ממנה כולכם: 28 כי זה הוא דמי דם-הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים: 29 ואני אומר לכם לא אשתה מעתה מפרי הגפן הזה עד היום ההוא אשר אשתה אותו עמכם והוא חדש במלכות אבי: 30 ויהי אחרי קוראם את-ההלל ויצאו אל-הר הזיתים: 31 אז אמר אליהם ישוע אתם כולכם תכשלו בי הלילה כי כתוב אכה את-הרעה ותפוצין הצאן: 32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה: 33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי-יכשלו בך כולם אני לא אכשל לעולם: 34 ויאמר אליו ישוע אמן אומר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים: 35 ויאמר אליו פטרוס גם אם עלי למות אתך לא אכחש בך וכן אמרו גם כל-התלמידים:*
[01/04/2023, 20:24:55] Itamar Ben David: 36 *אחרי-כן בא אתם ישוע אל-חצר הנקרא גת-שמני ויאמר אל-התלמידים שבו לכם פה עד-אשר אלך שמה והתפללתי: 37 ויקח אתו את-פטרוס ואת-שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג: 38 ויאמר להם נפשי מרה-לי עד-מות עמדו פה ושקדו עמי: 39 וילך מעט מאתם ויפל על-פניו ויתפלל לאמר אבי אם-יוכל להיות תעבר-נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם-כרצונך: 40 ויבוא אל-התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל-פטרוס הנה לא-היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת: 41 שקדו והתפללו פן-תבאו לידי נסיון הן הרוח חפצה והבשר רפה: 42 ויוסף ללכת-לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם-לא תוכל הכוס הזאת לעבר מעלי בלתי אם אשתה אותה יהי כרצונך: 43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם כבדות: 44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד-הפעם כדבר הזה: 45 ויבא אל-התלמידים ויאמר אליהם נומו עוד ונוחו הנה השעה קרובה ובן-האדם נמסר בידי חטאים: 46 קומו ונלכה הנה המוסר אותי הולך וקרב: 47 עודנו מדבר והנה יהודה אחד משנים העשר בא ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם: 48 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו: 49 ומיד נגש אל-ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק-לו: 50 ויאמר אליו ישוע רעי על-מה באת ויגשו וישלחו את-ידיהם בישוע ויתפשו אתו: 51 והנה אחד מן-האנשים אשר עם-ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את-עבד הכהן הגדול ויקצץ את-אזנו: 52 ויאמר אליו ישוע השב את-חרבך אל-תערה כי כל-אחזי חרב בחרב יאבדו: 53 התאמר בלבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי ויצוה-לי יותר משנים עשר לגיונות של-מלאכים: 54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי-כן היה תהיה: 55 בשעה ההיא אמר ישוע אל-המון העם כצאת על-פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ואני הייתי ישב ומלמד במקדש יום יום ולא החזקתם בי: 56 וכל-זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו:*
[01/04/2023, 20:24:56] Itamar Ben David: 57 *והאנשים אשר תפשו את-ישוע הוליכהו אל-קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו בביתו הסופרים והזקנים: 58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב אצל המשרתים לראות מה-יהיה אחרית הדבר: 59 וראשי הכהנים והסופרים וכל-הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו: 60 ואף כי באו שמה עדי שקר רבים לא מצאו: 61 ובאחרונה נגשו שני עדי שקר ויאמרו זה אמר יש לאל ידי להרוס את-היכל האלהים ולבנותו בשלשת ימים: 62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו הלא תענה דבר מה-זה יעידו-בך האנשים האלה: 63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם-אתה המשיח בן-האלהים: 64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת ואני אומר לכם מעתה תראו את-בן-האדם יושב לימין הגבורה ובא עם-ענני השמים: 65 ויקרע הכהן הגדול את-בגדיו ויאמר מגדף הוא ומה-לנו עוד לבקש עדים הלא עתה שמעתם את-גדופו: 66 מה-דעתכם ויענו ויאמרו איש-מות הוא: 67 וירקו בפניו ויכוהו באגרוף ואחרים הכהו על-הלחי: 68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך: 69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותיגש אליו שפחה אחת לאמר גם-אתה היית עם-ישוע הגלילי: 70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה-את אמרת: 71 ויעבר אל-פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר-שם גם-זה היה עם-ישוע הנוצרי: 72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את-האיש: 73 ומעט אחרי-כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל-פטרוס אבל גם-אתה מהם כי גם-לשונך מגלה אותך: 74 ויחל להחרים את-נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את-האיש ומיד קרא התרנגול: 75 ויזכר פטרוס את-דבר ישוע אשר דבר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי:*
[01/04/2023, 20:25:11] Itamar Ben David: תזכורת אחרונה לגבי הסקרים.
[02/04/2023, 7:13:10] ‪+972 52‑544‑0124‬: ‎‪+972 52‑544‑0124‬ left
[02/04/2023, 7:52:24] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[02/04/2023, 7:53:08] Itamar Ben David: בוקר חדש – ברית חדשה אנחנו עם מתי פרק 26 הדרמטי. יום מוצלח
[02/04/2023, 10:19:44] ‪+972 52‑636‑1376‬: ‎‪+972 52‑636‑1376‬ left
[02/04/2023, 10:47:28] Itamar Ben David: מפסוק 2 אפשר להבין שהוא מדבר ביום רביעי אם כי לא לגמרי ברור האם ערב פסח וליל הסדר בחמישי או בשישי. ביוחנן למיטב ידיעתי הפסח, ושחיטת כבש פסח בין הערביים זה בו זמנית עם הצליבה מה שיותר הגיוני תיאולוגית. למה בעצם כאן נראה שליל הסדר הוא בחמישי?
[02/04/2023, 10:48:10] Itamar Ben David: פסוק 7, לא הבנתי למה המשיחה צריכה להיעשות בידי אישה ועוד סתם אישה לא נביאה או משהו כזה ככל שמובן מהטקסט.
[02/04/2023, 10:49:45] Itamar Ben David: פסוק 18, האם יש לנו ידיעות כלשהן ממסורות חיצוניות מי זה הפלוני אלמוני בעל חדר הסעודה האחרונה?
[02/04/2023, 11:00:55] Itamar Ben David: פסוק 28, אם נקבל את הרעיון שישוע הוא קורבן פסח, קורבן פסח ככל הידוע לי לא קשור לחטאים כלשהם. קורבן חטאת זו קטגוריה אחרת. קורבן פסח יכול להתפרש בין היתר כביטוי להתנגדות לאלילות של מצריים כמו שמשה אומר לפרעה שמות ח פסוק כ״ב וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַֽעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּֽוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּֽוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵֽינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃ כלומר לשחוט כבשים במצריים זה תועבה כמו לשחוט פרות בהודו (מתחבא גם לעובדה שהמצרים תיעבו רועי צאן)
[02/04/2023, 11:02:16] Itamar Ben David: מכאן בעצם – היה יותר הגיוני שהצליבה תהיה ביום כיפור או משהו כזה ויש תפיסה שאני לא זוכר את המקור שלה, מניח שזה איפשהו באיגרות שישוע הוא בכלל השעיר לעזאזל של יום הכיפורים.
[02/04/2023, 11:13:18] Itamar Ben David: פסוק 31 לקוח מזכריה י״ג שזה פרק שעוסק בכלל בנביאי שקר. מנסה להבין למה דווקא לצטט משם. מעניין
[02/04/2023, 11:14:01] Shira Harpaz Pomeranz: יש לנו איפהשהוא עוד מידע על שמעון המצורע?
אילו מסורות מקושרות אליו?
[02/04/2023, 11:16:58] Itamar Ben David: לגבי פסוק 51. יש לי השערה שאין לי ראייה אליה, שמי מהתלמידים של ישוע למעשה קצץ את אוזנו של הכהן הגדול ולא של עבד הכהן הגדול. הסיבה שאני משער כך היא שברגע שמוטל מום בכהן הגדול העבודה במקש לא תוכל להתבצע כמו שצריך. ביום כיפורים ידוע שיש משנה לכהן גדול שמוכן לתרחיש כזה- של מום או טומאת קרי בכהן גדול והוא יכול להחליפו, אבל אני לא מכיר כזה מינוי בימי הפסח. מצד שני אני גם לא מכיר עבודה חשובה במקדש שאותה יכול לבצע רק כהן גדול (בניגוד לכיפור). כל זה כדי לומר: הטילו מום בכהן גדול כדי להדגיש שהכהן הגדול החדש הוא למעשה ישוע. שוב רק השערה- אשמח למחשבות בנושא.
[02/04/2023, 11:18:48] Itamar Ben David: לגבי פסוק 56- לא ברור לי איזה רפרנס מהנביאים הוא מציע. חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי על מה מדובר אלא אם הוא שוב חוזר אל זכריה י״ג.
[02/04/2023, 11:21:52] Itamar Ben David: פסוק 57, אני מכיר שלושה מקומות בירושלים שמתחברים לבית קיפא אשמח לדעת אם ישנם עוד כאלו וגם מה החביב עליכם: סיינט ליטר אין גליקנטו, הרובע ההרודיאני, ״prison of Christ” של היוונים בין תחנות 2 ל 3. יש גם קפלה בכנסיית הקבר שעברה שיפוץ וגם בה מוצגת אבן בסגנון של היוונים. אם מישהו יכול לפרט על הקפלה הזו ובכלל על סוגיית כלא ישוע- תבוא עליו/ה הברכה.
[02/04/2023, 11:23:47] Itamar Ben David: מכיוון שזה שמעון מבית עניה אני תמיד חשבתי שזה איזה קרוב משפחה של מרתה ולזרוס… באמת שלא בדקתי את העניין. למיטב זכרוני היה בתקופה העותמאנית מתחם מצורעים באזור הר הזיתים וסילוואן ״ביר איוב״ זה נקרא
[02/04/2023, 11:51:41] ‪+972 50‑737‑2785‬: בעניין קריאת ה”תרנגול”…
משנה בבא קמא 7:7
“אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרְיָא, וּבַמִּדְבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי הַקָּדָשִׁים, וְלֹא כֹהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. “

היה איסור על גידול תרנגולים בירושלים. לכן לא ייתכן שישוע התכוון לתרנגול.
המילה “גבר” גם ביוונית בעלת דו משמעות –
תרנגול וגם איש/בן אדם.

ישוע כנראה מדבר על האיש שקורא בשעות הבוקר המוקדמות בפינת הר הבית לתחילת המשמרת של היום. יש המייחסים את הפינה הדרום מערבית בגלל חשיפת אבן הפינה עם הכתובת “לבית התקיעה להב/כ..”

הבנה כזו של הטקסט בדרך כלל מתקבלת בצורת תדהמה אצל התיירים שלי.

חשבתי לשתף
[02/04/2023, 11:56:06] ‪+972 54‑320‑3569‬: וואו האמת נשמע חידוש ממש מעניין… אתה יודע להגיד מה המילה היוונית לתרנגול/בן אדם? אם אפשר בכתב תעתיק
[02/04/2023, 11:56:17] Itamar Ben David: לפי מה שכתוב כאן אין מגדלים כבשים ועיזים בארץ ישראל. אולי ברמה האידיאלית לא מגדלים, בפועל כן מגדלים.
[02/04/2023, 11:56:19] ‪+972 50‑737‑2785‬: אלקטור
[02/04/2023, 11:56:28] ‪+972 54‑420‑5504‬: בחז”ל נקרא “ברקאי”
[02/04/2023, 11:59:07] ‪+972 50‑737‑2785‬: תמיד מעניין אותי עניין התרגום.
[02/04/2023, 12:07:10] Itamar Ben David: ברקאי זה התרנגול? או הזריחה?
[02/04/2023, 12:07:55] Itamar Ben David: ומכל מקום, השומר שקורא ברקאי קורא פעם אחת למיטב ידיעתי לא שלוש
[02/04/2023, 12:08:06] ‪+972 54‑420‑5504‬: הקריאה בהר הבית בעת הזריחה. יש מן הסתם כמה הסברים למילה. לא זוכר כרגע מהם.
[02/04/2023, 12:10:19] Itamar Ben David: עופר תגיד אם לא היו תרנגולים בירושלים, איך החכמים התדיינו מה לעשות עם ביצה שנולדה ביום טוב…. חחחחחחחח
[02/04/2023, 12:13:15] Itamar Ben David: מסכת ברכות ג: שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב”ה ושואג כארי שנאמר (ירמיהו כה, ל) ה’ ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה.
[02/04/2023, 12:13:46] Itamar Ben David: אני עדיין לא מוצא כאן חילופי משמרות רועשים. אולי יש מקור אחר לזה. כלומר חילופי משמרות שבהן תרנגול או גבר צועק בקולי קולות באמצע ירושלים.
[02/04/2023, 12:22:42] Shira Harpaz Pomeranz: מרתק.
מישהו יכול להרחיב על האיסור?
[02/04/2023, 12:23:19] ‪+972 50‑737‑2785‬: ‘מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא. לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן, מִי שֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה
משנה תמיד 2:1

לאו דווקא חילופי משמרות…
[02/04/2023, 12:24:37] ‪+972 50‑737‑2785‬: שים לב שמדברים פה על קריאת *הגבר*. מדובר על שעה מוקדמת ביום, כנראה שהייתה קריאה כלשהי
[02/04/2023, 12:25:43] ‪+972 54‑451‑8589‬: “הקריאה” נעשתה בעצפם באמצעות תקיעה בחצוצרה וציינה את עלות השחר וגם זמנים אחרים במהלך היום ף למשל משנה יומא א
משנה ח
בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו, בין לפניו בין לאחריו.

ביום הכיפורים מחצות, וברגלים מאשמורה הראשונה.

ולא היתה קריאת הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל.
[02/04/2023, 12:25:54] Shira Harpaz Pomeranz: אני לא מצליחה להבין את הדיון.
‎[02/04/2023, 12:28:55] ‪+972 54‑451‑8589‬: ‎image omitted
[02/04/2023, 12:28:57] Itamar Ben David: כן ברור לי שיש שלב שלוי כלשהו קורא, קריאת ברקאי של הזריחה. אני פשוט לא מוצא מקור לשלוש קריאות לפני הזריחה, לכן תהיתי אם האשמורות לילה שונות יש צעקות. כרגע לא מזהה את זה
[02/04/2023, 12:29:06] Itamar Ben David: קריאה זה לא תקיעה
[02/04/2023, 12:29:22] Itamar Ben David: ומסכת ראש השנה מדברת על זה בהקשר אחר- לא בלילה אלא בין ערביים
[02/04/2023, 12:29:24] ‪+972 54‑451‑8589‬: אך לזאת הכוונה
[02/04/2023, 12:30:29] Itamar Ben David: יש שני פערים. האם מדובר בקריאה בקול או תקיעה (אני מניח שמדובר בקריאה בקול) והפער השני הוא באיזה הקשר יש שלוש קריאות במהלך הלילה עוד לפני הזריחה.
[02/04/2023, 12:30:55] ‪+972 54‑451‑8589‬: ובמסכת סוכה:שֶׁיּוֹרֵד מֵעֶזְרַת יִשְֹרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בִּידֵיהֶן.
קָרָא הַגֶּבֶר, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ.
הִגִּיעוּ לְמַעֲלָה עֲשִֹירִית, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ.
הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ.
הָיוּ תּוֹקְעִין וְהוֹלְכִין, עַד שֶׁמַּגִיעִין לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא לַמִּזְרָח.
הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא לַמִּזְרָח, הָפְכוּ פְּנֵיהֶן לַמַּעֲרָב,
[02/04/2023, 12:31:15] Itamar Ben David: פחות משנה לי. אבל איפה אנחנו לומדים על שלוש קריאות/תקיעות בשעות הלילה?
[02/04/2023, 12:32:25] Itamar Ben David: זה לא קורה בלילה למיטב הבנתי
[02/04/2023, 12:33:21] ‪+972 50‑737‑2785‬: למה צריך 3 קריאות/תקיעות?
פסוק 34 מתייחס לקריאה…ללא מספר קריאות
[02/04/2023, 12:41:42] Shira Harpaz Pomeranz: למה אתה מחפש שלוש קריאות?
פטרוס כיחש שלוש פעמים לפני הקריאה. לא רואה שלוש קריאות
[02/04/2023, 12:49:57] Itamar Ben David: אה יפה תודה על החידוד. נתפרה הבעיה
[02/04/2023, 12:50:30] Itamar Ben David: נשמע לי הגיוני שתהיה קריאה באמת של ברקאי בבוקר. הגיוני מאוד
[02/04/2023, 12:51:06] ‪+972 50‑737‑2785‬: מקווה שזה מעניין, עכשיו חוזר לעבודה.
שיהיה יום נפלא לכולם
[02/04/2023, 12:55:18] Itamar Ben David: הנה מקור לקריאה הזו, יומא ג: אמר להם הממונה, צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה.

אם הגיע, הרואה א אומר, ברקאי.

מתתיא ב בן שמואל אומר, האיר פני כל המזרח עד שבחברון.

והוא אומר הן.
[02/04/2023, 12:56:09] Itamar Ben David: ברקאי זה ״האיר השחר״ מה שפותח את עבודת התמיד במקדש.
[02/04/2023, 13:44:27] ‪+972 52‑368‑9613‬: זה חיבור רעיוני יפה. אבל לא סביר שהכהן הגדול בכבודו ובעצמו יכתת רגליו עד גת שמנים לבצע את המעצר.
[02/04/2023, 13:55:28] ‪+972 54‑313‑9134‬: “הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָצְרוּ אֶת יֵשׁוּעַ הוֹלִיכוּהוּ אֶל קַיָּפָא הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל וְשָׁם נִקְהֲלוּ הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים.” (מתי כו 57)
כתוב שהוליכו אותו אל
[02/04/2023, 13:58:28] Itamar Ben David: כמו שאמרתי, ההשערה שלי לא מבוססת, נראה לי שיש כאן רמז. תשמע אם שמעון הצדיק כהן גדול כיתת רגליו אל מפגש עם אלכסנדר ינאי בתל אפק אולי יטרח ללכת עשרים דקות לגת שמנים
[02/04/2023, 13:58:41] Itamar Ben David: אלכסנדר הגדול כמובן לא ינאי
[02/04/2023, 14:08:37] ‪+972 54‑476‑9764‬: אמנם לא שלוש קריאות ההכחשה של פטרוס אבל כן יש אשמורת ראשונה שניה ושלישית והגבר, במובן תרנגול, קורא בתום השלישית עם עלות השחר.
[02/04/2023, 15:46:52] ‪+972 54‑451‑8589‬: ‎This message was deleted.
[02/04/2023, 15:48:15] ‪+972 54‑451‑8589‬: ‎This message was deleted.
[02/04/2023, 15:48:44] ‪+972 54‑451‑8589‬: ‎This message was deleted.
[02/04/2023, 16:13:41] ‪+972 54‑525‑2260‬: לא ניראה לי, מכמה סיבות: לא רק ישוע התנגד למעשה שעשה שמעון פטרוס, אלא שישוע עצמו ריפא את אוזנו וחיבר אותה מחדש.
[02/04/2023, 16:16:31] ‪+972 54‑525‑2260‬: ממש לא מדובר במשיחה כהנית או מלכותית, היא רק רצתה לעשות מחווה של אהבה כלפיו, כמו שהיום יבוא מישהו ויעשה לך מסאז’ סתם כך.
[02/04/2023, 16:18:48] ‪+972 54‑313‑9134‬: איפה כתוב שישוע ריפא?
[02/04/2023, 16:20:05] ‪+972 54‑525‑2260‬: לוקס כ”ב 51
[02/04/2023, 16:24:09] Shira Harpaz Pomeranz: ישוע באמירתו הוא שנותן למעשה הזה משמעות נוספת שזה נועד לטפל בו כמו שמטפלים במת.
‎[02/04/2023, 16:46:38] ‪+972 54‑451‑8589‬: ‎image omitted
[02/04/2023, 16:46:42] ‪+972 54‑451‑8589‬: נכון. זהות האישה די בעייתית
בלוקס 7 מוזכרת אישה חוטאה
44 ואז הביט באישה ואמר לשמעון: “הבט באישה זאת; כשנכנסתי לביתך לא הצעת לי קערת מים כדי לרחוץ את רגלי מהאבק, ואילו אישה זו רחצה את רגלי בדמעותיה וניגבה אותן בשערה. 45 גם לא נשקת לי כמקובל, ואילו היא לא חדלה לנשק את רגלי מהרגע שבאתי לכאן. 46 אתה לא טרחת למשוח שמן על ראשי, ואילו היא משחה את רגלי בבשמים ובשמנים יקרים. 47 אהבתה הרבה מוכיחה שנסלחו לה חטאים רבים. אדם שנסלח לו מעט אוהב מעט.” 48 ישוע פנה אל האישה ואמר: “נסלחו לך חטאיך.”49 האורחים האחרים שישבו איתו ליד השולחן אמרו בלבם: “למי הוא חושב את עצמו שהוא סולח חטאים?” 50 אולם ישוע המשיך ואמר לאישה: “אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום.”
במרקוס 14
באותו זמן היה ישוע בבית-עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע. אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על “הבזבוז”, כלשונם. “מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?” התלוננו. “יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים.” 6 “הניחו לה!” נחלץ ישוע להגנתה. “מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב. 7 העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב. 8 היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי.

רק אצל יוחנן 12 האישה מקבלת זהות ברורה והיא מרים אחות מרתה ואלעזר
יב שִׁשָּׁה יָמִים לִפְנֵי הַפֶּסַח בָּא יֵשׁוּעַ לְבֵית עַנְיָה, מְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל אֶלְעָזָר אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים. 2 עָרְכוּ לוֹ שָׁם סְעוּדָה וּמָרְתָא שֵׁרְתָה אוֹתָם, וְאִלּוּ אֶלְעָזָר הָיָה אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים אִתּוֹ. 3 אָז לָקְחָה מִרְיָם בֹּשֶׂם נֵרְדְּ זַךְ וְיָקָר, שְׁלֹשׁ מְאוֹת גְּרַם מִשְׁקָלוֹ, מָשְׁחָה אֶת רַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְנִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְהַבַּיִת נִתְמַלֵּא רֵיחַ הַבֹּשֶׂם.
בכל הגרסאות יש קונוטציה פיונררית למשיחה – כהכנת המת לקבורה. האישה היא היחידה שיודעת שמותו קרב ונוהגת באהבה ובכבוד כנהוג. לגבי זהות האישה בסופו של דבר הגרסאות השונות שולבו למסורת שמפרשת את זהותה כמריה מגדלנה , האב טיפוס לחוטאת החוזרת בתשובה . לכן באמנות האטריבוטים של מריה מגדלנה הם שיערה הארוך ופך שמן או בושם
[02/04/2023, 16:47:26] ‪+972 52‑368‑9613‬: יחי ההבדל הקטן 😉 אלכסנדר הגדול או פרחח מהגליל שאוהב לכשות פרובוקציות
[02/04/2023, 16:55:15] ‪+972 54‑525‑2260‬: אתה צריך להבין את התפיסה של הברית החדשה, באגרות שאול ובאגרת אל העבריים זה ברור: כל התורה, מספר שמות ועד דברים כולל המשכן וכליו, עבודת הכהנים והקרבנות, החגים, המועדים והשבתות – הכל זה סמלים ורמזים שמכוונים אותנו להבין את תוכנית הישועה האלוהית. כמו שכתבתי קודם, רק צריך לחבר את הפאזל ולהסתכל על התמונה המלאה. נכון, לשה הפסח אין קשר ישיר לחטאים, כמו שיש לעז ביום הכיפורים, וישוע אכן מקיים גם כן את יום הכיפורים בהיותו הוא הכהן הגדול אשר פושט את בגדי המלכות ומתלבש כאחד הכהנים ההדיוטות על מנת להיכנס אל קודש הקודשים ולהפגיע ולכפר בעד העם. אבל ישוע הוא שה הפסח. מדוע? הוא השה שעליו ניבא אברהם כי “ה’ יראה לו השה לעולה בני”, על כן קוראים לירושלים “ה’ יראה” כי בני ירושלים אמורים לחכות שהשה שאברהם דיבר עליו יגיע.
אבל יותר מכך, חג הפסח הוא חג הגאולה. מעבדות פיזית לחירות פיזית. אבל אלוהים בספר יחזקאל פרק כ’ מדבר על כך שיצאת מצרים נכשלה – עם ישראל ממשיך לעבוד את אלילי מצרים גם כשהם נמצאים בארץ המובטחת. לכן, אלוהים אומר שהוא הולך לעשות יציאת מצרים נוספת, אבל הפעם, במקום להוציא את עם ישראל ממצרים, הוא יוציא את מצרים מעם ישראל.
פרעה זה השטן או החטא ששוכן בלב שלנו, והוא זה שמעביד אותנו וכובל אותנו. כל עוד יש בנו חטא, יש עלינו גזר דין מוות. על כן, אנחנו צריכים גואל כמו משה שיגאל אותנו, ואנחנו צריכים שה פסח שרק על ידו אנחנו יכולים להינצל מהמשפט, שאלוהים יפסח עלינו.
שימו לב, רעיון הפסיחה הוא כזה – לא עבריים טובים ניצלו ממכת הבכורות, ולא עבריים רעים, אלא רק מי ששם את הדם של השה על המזוזות והמשקוף. משה הוא זה שציווה את העם לשים את הדם, ולכן האם היו עבריים שלא האמינו במשה? זה לא כתוב לנו במפורש אבל סביר להניח שהיו כאלה שלא שמו ובנם הבכור נספה במכת הבכורות, כלומר, הבסיס לישועה ממצרים הייתה אמונה ועשייה מתוך אמונה שאם אכן אשים את דם השה לא אשפט, כמו שכתוב בשמות י”ב: וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת־הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא־יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. ומכת הבכורות הייתה המכה ששחררה את בני ישראל, שכן, על מנת לצאת ממצרים הם קודם כל היו חייבים לעבור דרך המזוזות והמשקופים הצבועים בדם השה.
כך הברית החדשה אומרת – אם יהיה לך את הדם של ישוע המשיח אשר נצלב בי”ד בניסן בין הערביים על ליבך, אלוהים יפסח על החטאים שלך במשפט.
אנקדוטה שאני מסביר:
וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר־בַּסַּף, וְהִגַּעְתֶּם אֶל־הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל־שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, מִן־הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף (שמות י”ב 22)
שימו לב להוראות – השה השחוט צריך להיות מונח על הסף. את אגודת האזוב צריך לטבול בדם של השה שנמצא בסף ולהגיע אל המשקוף, טכנית, אם הדלת סגורה, ובלילה חייבים לסגור את הדלת, האזוב עם הדם מסמן פס דם מהסף אל המשקוף, ואז אל המזוזות. הפרשנות שלי, עוברים מהמשקוף אל המזוזות כך שנוצר פס דם מימין לשמאל. למעשה, מה שבני ישראל ראו כאשר ישבו בביתם והסתכלו על הדלת הסגורה היה צלב ושה שחוט מתחתיו.
[02/04/2023, 16:58:19] ‪+972 50‑476‑0554‬: הכי מסיונרי שלך עד עכשיו 😄
[02/04/2023, 16:59:03] ‪+972 50‑476‑0554‬: אל תשכח גם את שיכול ידיו של יעקב על מנשה ואפרים…
[02/04/2023, 17:22:01] ‪+972 54‑525‑2260‬: מי שאונזניים לו, שישמע 😉
[02/04/2023, 17:28:52] ‪+972 54‑525‑2260‬: אתה מתכוון שידיו של יעקב ניראו כמו צלב? זה דווקא לא רמז לצלב. יש רמזים אחרים. משה מרים את ידיו כדי לנצח את העמלקים, משה ניראה כמו אדם צלוב. נס נחש הנחושת היה ניראה כמו צלב שמי שמסתכל עליו נרפא. ויש עוד כמה
[02/04/2023, 17:29:32] ‪+972 50‑476‑0554‬: כן זה יוצר איקס. כך פירשו אבות הכנסיה כבר
[02/04/2023, 18:14:54] Itamar Ben David: אני מכיר שיש רחצה של המת אבל בכל מקרה אל מדובר בגבר – גבר צריך לעשות זאת ולא אישה. אני לא מכיר ממש עניין של משיחה בשמנים, אבל אני יכול להציע ניחוש אחד, שכדי למנוע את הצחנה של הגופה השתמשו בחומרים ריחניים (זה ניחוש לא כזה טוב – כי אם כבר פשוט מדליקים קטורת בלוויה).
[02/04/2023, 18:20:56] Itamar Ben David: באמת אחת הפרשנויות של הפסוק ״חמושים עלו ממצריים״ זה שרק אחד מחמישה מבני ישראל כלומר 20% אכן יצאו ממצרים. ויש עוד דוגמאות לכך כמו ״כור הברזל״ של מצרים ששורף את הסיגים ומוציא רק את המתכת היקרה החוצה.
[02/04/2023, 18:21:44] ‪+972 54‑525‑2260‬: כן היו מושחים בשמן את הגופה, פעם קראתי מאמר, אני אחפש אותו.
[02/04/2023, 18:22:01] Itamar Ben David: חברים שמח על הרוח הטובה. עוד שני פרקים לפנינו. שעה וחצי לסיום!
[02/04/2023, 18:22:06] Itamar Ben David: יאללה תודה.
[02/04/2023, 18:55:17] ‪+972 52‑250‑7775‬: ‎This message was deleted.
[02/04/2023, 19:16:17] Shira Harpaz Pomeranz: גם בתחיה יבואו נשים לקבר במטרה לטפל בגופה.
היות והברית החדשה היא מקור בן זמנו, אני מניחה שזה תיאור של נוהג מקובל.
[02/04/2023, 19:27:24] Itamar Ben David: מה יש לטפל בגופה? ולמה שאישה תטפל בגופה של גבר
[02/04/2023, 19:27:39] Itamar Ben David: גופה בתחיית המתים פשוט קמה לא? מי בכלל אמור לטפל בה
[02/04/2023, 19:54:49] ‪+972 54‑451‑8589‬: מדובר במשהו חד פעמי ונעלה . בכל האוונגליונים בהם מוזכר האירוע , האישה , המזוהה כאמור עם מריה מגדלנה היא היחידה המזהה בו את המשיח ואת העתיד לבוא. מריה מגדלנה תהיה הראשונה בפניה יתגלה ישוע ביום התחייה ואליה תפנה, ראשונה בי ראשונים , שתודיע לשליחים. לכן זכתה מריה מגדלנה לכינוי “שליחת השליחים ” Apostola apostolorum ומעמדה היה חשוב בכנסיה הקדומה עד אשר האפיפיור גרגוריוס הראשון במאה השביעית. דאג בפרשנותו להפוך אותה לפרוצה החוטאת החוזרת בתשובה
[02/04/2023, 19:55:52] Shira Harpaz Pomeranz: למה לא?
[02/04/2023, 19:59:41] Itamar Ben David: צניעות לדוגמה?
[02/04/2023, 20:01:33] Itamar Ben David: למה היה תריך מלכתחילה לפצוע. שוב ההשערה שלי לא מספיק מבוססת אבל אמרתי שיהיה נחמד לשתף. עוד איזה עניין צדדי, זה המנהג לרצוע את אוזנו של עבד שמוכן להתמסר אל אדונו ולא להשתחרר. כבר לא נראה לי שנספיק להתפלסף על זה היום אבל אני זורק כאן עוד נקודה למחשבה.
[02/04/2023, 20:02:06] Itamar Ben David: הארכה רבע שעה לאחרונים. יש לנו הערב את אלון עם הקישור למפגש זום ביום שלישי ואת הפרק מתי 27.
[02/04/2023, 20:05:36] ‪+972 52‑368‑9613‬: פסוקים 7-9 – משיחת ישוע בשמן יקר וכעס התלמידים על כך. אני מזכיר את הפסוק הזה כשאני מתאר את שמן האפרסמון היקר, כאחד ממקורות עושרו של הורדוס וסודם של אנשי עין גדי. אני לא יודע אם היה זה שמן האפרסמון אבל הוא היה יקר מאוד. כסת קטנה הייתה יכולה להאכיל הרבה עניים. דרך נוספת לחבר את הטקסט למציאות הימים ההם.
[02/04/2023, 20:15:20] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[02/04/2023, 20:09:31] ‪+972 54‑451‑8589‬: זה היה כנראה מור
[02/04/2023, 20:09:48] ‪+972 54‑525‑2260‬: הוא לא היה צריך לפצוע אותו, שמעון פטרוס פשוט נבהל שבאים לאסור את הרבי שלו והוא החליט שזה הרע להיות גיבור. ישוע עצר בעדו.
[02/04/2023, 20:10:38] Itamar Ben David: זה עדיין מתואר בטקסט ואני מנסה להבין למה.
[02/04/2023, 20:10:45] Itamar Ben David: 5 דקות לסיום
[02/04/2023, 20:11:03] ‪+972 54‑525‑2260‬: אנחנו ישראלים, לא יותר נחמד להגיד “מרים המגדלית”?