מתי – פרק ג'

[28/02/2023, 8:09:46] Itamar Ben David: בוקר חדש – ברית חדשה! אני רוצה להקדיש את הלימוד השבוע לעילוי נשמת חבר קתולי שהלך לעולמו במפתיע. פרנסיס ויירה. הוא היה מדריך בוינה וברחבי אירופה, ממוצא ברזילאי. למי שלא מכיר, אני עוסק בתיירות וירטואלית, ופרנסיס היה חלק מקהילה בינלאומית של מדריכים שסייעו זה לזה לגבש את הפורמט, שולח כאן ראיון שערכתי איתו. https://youtu.be/7mxLH-nreHE
[28/02/2023, 8:10:01] Itamar Ben David: מתי פרק ג:
[28/02/2023, 8:10:38] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[28/02/2023, 8:10:06] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַתַּי פֶּרֶק ג

ג בַּיָּמִים הָהֵם הוֹפִיעַ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא בְּמִדְבַּר יְהוּדָה לֵאמֹר: 2 “שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם.” 3 הוּא הָיָה זֶה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: “קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו.”

4 אוֹתוֹ יוֹחָנָן לְבוּשׁוֹ הָיָה מִשְֹעַר גְּמַלִּים וַחֲגוֹרַת עוֹר עַל מָתְנָיו, וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיַּעַר. 5 אָז יָצְאוּ אֵלָיו יְרוּשָׁלַיִם וְכָל יְהוּדָה וְכָל כִּכַּר הַיַרְדֵּן 6 וְהֻטְבְּלוּ עַל־יָדָיו בַּיַּרְדֵּן כְּשֶׁהֵם מִתְוַדִּים עַל חַטֹּאתֵיהֶם.

7 כְּשֶׁרָאָה רַבִּים מִן הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים בָּאִים לְהִטָּבֵל אָמַר לָהֶם: “יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, מִי הוֹרָה אֶתְכֶם לְהִמָּלֵט מִן הֶחָרוֹן הַבָּא? 8 לָכֵן עֲשׂוּ פְּרִי רָאוּי לִתְשׁוּבָה 9 וְאַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם לֵאמֹר, ‘אַבְרָהָם הוּא אָבִינוּ’, כִּי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁמִּן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל אֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם. 10 וּכְבָר מֻנָּח הַגַּרְזֶן עַל שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים. עַל כֵּן כָּל עֵץ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב יִגָּדַע וְיֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הָאֵשׁ. 11 אֲנִי אָמְנָם מַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּמַיִם לִתְשׁוּבָה, אַךְ הַבָּא אַחֲרַי חָזָק מִמֶּנִּי וְאֵינֶנִּי רָאוּי לָשֵׂאת אֶת נְעָלָיו. הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְאֵשׁ. 12 בְּיָדוֹ קִלְשׁוֹן הַמִּזְרֶה לְנַקּוֹת אֶת גָּרְנוֹ וְהוּא יֶאֱסֹף אֶת דְּגָנוֹ אֶל הָאָסָם, אַךְ אֶת הַמּוֹץ יִשְׂרֹף בְּאֵשׁ בִּלְתִּי נִכְבֵּית.”

13 אָז הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל לַיַּרְדֵּן וּבָא אֶל יוֹחָנָן לְהִטָּבֵל אֶצְלוֹ, 14 אֶלָּא שֶׁיּוֹחָנָן נִסָּה לַהֲנִיאוֹ מִכָּךְ בְּאָמְרוֹ: “אֲנִי צָרִיךְ לְהִטָּבֵל אֶצְלְךָ, וְאַתָּה בָּא אֵלַי?”

15 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “הַנַּח כָּעֵת, כִּי מִן הָרָאוּי שֶׁנְּקַיֵּם אֶת הַצֶּדֶק כֻּלּוֹ.” וְיוֹחָנָן הִנִּיחַ לוֹ. 16 יֵשׁוּעַ נִטְבַּל וְעָלָה מִיָּד מִן הַמַּיִם. אוֹתָהּ עֵת נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וְהוּא רָאָה אֶת רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וּבָאָה עָלָיו. 17 וְהִנֵּה קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר: “זֶה בְּנִי אֲהוּבִי אֲשֶׁר בּוֹ חָפַצְתִּי.”
[28/02/2023, 8:13:37] Timna Rockman: היי שאלה
אפשר פירוש לפסוק 9?
מה זה אומר להקים בנים מאבנים?
[28/02/2023, 8:17:55] ‪+972 52‑638‑4299‬: מאדיר את כוחו של האל מעל כוחו של אברהם
[28/02/2023, 8:19:38] ‪+972 53‑822‑3880‬: כבורה עולמות מעפר
[28/02/2023, 8:21:39] ‪+972 53‑822‑3880‬: בפסוק 14 יוחנן מבין את משמעותו הרוחנית והדתית של ישוע
[28/02/2023, 8:38:16] ‪+972 54‑802‑0736‬: ‎This message was deleted.
[28/02/2023, 8:38:47] Shira Harpaz Pomeranz: יכול להיות שיש כאן עוד הוכחה לכך שמתי נכתב במקור בעברית.
יש קשר לשוני בין המילה אבנים למילה בנים.
המשפט עצמו אומר במובן הפשוט – אל תסמכו על היותכם צאצאים של אברהם בבשר. אלהים אינו מוגבל לבשר הוא יכול להקים בנים לאברהם גם מאבנים.
[28/02/2023, 8:49:04] Timna Rockman: ‎This message was deleted.
[28/02/2023, 9:08:35] ‪+972 54‑453‑3425‬: השפעת יוונית: דאקליון, אבי האנושות שלאחר המבול, זורק אבנים מהם צמחו אנשים
[28/02/2023, 9:26:09] ‪+972 54‑805‑2849‬: בוקר טוב! השיח בין ישוע לבין יוחנן בעניין הטבילה מסתיים בפסוק 16: ״ ישוע נטבל ועלה…״ אני קורא בין השיטין שלא על ידי יוחנן- מי יסכים?
[28/02/2023, 9:27:11] ‪+972 53‑822‑3880‬: נכון מאוד
[28/02/2023, 9:27:12] ‪+972 53‑822‑3880‬: הוא היחיד שמטביל שם
[28/02/2023, 9:33:34] Itamar Ben David: לגבי פסוק 3 שוב אני רואה שהציטוט מהתנ״ך לא מדויק. מניח שזה עוד יקרה הרבה, אבל לא ממש הבנתי למה לא מצטטים מדויק. כלומר אם כזה חשוב שהברית החדשה תגשים נבואות מהתנ״ך אז למה לא לצטט אותן במדויק? זה המקור בישעיהו מ:ג ק֣וֹל קוֹרֵ֔א בַּמִּדְבָּ֕ר פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֑ה יַשְּׁרוּ֙ בָּֽעֲרָבָ֔ה מְסִלָּ֖ה לֵֽאלֹהֵֽינוּ׃
[28/02/2023, 9:33:59] Itamar Ben David: אם למישהו יש הסבר כללי למה הציטוטים לא מדויקים אשמח.
[28/02/2023, 9:36:02] ‪+972 54‑805‑2849‬: אנחנו קוראים את נוסח המסורה- האם זה היה מונח לפני מתי? בנוסף- -בתרגומים הלוך ושוב- אולי הניסוח השתנה?
[28/02/2023, 9:37:02] Shira Harpaz Pomeranz: אתה שואל על האופן הפיזי בו התרחשה הטבילה. אני לא רואה סיבה לחשוב שיוחנן הטביל באופן בו אנו רואים בירדנית. לא רואה עדות לכך שאנשים “הושכבו” על ידו במים ו”הוקמו” על ידו.
מניחה שאנשים נכנסו למים בעצמם וקמו בעצמם, בדומה להתנהלות במקוואות, בעוד יוחנן עומד שם ונושא דברים.
מהטקסט נראה שהם לא נטבלים אחד אחד.
בכל מקרה זו שאלה מעניינת איך פיזית נטבלו אנשים ואיך התפתחו סגנונות הטבילה השונים.
[28/02/2023, 9:37:12] Itamar Ben David: בדומה לברכות ס״ד, שנאמר בבית כנסת לפני הלכה יומית ״אל תקראי בנייך אלא בונייך״. כלומר זיקה בין בן, אבן, בניין וכן הלאה.
[28/02/2023, 9:37:37] ‪+972 52‑536‑2364‬: זה כתוב כמו בתרגום ה70 כי רוב האנשים קראו את התרגום בזמנו.
[28/02/2023, 9:37:57] Itamar Ben David: למה שלא יהיה מונח נוסח מסורה לפני מתי? המחברים הם יהודים למיטב ידיעתי
[28/02/2023, 9:39:19] ‪+972 54‑482‑9192‬: לפעמים יש טעויות הרבה יותר מביכות כמו בתחילת מרקוס שהוא מצטט מספר מלאכי וכותב “ככתוב בספר ישעיהו”.

לא ברור שכותבי הבשורות היו בקיאים כדולים במקרא
[28/02/2023, 9:39:45] ‪+972 50‑737‑2785‬: באופן כללי:
החלוקה לפרקים ופסוקים, כפי שאנחנו מכירים כיום לא הייתה קיימת.
יתרה על כך, לא היו סימני פיסוק.
לכן כשמצטטים *חלקים* מהטקסט ניתן להתחיל ולסיים לא כפי שאנחנו מכירים.

פעמים רבות ישוע אומר, שמעתם שאומרים…ואז הוא יאמר, אבל אני אומר לכם….
למעשה הוא מראה דרך שונה לקרוא את החלק של הטקסט. הוא מוסיף מילה לפני, מוריד מילה אחרי או שם את הפסיק במקום שונה.
בצורה כזו ניתן לקרוא את אותם המילים עם כוונה שונה.

דוגמא באנגלית-

Let’s eat grandfather
(בוא נאכל את סבא)
בוא נוסיף פסיק י

Let’s eat*,* grandfather

בוא נאכל, סבא.

אותן מילים כוונה שונה לחלוטין
[28/02/2023, 9:41:23] Itamar Ben David: שני עניינים. הראשון כבר דיברנו- תרגום השבעים לא קשור לנביאים ולכתובים. תרגום השבעים הוא רק של התורה. העניין השני, ואולי יש מי שיודע לעזור פה- המחברים הם יהודים והם עושים את זה למיטב הבנתי בארץ ישראל. סבבה אם הם קוראים יוונית אבל למה שלא ידעו עברית? זה ממש מוזר קל וחומר כאשר הם מצטטים מהתנ״ך הייתי מצפה לאיזה בדיקה חחחח
[28/02/2023, 9:41:33] ‪+972 50‑476‑0554‬: שתי אופציות:
1. נוסח אחר שהיה לפניהם. בידינו נוסח המסורה.
2. הציטוט המדוייק לא בהכרח חשוב. לעיתים מקצרים ולעיתים סוג של פירוש
[28/02/2023, 9:42:14] Itamar Ben David: נכון. מניח שעוד נגיע לזה, עד עכשיו לא התעמקתי בהבדלים בציטוטים.
[28/02/2023, 9:42:46] ‪+972 54‑482‑9192‬: לפעמים יש בברית החדשה ציטוטים שלא מופיעם לא בבשורה לא בשבעים לא בשומרוני ולא באף נוסח של קומראן. זה כנראה ציטוטים של מי שהבקיאות שלו הייתה בינונית (כמו הנאום הגדול שלוקאס שם בפה של סטפנוס שמלא בטעויות די פשוטות)
[28/02/2023, 9:43:17] Itamar Ben David: יש כאן קצת מעבר לסימני פיסוק. חסרות מילים מוחלפות מילים. לא יודע. נעקוב.
[28/02/2023, 9:44:04] ‪+972 50‑476‑0554‬: זו הסתכלות אנכרוניסטית. ספר ישעיהו הוא גם מונח לספרי הנביאים בכלל. אנחנו צריכים להניח הנחת יסוד שלא מה שברור לנו כיצד קוראים או מגדירים כך היה גם בעבר.
[28/02/2023, 9:44:57] ‪+972 50‑737‑2785‬: ‎This message was deleted.
[28/02/2023, 9:45:33] ‪+972 54‑482‑9192‬: סליחה זה פשוט לא נכון. ספר ישעיהו היה מובחן היטב כפי שמוצאים במגילות קומראן שהן קדומות לברית החדשה. התשובה שלך היא האפולוגטיקה הנוצרית אבל היא לא עומדת במבחן הביקורת. בעיקר לא כשיש עוד טעויות רבות בסגנונות שונים
[28/02/2023, 9:46:00] Itamar Ben David: נסחפת לגמרי. למה שאני אניח הנחת יסוד כזו?
[28/02/2023, 9:46:33] Itamar Ben David: עוד נקודה מעניינת, המילה גרזן ממה שאני רואה מופיעה רק פעם אחת בתנ”ך בהקשר של דיני מלחמה בספר דברים כ: כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר
[28/02/2023, 9:46:52] Itamar Ben David: שזה ממש יפה האמת, כי יוחנן היה בסוג של תודעה לוחמנית כזו.
[28/02/2023, 9:47:19] ‪+972 52‑263‑6118‬: ‎This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[28/02/2023, 9:47:20] Itamar Ben David: תיקון תיקון, יש עוד כמה מופעים של המילה גרזן:
[28/02/2023, 9:47:42] Itamar Ben David: ישעיה

[פרק י’ פסוק טו’]
הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ אִם-יִתְגַּדֵּל הַמַּשּׁוֹר עַל-מְנִיפוֹ כְּהָנִיף שֵׁבֶט וְאֶת-מְרִימָיו כְּהָרִים מַטֶּה לֹא-עֵץ
[28/02/2023, 9:47:54] Itamar Ben David: מלכים א’

[פרק ו’ פסוק ז’]
וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן-שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל-כְּלִי בַרְזֶל לֹא-נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ
[28/02/2023, 9:48:05] Itamar Ben David: דברים

[פרק יט’ פסוק ה’]
וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה וָחָי
[28/02/2023, 9:48:27] ‪+972 52‑339‑6463‬: הסיפור הזה נראה ממש כמו גרסה מוקדמת של תורת ההחלפה של היהדות בנצרות, supercessionism.
מה קרה כאן? האם יוחנן מרצונו הכיר בישוע, או אולי אחרי שמת כבר לא יכול היה להתנגד להשתלטות של תלמידי ישוע על הכת שלו ולשכתוב דבריו?
עד היום קיימת דת דואליסטית הרואה ביוחנן, לא בישוע, את המשיח. אם יש כאן דוברי ארמית הם יכולים להדריך מנדעים.
[28/02/2023, 9:48:58] ‪+972 50‑476‑0554‬: ומדוע תניח שלא היו עוד גירסאות?
[28/02/2023, 9:49:46] ‪+972 54‑482‑9192‬: גרסה של ישעיהו שיש בה פסוק ממלאכי?!? כאמור צריך להיות ממש אוונגלי כדי להמציא הנחות מסוג זה כדי להציע תירוצים אפולוגטיים לבעיות של הברית החדשה
[28/02/2023, 9:50:24] Itamar Ben David: תלוי מה מידת ההבדל בנוסח. אות כאן מילה שם מילא. אבל אם זה דבר ה׳ ועכשיו אתה אומר לי שהיו כל מיני דברי השם ואפשר לצטט מה שרוצים ואיך שרוצים אז אין לנו בסיס משותף לשיחה
[28/02/2023, 9:50:51] ‪+972 50‑476‑0554‬: שוב, מוצאים שמשתמשים בשם של נביא מפורסם כשם כולל. אחפש לך עןד מקור לזה
[28/02/2023, 9:50:55] Itamar Ben David: גיא להוריד שני טונים
[28/02/2023, 9:51:28] ‪+972 54‑482‑9192‬: אשמח לעוד מקור לזה *בברית החדשה*
[28/02/2023, 9:58:01] Itamar Ben David: לא בהכרח. לא כאן בכל אופן. הרעיון שיש סיגים בעם ישראל כמו לדוגמה ״וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצריים״ כאשר פרשנות מאוד מקובלת היא שהכוונה שעלו רק אחד מחמישה, כלומר 80% לא עלו.
[28/02/2023, 9:58:18] ‪+972 52‑263‑6118‬: ‎This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[28/02/2023, 9:58:24] ‪+972 52‑263‑6118‬: ‎This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[28/02/2023, 9:58:39] Itamar Ben David: ‎This message was deleted.
[28/02/2023, 9:59:13] ‪+972 52‑263‑6118‬: ‎This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[28/02/2023, 10:05:39] Itamar Ben David: לגבי פסוק 11 האם בתהליך התשובה בתנך יש טבילה? אני לא זוכר אם יש קשר בכלל בין השניים. טבילה ברוח הקודש או באש זה כבר רעיון שאני די בטוח שאין בתנ״ך. יש למישהו היכרות מה המקור של זה?
[28/02/2023, 10:08:31] ‪+972 52‑339‑6463‬: בהכרח לא, אבל זה נראה אפשרי בהחלט. הרי יוספוס כתב שהיו ביהודה כ”ד כתות, ובהחלט אפשרי שאחת נטמעה בחלקה בשניה תוך כדי ניכוס מנהיגה לכת המטמיעה.
אנחנו רואים במעשי השליחים משהו דומה, כאשר שמעון מאגוס מנסה לקנות בכסף את רוח הקודש ולאחר שהוא מסורב מכיר בטעותו.
במקרה זה לא ידוע לי אם שרדה כת סימונית, היום לא קיימת דת כזו.
[28/02/2023, 10:09:43] ‪+972 50‑476‑0554‬: למה זה חייב להיות בברית החדשה? הוכחה צריכה להתקבל מכלל הספרות היהודית המראה שהיה נוהג כזה
[28/02/2023, 10:11:55] ‪+972 54‑563‑4016‬: https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D
סימוניזם
[28/02/2023, 10:17:46] ‪+972 54‑482‑9192‬: אין. זה המקור
[28/02/2023, 10:17:52] ‪+972 54‑804‑7765‬: כן ולא, במקור במאה השלישית לפני הספירה אכן תורגמה רק התורה. אך המפעל המשיך בתרגום שאר הספרים ואף יותר.
תרגום השביעי הוא מפעל תרגום של כ 450 שנה.
[28/02/2023, 10:18:28] ‪+972 52‑339‑6463‬: למה שסטפאנוס לא ישא נאום מלא טעויות מביכות? הוא היה דיאקון, תפקיד מקביל לגבאי בית כנסת.
ושנית, אנחנו חיים היום בתקופה בה ספרים מסוג קודקס זמינים לכולנו ואנחנו יכולים לעיין בהם בקלות. בתקופת בית שני הספרים היו מגילות, היה קושי לאתר בהם חלק מסוים ויותר מזה, התיעוד הראשון של קריאה בלי להניע את השפתיים מגיע מאוגוסטינוס. מה שאומר שמהירות הקריאה באותו זמן היתה מוגבלת לכמאה מילים בדקה.
ולכן למעט יוצאי דופן כמו חז”ל שיכלו לזכור ספרים שלמים בע”פ לפשוטי העם כמו סטפאנוס הידע לא היה ממש זמין.
[28/02/2023, 10:18:56] ‪+972 54‑804‑7765‬: שים לב שישנם הרבה הבדלים בין מגילת ישעיהו השלמה מקומראן ונוסח המסורה.
[28/02/2023, 10:24:05] ‪+972 54‑226‑5590‬: בתחילת מרקוס (פרק א, פסוק 2) כתוב: “ככתוב בנביאים”. לא כתוב ישעיהו. באיזה תרגום אתה משתמש?
[28/02/2023, 10:24:37] ‪+972 54‑973‑2180‬: בטח היו כמה נוסחים. כמו במגילת ישעיהו של קומראן שיש בה מספר שינויים. וגם יכול להיות שהערך של ציטוט מדויק לא היה קיים אז כפי שהוא קיים היום
[28/02/2023, 10:26:27] ‪+972 54‑482‑9192‬: זה תרגום ש”מתקן” את הטעות המביכה. במקור כתוב ישעיהו ובכל התרגומים הקלאסיים.
‎[28/02/2023, 10:26:32] ‪+972 54‑226‑5590‬: ‎image omitted
‎[28/02/2023, 10:27:14] ‪+972 54‑482‑9192‬: ‎image omitted
[28/02/2023, 10:27:36] ‪+972 54‑226‑5590‬: תרגום קינג ג’יימס. די קלאסי
‎[28/02/2023, 10:29:28] ‪+972 54‑590‑1164‬: ‎image omitted
[28/02/2023, 10:30:07] ‪+972 54‑590‑1164‬: יש בשוליים מקורות ממלאכי ומישעיהו
[28/02/2023, 10:30:10] ‪+972 54‑973‑2180‬: מה זה הרעיון בפסוק 2 של מלכות שמים שיוחנן מדבר עליו? זה היה הסטנדרט בתקופה? זה שונה מימי בית ראשון? מתי זה מתגבש ומה ההשפעות? אם מישהו מכיר ויכול להרחיב אשמח לשמוע
[28/02/2023, 10:33:18] ‪+972 54‑590‑1164‬: מה הטעויות בנאומו של סטפנוס?
[28/02/2023, 10:34:07] ‪+972 54‑482‑9192‬: זו מהדורה “מתוקנת”, במקור היווני כתוב “ככתוב בישעיהו”
[28/02/2023, 10:34:57] Itamar Ben David: אותי מעניין מה תרגמו חכמי ישראל לעומת מה תרגמו אבות כנסייה עם ראייה כריסטולוגית. זה שני דברים שונים בתכלית למיטב הבנתי
[28/02/2023, 10:35:25] Itamar Ben David: עוד נגיע לסטפנוס. לשמור על קשר עין עם הפרק
‎[28/02/2023, 10:35:57] ‪+972 54‑590‑1164‬: ‎sticker omitted
[28/02/2023, 10:37:57] Itamar Ben David: מה זאת אומרת לא היה ערך של ציטוט מדויק, זה דבר השם!! סבבה אם הגבאי לא מצטט מדויק הכל בסדר. כאן אנחנו מדברים על המחברים של הברית החדשה! זה לא עוד מישהו
‎[28/02/2023, 10:38:21] ‪+972 54‑804‑7765‬: ‎image omitted
[28/02/2023, 10:39:08] Itamar Ben David: בואו נישאר במתי פרק ג עוד נגיע לזה.
[28/02/2023, 10:39:51] Itamar Ben David: בהמשך חברים. קשר עין עם הפרק, נסו לא להתפזר.
[28/02/2023, 10:40:01] ‪+972 54‑804‑7765‬: ממליץ מאוד לראות כיצד ההבנה השתנתה. בין תרגומי לארמית והפרשנות כיום
[28/02/2023, 10:40:40] ‪+972 52‑299‑8936‬: כיוון נוסף:
12 האבנים שיהושע במעברות הירדן, סמל ל12 השבטים. ציון להמשך, אבן לכל שבט, לבנים שיבואו אח”כ. ולמען הנצחת הארוע.
הקשר בין יהושוע ומעברות הירדן וישוע והטבילה- ידוע
[28/02/2023, 10:41:12] ‪+972 54‑804‑7765‬: כדאי לראות את הנושא של תיקונים ושינויים במודע שנעשו במסורה. כמו כן הבדל בין העותקים מקומראן לבין המבורה
[28/02/2023, 10:41:46] Itamar Ben David: ההבנה ושינויי ההבנה אישית לא מעניינים אותי כרגע. מעניין אותי מה הפסוק הכתוב בפשטות ולמה יש הבדלים.
[28/02/2023, 10:43:20] ‪+972 54‑804‑7765‬: ההבנה ופרשנות מתבטאתים בכל תרגום ושינוי בטקסט.
[28/02/2023, 10:46:48] ‪+972 54‑590‑1164‬: אני לא אמשיך לדון איתך אם אתה משתמש בשפה הזו “שאני מעלה שטויות” … זו לא שפה של מורה דרך. בושה
[28/02/2023, 10:48:30] ‪+972 54‑482‑9192‬: אתה יודע היטב את האמת, ובאיזה תרגיל אתה משתמש. חבל על השפה הנמוכה. זו לא קבוצה משיחית מותר להיות פה ביקורתיים כלפי הטקסט.
[28/02/2023, 10:54:42] ‪+972 54‑590‑1164‬: להיות בקורתיים לטקסט זה בסדר .. אך להשתמש בשפה לא נאותה , לא מקובל .. אני לא אדון על בסיס שפה כזו . נקודה
[28/02/2023, 11:00:46] Eliean Keisar: אחי היקר ,
לעניות דעתי חשוב מאד בוויכוח/שיחה לא לתקוף את המתווכח עצמו אלא רק את הטיעון-הרעיון .. -אין סיבה גם להתנשא “אתה מדבר/מעלה.. שטויות”!!
“*_דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם_*” (משלי ג’)
[28/02/2023, 11:19:01] Itamar Ben David: חברים כולם להוריד את הטון. אחינו הנוצרים והיהודים המשיחיים אהובים ורצויים כאן ואנחנו שמחים לשמוע את גישתם כמו את גישת כל מורה דרך אחר בכבוד בנימוס ובנעימים.
[28/02/2023, 11:20:26] Itamar Ben David: זה בדיוק מה שאני שואל. למה אין ציטוט ישיר מהתנך/ברית ישנה. הרי העורכים של הבשורות כמה עשרות שנים נגיד אחרי האירועים, ישבו בנחת לכתוב וכן הלאה. מה מנע מהם פשוט לצטט מדויק… זה פשוט מפתיע אותי.
[28/02/2023, 11:21:18] ‪+972 50‑476‑0554‬: אפילו חז”ל במדרשים או אלה המצוטטים בזוהר משבשים מילים בפסוקים מפורשים. עם כל הכבוד ל”דבר השם”
[28/02/2023, 11:24:59] ‪+972 50‑476‑0554‬: https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503
[28/02/2023, 11:25:04] Itamar Ben David: אתה בטוח? אולי פספסתי. אשמח לדוגמאות בפרטי. אבל עדיין אני תוהה והשאלה עומדת בעינה, למה הברית החדשה – שבעיני מחבריה – היא התגשמות נבואות של הברית הישנה לא מצטטים מדויק. זה ממש מפתיע.
[28/02/2023, 11:36:54] Shira Harpaz Pomeranz: התקדשות הטקסט המקראי (משפטים, מילים, אותיות ואף ספרים שלמים) והקנוניזציה שלו התרחשה לאורך מאות בשנים.
ניכר גם ממגילות קומראן שהיה יותר מנוסח אחד לאותו ספר.
במקור לא היה אפילו נוסח מסורה אחד. ציטוטים מן המקרא בתלמוד הבבלי, שונים מהנוסח הקיים בידינו.
יש הבדלים בין מגילות קומראן לבין עצמן ובינן לתרגום השבעים (מה שקרוי תרגום השבעים הכולל גם את הנ”ך).
הברית החדשה עברה עוד כמה גלגולים עד שהגיעה לידינו כפי שהיא היום.
אם נקבל את הדעה שמתי כתב במקור בעברית אז נכנס לכאן גם אלמנט של תרגום כפול מעברית ליוונית וחזרה לעברית.

אני מעזה לומר שהאופן בו אנו מנסים לענות על השאלה למה התכוון האל באומרו מילה זו או אחרת, השתנה לאורך השנים.
לכן
“פנו דרך במדבר ישרו מסילותיו” יכול היה להיות ציטוט של ישעיה כפי שהיה מול מתי.
המשמעות היא המהותית ויתכן שמתי לא חיפש מה בדיוק כתוב במגילת ישעיה.
[28/02/2023, 12:20:17] ‪+972 52‑225‑1014‬: ‎‪+972 52‑225‑1014‬ joined using this group’s invite link
[28/02/2023, 12:15:51] ‪+972 52‑536‑2364‬: בתרגום השבעים וגם בברית החדשה חסרה המילה ערבה. כנראה עבדו על אותו מקור השונה מהמסורה
[28/02/2023, 13:27:49] Shira Harpaz Pomeranz: התמונה העולה מפסוק 12 ריתקה אותי.
“אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה.”
ראשית ניכר שמתי המוכס מכפר נחום (אם אכן הוא כותב הבשורה) מכיר את הפעולות הקשורות בעיבוד החיטה ושהוא מניח שגם קוראיו יכירו אותם. אפשר כמובן שהוא ציטט את יוחנן מבלי להבין, אבל אני נוטה להניח שהוא בחר מילים אותן הבין.
יש כאן תמונה מאוד יפה של תהליך עיבוד החיטה בגורן ואנחנו כמורי דרך, יכולים להשתמש בפסוק הזה אם אנחנו מגיעים לגורן. אנחנו יכולים להעיף עם המזרה חיטה דמיונית ולהחיות את האירוע באמצעות הכלים החקלאים.

אבל
אם תדמיינו את התיאור לרגע עולה דמות מאוד ספציפית לראש.
איש מחזיק קלשון בידו
ומשליך לאש.
ברור לי שמתי ויוחנן לא רצו לומר שישוע הוא השטן או האל היווני של השאול – האדס חלילה.
מה כן?
אולי הם רצו לומר שישוע שולט גם על השאול, נושא שמתי יתייחס אליו בהקשר לאירועים בגלילות קיסריה של פיליפי.

התיאור במתי הוא תיאור של משפט. אישית אני לא אוהבת לסיים הדרכה בתו שלילי, לכן אצטט את ירמיה לא 9
“מזרה ישראל יקבצנו”.
[28/02/2023, 13:30:50] ‪+972 54‑420‑5504‬: א. אף אחד מהתרגומים לא נצמד לפסוק המקורי, שכן לפי המסורה הפסוק מחולק כך: “קול קורא: במדבר פנו דרך” (ולא “קול קורא במדבר: פנו דרך”).
ב. יש האומרים שבכוונה סוף הפסוק שונה, משום שבפרק הזה ישו בא בתור אדם (נתייחס לזה להלן) ולכן אי אפשר לומר “מסילה לאלוהינו” בנשימה אחת עם “דרך ה'”.
ג. יוחנן. אמנם זה לא כתוב כאן, אבל יוחנן הוא כהן. והנה הכהן הזה פורש מהמקדש ומזכויות היתר שמוקנות לו ככהן וחי במדבר, לבוש בגדים פשוטים (ולא בגדי כהונה) ואוכל מעט מן ההפקר (ולא מתנות כהונה). קריאת תיגר על מרכזיותו של המקדש בישראל ועל הכפרה דרך עבודת הקרבנות בלבד. כדי להתכפר יש לשוב בתשובה ולהתוודות – ולטבול. וזה עוד לפני הסעד של רוח הקודש.
ד. טבילה. טבילה כמעשה כפרה או שינוי נפשי לא מוכרת לנו במסורת ישראל העתיקה. המקרה אולי היחיד שמתקרב לזה הוא טבילת נעמן. יש גם לזכור שבתקופה זו הטהרה והטבילה זה נושא רציני אצל יהודים. כולל במתח בין כוהנים וחכמים. מאיפה אם כן בא לו ליוחנן הרעיון של טבילה כחלק מתהליך התשובה?
ה. מלכות שמים, בשם הזה, זה לא מושג רווח במקורות שלנו. יחד עם זאת, מלכות ה’ זה קיים גם קיים (אם כי התיאור של הבורא כ”מלך” מופיע יחסית מאוחר, תחפשו בקונקורדנציה). מן הסתם היהודים חולמים לבוא קיצה של המלכות הארצית (הרומית), ויש שאף ימרדו בה. יוחנן קורא ל”מאבק” מסוג אחר.
ד. מדוע צריך “מטביל”? מדוע אדם לא יכול לטבול בעצמו?
ה. אברהם. לא די להיות צאצא של אברהם כדי להיוושע, צריך ניקיון כפיים ובעצם צריך להוכיח שאתה רואי להיקרא על שם אברהם.
ו. כבר בתנ”ך אברהם משול לאבן (ישעיהו נא, א-ב). תרגום אונקלוס בברכות יעקב לבניו בספר בראשית מתרגם/מפרש את המילה אבן כמזיגה של שתי מילים: “אבהן ובנין” (אב ובנים).
ז. למה ישו טובל? הרי הוא לא צריך להתוודות ולחזור בתשובה? לכן אולי כתוב שהוא מיד עלה מן המים. טבל רק כדי להראות לבני אדם שהוא מגיע כאחד מהם.
[28/02/2023, 13:36:58] ‪+972 52‑339‑6463‬: לגבי למה אדם צריך מטביל, ראו את הויטה של הגיה טקלה. קדושה כמעט נשכחת אבל היא המקור הראשון לזה שאדם יכול להטביל את עצמו, שאשה יכולה להטביל, שפגאני יכול להטביל ולתיאור הפיסי היחיד של פאולוס.
אני יודע שאני חורג מהפרק אבל מופיע בו גם נס החיאה משעשע המיוחס לפאולוס- דרש שעות עד שאחד המאזינים נרדם, נפל ומת ואז החיה אותו.
[28/02/2023, 13:40:54] ‪+972 54‑575‑4311‬: על איזה פרק מדובר על המוות באמצע הדרשה?
[28/02/2023, 13:45:08] Shira Harpaz Pomeranz: האם קול קורא: במדבר פנו דרך…
או קול קורא במדבר: “פנו דרך…
?

נראה שבזמנו של ישוע לא היה פיסוק אחיד של המקרא.
[28/02/2023, 13:49:17] ‪+972 52‑339‑6463‬: לא זוכר, אבל מה שרלוונטי לפרק 3 במתי זה שהיא הטבילה את עצמה בזמן הנסיון של הפגאנים להוציא אותה להורג.
[28/02/2023, 13:53:21] ‪+972 54‑250‑9577‬: ד (הראשון). לגבי טבילה – מה הכוונה שהיא לא מוכרת במסורת ישראל העתיקה?
במקרא מופיעות דוגמאות לטהרה בעזרת מים בצורות שונות – בהקשרים של עבודת המשכן, טומאת מת, טומאת נגע צרעת וטומאות אחרות.
טהרה מטומאה היא תיקון למצב נפשי רוחני ולא פיזי ולכן ניתן להקבילה למעשה הכפרה הנדון.
[28/02/2023, 14:02:10] ‪+972 54‑420‑5504‬: הפעולה בטח היתה ידועה למתי כפי שהיתה ידועה לכל ילד עד לפני 100 שנה
[28/02/2023, 14:02:47] ‪+972 54‑420‑5504‬: ואכן כאן לא מופיעה דמות של מושיע אלא של שופט.
[28/02/2023, 14:03:47] ‪+972 54‑420‑5504‬: כתבתי לפי המסורה, ובמקרה שלנו על פי טעמי המקרא.
[28/02/2023, 14:05:34] ‪+972 54‑420‑5504‬: הרישא שלך לא מחוייבת – לא כתוב טבילה אלא רחיצה או הזיה. טבילב תופיע הרבה יותר מאוחר.
הסיפא שלך היא פרשנות.
[28/02/2023, 14:06:02] ‪+972 54‑420‑5504‬: (וסליחה על אי הסדר במיספור הסעיפים )
[28/02/2023, 14:09:32] ‪+972 54‑250‑9577‬: אני לא בטוח שניתן לקבוע בוודאות שהמילה המקורית היתה טבילה/הטבלה ולא רחצה או הזאה – אבל את הדיון על גלגולי התרגומים של הברית החדשה יתכן ומיצינו.
בוודאי שהסיפא היא פרשנות. עם זאת – _פעולת_ טהרה מטומאת מת לא משנה דבר _בגוף_ האדם הטובל – באותה צורה שבה טבילה במי הירדן ע”י/בנוכחות יוחנן לא שינתה דבר בגוף הטובל.
‎[28/02/2023, 14:15:47] ‪+972 50‑476‑0554‬: ‎image omitted
[28/02/2023, 14:21:34] ‪+972 50‑476‑0554‬: ד. יוחנן וישוע ממזגים לדעתי את מסורת הכהונה (קורבן, כפרה, טהרה) עם המסורת הנבואית (נקיון כפים, מוסר, חידוש הלב) והגיוני שבמהלך ימי הבית השני המוטיב של מים שימש כדרך אידאלית . מופיע כבר בנביאים
[28/02/2023, 14:25:59] ‪+972 54‑420‑5504‬: התכוונתי שבתורה לא כתוב טבילה.
[28/02/2023, 14:27:07] Shira Harpaz Pomeranz: בקומראן גם לא מופיעים טעמי מקרא. מקובל אכן להניח שהם קדומים לפיסוק המקרא. קיימת גם טענה שהם מדאורייתא. עם זאת אין לנו דרך לדעת אם היתה רק דרך אחת לקרוא את הפסוק ואם הייתה מה היא.
[28/02/2023, 14:30:16] ‪+972 54‑220‑8692‬: לא מבין את המשמעות התיאולוגית של ההבדל בין שני הנוסחים
[28/02/2023, 14:39:44] Shira Harpaz Pomeranz: הברית החדשה משתמשת בנוסח השני. לפיה יוחנן המטביל הוא *הקול הקורא במדבר.*
נוסח המסורה מציע שאמנם יש קול קורא אבל הדגש הוא על *המקום בו הדרך עוברת = במדבר.*
[28/02/2023, 14:55:30] ‪+972 52‑339‑6463‬: רק מחשבה שעוד לא גיבשתי: במלכים אליהו הוא נביא האש והבא אחריו, אלישע, הוא נביא המים. יוחנן הוא ראינקרנציה של אליהו שעלה השמימה במרכבת אש. לממשיכו, אלישע, שם שניתן לתת לו משמעות שתתאים לישוע- אלי יושיע.
אבל כאן יש לי בעיה. הנס הראשון שעושה אלישע הוא ביקוע מי הירדן. כשעברי רוצה לעבור מכשול מים הוא מבקע אותם, כשישוע וממשיכיו רוצים לעבור מכשול מים הם הולכים עליו. כך שכדי שאלישע יהיה פרפיגורציה אמיתית של ישוע היה עליו ללכת על המים.
[28/02/2023, 14:59:08] ‪+972 52‑567‑1293‬: יפה
[28/02/2023, 15:01:25] ‪+972 50‑476‑0554‬: המשיח לפעמים מתעלה על זה. ופשוט הולך… יש גם הקבלה ל”ורוח אלוהים מרחפת על פני המים”. אגב אש הולך עם אויר כאליהו העוחה בסערה השמיימה ומים הולך עם אדמה…
[28/02/2023, 15:02:03] ‪+972 54‑815‑1913‬: אפשר אולי להקביל את הטבילה באש, וברוח הקודש – למעמד הר סיני

— ספר דברים, פרק ה’, פסוקים י”ט–כ”ג.
[28/02/2023, 15:03:58] ‪+972 52‑339‑6463‬: נביא האש עלה במרכבת אש. אבל במתי נביא האש מטביל במים ואומר שממשיכו יטביל באש.
[28/02/2023, 15:11:38] ‪+972 54‑420‑5504‬: שכחתי להתייחס לאש. יש מושג של טהרה על ידי אש, בהכשרת כלים. זה מופיע כבר בתורה.
[28/02/2023, 15:13:38] ‪+972 54‑424‑8631‬: איפה מופיעה טבילת רבים לפני יוחנן? מתאים לאליהו שינקה את כולם. ולא למקווה , שם היחיד בטבילה
[28/02/2023, 15:17:53] ‪+972 54‑420‑5504‬: יחזקאל לו, כה.
[28/02/2023, 15:20:13] ‪+972 54‑424‑8631‬: עתידי ביותר
[28/02/2023, 16:23:53] Itamar Ben David: לגבי ד – לא מכיר שובי לה קשורה לתשובה. לגבי ה- לא זכור לי שמלכות שמיים זה מושג יהודי. לגבי רומא, אכן זה חלק משעבוד ארבע מלכויות, אבל זה לא כי יש ביהדות התנגדות למלכות ארצית. מלכות ישראל היא מלכות ארצית ״והיה ה׳ מלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״ (זכריה י״ד) לדוגמה. אז לאיזה מאבק קורא יוחנן? תודה על כל שאר התוספות
[28/02/2023, 16:24:23] Itamar Ben David: שים קישור
[28/02/2023, 16:31:36] ‪+972 52‑382‑5003‬: יש ביהדות קבלת עול מלכות שמים בקדושה. “ומקבלים עול מלכות שמים זה מזה ונותנים באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם..”. קבלת עול מלכות שמים זה אחד מעיקרי ההלכה.
[28/02/2023, 16:38:49] ‪+972 54‑420‑5504‬: יפה. אכן הביטוי “מלכות שמים” נוכח גם נוכח בהקשר הזה של קבלת עול מלכות שמים. מעניין לבדוק ממתי הביטוי הזה מופיע במקורותינו. לפי המיקום בנוסח התפילה, אני מתפתה לחשוב על ספרות ההיכלות, אבל אין לי מושג.
[28/02/2023, 16:40:57] Itamar Ben David: יפה מאוד. תודה. התכוונתי במובן הנוצרי, שאולי אני לא מנסח נכון עכשיו, אבל מלכות שזונחת את העולם הזה
[28/02/2023, 16:42:14] ‪+972 54‑420‑5504‬: יוחנן קורא ל”מאבק” (לא מילה הכי מוצלחת, מודה) רוחני, שיביא ישועה לעולם ועל הדרך יסלק את מלכות הרשעה. כאמור, נדמה שהפרק הזה מדבר יותר על הדין באחרית הימים מאשר על גאולת הנפשות הפרטיות.
[28/02/2023, 16:44:37] Itamar Ben David: משום מה אני זוכר שיוחנן ככהן דווקא מדבר על משהו ארצי. וכך גם אנשי קומראן. אשמח לתיקונים
[28/02/2023, 17:44:50] Itamar Ben David: חברים, שעתיים לסיום.
[28/02/2023, 18:28:39] Shira Harpaz Pomeranz: המושג מלכות שמיים הוא מושג חשוב בעיקר בבשורה על פי מתי. הוא מופיע יותר מ30 פעם.
מתי גם משתמש מספר פעמים במונח מלכות האלהים.
המחשבה שמדובר במלכות לא מהעולם הזה עולה במשפט ישוע מול פילטוס. (ישוע אומר מלכותי אינה מן העולם הזה).
עם זאת המונח הזה שנחזור אליו שוב ושוב בפרק איננו רק חיצוני, רק רוחני. הוא שונה ממה שהעם ציפה לו – מלך בשר ודם שילחם וינצח את אויבי העם וישב על כיסא דוד.
בהמשך נראה שזהו מונח בהווה ומונח שעוד יתגשם.
רוב המאמינים עוסקים במקום מושבו של המלך – ישוע – בליבם.
מלכות האלהים היא המקום בו מולך האלהים.
בסופו של דבר היא תהיה גם פיזית לחלוטין כאשר ישוע ישוב למלוך על כל הארץ.
אני מתארת את התפיסה המקובלת על הנוצרים המאמינים.
[28/02/2023, 18:51:31] ‪+972 54‑228‑8003‬: ‎‪+972 54‑228‑8003‬ joined using this group’s invite link
[28/02/2023, 19:16:42] ‪+972 54‑973‑2180‬: מלכות שמים הוא מושג נוצרי במהותו? או שיש לו תקדימים ביהדות (בטח לא במקרא, אבל אולי בספרות מאוחרת, נניח ספר דניאל או בן סירא)?
[28/02/2023, 19:34:12] ‪+972 54‑429‑9942‬: חברים שאלה שנשאלתי היום, בטוח מישהו כאן ידע לענות לי….
האם ליוסף היו ילדים נוספים מנישואים קודמים?
האם זה בכתובים? מסורת?
[28/02/2023, 19:34:13] ‪+972 54‑482‑9192‬: אין בדניאל מלכות שמיים וככל שאני זוכר גם לא בבן סירא
[28/02/2023, 19:35:32] ‪+972 54‑482‑9192‬: על פי פשט הכתובים בברית החדשה – לישו היו אחים (אין סיבה להניח שהם לא מיוסף ומרים).

לאבות הכנסייה זה הפריע מאוד לפגוע כך בבתולין של מרים אז חלקם אמרו שהם אחים חורגים מהאבא, והדעה הנפוצה ביותר היא שהם בני דודים. אבל בפשט – בהחלט הנים נוספים
[28/02/2023, 19:38:28] Itamar Ben David: הזכרנו את זה לפני יומיים מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אוֹתָהּ עַד אֲשֶׁר יָלְדָה בֵּן, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ. כלומר אולי הוא ידע אותה אחר כך. מן הסתם זו לא הדוגמה הכנסייתית. כאן בקבוצה אנחנו לא מחויבים לזה כמובן.
[28/02/2023, 19:38:44] Itamar Ben David: מתי א 25
‎[28/02/2023, 19:42:00] Itamar Ben David: ‎image omitted
[28/02/2023, 19:42:21] Itamar Ben David: רבותיי אנחנו מתכנסים לסיום, הערות אחרונות לפני סגירת הצ׳אט.
[28/02/2023, 19:42:36] ‪+972 54‑482‑9192‬: מתי 13, 53-55:

וַיְהִי כְּכַלּוֹת יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶת־הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲבֹר מִשָׁם׃
וַיָּבֹא אֶל־אַרְצוֹ וַיְלַמֵּד אֹתָם בְּבֵית הַכְּנֵסֶת שֶׁלָּהֶם וַיִּשְׁתּוֹמֲמוּ וַיֹּאמְרוּ מֵאַיִן לָזֶה הַחָכְמָה הַזֹּאת וְהַגְּבוּרוֹת׃
הֲלֹא זֶה הוּא בֶּן־הֶחָרָשׁ הֲלֹא שֵׁם אִמּוֹ מִרְיָם וְאֶחָיו יַעֲקֹב ‏וְיוֹסֵי וְשִׁמְעוֹן וִיהוּדָה׃
[28/02/2023, 19:57:19] Shira Harpaz Pomeranz: הדוגמה הקתולית בנוגע למרים היא שהיא היתה ונשארה בתולה. לכן היה צורך לתת הסבר למי הם אותם אנשים הנקראים אחי ישוע. אחד ההסברים הוא שהנישואין למרים לא היו הנישואין הראשונים של יוסף ושהיו לו ילדים מנישואין קודמים.
בברית החדשה לא מופיע כל הסבר מה שגורם לי לחשוב שהאחים של ישוע הם אחיו הצעירים שנולדו למרים ויוסף אחרי ישוע.
[28/02/2023, 20:00:42] Itamar Ben David: חן חן רבותיי ויהי בוקר ויהי ערב יופ שלישי פעמיים כי טוב סחתיין עליכם. נתראה מחר!