כִּרְאוֹתוֹ אֶת הֲמוֹן הָעָם עָלָה בְּמַעֲלֵה הָהָר וְיָשַׁב, וְתַלְמִידָיו נִגְּשׁוּ אֵלָיו. 2 פָּתַח פִּיו וְלִמֵּד אוֹתָם בְּאָמְרוֹ:
3 “אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי הָרוּחַ, כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 4 אַשְׁרֵי הָאֲבֵלִים, כִּי הֵם יְנֻחָמוּ. 5 אַשְׁרֵי הָעֲנָוִים, כִּי הֵם יִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ. 6 אַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לְצֶדֶק, כִּי הֵם יִשְׂבָּעוּ. 7 אַשְׁרֵי הָרַחֲמָנִים, כִּי הֵם יְרֻחָמוּ. 8 אַשְׁרֵי בָּרֵי לֵבָב, כִּי הֵם יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים. 9 אַשְׁרֵי רוֹדְפֵי שָׁלוֹם, כִּי בְּנֵי אֱלֹהִים יִקָּרֵאוּ. 10 אַשְׁרֵי הַנִּרְדָּפִים בִּגְלַל הַצֶּדֶק, כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 11 אַשְׁרֵיכֶם אִם יְחָרְפוּ וְיִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וְיַעֲלִילוּ עֲלֵיכֶם בִּגְלָלִי. 12 שִׂמְחוּ וְגִילוּ, כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיִם; הֲרֵי כָּךְ רָדְפוּ אֶת הַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ לִפְנֵיכֶם.”
13 “אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ, וְאִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ? הֵן לֹא יִצְלַח עוֹד לְשׁוּם דָּבָר כִּי אִם לְהַשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה לִהְיוֹת מִרְמָס לְרַגְלֵי הַבְּרִיּוֹת. 14 אַתֶּם אוֹר הָעוֹלָם. עִיר שׁוֹכֶנֶת עַל הַר אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִסָּתֵר. 15 גַּם אֵין מַדְלִיקִים מְנוֹרָה וְשָׂמִים אוֹתָהּ תַּחַת כְּלִי, אֶלָּא עַל כַּן שָׂמִים אוֹתָהּ וְאָז תָּאִיר לְכָל בָּאֵי הַבַּיִת. 16 כָּךְ יָאֵר נָא אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיכַבְּדוּ אֶת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.”
17 “אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם. 18 אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אַף יוֹד אַחַת אוֹ תָּג אֶחָד לֹא יַעַבְרוּ מִן הַתּוֹרָה בְּטֶרֶם יִתְקַיֵּם הַכֹּל. 19 לָכֵן כָּל הַמֵּפֵר אַחַת מִן הַמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וּמְלַמֵּד כָּךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת, קָטוֹן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. אֲבָל כָּל הָעוֹשֶׂה וּמְלַמֵּד, הוּא גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 20 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תִּהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.”
21 “שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשׁוֹנִים ‘לֹא תִּרְצַח’, וְ’כָל רוֹצֵחַ יְחֻיַּב לְדִין’. 22 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כָּל הַכּוֹעֵס עַל אָחִיו יְחֻיַּב לְדִין; הָאוֹמֵר לְאָחִיו ‘רֵיק’ יְחֻיַּב לְמִשְׁפַּט הַסַּנְהֶדְרִין; וְהָאוֹמֵר ‘אֱוִיל’ יְחֻיַּב לְאֵשׁ גֵּיהִנּוֹם. 23 לָכֵן אִם תָּבִיא אֶת קָרְבָּנְךָ אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁם תִּזָּכֵר כִּי לְאָחִיךָ דָּבָר נֶגְדְּךָ, 24 עֲזֹב אֶת קָרְבָּנְךָ שָׁם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֵךְ תְּחִלָּה לְהִתְרַצּוֹת לְאָחִיךָ וְאַחַר כָּךְ בּוֹא וְהַקְרֵב אֶת קָרְבָּנְךָ. 25 מַהֵר לְהִתְפַּיֵּס עִם אִישׁ רִיבְךָ בְּעוֹדְךָ בַּדֶּרֶךְ אִתּוֹ, פֶּן יִמְסֹר אוֹתְךָ לַשּׁוֹפֵט וְהַשּׁוֹפֵט יִמְסֹר אוֹתְךָ לַשּׁוֹטֵר וְתֻשְׁלַךְ לְבֵית הַסֹּהַר. 26 אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, לֹא תֵּצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תְּשַׁלֵּם אֶת הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה.”
27 “שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר ‘לֹא תִּנְאָף’. 28 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכָּל הַמַּבִּיט בְּאִשָּׁה מִתּוֹךְ תַּאֲוָה אֵלֶיהָ כְּבָר נָאַף אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ. 29 אִם עֵינְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ, כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מִשֶּׁיֻּשְׁלַךְ כָּל גּוּפְךָ לְגֵיהִנּוֹם. 30 וְאִם יָדְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ, כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל גּוּפְךָ לְגֵיהִנּוֹם.”
31 “נֶאֱמַר, ‘אִישׁ כִּי יְשַׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ יִתֵּן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת’. 32 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כָּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ חוּץ מֵאֲשֶׁר עַל־דְּבַר זְנוּת, עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְנוֹאֶפֶת; וְהַלּוֹקֵחַ אֶת הַגְּרוּשָׁה לְאִשָּׁה נוֹאֵף הוּא.”
33 “עוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשׁוֹנִים ‘לֹא תִּשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר וְשַׁלֵּם לַאדֹנָי נְדָרֶיךָ’. 34 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא לְהִשָּׁבַע בִּכְלָל: לֹא בַּשָּׁמַיִם, כִּי כִּסֵּא אֱלֹהִים הֵם; 35 אַף לֹא בָּאָרֶץ, כִּי הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא; וְלֹא בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהֲרֵי קִרְיַת מֶלֶךְ רָב הִיא. 36 גַּם בְּרֹאשְׁךָ אַל תִּשָּׁבַע, כִּי אֵינְךָ יָכוֹל לַהֲפֹךְ שַׂעֲרָה אַחַת לִלְבָנָה אוֹ לִשְׁחוֹרָה. 37 אַךְ תְּהֵא מִלַּתְכֶם ‘כֵּן’, כֵּן; ‘לֹא’, לֹא. יוֹתֵר מִזֶּה מִן הָרָע הוּא.”
38 “שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר ‘עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן’. 39 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא לְהִתְקוֹמֵם עַל עוֹשֵׂה הָרַע. אַדְּרַבָּא, הַסּוֹטֵר לְךָ עַל הַלְּחִי הַיְמָנִית, הַפְנֵה אֵלָיו גַּם אֶת הָאַחֶרֶת. 40 מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְבֹּעַ אוֹתְךָ לְדִין כְּדֵי לָקַחַת אֶת כֻּתָּנְתְּךָ, הַנַּח לוֹ גַּם אֶת מְעִילְךָ. 41 וּמִי שֶׁמְּאַלֵּץ אוֹתְךָ לָלֶכֶת אִתּוֹ מֶרְחָק שֶׁל מִיל אֶחָד, לֵךְ אִתּוֹ שְׁנַיִם. 42 תֵּן לַמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ וְאַל תִּפְנֶה מִן הָרוֹצֶה לִלְווֹת מִמְּךָ.”
43 “שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר ‘אֱהַב אֶת רֵעֲךָ וּשְׂנָא אֶת אוֹיִבְךָ’. 44 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד רוֹדְפֵיכֶם, 45 לְמַעַן תִּהְיוּ בָּנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ עַל רָעִים וְעַל טוֹבִים וּמַמְטִיר גֶּשֶׁם עַל צַדִּיקִים וְעַל רְשָׁעִים. 46 הֵן אִם תֹּאהֲבוּ אֶת אוֹהֲבֵיכֶם מַה שְֹכַרְכֶם? הֲלֹא גַּם הַמּוֹכְסִים עוֹשִׂים זֹאת. 47 וְאִם תִּשְׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בִּלְבַד, מַהוּ הַמְיֻחָד שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים? הֲלֹא גַּם הַגּוֹיִים עוֹשִׂים זֹאת. 48 לָכֵן הֱיוּ שְׁלֵמִים, כְּמוֹ שֶׁאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׁלֵם הוּא.”
[02/03/2023, 8:03:34] Itamar Ben David: בוקר חדש – ברית חדשה!
[02/03/2023, 8:05:39] Itamar Ben David: חברים בוקר טוב, פרק אחרון לשבוע זה. מאוחר יותר הערב אשלח סקר שיעזור לנו מנהלי הקבוצה לנווט את הפעילות בהמשך. אם לא קראתם השבוע את כל הפרקים – אנחנו מעודדים אתכם להשלים את הקריאה. נזכיר- החלק החשוב – זה הקריאה עצמה. כל שאר הדיונים זה בונוס למי שקורא אז לא להיבהל מכמות ההודעות. לשמור על שפה נקייה ועניינית ועל קשר עין עם הטקסט בטיעונים. יש לנו פרק מעט יותר ארוך ודי עמוס- מתי פרק 5:
[02/03/2023, 8:05:42] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַתַּי פֶּרֶק ה
ה כִּרְאוֹתוֹ אֶת הֲמוֹן הָעָם עָלָה בְּמַעֲלֵה הָהָר וְיָשַׁב, וְתַלְמִידָיו נִגְּשׁוּ אֵלָיו. 2 פָּתַח פִּיו וְלִמֵּד אוֹתָם בְּאָמְרוֹ:
3 “אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי הָרוּחַ, כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 4 אַשְׁרֵי הָאֲבֵלִים, כִּי הֵם יְנֻחָמוּ. 5 אַשְׁרֵי הָעֲנָוִים, כִּי הֵם יִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ. 6 אַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לְצֶדֶק, כִּי הֵם יִשְׂבָּעוּ. 7 אַשְׁרֵי הָרַחֲמָנִים, כִּי הֵם יְרֻחָמוּ. 8 אַשְׁרֵי בָּרֵי לֵבָב, כִּי הֵם יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים. 9 אַשְׁרֵי רוֹדְפֵי שָׁלוֹם, כִּי בְּנֵי אֱלֹהִים יִקָּרֵאוּ. 10 אַשְׁרֵי הַנִּרְדָּפִים בִּגְלַל הַצֶּדֶק, כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 11 אַשְׁרֵיכֶם אִם יְחָרְפוּ וְיִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וְיַעֲלִילוּ עֲלֵיכֶם בִּגְלָלִי. 12 שִׂמְחוּ וְגִילוּ, כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיִם; הֲרֵי כָּךְ רָדְפוּ אֶת הַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ לִפְנֵיכֶם.”
13 “אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ, וְאִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ? הֵן לֹא יִצְלַח עוֹד לְשׁוּם דָּבָר כִּי אִם לְהַשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה לִהְיוֹת מִרְמָס לְרַגְלֵי הַבְּרִיּוֹת. 14 אַתֶּם אוֹר הָעוֹלָם. עִיר שׁוֹכֶנֶת עַל הַר אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִסָּתֵר. 15 גַּם אֵין מַדְלִיקִים מְנוֹרָה וְשָׂמִים אוֹתָהּ תַּחַת כְּלִי, אֶלָּא עַל כַּן שָׂמִים אוֹתָהּ וְאָז תָּאִיר לְכָל בָּאֵי הַבַּיִת. 16 כָּךְ יָאֵר נָא אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיכַבְּדוּ אֶת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.”
17 “אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם. 18 אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אַף יוֹד אַחַת אוֹ תָּג אֶחָד לֹא יַעַבְרוּ מִן הַתּוֹרָה בְּטֶרֶם יִתְקַיֵּם הַכֹּל. 19 לָכֵן כָּל הַמֵּפֵר אַחַת מִן הַמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וּמְלַמֵּד כָּךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת, קָטוֹן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. אֲבָל כָּל הָעוֹשֶׂה וּמְלַמֵּד, הוּא גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 20 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תִּהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.”
21 “שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשׁוֹנִים ‘לֹא תִּרְצַח’, וְ’כָל רוֹצֵחַ יְחֻיַּב לְדִין’. 22 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כָּל הַכּוֹעֵס עַל אָחִיו יְחֻיַּב לְדִין; הָאוֹמֵר לְאָחִיו ‘רֵיק’ יְחֻיַּב לְמִשְׁפַּט הַסַּנְהֶדְרִין; וְהָאוֹמֵר ‘אֱוִיל’ יְחֻיַּב לְאֵשׁ גֵּיהִנּוֹם. 23 לָכֵן אִם תָּבִיא אֶת קָרְבָּנְךָ אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁם תִּזָּכֵר כִּי לְאָחִיךָ דָּבָר נֶגְדְּךָ, 24 עֲזֹב אֶת קָרְבָּנְךָ שָׁם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֵךְ תְּחִלָּה לְהִתְרַצּוֹת לְאָחִיךָ וְאַחַר כָּךְ בּוֹא וְהַקְרֵב אֶת קָרְבָּנְךָ. 25 מַהֵר לְהִתְפַּיֵּס עִם אִישׁ רִיבְךָ בְּעוֹדְךָ בַּדֶּרֶךְ אִתּוֹ, פֶּן יִמְסֹר אוֹתְךָ לַשּׁוֹפֵט וְהַשּׁוֹפֵט יִמְסֹר אוֹתְךָ לַשּׁוֹטֵר וְתֻשְׁלַךְ לְבֵית הַסֹּהַר. 26 אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, לֹא תֵּצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תְּשַׁלֵּם אֶת הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה.”
27 “שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר ‘לֹא תִּנְאָף’. 28 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכָּל הַמַּבִּיט בְּאִשָּׁה מִתּוֹךְ תַּאֲוָה אֵלֶיהָ כְּבָר נָאַף אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ. 29 אִם עֵינְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ, כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מִשֶּׁיֻּשְׁלַךְ כָּל גּוּפְךָ לְגֵיהִנּוֹם. 30 וְאִם יָדְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ, כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל גּוּפְךָ לְגֵיהִנּוֹם.”
31 “נֶאֱמַר, ‘אִישׁ כִּי יְשַׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ יִתֵּן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת’. 32 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כָּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ חוּץ מֵאֲשֶׁר עַל־דְּבַר זְנוּת, עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְנוֹאֶפֶת; וְהַלּוֹקֵחַ אֶת הַגְּרוּשָׁה לְאִשָּׁה נוֹאֵף הוּא.”
33 “עוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשׁוֹנִים ‘לֹא תִּשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר וְשַׁלֵּם לַאדֹנָי נְדָרֶיךָ’. 34 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא לְהִשָּׁבַע בִּכְלָל: לֹא בַּשָּׁמַיִם, כִּי כִּסֵּא אֱלֹהִים הֵם; 35 אַף לֹא בָּאָרֶץ, כִּי הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא; וְלֹא בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהֲרֵי קִרְיַת מֶלֶךְ רָב הִיא. 36 גַּם בְּרֹאשְׁךָ אַל תִּשָּׁבַע, כִּי אֵינְךָ יָכוֹל לַהֲפֹךְ שַׂעֲרָה אַחַת לִלְבָנָה אוֹ לִשְׁחוֹרָה. 37 אַךְ תְּהֵא מִלַּתְכֶם ‘כֵּן’, כֵּן; ‘לֹא’, לֹא. יוֹתֵר מִזֶּה מִן הָרָע הוּא.”
38 “שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר ‘עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן’. 39 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא לְהִתְקוֹמֵם עַל עוֹשֵׂה הָרַע. אַדְּרַבָּא, הַסּוֹטֵר לְךָ עַל הַלְּחִי הַיְמָנִית, הַפְנֵה אֵלָיו גַּם אֶת הָאַחֶרֶת. 40 מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְבֹּעַ אוֹתְךָ לְדִין כְּדֵי לָקַחַת אֶת כֻּתָּנְתְּךָ, הַנַּח לוֹ גַּם אֶת מְעִילְךָ. 41 וּמִי שֶׁמְּאַלֵּץ אוֹתְךָ לָלֶכֶת אִתּוֹ מֶרְחָק שֶׁל מִיל אֶחָד, לֵךְ אִתּוֹ שְׁנַיִם. 42 תֵּן לַמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ וְאַל תִּפְנֶה מִן הָרוֹצֶה לִלְווֹת מִמְּךָ.”
43 “שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר ‘אֱהַב אֶת רֵעֲךָ וּשְׂנָא אֶת אוֹיִבְךָ’. 44 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד רוֹדְפֵיכֶם, 45 לְמַעַן תִּהְיוּ בָּנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ עַל רָעִים וְעַל טוֹבִים וּמַמְטִיר גֶּשֶׁם עַל צַדִּיקִים וְעַל רְשָׁעִים. 46 הֵן אִם תֹּאהֲבוּ אֶת אוֹהֲבֵיכֶם מַה שְֹכַרְכֶם? הֲלֹא גַּם הַמּוֹכְסִים עוֹשִׂים זֹאת. 47 וְאִם תִּשְׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בִּלְבַד, מַהוּ הַמְיֻחָד שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים? הֲלֹא גַּם הַגּוֹיִים עוֹשִׂים זֹאת. 48 לָכֵן הֱיוּ שְׁלֵמִים, כְּמוֹ שֶׁאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׁלֵם הוּא.”
[02/03/2023, 8:22:49] Eliean Keisar: מה הכוונה *”עניי הרוח”*?
[02/03/2023, 8:25:51] +972 54‑482‑9192: אני חושב שהחלק הכי מרתק בפרק הזה הוא פסוקים 17-20. מעניין שמאז ומעולם הם לא קיומו על ידי הנוצרים כפשוטם.
[02/03/2023, 8:29:53] +972 52‑381‑2187: יותר מזה.אפילו הפוך בכל מה שקשור לאוכל וכשרות.דרך שמעון התרסי והחלום.
[02/03/2023, 8:32:13] +972 50‑583‑4675: אף פעם לא העזתי לדבר על זה עם מאמין או כומר.. לא רציתי להוריד. אבל מעניין איך הם מפרשים את זה
[02/03/2023, 8:33:13] +972 52‑401‑6767: אני כן העזתי. הם טוענים בפשטות שקבלת ישוע שמשיח היא עיקר האמונה . הוא כבר דואג לכל השאר
[02/03/2023, 8:34:02] Eliean Keisar: פרופסר ד. פלוסר מתייחס לזה בהרחבה
[02/03/2023, 8:34:04] +972 52‑381‑2187: אני לגמרי כן פותח את זה לדיון כמו כל נושא אחר בצורה מכובדת.בשביל זה הם לוקחים אותנו.וגם אומר שבדת שלנו יש דברים שגם אני לא מבין
[02/03/2023, 8:34:12] +972 52‑339‑8077: לדעתי תלוי איזה נוצרים.
יהודים משיחים וקבוצות פרוטסטנטיות מסוימות דווקא כן דובקות במנהגי יהדות של ברית ישנה.
צריך גם לחשוב על זה שרוב, הנצרות הקתולית נוצרה כדת רומית כמעט 300 שנה אחרי סיפור הצליבה מה שכנראה מסביר את הפער בן הכתבים לנצרות היום
[02/03/2023, 8:36:31] +972 52‑401‑6767: הייתי שמחה, אם בטקסטים שלרוונטים למסלול שלנו, היינו חולקים אחד עם השני, את עיקרי המסרים שלנו באתר הרלוונטי. את הפרק של היום אנחנו מציגים כמובן בהר האושר. כיצד אתם מגישים את החומר?
אני למשל פותחת לדיון השוואה בין מסרי הדרשה על ההר, לבין מצוות מהברים הישנה, ושואלת מה החידוש שמביא ישוע בדרשה על ההר, והאם בכלל.
[02/03/2023, 8:36:54] +972 54‑482‑9192: גם המשיחיים והפרוטסטנטיים האוונגליים לא מקיימים את הלכות התורה כהווייתן, אפילו לא קרוב לזה. ישו הנוצרי הרי ודאי הניח תפילין (שנמצאו כבר בקומראן), ולא אכל בשר עם חלב (הלכה שיש לה הדים מתחילת ימי בית שני), או צם ביום כיפור (מעשה שהיה נהוג בימיו של ישו ללא ספק). הנוצרים מכל הסוגים לא נוהגים בזה.
[02/03/2023, 8:37:50] +972 52‑381‑2187: אמת.הרבה מהפרוטסטנטים מסתייגים מהקוטביות שהכנסייה בחרה לעשות הכל להבדל מהיהודים וחלק משמעותי מהם רוצה בדרכו להתחבר לgraft הותיק יותר
[02/03/2023, 8:38:01] +972 54‑482‑9192: יש קטע מאוד יפה שכתב האפיפיור בנדיקטוס ה16, שבו הוא מסביר שבדרשה על ההר ישו לא חידש דבר והכל נמצא בברית הישנה. שהחידוש הוא עצם אמירת השברים על ידו וקיומם במלואם
[02/03/2023, 8:39:48] Itamar Ben David: אני חושב שפסוקים 17-20 מדגימים שישוע היה פרושי, אבל החלק המעניין שם זה שישוע מבקש שאנשיו יהיו יותר צדיקים מהפרושים, וזה קצת סותר את הביקורת על הפרושים שמעלים את הסטנדרט ההלכתי. אשמח להבין למה ישוע מתכוון לדעתכם.
[02/03/2023, 8:40:29] +972 52‑339‑8077: אני מציג את ישוע, כמוחא חברתי, שבעצם מנסה להלין על שחיתות הכהונה והרומים מה שבסוף מביא אותו לצלב
[02/03/2023, 8:40:47] +972 50‑583‑4675: בהר האושר אני אוהב לחבר בין מעמד הר סיני ומעמד הר האושר.. לא אחד לאחד אבל מבחינה רעיונית בשני המעמדים הדמויות נותנות את עקרי התורה והדברים שעליהם הדת מתבססת
[02/03/2023, 8:41:45] +972 54‑482‑9192: אני מבין כך:
כדי להיות טובים מהפרושים, עלינו לפני הכל לקיים את כל מה שהפרושים מקיימים, ולהוסיף על זה מידות טובות ודרך ארץ. אם זו לא תהיה תוספת אלא החלפה (מה שהיסטורית שבאמת קרה) – לא נהיה טובים יותר
[02/03/2023, 8:43:18] +972 52‑401‑6767: יש לך אפשרות לשתף אותנו בטקסט?
[02/03/2023, 8:44:41] Itamar Ben David: אז תרחיב
[02/03/2023, 8:44:41] Itamar Ben David: זו שיחה פתוחה וזה לגמרי באג׳נדה.
[02/03/2023, 8:44:42] Itamar Ben David: שים קישור
[02/03/2023, 8:45:10] +972 54‑491‑6299: באחת הקבוצות שהדרכתי הכומר דיבר על מה גורם לנו להרגיש מבורכים בחיינו? בריאות, יציבות, משפחה, כסף. לאחר מכן הוסיף שבדרשה על ההר ישוע מברך את המצבים ההפוכים. להיות מבורך זה לא רק להסתדר בחיים, ויש גם ברכה בלהיות צנוע. בלהוציא את המתוק מהעז.
[02/03/2023, 8:45:29] +972 54‑482‑9192: אני צריך למצוא את זה, אחפש
[02/03/2023, 8:45:43] +972 52‑401‑6767: מעולה
[02/03/2023, 8:46:55] Itamar Ben David: השאלה היא אם הם עדיין נאמנים לשילוש או לא בסופו של דבר. עוד נגיע לזה בהמשך.
[02/03/2023, 8:49:02] Itamar Ben David: לגבי פסוק 12 – אשמח שנעשה איזה רענון אילן נביאים נרדפו. אלי ו על ידי אחאב, ירמיהו שנכלא בחצר המטרה, מי עוד מהם נרדף?
[02/03/2023, 8:49:23] +972 54‑575‑4311: אליהו
[02/03/2023, 8:49:34] +972 54‑575‑4311: לפחות חי בתחושת רדיפה
[02/03/2023, 8:51:26] +972 54‑525‑2260: צריך להבין מה פירוש המילה “למלא” או “לקיים”. זכריה ניבא שהמשיח יכנס לירושלים על חמור, כאשר ישוע ניכנס על החמור, נבואה זו נתמלאה או קויימה, כלומר, לנבואה הייתה תכלית מסויימת וברגע שישוע מילא אותה הנבואה באה לתכלית. אין זה אומר שאין יותר חשיבות לקרוא בספר זכריה, אלא שהערך הנבואי של הנבואה הפך מנבואה לעובדה. תורת משה כשלעצמה ניתנה לתכלית מסויימת – להביא אותנו לידי הכרת החטא, בירמיהו ל”א פסוקים 31-34 כתוב כי ברית סיני תתחלף בברית חדשה, ולכן עד ישוע המשיח מביא תכלית לתורה. הוא לא מבטל את התורה, אדרבה, הוא קיים אותה.
[02/03/2023, 8:51:50] +972 54‑525‑2260: זכריה בן יהוידע הכהן
[02/03/2023, 8:53:10] +972 54‑482‑9192: מיכה המורשתי, כפי שמופיע בירמיהו כו
עמוס על ידי אמציה
[02/03/2023, 8:53:14] Itamar Ben David: פסוק 13 – נחמד שבעברית כל הזמן משתמשים בביטוי מלח הארץ, כאשר זה ביטוי נוצרי מהברית החדשה כך נראה. פסוק 22 – נראה שיש כאן אזכור ראשון של הגיהנום ואיומי גיהנום לחוטאים. אני כמעט בטוח שבכל התנ״ך אין איומי גיהנום, אבל יש עונש כרת. מעניין מתי הקטע עם גיהנום במובן הנוצרי מתחיל. באופן כללי ישוע מצטייר כרב פרושי עם הרבה חומרות מוסריות זה בטוח
[02/03/2023, 8:53:16] +972 54‑525‑2260: ירמיהו פרק ז’
לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבֹותֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיֹּום הַזֶּה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יֹום הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ׃ כו וְלֹוא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת־אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת־עָרְפָּם הֵרֵעוּ מֵאֲבֹותָם׃
[02/03/2023, 8:56:16] +972 50‑737‑2785: רעיונות הפיכה וישוע כמורד… לאורך הברית החדשה ישוע קורא למלכות שמיים. הרעיון בצורה פשוטה היא, שאם מקבלים בברכה את מלכות שמיים, זה אומר שצריך להעיף את המלכות הקיימת – הרומית.
לצערי אין לי מקור רשמי, אבל מומחה לחוקי הצבא הרומי הסביר:
לחייל הרומאי הייתה את היכולת לגשת לאדם ברחוב ולסטור לו פעם אחת. נוסיף כאן כדי להשפיל את האיש כמה שאפשר, היה נותן סטירה עם גב היד. לאור העובדה שרובנו ימנים, סטירה כזו תפגע בלחי הימנית של אותו אדם. לכן מצויין “לחי ימנית”
אבל החוק מותיר לחייל לסטור פעם אחת בלבד.
כשישוע אומר להפנות לחי שנייה, המטרה להתריס!
אם אכן החייל הרומי יסטור שוב, אז קודם כל הוא יסטור על לחי שמאל = יראה אותך השווה. אך מעבר לכך, החייל יעבור על החוק הרומי ויהיה בבעיה
חייל רומי רשאי לתת לך את תיקו ולדרוש שתעזור לו לאורך מיל אחד.
אך אם תלך 2 מיל, החייל יהיה בבעיה שוב…..
יש כאן שימוש בחוקי הרומאים כדי לגרום לחיילים לא לרצות להיות כאן.
מרד בצורה של “גנדי”, במקום לקחת אבנים ולזרוק, שיגרום לבעיות ליהודי עצמו
[02/03/2023, 8:56:18] +972 50‑737‑2785: מתנצל שקצת ארוך
[02/03/2023, 8:59:18] Itamar Ben David: דווקא מהפרק נראה שאת מיכה לא הרגו , והרגו נביא פחות מוכר בשם אוריה בן שמעיהו: וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ; וַיֹּאמְרוּ, אֶל-כָּל-קְהַל הָעָם לֵאמֹר. יח מיכיה (מִיכָה), הַמּוֹרַשְׁתִּי, הָיָה נִבָּא, בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה; וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת, לְבָמוֹת יָעַר. יט הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה וְכָל-יְהוּדָה, הֲלֹא יָרֵא אֶת-יְהוָה–וַיְחַל אֶת-פְּנֵי יְהוָה, וַיִּנָּחֶם יְהוָה אֶל-הָרָעָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר עֲלֵיהֶם; וַאֲנַחְנוּ, עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה–עַל-נַפְשׁוֹתֵינוּ. כ וְגַם-אִישׁ, הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְהוָה, אוּרִיָּהוּ בֶּן-שְׁמַעְיָהוּ, מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים; וַיִּנָּבֵא עַל-הָעִיר הַזֹּאת, וְעַל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, כְּכֹל, דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. כא וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ-יְהוֹיָקִים וְכָל-גִּבּוֹרָיו וְכָל-הַשָּׂרִים, אֶת-דְּבָרָיו, וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ, הֲמִיתוֹ; וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא, וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם. כב וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים, אֲנָשִׁים–מִצְרָיִם: אֵת אֶלְנָתָן בֶּן-עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ, אֶל-מִצְרָיִם. כג וַיּוֹצִיאוּ אֶת-אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם, וַיְבִאֻהוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים, וַיַּכֵּהוּ, בֶּחָרֶב; וַיַּשְׁלֵךְ, אֶת-נִבְלָתוֹ, אֶל-קִבְרֵי, בְּנֵי הָעָם
[02/03/2023, 8:59:56] +972 54‑482‑9192: לא הרגו, אבל הייתה מחשבה כזו אז כנראה רדפו אותו
[02/03/2023, 8:59:58] Itamar Ben David: לא להקשיב זה משהו אחד. לרדוף ולהרוג נביאים זה משהו אחר
[02/03/2023, 9:05:44] +972 54‑220‑8692: ההסבר ששמעתי מכומר, שאלה אנשים לא חלשים מבחינה מוסרית. דווקא לחלשים הללו כשיתחזקו מחכה מלכות שמיים. בבחינת במקום שבו עומדים חוזרים בתשובה, צדיקים גמורים לא עומדים
[02/03/2023, 9:09:25] Itamar Ben David: לגבי פסוק 39 והלחי השנייה. יש כאן רגע בברית החדשה שישוע מוותר על התכלית הלאומית של עם ישראל, כלומר היכולת לבסס ממלכה וישות פוליטית. הסיפור הזה ובהמשך הפסוק על ״תנו לקיסר את אשר לקיסר) זו אחת הביקורות היותר קשות של חכמי ישראל על ישוע. לא ברור לי למה הוא בעצם אומר את זה
[02/03/2023, 9:11:22] +972 52‑638‑4299: ע”פ פרשנות של כמרים….
אנשים שרחוקים מרוח הקודש
[02/03/2023, 9:12:02] +972 50‑737‑2785: על זה בדיוק כתבתי שלהפנות לחי שנייה זה לא מבחינת שלום ואהבה, אלא התרסה ומרד
[02/03/2023, 9:13:22] Itamar Ben David: זה לא משתמע מהמשך הטקסט לאהוב את האויב וכן הלאה.
[02/03/2023, 9:15:42] +972 50‑737‑2785: אין פה סתירה.
אם משהו מכה אותך, אל תכה חזרה, כי אז אתה תהיה בבעיה. השתמש בחוק כדי שהוא יהיה בבעיה.
אהוב את האוייב, כשם שאלוהים אוהב את כולם..
אהבת אלוהים את כל יצורי הבריאה לא מונעת מאלוהים להעניש כשעוברים על חוקיט
[02/03/2023, 9:15:44] +972 50‑737‑2785: חוקיו
[02/03/2023, 9:18:25] Eliean Keisar: הערה מרתקת ! האם לכך סימוכין? כלומר מאיפה המידע הזה?
[02/03/2023, 9:20:02] Itamar Ben David: אני חושב שיש סתירה, שם כאן כמה פסוקים רלוונטים:
[02/03/2023, 9:20:03] Itamar Ben David: [פרק ג’ פסוק ח’]
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם
[02/03/2023, 9:20:28] Itamar Ben David: [פרק קלט’ פסוק כב’]
תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי
[02/03/2023, 9:21:15] Itamar Ben David: תהילים כמובן
[02/03/2023, 9:21:17] Itamar Ben David: מלאכי
[פרק א’ פסוק ג’]
וְאֶת-עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר
[02/03/2023, 9:21:35] +972 52‑233‑6040: אבל זכריה מנבא “וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ”, לכן הנבואה לא התקיימה
[02/03/2023, 9:28:24] +972 52‑305‑9216: +972 52‑305‑9216 joined using this group’s invite link
[02/03/2023, 9:21:47] Itamar Ben David: גם אלוהים שונא מסתבר:
[02/03/2023, 9:21:48] Itamar Ben David: זכריה
[פרק ח’ פסוק יז’]
וְאִישׁ אֶת-רָעַת רֵעֵהוּ אַל-תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל-תֶּאֱהָבוּ כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם-יְהוָה
[02/03/2023, 9:22:05] Itamar Ben David: עמוס- [פרק ה’ פסוק כא’]
שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם
[02/03/2023, 9:22:21] +972 50‑737‑2785: בקבוצה שלי הייתה מרצה לחוק צבאי רומי, ורשמתי הערות. אין לי את החוק עצמו כרםר ס
[02/03/2023, 9:23:18] +972 50‑523‑2237: שונא את הפעולה
לא את בן האדם
[02/03/2023, 9:24:21] Itamar Ben David: אבנר מבקר את דוד על כך שמתאבל על בנו אבשלום – זה די מעניין
[02/03/2023, 9:24:22] Itamar Ben David: ו וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל-הַמֶּלֶךְ, הַבָּיִת; וַיֹּאמֶר הֹבַשְׁתָּ הַיּוֹם אֶת-פְּנֵי כָל-עֲבָדֶיךָ, הַמְמַלְּטִים אֶת-נַפְשְׁךָ הַיּוֹם, וְאֵת נֶפֶשׁ בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, וְנֶפֶשׁ נָשֶׁיךָ וְנֶפֶשׁ פִּלַגְשֶׁיךָ. ז לְאַהֲבָה, אֶת-שֹׂנְאֶיךָ, וְלִשְׂנֹא, אֶת-אֹהֲבֶיךָ: כִּי הִגַּדְתָּ הַיּוֹם, כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים–כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי לא (לוּא) אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים, כִּי-אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ.
[02/03/2023, 9:24:34] Itamar Ben David: אני לא מזהה את ההפרדה הזו בטקסט.
[02/03/2023, 9:27:13] +972 54‑590‑1164: בקשר לקיום המצוות ישוע הסביר במספר דוגמאות שחיי בן אדם ( רפואה כעבודה ) עדיפים על אותיות המצווה .. אחת הדוגמאות : מתי יב’ 1-8 :
בְּאוֹתָהּ הָעֵת עָבַר יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בִּשְׂדֵה קָמָה; תַּלְמִידָיו הָיוּ רְעֵבִים וְהֵחֵלּוּ לִקְטֹף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֹל.
2 רָאוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: “הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עוֹשִׂים מַה שֶּׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת.”
3 הֵשִׁיב לָהֶם: “הַאִם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ?
4 הֲרֵי נִכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים וְאָכַל אֶת לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁלֹּא הָיָה מֻתָּר לוֹ וְלַאֲנָשָׁיו לֶאֱכֹל כִּי אִם לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד.
5 הַאִם לֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה כִּי בְּשַׁבָּתוֹת מְחַלְּלִים הַכֹּהֲנִים אֶת הַשַּׁבָּת בַּמִּקְדָּשׁ וְאֵין עֲלֵיהֶם אַשְׁמָה?
6 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁגָּדוֹל מִן הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא כָּאן.
7 אַךְ אִלּוּ יְדַעְתֶּם מַה מַּשְׁמַע ‘חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זֶבַח’, לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת הַנְּקִיִּים,
8 שֶׁהֲרֵי בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת.”
במקום אחר ,
ראש בית הכנסת כעס מכיוון שישו ריפא אישה בשבת, הוא אמר לציבור המתפללים, “יש שישה ימים המיועדים למלאכה, לכן בואו להירפא בימים ההם, ולא בשבת. “
ישו השיב לו לנוכח קהל המתפללים בבית הכנסת:
“צבוע! האם לא כל אחד מכם היה לא מתיר מן האבוס את שורו או חמורו בשבת כדי להובילו לשוקת על מנת להשקותו מים? ואישה זו, הלא היא בתו של אברהם (אבינו)[2], שהשטן “כפה עליה נכות ממושכת” במשך שמונה עשרה שנים ארוכות, האם לא צריך לשחרר אותה מ”מוסרותיה”, גם אם זה בשבת? “
[02/03/2023, 9:57:32] +972 52‑339‑6463: הבן הזה ניסה להרוג אותו ואנס את פילגשיו. יואב ונאמניו סיכנו אל חייהם כדי להציל את דוד מבנו המורד.
לדוד יש מנהג לשאת קינות על אויביו המתים ולהרוג את מי שסילק את אותו אויב. גם יואב יענש, הוא הרג שני אויבים של דוד.
[02/03/2023, 10:01:43] Itamar Ben David: סליחה התכוונתי באמת ליואב. לא שהוא איזה נביא או משהו
[02/03/2023, 10:02:21] Itamar Ben David: נראה לי שזה עדיין בתוך המסגרת של המחלוקות בין הפרושים על התוכן של המצוות אבל בטח לא קריאה לביטול מצוות.
[02/03/2023, 10:04:18] +972 54‑525‑2260: אני מצטט פרק ט’ ואתה מצטט פרק י”ד… חוץ מיזה שהביאה הראשונה והביאה השנייה נמצאים רק ברמזים ולא באופן ברור.
[02/03/2023, 10:06:12] +972 52‑339‑6463: כשנגיע למשל הבן האובד יגיע גם הזמן לדון במערכת היחסים של דוד עם בניו ונאמניו.
[02/03/2023, 10:12:43] +972 54‑482‑4222: +972 54‑482‑4222 joined using this group’s invite link
[02/03/2023, 10:08:14] Eliean Keisar: זה היה טבעם ודרכם של הפרושים – ובהמשך הפך לנוהג גם בתלמוד, קריאת תיגר (הלכתית) זה כנגד זה ..
לפעמים דרך ההתבטאות הייתה חריפה מדי ..
אבל אין זה לבטל את הפרושים – לא כל ביקורת היא ביטול האחר..
גם הביקורת כי חלקם יושבים בשורה הראשונה כדי להיקרא “רבי” היא בתוך הקבוצה עצמה בתוך הפרושים.
בקרב חז”ל גם היתה ביקורת זה על זה ולפעמים זה הגיע אפילו לחרם !
כלומר ישוע מבקר ותוקף אך לא מבטל את התורה ומצוותיה ..
[02/03/2023, 10:10:29] Eliean Keisar: “אף בקרב חז”ל הייתה ביקורת (אפילו קשה) זה על זה ולפעמים זה הגיע אפילו לחרם” ! – סיפורו של ר’ אליעזר בן הורקנוס (לאחר “תנורו של עכנאי”)
[02/03/2023, 10:10:50] +972 52‑339‑6463: יש הפרדה בין מחלה שעלולה לסכן חיי אדם לכזו שגורמת רק לסבל. ראה למשל את המקרה של אין לועסין מסטיקי בשבת.
[02/03/2023, 10:11:32] +972 52‑233‑6040: לדעתי המסר הסוציאליסתי של הדרשה הביא להצלחה הגדולה של הנצרות בקרב הרומאים
[02/03/2023, 10:11:59] +972 52‑339‑6463: *מוסתכי
[02/03/2023, 10:57:26] +972 50‑530‑1493: פסוק 18:” עד אשר יעברו השמיים והארץ אף יוד אחת… לא יעברו מן התורה”
מה זה : “עד אשר יעברו השמיים והארץ”
[02/03/2023, 10:58:17] Itamar Ben David: לנצח הכוונה ויש לזה הרבה מקבילות בתנך
[02/03/2023, 11:20:51] +972 54‑525‑2260: תשווה את זה לירמיהו ל”א ופסוק 34 עד הסוף.
[02/03/2023, 11:30:09] +972 54‑482‑9192: אתה מציע קריאה מאוד נוצרית של ירמיהו לא. כמובן שבעיניים מחקריות אין שום דבר שם שסותר או מאיר את דברי ישו בפרק שלנו במתי. הרי ישו מדבר במפורש על המשך שמירת המצוות, הוא לא מבין כמו הנוצרים שברית חדשה היא תורה חדשה (והרי ירמיהו בעצמו מדבר על אותה התורה, השינוי הוא בברית ולא בשום אופן בתורה עצמה כמו שעולה מהדברים שם “נתתי את *תורתי* בקרבם”. וכמובן ירמיהו מדבר על ברית שהיא אך ורק לעם ישראל: כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת *אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל* אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, *וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם*
הדרך הכריסטולוגית של הבנת נבואת ירמיהו כמרמזת על ביטול המצוות או ביטול הבחירה בישראל אינה עולה מפשוטו של מקרא
[02/03/2023, 11:34:14] Itamar Ben David: קודם כל אין שום בעיה בקריאה כריסטולוגית – בשביל זה אנחנו כאן.
[02/03/2023, 11:35:04] +972 54‑482‑9192: לא אמרתי שיש, אמרתי שזה כלל לא פותר את הבעיה שהצבתי לעיל של אי-קיום דברי ישו
[02/03/2023, 11:35:27] +972 54‑482‑9192: ושהקריאה הזו אינה מופיעה בפשוטו של מקרא
[02/03/2023, 11:35:33] Itamar Ben David: השאלה הייתה על ״שמיים וארץ״ אבל אם כבר גיא גלש קצת לירמיהו ל״א כתוב שם די מפורש בהקשר של שמירת מצוות: {ס} לד כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה נֹתֵ֥ן שֶׁ֨מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם חֻקֹּ֛ת יָרֵ֥חַ וְכֽוֹכָבִ֖ים לְא֣וֹר לָ֑יְלָה רֹגַ֤ע הַיָּם֙ וַיֶּֽהֱמ֣וּ גַלָּ֔יו יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ לה אִם־יָמֻ֜שׁוּ הַֽחֻקִּ֥ים הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה גַּם֩ זֶ֨רַע יִשְׂרָאֵ֜ל יִשְׁבְּת֗וּ מִֽהְי֥וֹת גּ֛וֹי לְפָנַ֖י כָּל־הַיָּמִֽים׃
[02/03/2023, 11:40:52] +972 54‑525‑2260: בתור יהודי משיחי, אני מסכים לחלוטין שהברית היא לבית ישראל, אני מבית ישראל ולכן הברית החדשה מכוונת אלי ולא אל הגויים. זה שהגויים יצטרפו זו כבר התגשמות של נבואת הושע. בכל מקרה, מצוות התורה הם התנאים לתורה, ולכן, אם מתחלפת הברית, בהכרח גם תנאי הברית מתחלפים. תורת משה מייצגת באופן חלקי את תורת אלוהים, שכן היא מתאימה לבני אדם אשר אין בהם את השכינה. וחכן ישוע מלמד מה היא תורת האלוהים השלמה, כבר לא עין תחת עין שמציגה את הצדק של אלוהים, אלא לאהוב את האוהב שמייצגת את החסד של אלוהים. הלוואי שיכולתי להסביר את הטענה שלי ובסס עם מקורות אבל אני כרגע עם קבוצה
[02/03/2023, 11:44:55] +972 54‑482‑9192: אלו טענות שסותרות את מה שאיתמר הביא מירמיהו – ההקפדה על המצוות, עליה ישו בעצמו מדבר בפרק שלנו במתי. ביטול המצוות (רק לגויים) נעשה ע”י פאולוס שלא פגש את ישו מימיו ובעצם כל הנצרות שבאה אח”כ (כולל הנצרות המשיחית שאתה מציין שאתה נמנה עליה) מבוססת על התיאולוגיה הפאולינית המאוחרת, שמנוגדת לחלוטין לאמור בפרק שלנו. זה טבעי ולגיטימי שיש כמה קולות בברית החדשה כמובן, כמו שיש גם בתנ”ך היהודי, כשאנחנו לומדים – זה טוב לשים לב אליהם. במיוחד כאשר הקול הזה של ישו לא זכה לתהודה היסטורית כמו קולות אחרים בבה”ח
[02/03/2023, 11:52:04] Itamar Ben David: פחות פולמוס, בטח אישי, יותר פסוקים וחיבור לפרק
[02/03/2023, 12:06:23] +972 52‑363‑3873: +972 52‑363‑3873 joined using this group’s invite link
[02/03/2023, 12:21:06] +972 54‑451‑8589: This message was deleted.
[02/03/2023, 12:22:39] +972 54‑482‑9192: “אלו שלא ילכו בדרכו של ישו ידעו אומללות נצחית”? באמת?
נראה לי שהייתי בוחר להתבטא אחרת פה, בלשון המעטה.
[02/03/2023, 12:25:11] Itamar Ben David: לפחות בחלק הראשון יצאת לדעתי מפשט הכתוב. נסו להישאר צמודים לפרק היומי כי אם נתחיל פה דרשות ארוכות יהיה לאנשים יותר קשה לעקוב.
[02/03/2023, 12:25:41] +972 50‑277‑7124: איתמר מחזק את הטענה שהעלו פה לפני-
לפחות עבורי מה שיתרום יותר זה שמספר מומחים נבחרים לתחום יהיו אלו שכותבים בקבוצה, קשה לעקוב ככה ולא נעים לומר אבל רוב התוכן גם לא מוסיף יותר מדי ומסורבל..
[02/03/2023, 12:26:07] Itamar Ben David: שוב פחות דרשות ארוכות מצד אחד – ופחות מאבק על צדקת אמונה זו או אחרת. נסו להתמקד בשאלות שעולות מהפרק היומי
[02/03/2023, 12:26:59] Itamar Ben David: כאן תהיה שיחה פתוחה מי שרוצה שיכתוב. בימי שישי כנראה, תינתן במה למומחים ודרשנים. יהי סקר בקבוצה על זה.
[02/03/2023, 12:46:20] Itamar Ben David: טל עוד הערה קטנה למה המורה זה שיחה פתוחה. יש כאן מאות מדריכים עם אלפי שנות ניסיון בהדרכה ביחד ולא יודע כמה מאות תארים אקדמיים יש כאן. אנחנו נשמח שמורי דרך יביאו לידי ביטוי את הידע והניסיון הזה בדיון בקבוצה בצורה עניינית ומכבדת. הקבוצה למטרה לימודית. להכיר כיצד הטקסטים מתפרשים על ידי יהודים נוצרים יהודים משיחיים ועוד. החלק הג’י חשוב בחברותא הענקית הזו- זו החברות עצמה, והקולגיאליות. בואו נשמור על האווירה הלימודית. תודה
[02/03/2023, 13:53:05] +972 54‑420‑5504: לאיזו ביקורת של חכמי ישראל אתה מתכוון?
[02/03/2023, 13:55:19] Itamar Ben David: שיעורים ששמעתי בשנים האחרונות, לדוגמה הרב שרקי
[02/03/2023, 13:58:30] Itamar Ben David: אני לא מצליח להיזכר בשם אבל שמעתי גם רב של חב״ד מתבטא. אצטרך לבדוק אילו מקורות יותר קאנוניים הם מציינים מעניין
[02/03/2023, 14:10:10] +972 54‑482‑9192: מימשכתב ביקורת חריפה על המוסר הזה לעומת המוסר היהודי הוא החגם האיטלקי בן המאה ה19 הרב אליהו בן אמוזג בספרו “בשבילי המוסר”
[02/03/2023, 14:10:54] Itamar Ben David: כמדומני הוא עסק רבות גם בתורת בני נוח אז נשמע הגיוני
[02/03/2023, 14:19:55] +972 54‑804‑7765: ?
[02/03/2023, 14:24:05] +972 54‑804‑7765: יש אזכור בדניאל, דראון עולם.
[02/03/2023, 14:24:06] +972 55‑669‑3377: אני לא מומחה לנצרות. רק מו”ד לקבוצות נוצריות ונולדתי במדינה נוצרית. אני משתדל לשים את הטקסט בקונוקסט המבוקש והרצוי לצליין/תייר נוצרי.
גם כאשר הראש קבוצה/פסטור/כומר מדבר על התוכן של הפרק הזה, אני בד”כ מוסיף משהו שזה בעצם די חוזר על עצמו וברצוני לשתף בקצרה:
בעיני הפרק הזה משקף את אחד הבסיסים של האמונה הנוצרית וזה שעלינו בני האדם לא לייחס חשיבות מיוחדת לסבל הפיזי והנפשי בעולם הזה אלא להבין שאם אנו סובלים כאן הרי זה חלק מהישועה של הנשמה בעולם הבא. כמו כן יש דגש על מצוות הקשורות בצניעות ובאהבת האדם. ככה שני החלקים משלימים זה את זה. אם נהיה צנועים ואוהבי אדם בגילגול הזה, אין שום סבל או עוול שיגרמו לנו בכוונה אשר ימנע שנשמותינו להינצל וכך, ונוכל לחיות חיי נצח בעולם הבא.
אני משוכנע שמורי הדרך מבינים זאת. ודאי המאמינים הנוצרים שאנו מדריכים. רק רציתי להדגיש שבעצם העברת המסר הפשטני הזה אנו עושים כבוד לפרק ולמה שהתייר/צליין נוצרי מצפה. אחרי שאני מעביר את המסר, בד”כ באוטובוס בדר להר האושר או כשיוצאים, החברים באוטובוס נרגשים מאוד ומודים על ההסבר הזה.
אשמח לתגובות
[02/03/2023, 14:26:43] Itamar Ben David: באמת מה זה דראון זה מעניין. מילה לא שגרתית. בכל מקרה לא נראה לי שאיומי גיהנום זה חלק מרכזי בתנך
[02/03/2023, 14:28:04] +972 54‑420‑5504: יש גם “שאול”. אבל לא מפורט מה זה וכמה זה מאיים, אולי פשוט כי אין בתורה דיבור על הישארות הנפש, ומשכך, הגיוני שלא תהיה התייחסות לסבל שמדור כזה או אחר של הגהינום.
[02/03/2023, 14:30:24] Itamar Ben David: שאול למיטב זכרוני זה פשוט קבר
[02/03/2023, 14:30:30] Itamar Ben David: אצטרך לבדוק אחר כך
[02/03/2023, 14:41:23] +972 54‑973‑2180: שאול זה גם מוות, או מעין ממלכת מתים במובן של netherworld. ראה ישעיהו כח:
יד לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, אַנְשֵׁי לָצוֹן–מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. טו כִּי אֲמַרְתֶּם, כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת-מָוֶת, וְעִם-שְׁאוֹל, עָשִׂינוּ חֹזֶה; שיט (שׁוֹט) שׁוֹטֵף כִּי-עבר (יַעֲבֹר) לֹא יְבוֹאֵנוּ, כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ
[02/03/2023, 14:43:51] Itamar Ben David: התקבולת במקומה – רק מות הוא אל כנעני מעניין אם זו הכוונה
[02/03/2023, 14:44:26] +972 50‑737‑2785: גיא, צריך לזכור למי מופנים דברי ישוע בהקשרם.
הדרשה על ההר מופנית ליהודים! ישוע בעצם אומר שחוקי/מצוות האל הן לעולם והיהודים אל לנו לשנותם.
הרוב המוחלט של הנוצרים כיום לא היה מעולם יהודי, לכן מעולם לא הצטווה בברית מילה או תרי”ג מצוות. לכן אין צורך בקיום מצוות שהופנו ליהודים.
מאוחר יותר, במעשי השליחים ישנה התייחסות מה גוי מאמין בישוע צריך לעשות/להמנע.
[02/03/2023, 14:48:03] +972 54‑420‑5504: 13-16 מלח ונר – המלח משמר, הנר מפיץ אור, סוג של “סור מרע ועשה טוב”
[02/03/2023, 15:10:10] +972 54‑420‑5504: לגבי ביטול המצוות, כאן לא רק שיש קריאה לא לבטל, אלא שיש אפילו החמרה על דין התורה: אמנם התורה *חייבה* רק על המעשה, אך בעצם אף על המחשבה ראוי לחייב (נעיר שהתורה כן *אוסרת* את מחשבה, למשל ‘לא תחמוד’ ו’ולא תשנא את אחיך בלבבך’ דומים מאוד לנאמר בפרקנו על הבטה באישה ופגיעה מילולית בזולת).
אבל אולי זה מדרון חלקלק. אם שמים את הדגש על המחשבה במצוות לא תעשה, אפשר לומר כך גם במצוות עשה, ואז זה מייתר את המעשה.
כמובן זה ממש לא המסר כאן, להפך, אפילו קוצו של יוד אין לבטל, אבל הלך המחשבה הזה אולי השפיע מאוחר יותר.
[02/03/2023, 15:12:11] +972 50‑737‑2785: חשוב, קהל היעד למילים אלו הוא *היהודים*.
כשהקהל הלא יהודי נכנס לתמונת הנצרות, החוק היהודי שישוע מדבר עליו, לא רלוונטי.
יהודי מאמין בישוע, לפחות בתחילת הנצרות, אכן נשאר יהודי ואמור היה להמשיך לקיים מצוות
[02/03/2023, 15:38:59] +972 54‑804‑7765: סליחה על החפירה, אני אתייחס למספר נקודות שהועלו פה ואולי אחת שלא:
1. לגבי שאול/גיהנום וכיוצב – ישנם מספר התייחסויות לנושא בתנ”ך לדוגמא בסיפור של שאול ובעלת האוב, הושע יג’ 14 וכמו כן בדניאל כאשר הוא מתייחס לתחיית המתים: “”וְרַבִּ֕ים מִיְּשֵׁנֵ֥י אַדְמַת־עָפָ֖ר יָקִ֑יצוּ אֵ֚לֶּה לְחַיֵּ֣י עוֹלָ֔ם וְאֵ֥לֶּה לַחֲרָפ֖וֹת לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם׃“ (יב’ 2).
2. לגבי התורה – ההתייחסות לתורה כספק חוקים והלכות (המילה לא קיימת בתנ”ך או בברית החדשה אלא בחז”ל) היא מתעלמת מחלק גדול של התורה. כל הסיפורת והנבואה אשר נמצאים שם. הם שם כדי להאיר על מעמד הר סיני. אפילו התורה עצמה מעידה על כך כאשר היא מנבאת על הנבואה אשר עתידה לבוא ועל הכישלון של עם ישראל (ראו ספר דברים לא’-לב’ שירת האזינו). תכלית התורה היא יותר מסתם חוקים. בהבנת הנוצרים את התורה היא הצגת הבעיה אשר מפרידה בין אלוהים לבני אדם ונבואה על הפיתרון. לכן כאשר ישוע מדבר על קיום התורה הוא לא בהכרח מדבר על המצוות (גם היהודות פטרה חלק נכבד מן המצוות כמעט כל ספר ויקרא) אלא את המהות ואת פתרון הבעיה שהתורה מציגה.
3. לגבי המצוות אשר הוזכרו כאן:
א. כשרות – עד היום בקרב היהדות אין תמימות דעים לגבי הכשרות. הקראים למשל שוללים את הפרשנות הרבנים לגדי בחלב אימו.
ב. תפילין – יגאל ידין לא מצא תפילין ולפי מיטב זכרוני לא מצאו תפילין מימי בית שני. הוא עצמו מעיד שהוא קנה אותם מסוחר ולכן מוצאם ותיארוכם בספק גדול. אומנם ישוע מתייחס לתפילין אך כדבר שלילי בפרק כג’
את היחס לתורה אנחנו יכולים לראות באגרת שאול אל הרומים.
[02/03/2023, 16:00:20] +972 52‑349‑0705: חז”ל קבעו שתושב”ע ניתנה בסיני ולכן יש לכל המצוות והגדרות תוקף אלוהי למרות שזה לא נכון קבעו את זה כדי לסתום פיות לקראות ולאנשים שחלקו על גדרות של רבנים.רבי יוסי הגלילי המשיך לאכול חלב אחרי עוף זה גדר.לגבי תפילין אין שום איזכור בתנך מישהו פרש שטוטפות זה תפילין אבל אף אחד לא יודע מה זה.יש הסבר של פרופסור מבר אילן חובש כיפה שאומר שזו השפעה פגנית
[02/03/2023, 16:05:15] +972 52‑349‑0705: אפילו בחג הקרוב חג פורים רואים את ההשפעה אסתר אשתר או עשתורת מורדכי מורדוך.חזל הוסיפו לה שם עברי הדסה
[02/03/2023, 16:13:54] +972 54‑482‑9192: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:16:36] +972 54‑482‑9192: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:28:31] +972 54‑804‑7765: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:29:33] +972 54‑804‑7765: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:30:04] +972 54‑804‑7765: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:30:44] +972 54‑482‑9192: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:31:14] +972 54‑804‑7765: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:32:09] +972 54‑804‑7765: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:34:09] +972 54‑482‑9192: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:35:29] Itamar Ben David: רק הערה אולי הגיהנום מוזכר אבל איומי גיהנום ומה שזה לא יהיה דיראון, מילה שאשמח להבין אותה יותר, בהחלט לא דבר נפוץ. תודה!
[02/03/2023, 16:37:19] +972 54‑482‑9192: Itamar Ben David removed +972 54‑482‑9192
[02/03/2023, 16:36:39] +972 54‑804‑7765: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:37:02] Itamar Ben David: גיא קיוויתי שהיום נהיה קצת יותר רגועים. בוא נעשה הפסקה
[02/03/2023, 16:38:41] +972 54‑804‑7765: אכן מילה כמעט יחידאית. מופיע גם בישעיהו סו’ 24
[02/03/2023, 16:42:13] +972 54‑804‑7765: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:42:14] +972 54‑804‑7765: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:44:09] +972 50‑737‑2785: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:45:14] +972 54‑804‑7765: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:46:27] +972 52‑567‑1293: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 16:51:57] +972 54‑667‑0009: https://www.nivsafa.co.il/?niv=lederaon-olam
[02/03/2023, 17:04:43] +972 54‑667‑0009: גם הביטוי מהברית החדשה “אין נביא בעירו” נכנס לעברית החדשה, כל כך חזק שכבר היו שייחסו את הביטוי חז”ל, כמו החתם סופר שכתב” ואמרו חז”ל אין נביא לעירו… באף מקום חז”ל לא אמרו זאת
https://www.nivsafa.co.il/?niv=ennavi
[02/03/2023, 17:09:02] +972 50‑302‑6996: אני *האני*
שמח לקרוא וללמוד מכל המדריכים הוותיקים ובעלי הידע העצום ועוקב על כל מה שנכתב עד היום בדף הזה.
*כל הכבוד*
קודם כל תודה לכולם ששומרים על כבוד הדדי ושפה מכובדת וכל אחד במה שמאמין.
אני כנוצרי למדתי שישוע היהודי הגיע לכאן לא סתם כי הייה לו מסר ופרשנות משלו כי נשלח או נברא ע”י אלוהים וכמו שאני מבין שה” שלח אותו אחרון לעם הנבחר כי בכל פעם שהעם התרחק מלקיים מצוות מהברית או מהתורה אז מופיע לנו נביא.גם היום אפשר למצוא כמה !!!!
*כל ואחד על דינו אללה יעינו*
אבל בואו לא נשכח שישוע הגיע לכווווולם ולא רק מקיימי מצוות אלא לגויים (כמובן הייה על זה וויכוח בין השליחם) כמוני או אפשר לקרוא לי גינטייל אם תרצו .
זוכרים את השומרונית וגם כשהגיע עד לצידון בלבנון לרפא ולעשות נסים !
אז למי הוא פנה ?
מה שרציתי להגיד שכל אחד מאתנו הוא הנציג ,הראוי,והשליח הטוב כדי להעביר לכל תייר שהוא מאמין ומגיע לו לבקר בארץ הקודש בלי לפגוע או לכנס בין האותיות הקטנות והפרשנויות השונות.
*סליחה שהארכתי*
אוטוטו יש לנו חגים אז בואו נתכונן ונציג את הצד הנחמד והאופטימי.
שיהיה לנו טוב.
[02/03/2023, 18:08:00] Itamar Ben David: חן חן
[02/03/2023, 18:08:01] Itamar Ben David: מכובדיי שעתיים לסיום שבוע הקריאה הראשון! הערות אחרונות תתקבלנה בברכה.
[02/03/2023, 18:13:50] +972 54‑975‑5540: +972 54‑975‑5540 joined using this group’s invite link
[02/03/2023, 18:14:20] +972 52‑652‑2523: סליחה שאני בקטע טכני.איך עונים לשואל מסויים? …
שכחתי כיצד
[02/03/2023, 18:16:41] +972 52‑267‑2768: תלחץ על השם/מספר של השואל ואז יפתח לך “שליחת הודעה אל..”
[02/03/2023, 18:20:38] +972 52‑267‑2768: This message was deleted.
[02/03/2023, 18:21:51] +972 52‑267‑2768: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[02/03/2023, 18:22:20] +972 52‑267‑2768: This message was deleted.
[02/03/2023, 18:27:20] Itamar Ben David: תראה חיים אתה מתייחס פה לנושא הסמכות. בין אם התורה שבעל פה ניתנה למשה או לא, כל עוד לא התחדשה הנבואה הרי שעדיין צריך לקבוע מקור של סמכות לפרש את הכתובים, רואים את זה גם בנצרות עם מסירת מפתחות השמיים לפטרוס (מתי 15) אז נראה שבהחלט יש צורך בסמכות פרשנית. בצד ההיסטורי מרגע שהרפורמציה החלה – נשברה סמכות האפיפיור ומאז מעת לעת חלים פיצולים נוספים בשל היעדר סמכות. האם זה טוב או לא- אני לא יודע, אבל הצורך בסמכות קיים. ומכאן לפרק- ישוע למיטב שיפוטי כן מתייחס כאן מחייב בפסוק 19 את מצוות התורה. קשה מאוד להבין אחרת.
[02/03/2023, 18:27:51] Itamar Ben David: גוררים את ההודעה ימינה או לחיצה ארוכה ואז reply
[02/03/2023, 18:36:04] +972 52‑339‑6463: This message was deleted.
[02/03/2023, 18:42:56] +972 54‑525‑2260: לגבי הדרשה על ההר, אני לא לוקח יותר תיירים אוונגליסטים להר האושר, זה ממש מיותר, אני לוקח אותם לתל מוטילה באלמגור. בלי קשר, אני לא יודע אם זה כבר נאמר או שאני מגלה משהו ידוע, אבל הדרשה על ההר נחשבת למעמד הר סיני. טוב, למעשה כל חיו של ישוע, מותו ותחייתו הם מעמד הר סיני אחד שבו ישוע הוא משה ושה הפסח בו זמנית. אבל ספציפית הדרשה על ההר הוא הרגע בו ישוע מגלה מה היא תורת האלוהים לא כפי שאמרו חז”ל – דיברה תורה בלשון בני אדם, כפי שניתנה למשה, אלא ישוע מדבר בלשון בני אלוהים. שואלים את ישוע למה משה התיר להתגרש וישוע עונה להם: משה התיר להתגרש בגלל קושי לבבכם, אך לא היה הדבר הזה מקדם. כלומר, התורה שאברהם הכיר (בראשית כ”ו 5) הייתה תורה רוחנית שמבוססת על עקרונות ולא על חוקי פולחן, ואילו תורת משה, ניתנה בלשון בני אדם. תורת משה מגלה את מידת הצדק של אלוהים אך אינה מגלה את מידת החסד, בני ישראל במדבר רק נענשו מהרגע שקיבלו תורה, לא היה חסד, אבל ישוע מגלה את מידת החסד שזו התורה שהכיר אברהם.
[02/03/2023, 18:51:41] Shira Harpaz Pomeranz: כמו שסטיבן כותב דרשת ההר מתכתבת עם מעמד הר סיני. ישוע – משה.
היא כתובה בעיקר בסכמה
שמעתם כי נאמר … ואני אומר לכם…
עצם האמירה הזו היתה צריכה לגרום למי שהכיר את התורה לחשוב על הפסוקים הבאים
דברים יח 18 נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ.
ישוע בעצם האופן בו הוא אומר את הדברים – מציג את עצמו כמשה ולמעשה כפי שנראה בהמשך כגדול ממשה.
[02/03/2023, 18:54:05] Itamar Ben David: זה לא מסתדר לי עם בראשית י״ח וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ יט כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַֽחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַֽעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃
[02/03/2023, 18:54:31] Itamar Ben David: כלומר טם עושים צדקה ומשפט אז אין מצב של רק חסד אלא גם צריך דין, משפט.
[02/03/2023, 18:54:40] Itamar Ben David: *אם
[02/03/2023, 18:57:03] +972 54‑804‑7765: הצדקה של אברהם היא לא דרך מעשיו אלא אמונתו.
“וְהֶאֱמִן בּ͏ַיהוה וַיַּחְשְׁבֶהָ לֹּו צְדָקָה׃” (בראשית טו 6)
אחרי אמונה וישועה בחסד באים מעשים.
[02/03/2023, 18:57:40] Itamar Ben David: אז מה זה המשפט?
[02/03/2023, 18:58:59] +972 54‑804‑7765: משפט מלשון צדק.
“כֹּה אָמַר יהוה עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשֹׁוק וְגֵר יָתֹום וְאַלְמָנָה אַל־תֹּנוּ אַל־תַּחְמֹסוּ וְדָם נָקִי אַל־תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקֹום הַזֶּה׃” (ירמיה כב 3)
[02/03/2023, 18:59:49] +972 52‑844‑8666: לעניין הביטוי *מלח הארץ* :
https://youtu.be/_cigB16ZSCM
[02/03/2023, 18:59:58] Shira Harpaz Pomeranz: איך קורה שישוע מקשיח את הדרישות ואילו בפועל נדמה שמאמיניו דווקא מרשים לעצמם לא לקיים את המצוות כלשונן?
לצורך זה צריך להבין שהמאמינים (ברובם) קוראים את הדרשה על ההר דרך הפרשנות של שאול פאולוס. מה כותב פאולוס?
אל הרומים ג’
19 אָנוּ יוֹדְעִים כִּי כָּל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת, הִיא אוֹמֶרֶת לַאֲנָשִׁים הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְאִישׁ וְכָל הָעוֹלָם יִמָּצֵא אָשֵׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים. 20 זֹאת מִפְּנֵי שֶׁבְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל בָּשָׂר, כִּי הַתּוֹרָה רַק מְבִיאָה לִידֵי הַכָּרַת חֵטְא. 21 אַךְ כָּעֵת נִגְלְתָה צִדְקַת הָאֱלֹהִים בְּלִי תּוֹרָה, צְדָקָה שֶׁהַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים מְעִידִים עָלֶיהָ. 22 וְהִיא צְדָקָה שֶׁל הָאֱלֹהִים, בְּאֶמְצָעוּת אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֶל כָּל וְעַל כָּל הַמַּאֲמִינִים; שֶׁהֲרֵי אֵין הֶבְדֵּל, 23 כִּי הַכֹּל חָטְאוּ וּמְחֻסְּרֵי כְּבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה. 24 אַךְ הֵם מֻצְדָּקִים בְּחַסְדּוֹ, בְּחִנָּם, הוֹדוֹת לַפְּדוּת שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, 25 אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים שָׂם אוֹתוֹ לְכַפָּרָה בְּדָמוֹ, כַּפָּרָה עַל־יְסוֹד אֱמוּנָה. כָּל זֶה כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת הַצְּדָקָה שֶׁל אֱלֹהִים בְּכָךְ שֶׁבְּאֹרֶךְ רוּחוֹ פָּסַח עַל חֲטָאֵי הֶעָבָר, 26 וּלְהַרְאוֹת אֶת צִדְקָתוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה: שֶׁהוּא צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת בֶּן אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ.
מה הוא המהלך הנפשי רוחני שנעשה כאן? התורה מביאה לידי הכרת החטא. האדם צריך להבין שאין לו שום סיכוי להפסיק לחטוא. הוא נדרש לחסד. החסד הגיע בישוע.
מהי דרשת ההר דרך המשקפיים של פאולוס – שהם גם המשקפיים של רוב המאמינים בברית החדשה – היא החמרה של הדרישות כך שאם חשבת – הי מעולם לא רצחתי, מעולם לא נאפתי, מעולם לא העדתי עדות שקר. יששש אני בדרך הנכונה אלהים מרוצה ממני. עכשיו אחרי ששמעתי שאני צריך לא רק לא לרצוח אלא לא לחשוב מחשבות רעות וחלילה לא לקלל, לא רק לא לנאוף אלא אפילו לא לחשוב לרגע על מישהו שאיננו בן הזוג החוקי שלי וכו’ אני מבין שאני לא צדיק – רחוק מזה. אני נדחף אל ישוע שמציע לי צדקה בחסד דרך אמונה.
[02/03/2023, 19:00:26] Itamar Ben David: זה עדיין לא פוטר את זה, כי עדיין צריך מידת חסד ומידה של דין (גם אם את קוראת לזה צדק)
[02/03/2023, 19:02:41] +972 54‑595‑2630: אז אם כך- מדוע הנוצרים ח״א מחמירים יותר מהיהודים בקיום המצוות?
[02/03/2023, 19:04:07] +972 54‑804‑7765: בדיוק הטענה שלמעלה. עפ”י הדין לא עומד אדם לפני אלוהים. במעשיו לא יכול אדם לעמוד לפני אלוהים אלא בחסד.
“הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טֹּוב וּמָה־יהוה דֹּורֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם־עֲשֹׂות מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ׃ פ” (מיכה ו 8)
[02/03/2023, 19:04:32] +972 54‑804‑7765: ח”א?
[02/03/2023, 19:04:34] Shira Harpaz Pomeranz: מה זה ח”א?
[02/03/2023, 19:05:56] Itamar Ben David: נו, אז מה עם המשפט ?
[02/03/2023, 19:08:42] +972 54‑595‑2630: זה המתקן האוטומטי.. אמור להיות ״לא״
[02/03/2023, 19:15:06] +972 50‑559‑8819: +972 50‑559‑8819 joined using this group’s invite link
[02/03/2023, 19:12:12] Itamar Ben David: אוקיי אז ישוע מעלה את התביעה המוסרית כאן רק כדי שפאולוס אחרי זה יבטל את התביעה המוסרית? פאולוס נחשב לסמכות גבוהה יותר מבן האלוהים?
[02/03/2023, 19:19:06] Itamar Ben David: לגבי פסוק 48 הי שלמים כמו שאביאם שבשמיים שלם הוא, יש כאן איזו דרישה לחיקוי האל. זה נשמע לי כמו מסר מאוד יהודי (עולה לי בראש הספר תומר קבורה של רבי קורדובירו) גם בפסוק הזה יש תביעה להיות שלמים כמו האל. להתעלות לרמתו. א
[02/03/2023, 19:22:29] Itamar Ben David: איך זה מסתדר עם התלות בחסד בלבד? כי יש כאן איזה פעולה אנושית בכל זאת
[02/03/2023, 19:34:33] +972 54‑973‑2180: למה תל מוטילה?
[02/03/2023, 19:35:20] Itamar Ben David: סליחה על מליון שגיאות, התכוונתי לספר תומר דבורה.
[02/03/2023, 19:39:13] +972 54‑525‑2260: בוא נבהיר כמה דברים:
הברית החדשה, כולל שאול השליח המכונה פאולוס, אינם מתירים שום דבר שהתורה אוסרת!! שאול בעצמו חזר לירושלים והלך לבית המקדש וקיים תורה ומצוות כפי שכתוב במעשי השליחים פרק כ”א, אותו פרק גם מסביר כי למאמיני בישוע מקרב הגויים פטורים לחלוטין מקיום המצוות הפולחניות של תורת משה מכיוון שהתורה מעולם לא ניתנה להם, אבל הם בהחלט כפופים לתורת האלוהים. כל המטרה של להאמין בישוע זה לחזור בתשובה מהחטא ולפנות לאלוהים, שהמשמעות היא ציות לאלוהים, עשיית רצונו, לא לעבור על הערכים של אלוהים כמו לא לשקר, לא לנאוף, לא לחמוד וכו’ – מה שנקרא ביהדות: כיום מצוות התורה. הבעיה שברגע שאני אומר ליהודי: קיום התורה, אז ישר חושבים על המצוות הפולחניות: כשרות, ציצית, שבת וחגים – זה מיועד ליהודים בלבד, כפי שמצוות לכהנים אין חובה שמי שאינו כהן יקיים, כך אין שום חובה שמי שאינו יהודי יקיים מה שניתן לעם ישראל. אבל קיום התורה היא קודם כל עקרונות מוסר שאסור בתכלית האיסור לעבור עליהם, ומי שבאמת מאמין בישוע מחמיר עליהם הרבה יותר מחרידים במאה שערים.
[02/03/2023, 19:44:54] +972 54‑525‑2260: כי אפשר ליראות את הירדן, את בית ציידא, ביום טוב רואים את החרמון, רואים את כפר נחום, אפשר להגיד שכורזים ממש ליד, אפשר ליראות את גמלא (העיר השוכנת על ההר לא יכולה להסתר) אין עצים שמסתירים כמו בהר האושר, אין נזירות מעצבנות, ואין חנייה בתשלום.
[02/03/2023, 19:46:08] +972 53‑822‑3880: ולמה לא מדגישים את 7 מצוות נוח ללא יהודים
[02/03/2023, 19:49:22] +972 54‑590‑1164: בקשר לפסוק זה היו שלמים כמו שאביכם שבשמים הוא שלם … יש פרשנות חשובה של אחד מאבות הכנסייה שחי בתקופה הרומית בצפון אפריקה ונולד ב- 354 לספירה . הוא אמר : היו שלמים באהבה …
[02/03/2023, 19:51:23] Itamar Ben David: בפרק שאנחנו קוראים היום מצי 5 – ישוע להבנתך מתנער מהמצוות הפולחניות? הוא בהחלט מדגיש תביעה מוסרית חזקה ומחמירה, אבל לא זיהיתי היכן הוא מתנער ממצוות פולחניות (מבלי לנקוב מהן)
[02/03/2023, 19:51:50] +972 54‑525‑2260: במעשי השליחים אכן חוזרים על 7 מצוות נוח. אבל שוב, תחת הברית החדשה העיקרון הוא כזה: ככל שאתה קרוב לאלוהים ככה אתה יותר יודע את הרצון שלו ומשתוקק לא לחטוא, זה בדיוק התגשמות הפסוק ‘ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור – דעו את ה’, כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולים, כי אסלח לעוונם ולטאם לא אזכור עוד (ירמיהו ל”א 31-34)
הדגש איננו ללמוד איך לקיים את המצוות, אלא איך לדעת את ה’. התורה כבר נכתבת בלב כפי שגם אמר יחזקאל: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר׃ כז וְאֶת־רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם (יחזקאל ל”ו 27)
[02/03/2023, 19:53:48] +972 54‑590‑1164: שם האב אוגוסטינוס
[02/03/2023, 19:56:13] +972 54‑804‑7765: ישוע מראה לנו את הסטנדרט לשאוף אליו.
[02/03/2023, 19:57:16] +972 54‑525‑2260: הוא לא ‘מתנער’ משום מצווה כי זאת לא המטרה להתנער. המצוות הפולחניות היו פשוט בגדר של מעשי צביעות, כפי שמתאר ישעיהו פרק א’, יהודים קיימו מצוות כ’מצוות אנשים ומלומדה’, רק כדי לצאת ידי חובה, מחמירים בתפילין ובציציות אבל בעצם שחכו את המוסר, הצדק וחסד.
[02/03/2023, 20:02:16] Shira Harpaz Pomeranz: אני לא חושבת שפאולוס מבטל תביעה מוסרית ממש לא. פאולוס אומר בלי חסד לא תוכלו לעשות כלום. גם אם תתאמצו בכל לבבכם לעשות בסוף תכשלו ותחטאו.
לאחר שתשימו יהבכם על חסדו של ישוע לאט לאט, גם כן בחסד ולא במעשים חיצוניים בלבד, אלהים ישנה אתכם מבפנים.
משוכנעת שנחזור אל זה כשנגיע לאל הרומים.