יב וּבְכֵן, אַחַי, בִּגְלַל רַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתִּמְסְרוּ אֶת גּוּפְכֶם קָרְבָּן חַי, קָדוֹשׁ וְרָצוּי לֵאלֹהִים; כָּךְ תַּעַבְדוּהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב. 2 וְאַל תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם הִשְׁתַּנּוּ עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁתַּבְחִינוּ מַהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, מַהוּ הַטּוֹב וְהָרָצוּי וְהַמֻּשְׁלָם בְּעֵינָיו. 3 עַל־סְמַךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִתַּן לִי, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְכָל אֶחָד מִכֶּם: אִישׁ אַל יַחְשֹׁב אֶת עַצְמוֹ לְיוֹתֵר מִשֶּׁרָאוּי לוֹ לַחְשֹׁב, אֶלָּא יְהֵא צָנוּעַ בְּהַעֲרָכָתוֹ, כְּמִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ אֱלֹהִים. 4 כְּשֵׁם שֶׁבְּגוּף אֶחָד יֵשׁ לָנוּ אֵיבָרִים רַבִּים וְלֹא לְכָל הָאֵיבָרִים אוֹתוֹ תַּפְקִיד, 5 כָּךְ אֲנַחְנוּ הָרַבִּים מְהַוִּים גּוּף אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ וְכָל אֶחָד אֵיבָר לַחֲבֵרוֹ. 6 וְיֵשׁ לָנוּ מַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת, לְפִי הַחֶסֶד הַנִּתָּן לָנוּ: אִם נְבוּאָה הֲרֵיהִי כְּמִדַּת הָאֱמוּנָה; 7 אִם לְאִישׁ שֵׁרוּת, יְשָׁרֵת; אִם הוּא מוֹרֶה, יְלַמֵּד; 8 מִי שֶׁמַּתְּנָתוֹ הָעִדּוּד, יְעוֹדֵד; הַנּוֹתֵן יִתֵּן בְּתוֹם לֵב; הַמַּנְהִיג יְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בִּשְׁקִידָה; וְהַגּוֹמֵל חֶסֶד יַעֲשֶׂה זֹאת בִּמְאוֹר פָּנִים.
9 תְּהֵא אַהֲבַתְכֶם לְלֹא הַעֲמָדַת פָּנִים. שִׂנְאוּ אֶת הָרַע וְדִבְקוּ בַּטּוֹב. 10 אֶהֱבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאַהֲבַת אַחִים כֵּנָה. הַקְדִּימוּ לִנְהֹג כָּבוֹד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. 11 שִׁקְדוּ וְאַל תִּתְעַצְּלוּ. הֱיוּ נִלְהֲבֵי רוּחַ וְשָׁרְתוּ אֶת הָאָדוֹן. 12 גִּילוּ בַּתִּקְוָה. הֱיוּ סַבְלָנִים בְּצָרָה. הַתְמִידוּ בִּתְפִלָּה. 13 תְּנוּ אֶת חֶלְקְכֶם לְצָרְכֵי הַקְּדוֹשִׁים וְשַׁאֲפוּ לְהַכְנִיס אוֹרְחִים. 14 בָּרְכוּ אֶת רוֹדְפֵיכֶם, בָּרְכוּ וְאַל תְּקַלְּלוּ. 15 שִׂמְחוּ עִם הַשְֹמֵחִים וּבְכוּ עִם הַבּוֹכִים. 16 הֱיוּ תְּמִימֵי דֵעִים זֶה עִם זֶה. אַל תְּהַלְּכוּ בִּגְדוֹלוֹת וְאַל תִּבָּדְלוּ מֵאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים. אַל תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם. 17 אַל תְּשַׁלְּמוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה. בַּקְּשׁוּ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵי כָּל בְּנֵי אָדָם. 18 עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר בְּיֶדְכֶם חֲיוּ בְּשָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם. 19 יַקִּירַי, אַל תִּתְנַקְּמוּ אֶלָּא הַנִּיחוּ לַזַּעַם, כִּי כָּתוּב “לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יהוה”. 20 אֲבָל “אִם־רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם, וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם; כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל־רֹאשׁוֹ.” 21 אַל תַּנִּיחַ לָרַע לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיךָ, אֶלָּא הִתְגַּבֵּר עַל הָרַע בַּטּוֹב.
[07/04/2024, 7:58:08] Itamar Ben David: אגרת שאול אל הרומים
פרק יב
חיים חדשים
1 וּבְכֵן, אַחַי, בִּגְלַל רַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתִּמְסְרוּ אֶת גּוּפְכֶם קָרְבָּן חַי, קָדוֹשׁ וְרָצוּי לֵאלֹהִים; כָּךְ תַּעַבְדוּהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב. 2 וְאַל תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם הִשְׁתַּנּוּ עַל-יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁתַּבְחִינוּ מַהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, מַהוּ הַטּוֹב וְהָרָצוּי וְהַמֻּשְׁלָם בְּעֵינָיו. 3 עַל-סְמַךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִתַּן לִי, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְכָל אֶחָד מִכֶּם: אִישׁ אַל יַחְשֹׁב אֶת עַצְמוֹ לְיוֹתֵר מִשֶּׁרָאוּי לוֹ לַחְשֹׁב, אֶלָּא יְהֵא צָנוּעַ בְּהַעֲרָכָתוֹ, כְּמִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ אֱלֹהִים. 4 כְּשֵׁם שֶׁבְּגוּף אֶחָד יֵשׁ לָנוּ אֵיבָרִים רַבִּים וְלֹא לְכָל הָאֵיבָרִים אוֹתוֹ תַּפְקִיד, 5 כָּךְ אֲנַחְנוּ הָרַבִּים מְהַוִּים גּוּף אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ וְכָל אֶחָד אֵיבָר לַחֲבֵרוֹ. 6 וְיֵשׁ לָנוּ מַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת, לְפִי הַחֶסֶד הַנִּתָּן לָנוּ: אִם נְבוּאָה הֲרֵיהִי כְּמִדַּת הָאֱמוּנָה; 7 אִם לְאִישׁ שֵׁרוּת, יְשָׁרֵת; אִם הוּא מוֹרֶה, יְלַמֵּד; 8 מִי שֶׁמַּתְּנָתוֹ הָעִדּוּד, יְעוֹדֵד; הַנּוֹתֵן יִתֵּן בְּתוֹם לֵב; הַמַּנְהִיג יְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בִּשְׁקִידָה; וְהַגּוֹמֵל חֶסֶד יַעֲשֶׂה זֹאת בִּמְאוֹר פָּנִים. 9 תְּהֵא אַהֲבַתְכֶם לְלֹא הַעֲמָדַת פָּנִים. שִׂנְאוּ אֶת הָרַע וְדִבְקוּ בַּטּוֹב.(תהילים לד’ טו’; עמוס ה’ טו’) 10 אֶהֱבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאַהֲבַת אַחִים כֵּנָה. הַקְדִּימוּ לִנְהֹג כָּבוֹד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. 11 שִׁקְדוּ וְאַל תִּתְעַצְּלוּ. הֱיוּ נִלְהֲבֵי רוּחַ וְשָׁרְתוּ אֶת הָאָדוֹן. 12 גִּילוּ בַּתִּקְוָה. הֱיוּ סַבְלָנִים בְּצָרָה. הַתְמִידוּ בִּתְפִלָּה. 13 תְּנוּ אֶת חֶלְקְכֶם לְצָרְכֵי הַקְּדוֹשִׁים וְשַׁאֲפוּ לְהַכְנִיס אוֹרְחִים.(ישעיהו נח’ ז’) 14 בָּרְכוּ אֶת רוֹדְפֵיכֶם, בָּרְכוּ וְאַל תְּקַלְּלוּ. 15 שִׂמְחוּ עִם הַשְּׂמֵחִים וּבְכוּ עִם הַבּוֹכִים. 16 הֱיוּ תְּמִימֵי דֵעִים זֶה עִם זֶה. אַל תְּהַלְּכוּ בִּגְדוֹלוֹת וְאַל תִּבָּדְלוּ מֵאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים. אַל תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם.(משלי ג’ ז’; ישעיהו ה’ כא’) 17 אַל תְּשַׁלְּמוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה.(משלי כד’ כט’) בַּקְּשׁוּ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵי כָּל בְּנֵי אָדָם. 18 עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר בְּיֶדְכֶם חֲיוּ בְּשָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם. 19 יַקִּירַי, אַל תִּתְנַקְּמוּ אֶלָּא הַנִּיחוּ לַזַּעַם, כִּי כָּתוּב “לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יהוה”.(דברים לב’ לה’) 20 אֲבָל “אִם-רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם, וְאִם-צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם; כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל-רֹאשׁוֹ.”(משלי כה’ כא’-כב’) 21 אַל תַּנִּיחַ לָרַע לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיךָ, אֶלָּא הִתְגַּבֵּר עַל הָרַע בַּטּוֹב.
[07/04/2024, 7:58:11] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all members to send messages to this group
[07/04/2024, 12:16:26] ~ Steven A.B: אין הרבה מה להוסיף לגבי הפרק הזה, רובו דברי חוכמה ומוסר תנ”כיים שלדעתי כולם מסכימים איתם. אני אוהב את הביטוי “קרבן חי”, שכן, בניגוד לקרבן מת שמוקרב רק פעם אחת על מנת לכפר חטא אחד, תפקינו תחת הברית החדשה הוא להיות קרבן חי, כלומר, להיות מוכן לתת 100% מעצמי 24/7 לאלוהים.
[07/04/2024, 12:21:56] ~ עופר מארצנו לעצמנו: לאו דווקא. אולי בדיוק הפוך: אם יש אלוהים אחד שכל הזויות וכל הדעות מיוחסות אליו והוא כל כך רם ונישא ומחשבותיו אינם מחשבותינו אין דרך אחרת אלא להבין שהקולות השונים הם ביטויים חלקיים של מה שאלוהים מנסה להביא לנו…. הרי אפילו בין הנביאים עצמם ניתן לראות שאין בהכרח אחדות הדעות
[07/04/2024, 15:14:32] Itamar Ben David: יש בפרק הזה באמת הרבה הנחיות לקהילה, אבל אני מוצא כאן זרעים למתחים שיפרידו אחר כך בין הקהילות השונות ובהמשך של הזרמים השונים בנצרות. כי אם יש כאן מקבץ הנחיות עמומות וכלליות בנושאים כל כך סובייקטיביים במהותם זה כמעט בהכרח יוליד עוד ועוד זרמים. מה זה אומר ״התחדשות הדעת״ ״היו תמימי דעים״ וכן הלאה זה בוודאות פתח לפיצולים דקה אחרי שפאולוס לא נמצא פיזית בקהילה או לאחר מותו
[07/04/2024, 15:16:02] Itamar Ben David: פסוק 4 גורם לי לתהות אם פאולוס מצטט את רבי יהודה הלוי או להפך… ״ישראל באומות כלב באיברים)
[07/04/2024, 15:20:23] ~ Steven A.B: חידוש הדעת:
קיבלת לב חדש ורוח חדשה, אבל השכל שלך נשאר אותו שכל.
עכשיו אתה צריך לכוון את השכל שלך מחדש – לא לפי איך שהעולם הכתיב לך שאתה צריך לחשוב ולהבין דברים, אלא לפי איך שהרוח מדריכה אותך. זה תהליך שאתה עובר מהרגע שאתה נולד מחדש.
[07/04/2024, 15:33:05] Itamar Ben David: אני מניח שגם ג׳וזף סמית׳ ביקש הדרכה מרוח הקודש לא?
[07/04/2024, 16:15:07] ~ Steven A.B: רוח הקודש לא יכולה להדריך אותך במשהו שהוא לא תואם את כתבי הקודש. אם רוח הקודש מדריכה אותך לעשות משהו שאיננו לפי הכתובים, זאת לא רוח הקודש, אלא רוח מטעה:
יְדִידַי אַל־תַּאֲמִינוּ לְכָל־רוּחַ כִּי אִם־בַּחֲנוּ הָרוּחוֹת אִם־מֵאֱלֹהִים הֵמָּה כִּי נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים בָּאוּ לָעוֹלָם (אגרת ראשונה ליוחנן ד’ 1)
[07/04/2024, 17:01:12] Itamar Ben David: עכשיו צריך לעבור על עוד כמה מאות ואלפי זרמים כנסייתיים שונים…
[07/04/2024, 20:20:52] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[07/04/2024, 20:20:48] Itamar Ben David: ממשיכים מחר עם פרק י״ב. מחר נשתדל לשתף היכן להשתמש בפרק בהדרכה
[08/04/2024, 7:49:13] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all members to send messages to this group
[08/04/2024, 12:23:58] ~ Rachel Levin: ~ Rachel Levin left
[08/04/2024, 14:44:58] ~ Avner Cohen: פס’ 6 מה הכוונה אם נבואה כמיסת האמונה?
[08/04/2024, 14:47:25] ~ Avner Cohen: פרק י פס’ 3: מה הכוונה ניסו להקים צדקה משלהם?
[08/04/2024, 14:48:48] Itamar Ben David: אוי האמת שפספסתי את הקטע הזה- האם נוצרים מאמינים שהם מקבלים נבואה גם בימינו אנו?
[08/04/2024, 14:50:08] ~ Steven A.B: בהחלט
[08/04/2024, 14:50:30] ~ Avner Cohen: מישהו יכול להסביר את הדיון של פאולוס בפסוקים 5-8? מה משה אומר ומה הוא מחדש?
[08/04/2024, 14:51:59] ~ Avner Cohen: פס’ 17 נותן פה מימד של קדושה לבשורות.
[08/04/2024, 14:52:47] ~ Avner Cohen: בהתחשב בזה שהאיגרות נכתבו לפני הבשורות זה אפשר אולי לראות בכך מה שמעודד את השליחים למיניהם לכתוב את הדיווחים ההיסטוריים שלהם על חייו ופועלו של ישוע
[08/04/2024, 15:00:17] Doron Jamchi: באופן כללי כן. אבל ההגדרה למהי נבואה יכולה להשתנות לפי הזרם/קהילה
[08/04/2024, 15:03:15] Doron Jamchi: אנחנו בפרק יב. זה הוזכר בדיון לפרק י <This message was edited>
[08/04/2024, 15:06:06] ~ Avner Cohen: חיפשתי הסבר ללא הועיל. יכול להפנות?
[08/04/2024, 15:07:10] Doron Jamchi: מתקשר גם לפסוק 3.
לכל אחד יש תפקיד בקרב המאמינים, ולכן כל אחד מקבל אמונה במידה שמספיקה לו כדי לממש את התפקיד שאלוהים נתן לו.
[08/04/2024, 15:08:00] ~ Avner Cohen: הרעיון ברור אבל מה הקשר לנבואה?
[08/04/2024, 15:22:29] ~ Yoel Taublid: ~ Yoel Taublid left
[08/04/2024, 15:41:20] ~ dkanias: ~ dkanias left
[08/04/2024, 16:48:35] Itamar Ben David: נבואה זה דבר אלוהים. השראת רוח הקודש וכאלה תמיד היה נראה לי משהו אחר.
כלומר האם המושג בו משתמשים זה נבואה? מי נגיד נביא מוכר ומי מקבל אותו כנביא?
[08/04/2024, 16:51:45] Itamar Ben David: אני מציע פה משהו: הנטייה שלי היא לחשוב שפאולוס לא בהכרח היה שמח שהאיגרות שלו מוצמדות לבשורות. כי מבחינתו הביוגרפיה של ישוע, מה שהוא לימד בחייו, לידת הבתולין (שלמיטב זכרוני הוא לא מזכיר בבשורות) – כל זה חסר חשיבות מבחינת פאולוס. מה שהיה חשוב לו בעיקר זה המוות והתחייה והמשמעות של זה והעובדה שישנם נבחרים (בחירים) שזוכים לחסד ולהתגלות- כמוהו, ומקבלים את האמונה בו. אשמח לתיקונים
[08/04/2024, 16:52:02] Itamar Ben David: אשמח להרחבה
[08/04/2024, 17:21:26] ~ Steven A.B: משה אמר: מי יתן וכל העם יהיו נביאים?
אז הינה, תחת הברית החדשה זה מתגשם. כל מי שיש לו רוח הקודש הוא נביא. בשבועות ירדה רוח הקודש ונתגשמה נבואתו של יואל:
“וְהָיָה אַחֲרֵי־כֵן אֶשְׁפֹּוךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹותֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמֹות יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנֹות יִרְאוּ׃” (יואל ג 1)
כל מאמין בישוע יש לו בפוטנציאל להיות נביא. בזרם הפנטקוסטלי יש ממש תפקיד של רשמי שהתואר הוא ‘נביא’.
אבל אני מאמין שזה משהו יותר אינדווידואלי ורגעי, כלומר, מישהו פיתאום מקבל נבואה אחת פעם בחיים שלו וזהו. בהרבה קהילות לפעמים מגיע אלי מישהו שאמר לי דברים שרק אלוהים יודע אותם עלי, ואני אפילו לא מכיר את הבן אדם, והוא סתם בן אדם, לא מנהיג או משהו
[08/04/2024, 17:25:06] Doron Jamchi: על מה שכתבת לסטיבן אין מחלוקת.
לצורך הפשטות נחלק את זה למינימליסטים ומקסימליסטים.
בתפיסה המינימליסטית נבואה היא דבר אלוהים, וההבנה הבסיסית היא שדבר אלוהים זה הכתובים. אז הנבואה היא מתנת פירוש הכתובים, או היכולת למצוא את הפסוקים המתאימים לסיטואציה.
המקסימליסטים אומרים שנבואה באה בכל מיני צורות כמו אצל נביאי ישראל – מחבקוק שכתב השתפכות לפני ה’ ואת המסר שקיבל, דרך ירמיהו שקיבל אמירות ספציפיות כמו על חנניה, או נביאים שניבאו על עמים, ועד יחזקאל, דניאל ויוחנן (ספר התגלות) שראו חזיונות.
[08/04/2024, 19:13:59] Doron Jamchi: אני חולק על זה. נכון שהוא לא הזכיר 99% ממה שכתוב בבשורות. אבל דווקא בהתייחסויות שלו לאירועים שמוזכרים בבשורות רואים שזה משהו מבוסס כחלק מהלימוד שהיה חשוב לו ללמד בכל קהילה. וכן תוך כדי הכתיבה הוא מביא דברים לפי מה שישוע לימד. בפרק שלנו לדוגמה פסוק 14: “ברכו את רודפיכם” מקביל לאמירה בדרשה על ההר “וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד רוֹדְפֵיכֶם,” (מתי ה 44).