אל הרומים – פרק יד'

[14/04/2024, 8:42:17] Itamar Ben David: אגרת שאול אל הרומים
פרק יד

התנהגות כלפי אחים באמונה

1 קַבְּלוּ אֶת הַחַלָּשׁ בָּאֱמוּנָה, אַךְ לֹא לְשֵׁם וִכּוּחִים עַל דֵּעוֹת. 2 אֶחָד מַאֲמִין שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל הַכֹּל; אַחֵר, שֶׁהוּא חַלָּשׁ, אוֹכֵל מַאֲכָלִים צִמְחִיִּים. 3 אַל יָבוּז הָאוֹכֵל לְזֶה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל, וְזֶה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אַל יַחֲרֹץ מִשְׁפָּט עַל הָאוֹכֵל, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים קִבֵּל אוֹתוֹ בְּרָצוֹן. 4 מִי אַתָּה כִּי תִּשְׁפֹּט אֶת עַבְדּוֹ שֶׁל אַחֵר? הֲרֵי בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו הוּא עוֹמֵד אוֹ נוֹפֵל. אַךְ הוּא יַעֲמֹד, כִּי הָאָדוֹן יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ לַעֲמֹד. 5 יֵשׁ אָדָם הַמַּחְשִׁיב יוֹם אֶחָד יוֹתֵר מִיּוֹם אַחֵר, וְיֵשׁ שֶׁמַּחְשִׁיב כָּל יוֹם וְיוֹם. יְהֵא כָּל אָדָם בָּטוּחַ בְּדַעְתּוֹ. 6 מִי שֶׁמַּחְשִׁיב אֶת הַיּוֹם מַחְשִׁיב אוֹתוֹ לְשֵׁם הָאָדוֹן. הָאוֹכֵל אוֹכֵל לְשֵׁם הָאָדוֹן, שֶׁכֵּן הוּא מוֹדֶה לֵאלֹהִים. וְזֶה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל, לְשֵׁם הָאָדוֹן אֵינוֹ אוֹכֵל וְגַם הוּא מוֹדֶה לֵאלֹהִים. 7 אִישׁ מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ חַי אֶת חַיָּיו לְשֵׁם עַצְמוֹ וְאִישׁ אֵינוֹ מֵת לְשֵׁם עַצְמוֹ. 8 כְּשֶׁאָנוּ חַיִּים, לְשֵׁם הָאָדוֹן אָנוּ חַיִּים. כְּשֶׁאָנוּ מֵתִים, לְשֵׁם הָאָדוֹן אָנוּ מֵתִים. לְפִיכָךְ, בֵּין שֶׁחַיִּים בֵּין שֶׁמֵּתִים, לָאָדוֹן אָנוּ שַׁיָּכִים; 9 שֶׁהֲרֵי הַמָּשִׁיחַ מֵת וְקָם שׁוּב לְחַיִּים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָדוֹן גַּם לַמֵּתִים גַּם לַחַיִּים. 10 וּמַדּוּעַ אַתָּה חוֹרֵץ מִשְׁפָּט עַל אָחִיךָ? מַדּוּעַ אַתָּה בָּז לְאָחִיךָ? הֲרֵי כֻּלָּנוּ נַעֲמֹד לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל אֱלֹהִים;(משלי יד’ כא’) 11 הֲלֹא כָּתוּב: “חַי-אֲנִי, נְאֻם-יהוה,(ישעיהו מט’ יח’) כִּי-לִי תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ וְכָל-לָשׁוֹן תּוֹדֶה לֵאלֹהִים.”(ישעיהו מה’ כג’) 12 וּבְכֵן כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל עַצְמוֹ לִפְנֵי אֱלֹהִים. 13 לָכֵן אַל נִשְׁפֹּט עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֶלָּא שֶׁזֶּה יִהְיֶה שִׁפּוּטְכֶם: שֶׁלֹּא יִתֵּן אִישׁ אֶבֶן נֶגֶף אוֹ מִכְשׁוֹל לִפְנֵי אָחִיו. 14 יוֹדֵעַ אֲנִי, וְגַם בָּטוּחַ אֲנִי בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ, שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינוֹ טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא טָמֵא הוּא לְמִי שֶׁחוֹשֵׁב אוֹתוֹ לְטָמֵא. 15 אִם בִּגְלַל הַמַּאֲכָל שֶׁלְּךָ נִגְרָם צַעַר לְאָחִיךָ, הֲרֵי שֶׁאֵינְךָ מִתְהַלֵּךְ עוֹד בְּדֶרֶךְ שֶׁל אַהֲבָה. אַל נָא תַּהֲרֹס בְּמַאֲכָלְךָ אָדָם שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בַּעֲדוֹ. 16 וּבְכֵן, שֶׁלֹּא יֵצֵא שֵׁם רַע לְמַה שֶּׁטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם; 17 כִּי מַלְכוּת אֱלֹהִים אֵינָהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא צֶדֶק וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 18 מִי שֶׁמְּשָׁרֵת אֶת הַמָּשִׁיחַ בְּדֶרֶךְ זוֹ, רָצוּי הוּא לֵאלֹהִים וּמְקֻבָּל עַל הַבְּרִיּוֹת. 19 לָכֵן נַחְתֹּר נָא אֶל דְּבָרִים שֶׁמְּבִיאִים לִידֵי שָׁלוֹם, וְאֶל דְּבָרִים שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם יִבְנֶה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.(תהילים לד’ טו’) 20 אַל תַּהֲרֹס אֶת מְלֶאכֶת אֱלֹהִים בִּגְלַל מַאֲכָל. אָמְנָם הַכֹּל טָהוֹר, אַךְ רַע הַמַּעֲשֶׂה כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל וְהָאֲכִילָה הִיא לְמִכְשׁוֹל. 21 מוּטָב שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִמָּנַע מִכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַכְשִׁיל אֶת אָחִיךָ. 22 יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה, חֲיֵה בָּהּ בְּעַצְמְךָ לִפְנֵי אֱלֹהִים. אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ מַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא בּוֹרֵר לוֹ. 23 אַךְ הָאוֹכֵל וּבְלִבּוֹ סָפֵק — אָשֵׁם, כִּי לֹא מִתּוֹךְ אֱמוּנָה פָּעַל. וְכָל מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה חֵטְא הוּא.
[14/04/2024, 9:21:50] ~ דולי עירון טיולים והרצאות: שבוע מבורך יותר,.מן הטקסט נראה בתחילה שאין חשיבות ל’מה אתה אוכל’ ,אך בסיפא הדברים משתנים.
הבנתי נכון?
[14/04/2024, 9:34:14] Shira Harpaz Pomeranz: פאולוס אומר שאין טומאה באוכל עצמו.
מזכירה שפאולוס כותב איגרת זו ללא יהודים. הוא לא בהכרח מבטל את חוקי הכשרות.
[14/04/2024, 9:39:35] ~ shamon51: בסיפור של פטרוס ביפו… הוא מקבל “הוראהײ הרשאה לאכול מפרי הים.. בקיצור לאכול לא כשר ‎<This message was edited>
‎[14/04/2024, 9:42:28] ~ shamon51: ‎image omitted
[14/04/2024, 9:42:48] ~ shamon51: נראה כמו ציווי לא אפשרות
[14/04/2024, 9:45:08] Shira Harpaz Pomeranz: זה חלום והפרשנות המקובלת אינה שמטרתו הייתה לאפשר אכילת אוכל לא כשר. הכוונה היא להסביר לפטרוס שאלהים פותח את הדלת ללא יהודים להיות מאמינים ההולכים אחרי אלהי אברהם יצחק ויעקב.

אגב גם בחלום פטרוס אינו אוכל את השרצים.
[14/04/2024, 10:15:37] ~ shamon51: כתוב לאשר *טיהר* אלהים אתה אל תקרא טמא
[14/04/2024, 10:16:00] ~ shamon51: וזה נאמר לפטרוס *היהודי*
[14/04/2024, 11:01:22] Doron Jamchi: וזה משל, לא היתר
כי כשפטרוס מגיע לביתו של קורנליוס הוא מסביר להם: “אָמַר לָהֶם: “אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לְאִישׁ יְהוּדִי לִהְיוֹת חָבֵר לְנָכְרִי אוֹ לָבוֹא אֵלָיו, אַךְ לִי הֶרְאָה אֱלֹהִים שֶׁלֹּא לִקְרֺא לְשׁוּם *אָדָם* ‘טָמֵא’ אוֹ ‘לֹא טָהוֹר’.” (מעשי השליחים י 28)
[14/04/2024, 11:07:31] Doron Jamchi: הוא מסביר שלכל אחד יש את הרשות לפעול על פי מצפונו בצורת החיים שלו כלפי אלוהים. עבור אחד אורח חיים צמחוני הוא נכון יותר, אחר אוכל גם בשר, ואחר יכול לקבוע ימי צום. העיקר לעשות את זה בלב שלם ולא להיות תלוי בספק כאילו אם מאכל מסויים רצוי או לא רצוי בעיני אלוהים.
[14/04/2024, 12:52:16] ~ Avner Cohen: מעניינים הפסוקים 1-8. נראה שחברי הקהילה אימצו פרקטיקות שונות ברמה האינדיבידואלית כדי לבטא את האמונה החדשה. האם מקובל לראות בכך ביטוי לעובדה של הפרקטיקות הדתיות של הדת המתהווה עדיין לא הבשילו לצורה מובהקת?
[14/04/2024, 13:35:54] Shira Harpaz Pomeranz: עד היום יש פרקטיקות שונות. כל אחד מוצא בכתובים הצדקה לפרקטיקות – לליטורגיה ולבחירות למשל התזונתיות שלו.
[14/04/2024, 13:39:51] Shira Harpaz Pomeranz: אישית אני חושבת שהפרק מעיד שגם לפטרוס היתה חשיבה מוטעית בעניין מצוות התורה. לא מכירה מצווה שדורשת מבני ישראל לא להתרועע או להיות חברים לנכרים.
להיות קדוש set apart אין כוונתו מופרד לגמרי.
[14/04/2024, 14:01:33] Itamar Ben David: בפסוק 11 רואים הוצא מהקשר של פסוקים. חי אני נאום ה מתוך פסוק העוסק בשיבת ציון בכלל, לא קשור למשפט של אלוהים, ואחרי זה אהבתי שהוא מביא את עלינו לשבח… מכל מקום זה לא ממש פסוקים שעוסקים במשפט אלא בשיבת ציון וחזרה בתשובה.
[14/04/2024, 14:05:43] Itamar Ben David: באופן כללי אין מצווה להתרחק מהגויים, יש פשוט כללים שמאפשרים להיבדל מהגויים (לא ללכת בחוקות הגויים כאמירה כללית, ויש סידרה של ציווים סביב זה) עם זאת אין גם מצווה לבשר לגויים או לקרב גויים כי זו פשוט לא הפרדיגמה של הגאולה היהודית.
[14/04/2024, 14:20:02] ~ דולי עירון טיולים והרצאות: כתיבת אגרת זו שירה יקרה, ללא יהודים היא כפי הנראה הפלטפורמה לאי ההקפדה על אוכל לא כשר ופריצת המסגרת .
כך משתמע לי.
[14/04/2024, 14:22:12] Itamar Ben David: האיגרת אל הרומים מיועדת לקהל מעורב של יהודים ולא יהודים
[14/04/2024, 14:22:21] ~ דולי עירון טיולים והרצאות: שירה, אין כאן עניין לפרשנות.
הכתיבה מאד בהירה וברורה.
[14/04/2024, 14:23:57] Itamar Ben David: דווקא אני נוטה לצד של שירה. ההקשר של החזון ביפו הוא בבירור שאלוהים מאפשר גאולה לגויים. דקה אחרי פטרוס מוזמן לקיסריה
[14/04/2024, 14:26:20] ~ דולי עירון טיולים והרצאות: עם כך, להבנתי יש כאן שבירה של נושא הכשרות.
מאד בהיר לדעתי.
[14/04/2024, 14:27:40] ~ דולי עירון טיולים והרצאות: לא ברור לי הקשר איתמר נושא הכשרות לבין החזון והגאולה…
[14/04/2024, 14:30:29] ~ Alex Gutman: *בלי קשר*
לפני ימים אחדים הושק אתר עם התנ”ך והברית החדשה, ולכל פסוק מוצמדות יצירות אומנות הקשורות לפסוק.
אזהרה: זה בצרפתית. אבל אם יש לכם פרק ופסוק נראה לי שאפשר לערוך חיפוש די בקלות.
אם יש מעוניינים, אפשר לבקש ממני קישור. ‎<This message was edited>
[14/04/2024, 14:39:12] ~ Alex Gutman: תיקון: זה גם באנגלית. אז אשים כבר כאן את הקישור:
https://scroll.bibletraditions.org/?from=bible-art
[14/04/2024, 14:47:24] Itamar Ben David: הבשורה הגואלת מהחזון של פטרוס והלאה אינה נתונה רק ליהודים אלא גם לגויים
[14/04/2024, 14:49:39] ~ Avner Cohen: אתה מתייחס לנושא ההוצאה מהקשר של פסוקים שוב ושוב. מה אתה מבין מזה?
[14/04/2024, 14:50:00] ~ Avner Cohen: מבין מזה לגבי פאולוס
[14/04/2024, 15:42:14] Itamar Ben David: שפאולוס לא היה בישיבה של רבן גמליאל
[14/04/2024, 15:49:59] Doron Jamchi: יש כותבים יוונים שמאשימים את היהודים בשנאת זרים (קסנופוביה). אני לא חושב שזו פרשנות של פטרוס אלא תפיסה רווחת בעולם היהודי של אז, ואני חושב שזה קיים גם היום.
[14/04/2024, 16:00:36] Itamar Ben David: אם כבר תפיסה רווחת בעולם היווני של אז
[14/04/2024, 16:00:59] Itamar Ben David: להגיד על יהודים שהם קסנופובים זה הזוי לדעתי
[14/04/2024, 16:01:05] Itamar Ben David: זה באמת לא להכיר יהודים
[14/04/2024, 16:03:41] Doron Jamchi: כשאני אומר למישהו שבא אליי הביתה שהוא מוזמן להרגיש חופשי ולאכול מה שבא לו, אז כולנו נסכים שאני לא מתכוון שהוא יגרד סיד מהקירות וילעס ספות.
גם אם אני הולך באירופה, ואני אומר שאני מחפש מקום לאכול, הם יציעו לי מסעדות לפי המנות המסורתיות/מוכרות ונראה לי פחות סביר שמישהו יכוון אותי דווקא למסעדה שבה אוכלים עקרבים ותולעים.

זה שהתרגלנו לכך שנוצרים אוכלים חזיר לא אומר שאנחנו צריכים לכפות את זה על הטקסט. כשפאולוס מדבר על אוכל אז “אוכל” הוא מנעד של מה שמקובל באותו מקום. יכול להיות שאכלו חזיר, אבל ממקורות היסטוריים רואים שהגויים שבאו לאמונה בהתחלה היו קבוצה של יראי אלוהים שהתקרבו ליהדות וקיבלו על עצמם אכילת אוכל כשר.
[14/04/2024, 16:05:10] Doron Jamchi: מסכים איתך. אבל מי שלא מכיר יכול לקבל את הרושם הזה.
[14/04/2024, 16:11:16] Doron Jamchi: “לי תכרע כל ברך”. משמע כריעת הברך מסמלת כניעה וההכרה באלוהים כאדון וכמלך. כפועל יוצא הוא שהאדון והמלך שופט את עבדיו ואנשיו על מעשיהם.
[14/04/2024, 16:19:22] Itamar Ben David: הרב שאול היה יכול לצטט פסוקים אחרים לזה
[14/04/2024, 16:23:04] ~ דולי עירון טיולים והרצאות: לזה כיוונתי.
[14/04/2024, 16:29:38] Doron Jamchi: אני יוצא מנקודת הנחה שלאנשים אין תנ”ך בבית, ולכן הם היו צריכים ללמוד פסוקי מפתח. אז אם זה הפסוק שהוא בחר, כנראה זה הפסוק שהקהילה שאליה הוא כותב הכירה וידעה גם את הכוונה מאחורי הדברים מאשר ציטוט של פסוק יותר מובחן שאנשים לא הכירו.
[14/04/2024, 17:42:18] Shira Harpaz Pomeranz: אני לא חושבת שפטרוס או היהודים בימיו הין קסנופובים. להפרדה בין יהודים לנכרים היו סיבות רבות. אחת הסיבות היא האופן בו נתפסו הגויים, לא בלי צדק, כתרבות של עבודת אלילים נהנתנית ואכזרית. היה חשש שההתרועעות עמם היא מסוכנת ועלולה לגרום להמשכות אל מנהגיהם. כמו כן הרצון לשמור על טוהרה ברמה גבוהה הוביל לרצון להתרחק מכל מה שעלול להיות טמא. ההמנעות ממפגש הדוק, היה כנראה סייג שהוסיפו לתורה מי שרצה לשמור על עצמו יותר מפני טומאה.
[14/04/2024, 19:42:25] Itamar Ben David: מתכנסים לסיום
[14/04/2024, 20:07:17] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[14/04/2024, 20:06:22] ~ דולי עירון טיולים והרצאות: כל נושא החוקים המצוות והדינים , שמירת הכשרות, מילהנועוד ‘ הם בעצם השוני וההתבדלות והריחוק ואי ההטמעה בין השונים ברורים לחלוטין.גם היום דרך אגב בקהילות היהודיות השונות בעולם, יהודים מתבדלים ולא נטמעים.
חשתי זטת על בשרי בעת שליחותו בספרד
[14/04/2024, 20:07:08] Itamar Ben David: יש הבדל בין שימור זהות נבדלת לבין קסנופוביה
[14/04/2024, 20:07:11] Itamar Ben David: נמשיך מחר
[15/04/2024, 8:01:39] ~ Dorit Epstein Tour Guide: ‎~ Dorit Epstein Tour Guide changed this group’s settings to allow all members to send messages to this group
[15/04/2024, 8:43:07] Itamar Ben David: בוקר טוב ממשיכים!
[15/04/2024, 9:41:49] Shira Harpaz Pomeranz: אני רוצה לרגע להסתכל על הפרק בתמונה הרחבה שלו.
עד פרק 12 עסק פאולוס בכך שכולם חטאו וזקוקים לישועה. בכך שישועה אינה תלויה במעשים של בני האדם אלא בחסד האלהים שהתגלה על ידי מותו המכפר של ישוע על הצלב. “המעשה” היחיד שאדם נדרש לו הוא אמונה בדברים האלו.
פרק 12 מתחיל לעסוק בשאלה איך אמורים להתנהל חייו של המאמין, לאחר שקיבל באמונה את הנ”ל ורוח הקודש שוכנת בו. חיים אלו אינם אמורים להיות “חגיגה” של חטא מכיוון שממילא הוא קיבל את הישועה, אלא להפך, חיים של צדקה מתוך אהבה והכרת תודה ומתוך כך שרוח הקודש פועלת בלב של המאמין לעזור לו להתגבר על החטא ולדבוק בצדקה.
מפרק 12 עד אמצע פרק 15 עוסק פאולוס ב”צדקה מעשית”.
פרק 14 עוסק באיך צריכים להתבטא חיי הצדקה ביחס בין המאמין בישוע לבין אחרים. אמנם הדוגמאות הן מתחום המזון, אבל הרעיונות הם יותר כלליים.
פסוקים 1-12 אל תשפטו אחד את השני על הבחירות שלהם, כל עוד המניע לבחירות האלו הוא תואם אמונה.
פסוקים 13-23 אל תהוו מכשול אחד לשני. אל תעשו משהו שיגרום לאחר לערער את אמונתו.
[15/04/2024, 12:07:14] ~ אבירמה-לטייל איתהavirama: ‎~ אבירמה-לטייל איתהavirama left
[15/04/2024, 16:38:57] ~ Avner Cohen: הסבר יפה, תודה. אבל בפועל, באמת יש שם loophole. הרי אם אפשר פשוט להאמין בקורבן האל וכל החטאים ימחלו, אין סיבה שהחיים לא יהיו ”חגיגה”, כלשונך. הצדקה הרי מובטחת לו. פאולוס מתייחס לזה ישירות במקום כלשהו? ‎<This message was edited>
[15/04/2024, 16:48:09] Doron Jamchi: הוא התייחס לזה באיגרת בפרק ו’. טענה ראשונה היא שהמאמין מתחבר באופן רוחני לישוע, וכמו שישוע מת וקם לתחיה, כך המאמין מת וקם לתחיה באופן רוחני. טענה שנייה היא שעצם ההתמסרות למעשים מסויימים היא כמו השתעבדות. אז באמצעות הצדקה מקבלים שחרור מההשתעבדות לחטאים, ולכן הדבר הוא טבעי הוא לנהוג בצדקה.
[15/04/2024, 16:49:21] ~ אברהם ברוכים מורה דרך 🏂: אפשר קישור לקבוצה? 🙏🏿
[15/04/2024, 16:53:44] ~ Rishi: ‎~ Rishi left
[15/04/2024, 17:44:35] Itamar Ben David: https://chat.whatsapp.com/Kkh5F2yydH4JiN9hPHPifC
[15/04/2024, 17:44:40] Itamar Ben David: שימו לב שהקבוצה מיועדת למורי דרך
[15/04/2024, 17:50:52] ~ אברהם ברוכים מורה דרך 🏂: 🙏🏿👍🏿
[15/04/2024, 18:18:10] Doron Jamchi: פסוק 14 – קראתי מאמר על חוק הצרעת בבית שמופיע בויקרא יד’. המאמר דן בפסוק: “וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת־הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאֹות אֶת־הַנֶּגַע וְלֹא יִטְמָא כָּל־אֲשֶׁר בַּבָּיִת וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאֹות אֶת־הַבָּיִת׃” (ויקרא יד 36). כותבת המאמר טענה שזה שיש נגע בבית לא הופך אוטומטית את כל מה שבבית לטמא ואז אפשר להוציא את תכולת הבית, אבל מרגע שהכהן מכריז עליו שהוא טמא אז הוא גם טמא וגם מטמא.

במקום אחר ראיתי השוואה על הגדרות טומאה אצל קבוצות יהודיות שונות מתקופת בית שני, וגם התייחסו לפסוק הזה.
[15/04/2024, 19:01:19] Itamar Ben David: הבעיה דורון שאתה קורא מאמרים במקום לשאול רבנים ❤️ חחחחח

צרעת הבתים זה נקרא
[15/04/2024, 19:13:30] ~ Alex Gutman: ייקרא בבתי הכנסת בשבת הקרובה
[15/04/2024, 19:14:44] Doron Jamchi: מאמר של “רב ד”ר” תופס?
[15/04/2024, 19:16:08] ~ אברהם ברוכים מורה דרך 🏂: אם הכלי או השולחן עשוי אבן הכיצד יהיה טמא?
[15/04/2024, 19:21:52] Doron Jamchi: הדגש הוא על בגדים וכלי חרס

https://thetorah.co.il/article/priests-and-rabbis-determine-ritual-reality
[15/04/2024, 19:22:46] Doron Jamchi: כלי מטבח מאבן זה פיתרון הלכתי של בית שני