ב עַל כֵּן אַתָּה, בֶּן־אָדָם הַחוֹרֵץ מִשְׁפָּט, אֵין לְךָ בַּמֶּה לְהִצְטַדֵּק, וְתִהְיֶה מִי שֶׁתִּהְיֶה, כִּי בְּשָׁפְטְךָ אֶת הַזּוּלַת אַתָּה מַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמְךָ, שֶׁכֵּן אַתָּה הַחוֹרֵץ מִשְׁפָּט עוֹשֶׂה אוֹתָם דְּבָרִים. 2 אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹפֵט עַל־פִּי הָאֱמֶת אֶת הָעוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. 3 וְאַתָּה, בֶּן־אָדָם, הַחוֹרֵץ מִשְׁפָּט עַל הָעוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה וּבְעַצְמְךָ עוֹשֶׂה אוֹתָם, הַחוֹשֵׁב אַתָּה כִּי תִּמָּלֵט מִמִּשְׁפַּט אֱלֹהִים? 4 אוֹ שֶׁמָּא אַתָּה מְזַלְזֵל בְּשֶׁפַע טוּבוֹ וְאֹרֶךְ רוּחוֹ וְסַבְלָנוּתוֹ, וְאֵינְךָ מֵבִין כִּי טוּבוֹ זֶה שֶׁל אֱלֹהִים מַדְרִיךְ אוֹתְךָ לִתְשׁוּבָה? 5 בְּעַקְשָׁנוּתְךָ וּבְסֵרוּב לְבָבְךָ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אַתָּה צוֹבֵר לְךָ זַעַם לְיוֹם זַעַם, בַּיּוֹם שֶׁיִּתְגַּלֶּה מִשְׁפַּט־הַצֶּדֶק שֶׁל אֱלֹהִים, 6 אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשָׂיו: 7 חַיֵּי עוֹלָם לָאֲנָשִׁים הַמַּתְמִידִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וּמְבַקְשִׁים אֶת הַתִּפְאֶרֶת וְהַכָּבוֹד וְהָאַלְמָוֶת, 8 אַךְ חֵמָה וְזַעַם לַסּוֹרְרִים אֲשֶׁר אֵינָם נִשְׁמָעִים לָאֱמֶת אֶלָּא לָעַוְלָה; 9 צָרָה וּמְצוּקָה עַל נֶפֶשׁ כָּל אָדָם הָעוֹשֶׂה רַע, עַל הַיְּהוּדִי בָּרִאשׁוֹנָה וְגַם עַל הַלֹּא־יְהוּדִי; 10 אַךְ תִּפְאֶרֶת וְכָבוֹד וְשָׁלוֹם לְכָל הָעוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב, לַיְּהוּדִי בָּרִאשׁוֹנָה וְגַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי; 11 כִּי אֵין מַשּׂוֹא פָּנִים עִם הָאֱלֹהִים, 12 שֶׁכֵּן כָּל אֲשֶׁר חָטְאוּ בְּלִי תּוֹרָה גַּם יֹאבְדוּ בְּלִי תּוֹרָה, וְכָל אֲשֶׁר חָטְאוּ וְיֵשׁ לָהֶם תּוֹרָה, עַל־פִּי הַתּוֹרָה יִשָּׁפְטוּ. 13 הֲרֵי לֹא שׁוֹמְעֵי הַתּוֹרָה צַדִּיקִים לִפְנֵי אֱלֹהִים, אֶלָּא הַמְקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה הֵם אֲשֶׁר יֻצְדְּקוּ – 14 גּוֹיִם שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה וְהֵם מְקַיְּמִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כְּדָבָר מוּבָן מֵאֵלָיו, הֵם תּוֹרָה לְעַצְמָם אַף שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה. 15 הֵם מַרְאִים שֶׁפֹּעַל הַתּוֹרָה כָּתוּב בְּלִבָּם, שֶׁכֵּן מַצְפּוּנָם מֵעִיד בָּהֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מְחַיְּבוֹת אוֹ מְזַכּוֹת אוֹתָם – 16 בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׁפֹּט אֱלֹהִים אֶת תַּעֲלוּמוֹת בְּנֵי אָדָם עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, כִּדְבַר בְּשׂוֹרָתִי. 17 אֲבָל אִם אַתָּה נִקְרָא יְהוּדִי וְאַתָּה נִשְׁעָן עַל הַתּוֹרָה וּמִתְהַלֵּל בֵּאלֹהִים, 18 וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת רְצוֹנוֹ וּמַבְחִין בַּדְּבָרִים הַטּוֹבִים, מִהְיוֹתְךָ מְחֻנָּךְ בַּתּוֹרָה, 19 וְאַתָּה סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי אַתָּה מוֹרֵה דֶרֶךְ לָעִוְרִים, אוֹר לַשְּׁרוּיִים בַּחֹשֶׁךְ, 20 מַדְרִיךְ לַפְּתָאִים וּמְלַמֵּד לָעוֹלָלִים, וּלְךָ בִּטּוּי הַדַּעַת וְהָאֱמֶת שֶׁבַּתּוֹרָה – 21 הַאִם לֹא תְּלַמֵּד אֶת עַצְמְךָ, אַתָּה הַמְלַמֵּד אֲחֵרִים? אַתָּה הַמַּכְרִיז לֹא תִּגְנֹב, הֲתִגְנֹב אַתָּה? 22 אַתָּה הָאוֹמֵר לֹא תִּנְאַף, הֲתִנְאַף אַתָּה? אַתָּה הַמְתַעֵב אֶת הָאֱלִילִים, הֲתִבְזֹז אֶת מִקְדְּשֵׁיהֶם? 23 אַתָּה הַמִּתְגָּאֶה בַּתּוֹרָה, הַתְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהִים בַּהֲפִירְךָ אֶת הַתּוֹרָה? 24 הֲרֵי, כְּפִי שֶׁכָּתוּב, שֵׁם אֱלֹהִים מְחֻלָּל בַּגּוֹיִם בִּגְלַלְכֶם. 25 אָמְנָם יֵשׁ עֵרֶךְ לַמִּילָה אִם אַתָּה מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, אַךְ אִם אַתָּה מֵפֵר אֶת הַתּוֹרָה, מִילָתְךָ נִהְיֵית לְעָרְלָה. 26 לָכֵן אִם יִשְׁמֹר עָרֵל אֶת דִּינֵי הַתּוֹרָה, הַאִם לֹא תֵּחָשֵׁב לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה? 27 וְהֶעָרֵל מִבְּחִינָה גּוּפָנִית, הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, יַחֲרֹץ עָלֶיךָ מִשְׁפָּט, שֶׁהֲרֵי לְךָ הַכְּתוּבִים וְהַמִּילָה וְאַתָּה מֵפֵר אֶת הַתּוֹרָה. 28 הֵן לֹא עַל־פִּי מַרְאִית עַיִן יְהוּדִי הוּא יְהוּדִי, וְלֹא מַה שֶּׁרוֹאִים בַּגּוּף הוּא מִילָה. 29 יְהוּדִי הוּא זֶה שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ הוּא יְהוּדִי וּמִילָה הִיא זוֹ שֶׁבַּלֵּב, לְפִי הָרוּחַ וְלֹא לְפִי אוֹת כְּתוּבָה; שִׁבְחוֹ אֵינוֹ בָּא מִבְּנֵי אָדָם, כִּי אִם מֵאֱלֹהִים.
[28/02/2024, 8:37:21] Itamar Ben David: *אגרת שאול אל הרומים פרק ב*
[28/02/2024, 8:37:22] Itamar Ben David: על כן אתה, בן-אדם החורץ משפט, אין לך במה להצטדק, ותהיה מי שתהיה, כי בשפטך את הזולת אתה מרשיע את עצמך, שכן אתה החורץ משפט עושה אותם דברים. 2 אנחנו יודעים שאלהים שופט על-פי האמת את העושים דברים כאלה. 3 ואתה, בן-אדם, החורץ משפט על העושים דברים כאלה ובעצמך עושה אותם, החושב אתה כי תמלט ממשפט אלהים? 4 או שמא אתה מזלזל בשפע טובו וארך רוחו וסבלנותו, ואינך מבין כי טובו זה של אלהים מדריך אותך לתשובה? 5 בעקשנותך ובסרוב לבבך לחזר בתשובה אתה צובר לך זעם ליום זעם, ביום שיתגלה משפט-הצדק של אלהים, 6 אשר ישלם לכל איש כמעשיו: 7 חיי עולם לאנשים המתמידים לעשות את הטוב ומבקשים את התפארת והכבוד והאלמות, 8 אך חמה וזעם לסוררים אשר אינם נשמעים לאמת אלא לעולה; 9 צרה ומצוקה על נפש כל אדם העושה רע, על היהודי בראשונה וגם על הלא-יהודי;
[28/02/2024, 8:37:22] Itamar Ben David: 10 אך תפארת וכבוד ושלום לכל העושה את הטוב, ליהודי בראשונה וגם למי שאינו יהודי; 11 כי אין משוא פנים עם האלהים, 12 שכן כל אשר חטאו בלי תורה גם יאבדו בלי תורה, וכל אשר חטאו ויש להם תורה, על-פי התורה ישפטו. 13 הרי לא שומעי התורה צדיקים לפני אלהים, אלא המקימים את התורה הם אשר יצדקו – 14 גוים שאין להם תורה והם מקימים את דברי התורה כדבר מובן מאליו, הם תורה לעצמם אף שאין להם תורה. 15 הם מראים שפעל התורה כתוב בלבם, שכן מצפונם מעיד בהם ומחשבותיהם מחיבות או מזכות אותם – 16 ביום שישפט אלהים את תעלומות בני אדם על-ידי ישוע המשיח, כדבר בשורתי. 17 אבל אם אתה נקרא יהודי ואתה נשען על התורה ומתהלל באלהים, 18 ואתה יודע את רצונו ומבחין בדברים הטובים, מהיותך מחנך בתורה, 19 ואתה סמוך ובטוח כי אתה מורה דרך לעורים, אור לשרויים בחשך, 20 מדריך לפתאים ומלמד לעוללים, ולך בטוי הדעת והאמת שבתורה – 21 האם לא תלמד את עצמך, אתה המלמד אחרים? אתה המכריז לא תגנב, התגנב אתה? 22 אתה האומר לא תנאף, התנאף אתה? אתה המתעב את האלילים, התבזז את מקדשיהם? 23 אתה המתגאה בתורה, התחלל את שם אלהים בהפירך את התורה?
[28/02/2024, 8:37:23] Itamar Ben David: 24 הרי, כפי שכתוב, שם אלהים מחלל בגוים בגללכם. 25 אמנם יש ערך למילה אם אתה מקים את התורה, אך אם אתה מפר את התורה, מילתך נהיית לערלה. 26 לכן אם ישמר ערל את דיני התורה, האם לא תחשב לו ערלתו למילה? 27 והערל מבחינה גופנית, המקים את התורה, יחרץ עליך משפט, שהרי לך הכתובים והמילה ואתה מפר את התורה. 28 הן לא על-פי מראית עין יהודי הוא יהודי, ולא מה שרואים בגוף הוא מילה. 29 יהודי הוא זה שבתוך תוכו הוא יהודי ומילה היא זו שבלב, לפי הרוח ולא לפי אות כתובה; שבחו אינו בא מבני אדם, כי אם מאלהים.
[28/02/2024, 10:11:37] ~ בועז חרותי: הפרק הזה הוא שיעור בצניעות.
הקהילה ברומא כוללת יהודים וגויים שהתנצרו (כמו קהילות רבות בראשית הנצרות). כנראה שהיחסים בין שתי האוכלוסיות האלו הכילו הרבה מורכבויות. רוב הפרק הזה מוקדש לאיזון היחסים האלו ומיקוד שתי הקבוצות במה שהנצרות תופסת כחשוב ועקרוני. היסוד נמצא בדברים שלי ישוע עצמו לגבי השיפוט שעושים אנשים לאחר. יסוד נוסף בעניין הזה הוא משל השומרוני הטוב, שבו ישוע מנתק בין מעמד ויחסו של אדם לבין צדיקותו.
הפרק נשען על היסודות הפילוסופים האלו כדי להדריך את הקהילה ברומא ולסייע לה, דרך צניעות וקבלת השונה, לייצר סולידריות והרמוניה קהילתית.
[28/02/2024, 10:15:53] Yashuv Am Hachmon: Yashuv Am Hachmon left
[28/02/2024, 10:17:02] Itamar Ben David: פסוקים 13-20, יש עיקרון רבני לפיו גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצווה ועושה. שיש בזה היגיון אם אינך שכיר של מישהו ואתה מתנדב לעבוד, לא תקבל שכר ואם אתה שכיר ועובד תקבל שכר. כלומר זה שמישהו הוא טוב לב לפי טבעו- לא מזכה אותו בכלום בשמיים לעומת מי שמבין שעשית הטוב נובעת מרצון לציית לציווי אלוהי או לחילופין לתורת משה. מה שפאולוס עושה כאן למיטב הבנתי זה להכניס פילוסופיה יוונית לתוך הדיון היהודי. אם מישהו מבין בזה יותר ויכול לחדד אשמח
[28/02/2024, 10:20:14] Itamar Ben David: פסוקים 26-29, יחזקאל מ״ד:ט אומר במפורש שגם בעתיד יהיה צורך במילת הגוף והלב: כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ כָּל־בֶּן־נֵכָ֗ר עֶ֤רֶל לֵב֙ וְעֶ֣רֶל בָּשָׂ֔ר לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־מִקְדָּשִׁ֑י לְכָ֨ל־בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֕ר בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
[28/02/2024, 12:07:29] Shira Harpaz Pomeranz: אני חושבת שפאולוס בעיקר טוען שמי שמכיר את מצוות התורה ולא עושה אותן, אין שום טעם שיתפאר בהכרות עם מצוות התורה.
מעניין מאיפה העקרון הרבני שאתה מתייחס אליו. באופן כללי נראה לי שיש טעם רב בעשית טוב בהתנדבות.
[28/02/2024, 12:12:17] Itamar Ben David: יש כאן את המקור לביטוי הזה: https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94#:~:text=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94%20%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9E%D7%9E%D7%99,%D7%96%D7%95%20%D7%90%D7%A3%20%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%94.
[28/02/2024, 12:18:40] Itamar Ben David: בכל מקרה, השאלה היא מניין נובעים הערכים. אם הטענה היא שמקור הערכים הוא באדם עצמו, כמו שמציע פאולוס- אז האדם הוא הסמכות למוסר. זה כמובן פתח להפיכת אדם לאלוה.
הטענה היהודית היא שהמקור לערכים ולעשיית הטוב הוא משמיים, והמאמין אכן עושה את הטוב לא כי זו ידיעה או מסקנה אישית שלו, סובייקטיבית, אלא כי יש מוסר אלוהי אחד מחייב.
[28/02/2024, 12:33:54] Shira Harpaz Pomeranz: אני רואה את הדברים אחרת. שאול מתרסוס אינו מציע שהם מגיעים להכרת הטוב כיוון שהערכים נובעים מהם. הוא אומר שערכי התורה כתובים על ליבם. בהמשך האגרת נראה שהוא לאט לאט עובר ומראה שלמעשה כולם חטאו וכולם זקוקים לחסד.
בקישור לוויקיפדיה שהבאת יש ציטוט מדברי המהר”ל מפראג.
כשאני קוראת את הדברים (בהבנתי המוגבלת) הם נשמעים כמו סוג של גאווה יהודית שאנו מוכנים יותר לעשות את רצון האלהים ובמדרגה גבוהה יותר.
נראה לי שלכך מתכוונים דברי פאולוס. אין במה להתפאר שקיבלנו את התורה. זהנלא מעיד על עליונות.
להלן הציטוט.
… ועיקר הטעם הוא, כי מי שמצווה ועושה הקב”ה חפץ ממנו לעשות המצווה, דמיון זה גוי שעושה מצווה אין ספק שאינו חשוב כל כך כמו שהוא הישראל, כי המצוה לישראל שייכת יותר, שהרי מצווים עליו כי הם מוכנים יותר למצוה, אבל מי שאינו מצווה ועושה מפני שאינו מצווה ועושה אינו מוכן כל כך למצוה ואינו כל כך כמו המצווה ועושה. ועוד כי המצווה ועושה, [הוא] מצד העלה שמחייב אותו לעשות וכל מי שאינו מצווה ועושה הוא מצד האדם עושה המצוה, [ולא] מצד השם יתברך, והוא יותר מעלה ויותר מדריגה, כאשר המצוה מצד השם יתברך שהוא העלה, ואלו המצוה שאינו מצווה והאדם עושה מעצמו זה מצד האדם דבר זה אינו כל כך במדריגה וזה ידוע.[
[28/02/2024, 12:51:36] Itamar Ben David: אם מישהו הוא גוי, ולא מכיר את התורה, ״התורה שכתובה על ליבו״ זה מוסר טבעי. לא תורת משה
[28/02/2024, 12:57:12] Shira Harpaz Pomeranz: אם היא כתובה מניחים שהיה כותב.
[28/02/2024, 12:57:35] Itamar Ben David: לגבי החסד, זו הנקודה שלו, שכולם זקוקים לישוע. המהר״ל מפראג מאוחר מאוד, העיקרון הזה הוא בתלמוד עצמו. מבחינת גאווה יהודית, הבחירה בישראל לא אמורה להיות מקור לגאווה אלא קבלת אחריות ותפקיד מול האנושות.
[28/02/2024, 12:59:02] Itamar Ben David: פסוקים 14-15 מדברים על מצפון ועל כך שהתורה היא מובנת מאליה. כלומר הוא מדבר על מוסר טבעי.
[28/02/2024, 13:30:21] ~ Avner Cohen: לדעתי לא צריך לנתק את הדיון מהקשר היסטורי. מן הידועות שהנהגה היהודית אז ובמיוחד בכהונה היתה נגועה בשחיתות. בהקשר הזה בולטות השורות על זה המלמד לא תגנוב וגונב בעצמו. דהיינו, כבר ערכי המוסר הבסיסיים ביותר, ‘המוסר הטבעי’ לכאורה, לא נשמרו, וזה בלט ביותר.
בנוסף, הכלל הרבני שהובא לעיל חוזר כנראה לתקופה מאוחרת מזו של פאולוס (הוא משנאי ככל שהתרשמתי), במאה ה-2-3 לספירה לפחות. לא מן הנמנע שעיקרון רבני שכזה עוד לא קנה לו אחיזה בתקופת בית שני. <This message was edited>
[28/02/2024, 13:53:52] Itamar Ben David: רק אם אתה מתעלם מהעובדה שתורה שבעל פה היא אכן קדומה ולא מתחילה רק מחתימת המשנה.
[28/02/2024, 13:54:49] Itamar Ben David: גם אם ההנהגה היהודית מושחתת זה לא כל כך הנושא ממה שאני קורא כאן, כי הוא מדבר על סתם יהודי לצד סתם גוי. אבל אפילו אם הוא רומז להנהגה מושחתת, עדיין, השאלה החשובה היא מה המקור למוסר.
[28/02/2024, 13:55:24] ~ Avner Cohen: אבל במאה הראשונה לספירה היא בטח עוד היתה בשלבי התגבשות, ועוד לא היה לה מעמד בלעדי. למעשה גם בתקופת המשנה עצמה לא מובן שהיה לה מעמד בלעדי, ולראיה מגוון הפסיפסים בבתי כנסת מהתקופה הביזנטית.
[28/02/2024, 14:09:22] ~ Alex Gutman: במה קשורים הפסיפסים?
[28/02/2024, 14:10:22] Itamar Ben David: מה שייך
[28/02/2024, 14:10:46] Itamar Ben David: יש לך אנשי כנסת גדולה
[28/02/2024, 14:11:04] ~ Avner Cohen: מעידים על זה שהחוק הרבני לא היה בהכרח הכלל המקובל
[28/02/2024, 14:11:58] ~ Alex Gutman: “החוק הרבני” לגבי אומנות חזותית (אם לזה התכוונת) נראה לי דווקא עם הרבה יותר ניואנסים מאשר בתורה שבכתב. לא כך?
[28/02/2024, 14:12:04] ~ Avner Cohen: ומנין לך שהעיקרון שהבאת היה מקובל גם עליהם?
[28/02/2024, 14:12:21] ~ Avner Cohen: יכול לפרט?
[28/02/2024, 14:13:14] Itamar Ben David: משה מסר ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת גדולה
[28/02/2024, 14:14:35] ~ Avner Cohen: גם זה ציטוט משנאי, לא?
[28/02/2024, 14:15:31] Itamar Ben David: אבנר, זה לא רלוונטי.
[28/02/2024, 14:15:43] ~ Avner Cohen: בכל מקרה, הפרשנות המקובלת שאני מכיר רואה בפסיפסים ובייצוג החזותי ביטוי לכל שהציבור הרחב לא נשמע לחוק הפרושי
[28/02/2024, 14:16:13] Itamar Ben David: הדיון כאן הוא לא על התורה שבעל פה אלא על מקור הערכים שזו סוגיה שנובעת מהטקסט בלי קשר למקור המשנאי המוקדם או מאוחר
[28/02/2024, 14:18:30] ~ Avner Cohen: אז זה רלוונטי. הבאת עיקרון רבני שמראה שהערך בקיום המצווה נובע מכך שצווית לעשות כן. אני טוען שלא מן הנמנע שהעיקרון הזה מאוחר, ובזמנו של פאולוס היה חשוב יותר לנהוג באופן מוסרי
[28/02/2024, 14:21:51] ~ Alex Gutman: בתורה הדברים די פשוטים: לא פסל, לא תמונה, לא שמש, לא כוכבים. ולא שום דבר שדומה לעבודה זרה.
חכמים דנים בהרבה שאלות: האם כל גרמי השמים אסורים, דיון בהבדל האם זה ציור בולט או לא, מי היוצר, מה השימוש. ועוד.
אבל זה לא הנושא.
[28/02/2024, 14:35:17] ~ Avner Cohen: בכל מקרה הליוס אל השמש בבית אלפא בוודאי חצה מספר איסורים.
[28/02/2024, 14:40:08] Itamar Ben David: ממש לא. המוסר הישראלי אינו נובע מהמוסר הטבעי בכל מקרה. זו הסיבה שצריך תורה במעמד הר סיני
[28/02/2024, 16:57:10] Itamar Ben David: שלוש שעות לסיום היום, מחר ממשיכים בדיונים על פרק ב
[28/02/2024, 17:19:31] Doron Jamchi: הפרקים הם חלוקה מאוחרת. מדובר במאמר ארוך של פאולוס שמסתיים בפרק ח’. אז חשוב לשים לב להיגיון מהפרק הקודם.
פרק א’ הסתיים באמירות כלליות “הם עושי עוולה”, “הם גאוותנים”, הם והם והם.
ופרק ב’ מתחיל ב-“אתה”. בכך הוא מושך את הקורא (או השומע) אל תוך הכלל שאותו תיאר בפרק א’.
כולם לא מקיימים את רצון אלוהים, בין אם אלו יהודים שלא מקיימים את המצווה, ובין אם גויים שנמדדים על פי המצפון והשכל.
[28/02/2024, 17:21:51] ~ עופר מארצנו לעצמנו: המוסר הישראלי מבוסס על המוסר הטבעי
[28/02/2024, 17:27:11] ~ Shai Zalait: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[28/02/2024, 17:29:10] Itamar Ben David: לפי מה
[28/02/2024, 17:31:27] Itamar Ben David: יפה אז רק לדעת – בתפיסה היוונית המצפון והשכל והמוסר שנובע מהם נחשבו למשהו שמגיע מהאלים? מה המקור שלהם
[28/02/2024, 17:39:58] ~ עופר מארצנו לעצמנו: לפי זה שיש 11 פרקים לפני אברהם אבינו
[28/02/2024, 17:40:32] ~ עופר מארצנו לעצמנו: לפי זה שדרך ארץ קדמה לתורה
[28/02/2024, 17:46:02] ~ Roni Houbani: This message was deleted.
[28/02/2024, 18:04:31] ~ Steven A.B: “24 הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יהוה וּפָקַדְתִּי עַל־כָּל־מוּל בְּעָרְלָה׃ 25 עַל־מִצְרַיִם וְעַל־יְהוּדָה וְעַל־אֱדֹום וְעַל־בְּנֵי עַמֹּון וְעַל־מֹואָב וְעַל כָּל־קְצוּצֵי פֵאָה הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר כִּי כָל־הַגֹּויִם עֲרֵלִים וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי־לֵב׃ ס” (ירמיה ט)
ד”ש ממקסיקו סיטי. מתחיל היום חמישה ימים של כנס על ישראל, 5 הרצאות בנושא ישראל בתוכנית של אלוהים ולמה עם ישראל תמיד נמצאת בלב הסערה.
[28/02/2024, 19:25:39] ~ Maggi Nachshon: בהצלחה
נשמח לסיכום בעברית
[28/02/2024, 19:27:03] Itamar Ben David: זה נאום תוכחה. שים לב לדברי יחזקאל לעיל.
[28/02/2024, 19:28:53] Itamar Ben David: אברהם קיבל את התורה? לא הבנתי. לפני אברהם יש לך את האמונה של אנשים כמו שת, עבר, חנוך, לא נאמר על זה המון. קצת בימי נוח. על כל פנים, מה המוסר שבגינו נענשו אנשי דור המבול?
[28/02/2024, 19:30:36] Itamar Ben David: מה זה אומר ש״את האלוהים התהלך נוח״? כלומר יש כאן איזה מוסר שנוח הולך על פיו. לא כתוב שנוח הולך על פי צו מצפונו.
[28/02/2024, 19:53:52] ~ דבורה לינדנברג: ~ דבורה לינדנברג left
[28/02/2024, 19:57:25] ~ Clara Miriam Daitzchman: ~ Clara Miriam Daitzchman left
[28/02/2024, 20:03:31] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[28/02/2024, 20:01:23] Doron Jamchi: בגדול כן. משהו ששייך לבריאה.
נתקלתי בטענה שפאולוס אומר כאן רעיון שדומה לאסכולה הסטואית, אבל אני לא בקיא בזה.
אני חושב שגם אצל פילון האלכסנדרוני יש רעיון דומה.
אבל מנקודת מבט יהודית יכול להיות שגם הרעיון קיים. תחשוב על מצוות בני נח, שאחת המצוות היא להקים בית דין בגויים, כלומר יש איזה רעיון של חוק פנימי. כנ”ל גם אנשי הדור של נח, לא היה להם תורה ועדיין הם נשפטו ואלוהים הביא מבול.
[28/02/2024, 20:02:53] Itamar Ben David: בתי דין לגויים הם בגלל ההתאמה התרבותית של דיני התורה לשבעים אומות העולם. זה בכל מקרה מערכת דינים שעוברת ביקורת אצל הסנהדרין. זה לא משפט עצמאי לגמרי.
[28/02/2024, 20:03:17] Itamar Ben David: אבנר מחר תאיר בבקשה את עינינו לגבי תפיסות המוסר של היוונים. תודה
[28/02/2024, 20:03:27] Itamar Ben David: סיימנו להיום חברים ממשיכים מחר בדיונים על פרק ב
[28/02/2024, 20:35:45] ~ Danielle Mizrahi: ~ Danielle Mizrahi left
[29/02/2024, 9:46:36] ~ Dorit Epstein Tour Guide: ~ Dorit Epstein Tour Guide changed this group’s settings to allow all members to send messages to this group
[29/02/2024, 10:00:53] Itamar Ben David: הי באיחור קל ממשיכים היום עם הרומים פרק ב
[29/02/2024, 10:02:52] Itamar Ben David: אבנר דבר אלינו ביוונית
[29/02/2024, 10:47:37] ~ עופר מארצנו לעצמנו: בקריאה פשוטה של התורה יש הנחת יסוד מבראשית שהאדם יודע מהו מוסר וצריך ללכת בעקבותיו. כנראה מעצם היותו של האדם בצלם אלוהים. אין שום “מצוה” על קין לא לרצוח ובכל זאת הוא נענש. אין שום “איסור” מפורש לא לחמוס ובכל זאת הדור נענש במבול. רק בעולם החדש לאחר שאלוהים מבין שהאדם מצפצף על הכל הוא מתחיל בהסדרת חוקים.
[29/02/2024, 10:49:09] ~ עופר מארצנו לעצמנו: כמובן שיכול להתעורר ויכוח ספציפי מה מוסרי יותר בהקשר מסויים….
[29/02/2024, 10:49:34] ~ עופר מארצנו לעצמנו: עובדה שאברהם התווכח עם אלוהים בעצמו על נושא מוסרי …
[29/02/2024, 10:50:42] ~ עופר מארצנו לעצמנו: אני מדבר על הדברים האלה בקבוצה שלי בפייסבוק “החזון המקראי”. מי שמתעניין מוזמן
[29/02/2024, 17:16:12] ~ Steven A.B: אלוהים ברא את האדם בצלמו, כלומר, המוסר האלוהי אמור להיות חלק מהמוסר האנושי. הבעיה היא שאדם איבד את צלם האלוהים, וכרגע יש לנו צלם אלוהים מעוותת. כלומר, אלוהים צדיק, לכן גם האדם שנברא בצלם חייב להיות צדיק. אבל אם האדם עשה חטא והפסיק להיות צדיק, צלם האלוהים שבו נפגמה. שימו לב לפסוק:
“ו͏ַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד בִּדְמוּתֹו כְּצַלְמֹו וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שֵׁת׃” (בראשית ה 3)
כלומר, שת נולד ללא צלם אלוהים, אלא בצלם אדם.
על כן, התפיסה של הברית החדשה היא שאדם, כל עוד אינו נולד מחדש, עוזב את צלם ‘בן האדם’ והופך להיות ‘בן אלוהים’, המוסר שלו מעוות. שאול מדבר על גויים שמאמינים בישוע, ותורת אלוהים כתובה על ליבם, כמו שכתוב בירמיהו ל”א 31-33
[29/02/2024, 17:18:09] Itamar Ben David: יפה אז אתה מסכים שהמקור של המוסר אלוהי ולא טבעי.
[29/02/2024, 17:21:54] Itamar Ben David: אוקי, אבל בספר דברים יש לנו ״בנים אתם לה׳ אלוהיכם״ בהקשר של מנהגי אבלות, כלומר השחתה פיסית של הגוף (קרחה) היא כהשחתת צלם אלוהים. כנ״ל ״קללת אלוהים תלוי״ שוב, נבלת אדם על עץ היא ביזיון לאל. לכן קשה לי לקבל את הרעיון שהאדם אינו בצלם אלוהים למרות ״נפילתו״ כפי שתיארת.
[29/02/2024, 17:41:10] ~ Steven A.B: הוא כן בצלם אלוהים, רק צלם מעוותת. האדם עדיין מחוייב לצלם האלוהים שבו, אבל התפיסה של הברית החדשה היא שאדם שאינו נולד מחדש כצלם אלוהים לא יכול להיוושע. אלוהים אומר שהתחרט לעשות את האדם (וינחם אלוהים כי עשה את האדם) ועוד הוא אומר “לא ידון רוחי באדם לעולם”, כלומר, אלוהים לא מעוניין להתערב באדם כי האדם בתור *בן אדם* לא יכול לרשת חיי עולם. לכן, הוא צריך להביא את האדם בחזרה להיות צלם אלוהים מושלם, ולא צלם אלוהים מעוות, כמו שכתוב בבשורת יוחנן: 12 וְהַמְקַבְּלִים אֹתוֹ הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ נָתַן־עֹז לָמוֹ לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים׃ 13 אֲשֶׁר לֹא מִדָּם וְלֹא מֵחֵפֶץ הַבָּשָׂר אַף לֹא־מֵחֵפֶץ גֶּבֶר נוֹלָדוּ כִּי אִם־מֵאֱלֹהִים׃ (יוחנן א’)